בג"ץ בביקורת על חברה שהקפיצה מחיר תרופה פי 11: "אין הצדקה כלכלית" - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בג"ץ בביקורת על חברה שהקפיצה מחיר תרופה פי 11: "אין הצדקה כלכלית"

חברת MBI הקפיצה בבת אחת את מחיר התרופה לאחר שרשמה אותה בישראל ■ בג"ץ דחה את עתירת החברה נגד אישור תקדימי שנתן משרד הבריאות לקופות החולים לרכוש תרופה מתחרה - שאינה רשומה ביבוא מקביל ■ MBI: "ההחלטה עלולה להוביל לתקדים מסוכן"

14תגובות
רוקחת במרפאה
\ Brendan Smialowski / AFP

תקדים במאבק של משרד הבריאות בבלימת הפקעת מחירי תרופות. בג"ץ דחה בתחילת השבוע את עתירת חברת MBI פארמה לבטל את החלטתו של משרד הבריאות. ההחלטה של המשרד איפשרה לקופת חולים כללית לייבא ולתת למבוטחיה החולים במחלה הגנטית הנדירה, CTX, תרופה שאינה רשומה בישראל (צ'ינו). ואולם, בישראל יש תכשיר רשום לטיפול במחלה (לדיאנט), כלומר תרופה שאושרה לשיווק אחרי שנבדקה. בנוסף, חויבה החברה לשלם למשרד הבריאות הוצאות משפט של 25 אלף שקל.

השופטים מני מזוז, אסתר חיות ויעל וילנר קבעו כי מחיר התרופה "זינק באופן חד לכאורה ללא הצדקה כלכלית לאחר שזו נרשמה בישראל, ומחירה מופרז". עוד נקבע כי משרד הבריאות פעל בסמכות כשהתיר באופן חריג לקופות לייבא את התכשיר המתחרה שאינו רשום בישראל.

בישראל כמה עשרות חולי CTX, רובם מבוטחים בשירותי בריאות כללית. המחלה מתבטאת בהצטברות של כולסטרול ומשקעים שומניים אחרים ברקמות הגוף. שתי התרופות, לדיאנט וצ'ינו, מכילות חומצה בשם CDCA המסייעת במניעת הצטברות המשקעים בגוף ומאטה את הידרדרות המחלה, אך החומרים הלא פעילים שבהן אינם זהים.

בעבר הקופה רכשה עבור החולים ביבוא מקביל אחת משתי תרופות: קסנבילוקס של חברת לדיאנט האיטלקית, ובהמשך את צ'ינו היפנית של חברת פוג'ימוטו. באוקטובר 2017 מציאות זאת השתנתה, כאשר התרופה של חברת לדיאנט נרשמה בישראל תחת השם החדש לדיאנט - ומחירה זינק בן לילה.

קופת חולים כללית
ניר קידר

לפי פסק הדין, לפני הרישום כללית שילמה כ-5,000 שקל לחפיסת קסנבילוקס וכ- 10,000 שקל עבור התרופה צ'ינו, המכילה את אותו חומר פעיל. לאחר הרישום המחיר לקופה זינק ל-58 אלף שקל - יותר מפי 11 לעומת הקסנבילוקס, ובערך פי שישה מהצ'ינו. נכון להיום, מבדיקה שערך TheMarker מול הקופה תוך השוואת כמויות, הפער בין העלות של לדיאנט לקופה אחרי הנחות לעלות של צ'ינו לקופה הוא בערך פי עשרה: כ-3,800 שקל לצ'ינו לעומת 38 אלף שקל ללדיאנט.

על פי חוקי הרישום בישראל, מרגע שקיים תכשיר רשום למחלה מסוימת - אסור לספק למטופלים תכשיר שאינו רשום. למרות זאת, המשרד הודיע לקופות החולים כללית ולאומית כי יאשר להן באופן חריג להמשיך ולייבא את צ'ינו הזולה בהרבה, ומכילה את אותו חומר פעיל, אף שהיא אינה רשומה בישראל. זאת, בכפוף למעקב אחר החולים ולעמידה בתנאים של בקרה ופיקוח רפואיים.

בעתירה דרשה החברה לבטל את החלטת משרד הבריאות, ולאסור על כללית לעשות שימוש במלאי צ'ינו שכבר קיים ברשותה. החברה טענה כי החלטת משרד הבריאות נעשתה תוך חריגה מסמכות, ואישור המהלך משמעותו פריצה של חוקי הרישום, מכיוון שהוא יכשיר שימוש בתכשירים לא רשומים במקרים אחרים, גם כשקיימת תרופה רשומה בישראל.

בפסק הדין של מזוז, שאליו הצטרפו השופטות חיות ווילנר, נקבע כי לקופות יש ניסיון של שנים בטיפול במחלה באמצעות התרופה צ'ינו והתרופה קנסבילוקס שעליה הסתמכה החברה כשרשמה את התרופה החדשה. לכן אין מדובר בתכשיר ניסיוני אלא בתכשיר שנעשה בו שימוש בהצלחה לאורך זמן בחולי CTX. עוד ציין מזוז כי התכשיר מיוצר ביפן, מדינה שישראל מכירה בהחלטות הרשויות שלה. מזוז גם הזכיר שהתרופה אינה כלולה בסל התרופות, וכי ועדת סל התרופות החליטה שלא להכניס אותה לסל בשל "מחירה המופרז מאוד".

בעקבות ההכרעה, ימשיכו עשרות החולים שמקבלים צ'ינו לקבל את התרופה, אך עבור ארבעה חולים שמטופלים כיום בלדיאנט הפרשה עדיין לא הסתיימה. בבית הדין לעבודה בתל אביב עדיין מתנהלת תביעתם נגד כללית בדרישה לחייב את הקופה להמשיך לממן את הטיפול ולשמור על הרצף הטיפולי.

עורכת דינם אדריאנה שוורץ מתחה ביקורת על החלטת בג"ץ בטענה כי "החלטתו התבססה על מסכת עובדות חסרה ולקויה ומשאירה את החולים בפני שוקת שבורה". לטענתה, "התרופה התחליפית צ'ינו לא ניתנה לאף חולה במשך שנתיים, וקופת חולים כללית לא טרחה עד היום לבצע לחולים שנוטלים את התרופה בדיקות כולסטנול (החומר המצטבר באברי החולים - ר.ל), כך שלא ניתן לקבוע שהתרופה טובה ויעילה. נוסף על כך, נושא תופעות הלוואי לא קיבל התייחסות, אף על פי שידוע שיש כאלה".

מחברת MBI נמסר: "החלטת בג"ץ מהווה מדרון חלקלק שעלול להוביל לתקדים מסוכן, וכל חולה במחלה כרונית בישראל צריך להיות מודאג ביום הזה. זהו מהלך, שהלכה למעשה, מייתר את תפקיד אגף הרישום במשרד הבריאות וברור לכל שיש לו השלכות ממשיות על חיי החולים. לא כל תרופה מאושרת בישראל. ישנן תרופות שלא עמדו בתקנות הנוקשות והקריטריונים המחמירים של אגף הרישום - ולכן לא אושרו. צר לנו שבמדינה מפותחת כמו ישראל נוהג משרד הבריאות בחולים כמו במדינות עולם שלישי, בניגוד מוחלט למקובל במדינות OECD".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#