"ידיעות אחרונות" ו"הארץ" ייאבקו בבית המשפט כדי להמשיך לפרסם מוצרי טבק - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ידיעות אחרונות" ו"הארץ" ייאבקו בבית המשפט כדי להמשיך לפרסם מוצרי טבק

המיזם למיגור העישון עתר בדרישה לבטל את החרגת העיתונות המודפסת מאיסור פרסום טבק בטענה כי נפלו פגמים בתהליך חקיקתו ■ ידיעות אחרונות והארץ יטענו כי ביטול ההחרגה יפגע בהם

6תגובות
סיגריות
אורן זיו

"ידיעות אחרונות" ו"הארץ" יצטרפו כמשיבים לעתירה שהגיש המיזם למיגור העישון לבג"ץ, בדרישה לבטל את הסעיפים המחריגים את העיתונות המודפסת מהאיסור הגורף שהוטל על פרסום מוצרי עישון.

לפי חוק הגבלת פרסום ושיווק מוצרי טבק, נאסר כל סוג של פרסום מוצרי טבק ומוצרי עישון, כמו סיגריות אלקטרוניות, בכל סוגי המדיה — למעט בעיתונות המודפסת. באשר לעיתונות המודפסת — מותרת רק פרסומת אחת ביום, כאשר על 30% משטחה תופיע אזהרה נגד עישון. בנוסף, כנגד כל פרסומת של מוצר עישון, יקצה העיתון שטח זהה למודעה מטעם משרד הבריאות, המצביעה על נזקי העישון.

העיתונים, באמצעות עו"ד פז מוזר ושירה בריק־חיימוביץ ממשרד ליבליך מוזר, ביקשו להצטרף כמשיבים לעתירה. בהחלטת בית המשפט נקבע כי העיתונים יגישו עד תחילת השבוע את תגובתם. הם צפויים לטעון כי ביטול ההחרגה יגרום לעיתונים נזק כספי שעלול לפגוע בקיומה הרעוע של העיתונות המודפסת; וכי ההסדר שלפיו מול כל מודעת פרסום של חברת טבק יש מודעה נגד עישון מטעם משרד הבריאות — מהווה איזון ראוי לנזק שנגרם מהפרסומות עצמן.

ההוצאה של חברות הטבק על פרסום

בעקבות צירופם של העיתונים כמשיבים השתנה הרכב השופטים שדן בעתירה, והשופטת דפנה ברק־ארז כבר אינה מופיעה בו לצד השופטים מני מזוז ואלכס שטיין. מטעמה של ברק־ארז נמסר כי "השופטת ברק־ארז מתעתדת להוציא ספר בתחום המשפטים בהוצאת ידיעות ספרים. על רקע זה ומטעמי זהירות, סברה שמן הראוי שלא תשב בתיק".

חברות הטבק השקיעו בפרסום ובקידום מכירות בישראל יותר מחצי מיליארד שקל בעשור האחרון. ב–2018 הוציאו החברות כ–22.5 מיליון שקל על פרסום, וב–2019, בשלושת חודשי ההתארגנות שניתנו להן עד לכניסת החוק שאוסר פרסום לתוקף, הוציאו החברות כ–6.5 מיליון שקל (לפי נתוני יפעת) — יותר מפי שלושה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד אפי מיכאלי, נטען כי מקור ההחרגה של העיתונות המודפסת הוא בתנאי שהוצב לפי דרישתו המפורשת של סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, לוועדת השרים לחקיקה בימיו הראשונים של החוק. התנאי קבע כי הממשלה תסכים לתמוך בהצעת החוק של ח"כ איתן כבל, הכוללת איסור על פרסום של מוצרי טבק ועישון — בתנאי שזו "לא תחול על העיתונות הכתובה".

לטענת המיזם, ליצמן היה מצוי באותה עת, ובעת שהצעת החוק נדונה בכנסת בניגוד עניינים מהותי — הנובע מזיקתו לעיתון "המודיע", שהיה עלול להינזק מאיסור פרסום מוצרי העישון. העותרים מסתמכים על הסדר ניגוד העניינים שנערך לליצמן במארס, ופורסם רק לאחר אישור הצעת החוק בקריאה שלישית. לפי ההסדר, קשריו עם עיתון "המודיע" מונעים ממנו לנקוט פעולות שונות הנוגעות לעיתון בעתיד. בעתירה נמתחת ביקורת גם על היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, משום שלא פעל בזמן להסדרת ניגוד העניינים שבו היה מצוי סגן שר הבריאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#