היום שאחרי סגירת שדה דב: המשבר במערכת הבריאות באילת עשוי להפוך להזדמנות - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היום שאחרי סגירת שדה דב: המשבר במערכת הבריאות באילת עשוי להפוך להזדמנות

כ-7,000 מתושבי אילת יצאו ב-2018 מהעיר בטיסה כדי לקבל טיפול במרכז הארץ ■ על מנת להתמודד עם המשבר שייווצר בעקבות סגירת שדה דב, במשרדי האוצר והבריאות יקצו תקציב של 20-10 מיליון שקל ■ זו הזדמנות לעשות רה-ארגון במבנה אספקת השירותים בעיר הדרומית

12תגובות
העיר אילת. נתניהו הודיע כי יעביר לה סכום של 400 מיליון שקל
משה מילנר / לע"מ

המאבק נגד סגירת שדה דב הגיע בשבוע שעבר לשיאו, כשראשי קופות החולים כללית ומכבי התריעו כי סגירת שדה התעופה שמחבר בין העיר הדרומית למרכז הארץ - ובין תושבי אילת למיטב הרופאים - מסוכנת ועלולה לפגוע בחיי אדם. עם זאת, נראה כי גם ראשי המאבק ובהם קופות החולים, אנשי הרפואה באילת ותושבי העיר, מבינים כי סביר להניח שסגירת שדה התעופה היא עניין מוגמר, וכעת נותר להתמודד איתה בצורה היעילה ביותר. 

כ-7,000 מתושבי אילת יצאו ב-2018 מהעיר בטיסה כדי לקבל טיפול במרכז הארץ. רבים מהם חולי סרטן שזקוקים להקרנות, בדיקות וטיפולים מורכבים; חלקם חולים שנזקקו לניתוחים שונים, ובהם צנתורים; וחלקם חולים במחלות נדירות יחסית שאין להן מענה בבית החולים היחיד בעיר, יוספטל. 

במשרדי האוצר והבריאות כבר נערכים ליום שאחרי סגירת שדה דב ומתכננים להתמודד עם המשבר בשלושה אופנים. לשם כך, הם מתכננים להקצות בין 10 ל-20 מיליון שקל. ראשית, על ידי עוד מימון מוניות לכלל החולים (ולא רק לחולי הסרטן כמו היום) ולרופאים מנתב"ג לבתי החולים ולנמל התעופה באילת. שנית, וזהו הצעד החשוב ביותר, מתן תקציבים לקופות החולים לצורך תמרוץ של רופאים להעביר את מרכז חייהם לאילת.

תוספת של כמה עשרות רופאים שיחיו ויעבדו באילת, תפחית משמעותית את התלות ברופאים שטסים לעיר בכל פעם מחדש לימים בודדים. מלבד רופאים, יש לעודד גם הגעה של שאר אנשי צוות רפואי כמו אחים ואחיות, ועובדי מקצועות הבריאות כמו פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק. המדינה תיצור מבחני תמיכה - ותאפשר לקופות החולים להחליט בעצמן כיצד לחלק את כספי התמריצים לצורך משיכת כוח אדם רפואי לעיר.

האפיק השלישי הוא פיתוח שירותים של טלמדיסין (רפואה מרחוק) - נושא שמערכת הבריאות נכנסת אליו בשנים האחרונות באופן נרחב. דוגמאות לכך הן קופת חולים מאוחדת, שרכשה את חברת אמריקן וול המספקת שירותי טלמדיסין מתקדמים, ובית החולים איכילוב, שעומד להפעיל שירות טלמדיסין משלו בקרוב.

שדה דב
טל כהן

המשבר באילת הוא גם הזדמנות לעשות רה-ארגון של מבנה אספקת השירותים בעיר, ולעודד את קופות החולים לשתף פעולה ביצירת מאגר משאבים בעיר הקטנה והמבודדת. כיום הכללית שולטת במידה רבה בשירותי הבריאות באילת, כשבית החולים יוספטל בבעלותה. בנוסף, היא המבטחת של כ-55% מתושבי העיר.

בין קופות החולים יש שיתוף פעולה מסוים אך לא אופטימלי. מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, רן סער, הציע במכתב ששיגר לראש הממשלה בנימין נתניהו וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, לשנות את הבעלות על בית החולים יוספטל לבעלות ממשלתית - ולפעול ליצירת מאגר המשאבים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#