ישראל היא שיאנית העולם בניתוחי הרזיה - אך רובם חוזרים למשקלם הקודם - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

ישראל היא שיאנית העולם בניתוחי הרזיה - אך רובם חוזרים למשקלם הקודם

משרד הבריאות לא קבע הנחיות ברורות לגבי ההכנה הנדרשת לקראת הניתוח, וחולים עוברים אותו בלי הכנה מתאימה ■ הוועדות שנפגשות עם מועמדים לניתוח לא מתכנסות בהרכב הנדרש ולעתים קובעים שיטת ניתוח מועדפת לפי התמחות הרופא, אף שייתכן שהיא פחות מתאימה למטופל

3תגובות
ניתוח. אילוסטרציה
אמיל סלמן

220 אלף ישראלים סובלים ממה שמכונה השמנת יתר והשמנת יתר חולנית. על פי ארגון הבריאות העולמי, ניתוחי הרזייה (ניתוחים בריאטריים) המגבילים את כמות האוכל שהקיבה מסוגלת להכיל ומביאה לתחושת שובע מהירה, מורידים באופן מובהק את התמותה ואת המחלות הנלוות כגון סוכרת, מחלות נשימה, תפקוד כלייתי כאשר מנתחים את החולים המתאימים.

ואם נדמה לכם שאתם מכירים הרבה אנשים שעברו את הניתוח, זו לא טעות: ישראל היא שיאנית העולם בניתוחי הרזיה. פועלים בה לא פחות מ-28 מרכזים שבהם מבוצעים חמישה סוגים של ניתוחים בריאטריים, בבתי חולים ציבוריים ופרטיים. בנוסף, היא ניצבת במקום הראשון ב-OECD במספר ניתוחים יחסית לגודל אוכלוסייה ובמקום השני בעולם.

על פי נתוני הרשם הלאומי לבריאטריה, מספר הניתוחים שעברו מבוגרים עלה ביותר מפי שניים תוך שנים ספורות: כ-10,000 ניתוחים ב-2015 לעומת כ-4,200 ניתוחים ב-2010. 

ישראל היא גם שיאנית העולם בניתוחי בריאטרים חוזרים, שנחשבים בעלי סיכון מוגבר: ב-2017 היה שיעורם כ-17%, כלומר כל מנותח שישי חזר על הניתוח לפחות פעם אחת, לעומת ממוצע עולמי של 7%. יש מנותחים שעברו גם שלושה, ארבעה ואף חמישה ניתוחים, דבר המצביע על אפשרות סבירה שמוכנותם להליך לא הייתה מספקת. מחקר שביצעה קופת חולים מכבי אף מעיד כי לאחר ארבע שנים כ-60% מהמנותחים עלו במשקל ולא שמרו על מדד הצלחת הניתוח. בהתאם לכך, העלות היא אדירה: קופות החולים מוציאות חצי מיליארד שקל בשנה על מימון הניתוחים הללו, לא כולל עלויות נלוות כבדות על ליווי רפואי ופסיכולוגי וטיפול בסיבוכים.

בחודשים פברואר-אוגוסט 2018 בדק מבקר המדינה את ההליך והנסיבות לאישור והביצוע של הניתוחים הבריאטריים בישראל ואת ההשלכות על ציבור המנותחים. הביקורת העלתה ליקויים מסוגים שונים בכל תהליך הניתוח: החל מההכנה אליו ועד הליווי של המנותחים אחריו.

המבקר מצא כי משרד הבריאות לא קבע הנחיות ברורות לגבי ההכנה הנדרשת לקראת הניתוח, בין השאר מי האחראי על ביצועה, קופות  החולים או המרכז הבריאטרי. בנוסף, הקופות והמרכזים הבריאטריים מאשרים את הניתוח גם למטופלים שלא השתתפו במפגשי ההכנה, "דבר העלול להוביל לסיבוכים לאחר הניתוח, לעלייה חוזרת במשקל ולניתוחים חוזרים".

עיקרי הליקויים בתחום ניתוחי ההרזיה

משרד הבריאות גם לא קבע גורם אחראי לביצוע הערכה טרום-ניתוחית כדי לוודא שהמטופל מוכן לניתוח. "כתוצאה מכך לעתים מתבצעת הערכה כפולה - הן בקופת החולים והן במרכז הבריאטרי - ועולה חשש כי מטופלים פונים לוועדה נוספת זמן קצר לאחר שוועדה קודמת לא אישרה להם לעבור ניתוח".

המבקר התייחס גם לליקויים בוועדות עצמן: הפגישות של הוועדות עם מועמדים לניתוח קצרות מדי (חצי שעה עד שעה); חלק ניכר מהן לא התכנסו בהרכב הנדרש; הסתייגויות של חברי ועדה לא נידונו; משרד הבריאות לא הסדיר את מתכונת ההערכה הפסיכיאטרית שנערכת טרם הניתוח; וחברי הוועדה התקשו לזהות קיומן של בעיות בתחום זה שעלולות להתפרץ לאחר הניתוח.

בנוסף, הן במשרד הבריאות והן באיגוד המקצועי אין הנחיה ברורה לגבי התאמת סוג הניתוח למטופל ואין על כך דיון מקצועי. "מצב זה עלול לגרום לכך שבהחלטה אם לבצע את הניתוח ובאיזו שיטה לבחור, עלול להיות מעורב שיקול לא ענייני, כגון החלטה על ביצוע הניתוח בשיטה שבה הרופא התמחה אף כי ייתכן שהיא פחות מתאימה למטופל".

בדו"ח נכתב כי בשלוש השנים האחרונות גדל בישראל פי ארבעה מספר ניתוחי "מיני-מעקף", בניגוד למקובל במדינות מערביות ואף על פי שלא קיים מידע מספק על ניתוח זה. בנוסף, בקווי ההנחיה של האיגודים המקצועיים אין התייחסות אליו.

"למרות הסיכונים - ישראל היא שיאנית הניתוחים הבריאטריים החוזרים"

השמנת יתר: אדם יושב על ספסל
REUTERS

מבקר המדינה מצא הזנחה קשה של תחום המעקב אחר המטופלים לאחר הניתוח. "למעט קופת חולים מכבי שפונה באופן יזום למטופלים שיגיעו למעקב דיאטנית, שאר הקופות אינן יוזמות פנייה כזו, אלא משאירות את היוזמה לכך בידי המנותחים וגם אינן מנחות את רופאי המשפחה לנהל מעקב אחר המנותחים. "אי-נקיטת הפעולה של הקופות עלולה להוביל לפגיעה במנותח, מאחר שהוא עלול לחזור למשקלו הכבד, או להיפגע בשל מחסור במרכיבים הנחוצים לבריאות תקינה", נכתב בדו"ח. 

ישראל היא גם שיאנית הניתוחים הבריאטריים החוזרים. 17% מהמנותחים עוברים את הניתוח פעם נוספת, לעומת ממוצע של 7% ב-OECD. למרות הסיכונים שבניתוח בריאטרי חוזר, בקווים המנחים שבחוזר משרד הבריאות אין הבחנה בין ניתוח ראשון לבין ניתוח חוזר, למעט מדד ה-BMI, העוזר לבדוק אם המועמד לניתוח סובל מעודף משקל או מתת-משקל. "בעת החלטה על ניתוח חוזר לא נבדקות הסיבות לכישלון הניתוח הקודם; לא נדרשת הכנה קפדנית, ארוכה או מעמיקה יותר מזו שנעשתה לקראת הניתוח הקודם; אין הנחיות בדבר סוג הניתוח החוזר שיש לבצע; ולכל קופה כללים משלה בעניין ניתוחים חוזרים", נכתב בדו"ח.

עוד עולה מדו"ח המבקר כי אף על פי שבישראל יש רשם לאומי לבריאטריה, אין מידע מלא על שיעור הסיבוכים הקשורים בניתוח, למעט סיבוכים בזמן האשפוז, אף שידוע כי יש סיבוכים המתגלים בחודשים שלאחר הניתוח.

קופות החולים מוציאות על ניתוחים בריאטרים כחצי מיליארד שקל, לא כולל העלויות הנלוות לניתוח, כמו עלות מפגשי ההכנה עם הדיאטנית, המעקבים לאחר הניתוח, אשפוזים בעקבות סיבוכים ועוד. למשרד הבריאות אין נתונים על סך ההוצאה הלאומית הכוללת עבור ניתוחים אלה.

יעקב ליצמן
אמיל סלמן

בנוסף נמצא כי תמחור הניתוחים מעוות. משרד הבריאות קבע תעריף לשלושה סוגי ניתוחים בלבד מתוך חמישה, ובשנים האחרונות נכנסו טכנולוגיות חדשות שהוזילו את עלויותיהם אך התעריפים לא השתנו. בשורה התחתונה מדובר בניתוחים שלפחות חלקם רווחיים מאוד עבור בתי החולים, ולדעת המבקר "עולה צורך להבטיח כי יוסר החשש ששיקול הדעת המקצועי של בית החולים, יושפע מההשלכות הכלכליות של הניתוח והרווח הגלום בו - אם מבחינת הערכה שהמטופל אכן מתאים ומוכן דיו לניתוח ואם מבחינת ההחלטה על סוג הניתוח המתאים למטופל".

המבקר ממליץ למשרד הבריאות להדק את הרגולציה על ביצוע הניתוחים: החל משלב אישור הניתוח וההכנה לניתוח ועד המעקב אחריו; לקבוע כללים לכשירותו של המנותח לעבור ניתוח נוסף; לקבוע אמות מידה ברורות לביצוע ניתוחים חדשים בטכניקות שאינן מוכרות דיין; והתאמת סוגי הניתוחים למאפייני המנותחים. כמו כן, נדרש המשרד לערוך בחינה מחודשת של התעריף שנקבע לניתוחים הבריאטריים, להקטין את התמריצים הכלכליים לביצוע ניתוחים בריאטריים ולפעול להפחית את מחיר הניתוחים.

לקופות החולים מומלץ לשפר את הידע וההיכרות של רופאי המשפחה עם תחום הניתוחים הבריאטריים, ולהקים מערך תמיכה מלא שיעקוב אחר המנותחים לאחר הניתוח לרבות סיוע נפשי. "הליקויים שהתגלו בביקורת זו מחייבים את משרד הבריאות, קופות החולים והמרכזים הבריאטריים בבתי החולים, בשידרוג מערכות יסודי בתחום הניתוחים הבריאטריים", מסכם המבקר.

"מספר, תדירות ואופן ביצוע הניתוח נקבעים על ידי הגופים המקצועיים"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות קבע בצורה קטגורית כי השמנת יתר חולנית הינה מחלה הדורשת הכנה טרום ניתוחית מתוך מחשבה שהכנה ראויה מעלה שיעורי הצלחה של מטופלים שעברו ניתוח. חוזר המשרד קבע כי האחריות חלה על מרכז בריאטרי או מרפאות בקהילה המסוגלות לבצע הערכה טרום ניתוחית כמצוין בחוזר". 

עוד הוסיפו במשרד הבריאות כי "חוזרי מינהל רפואה לא קובעים כיצד ועל ידי מי מבוצעות ההנחיות ובאיזה מספר או תדירות, אלא מגדירים את הצורך. מספר, תדירות ואופן ביצוע הניתוח נקבעים ע"י הגופים המקצועיים בהתאם למצבו הפרטני של המטופל. העיקרון המנחה הוא שמטופלים צריכים לעבור הכנה מולטידיספלנרית לניתוח. חלק מקופות החולים מבצעות את ההכנה בקהילה ובחלק אחר התהליך כולו או חלקו מבוצע בבית החולים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#