"בינה מלאכותית לא תחליף רופאים - היא משהו שיעבדו איתו" - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בינה מלאכותית לא תחליף רופאים - היא משהו שיעבדו איתו"

ראש המרכז לחדשנות בבית החולים שיבא אמרה בכנס הדורות הבאים של TheMarker כי בינה מלאכותית מהווה סכנה לפרטיות ■ מנהלת תחום בריאות דיגיטלית במכון הישראלי לחדשנות: "הטכנולוגיה לבדה לא מספיקה"

תגובות
כנס הדורות הבאים של דה מרקר
מוטי מילרוד

כשחושבים על טכנולוגיה ברפואה, קל לפנטז על עולם שבו בדיקת דם פשוטה תספר לנו הכל. אולם זה רחוק מלהיות המצב, כפי שעלה בפאנל בנושא חדשנות ובינה מלאכותית בשירות הרפואה, בכנס הדורות הבאים של TheMarker בהנחיית כתבת הבריאות של TheMarker רוני לינדר. בכנס השתתפו ד"ר נטלי בלוך, ראש המרכז לחדשנות בבית החולים שיבא; פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר והמחלקה לתכנון מדיניות בריאות; אסתי שלי, מנהלת החדשנות במשרד הבריאות; ויעל אופיר, מנהלת תחום בריאות דיגיטלית במכון הישראלי לחדשנות.

רק לפני כמה ימים הצליחה הבינה המלאכותית בעולם הרפואה לעורר סערה, כשרובוט, שבתוכו היה רופא שדיבר דרך מצלמת וידאו, הגיע לבית חולים ובישר לאדם על מותו הקרב. הסיפור ממחיש את המתח בין התקדמות הטכנולוגיה בבריאות מצד אחד, לבין הסכנות הטמונות בתחום, כפי שמונים אותן משתתפי הפאנל, מצד שני. "אחת הסכנות הכי גדולות היא לפרטיות, כתוצאה מהסתמכות על שימוש בענן וטיפול מרחוק", אמרה בלוך. "צריך להתייחס לנושא הזה, אין לנו עדיין תשובות אליו", היא הוסיפה.

משתתפי הפאנל מתריעים גם על פגיעה אפשרית בשוויון. דוגמה לכך היא טכנולוגיה יקרה שלא כל אחד יכול לגשת אליה, כפי שהזהירה שלי. "צריך לזכור שבינה מלאכותית ואלגוריתמים הם לא קול משמים שאומר מה נכון", הוסיף בליצר, "אחד המדענים שעוסקים בתחום אמר שאלגוריתמים הם רק דעות של מי שכתב אותם, וזה יכול להוביל לבעיה באי-שוויון. אפשר לראות לדוגמה את אמזון, שניסתה לברור קורות חיים באמצעות אלגוריתם כדי להביא אנשים מתאימים יותר למשרות. היתה רק בעיה אחת - האלגוריתם זיהה מציאות מסוימת ולכן הוא סינן את המועמדים לפי מציאות זאת ונתן יותר סיכוי לגברים".

עם זאת, אופיר מדגישה כי "בינה מלאכותית יכולה גם לגשר על פערי חוסר השוויון. אפשר להשתמש בטכנולוגיה בהמון שפות, וכך למשל אח דובר ערבית בבית חולים יוכל לתקשר טוב יותר עם משפחה דוברת עברית. הטכנולוגיה מסייעת לגשר על חוסר ההבנה".

ספרו לנו על פיתוח אחד או טכנולוגיה אחת שאתם מכירים מקרוב, שלדעתכם ישנו את הדרך שבה אנחנו צורכים רפואה, וטכנולוגיה אחת שיש סביבה הייפ מוגזם.

"יש הייפ מוגזם סביב אפל ווטש והניטור המתמיד לקצב לב", אמר בליצר. "מצד אחד קל לשאת בנפשנו תקווה גדולה שהדבר יספק ניטור מתמשך, אבל צריך להבין שברפואה יש כזה דבר ניתוח יתר. המידע שאפשר להפיק מטכנולוגיות אלה עלול לא רק שלא להועיל אלא גם לסכן. הצפת מידע עלולה להלחיץ אותנו. מצד שני, העולם של הבינה מלאכותית מאפשר לנו לשלב נתונים ממקורות שונים ולספק רפואה מונעת ויוזמת שתמנע מחלות עתידיות".

אופיר טענה כי "הרבה מהטכנולוגיות כבר כאן. צריך רק לקחת אותן לעולמות של אופטימיזציה. המידע כבר קיים ובשפע ומה שקריטי זה אינטגרציה שלו. הטכנולוגיה לבדה לא מספיקה, היא כלי".

דיון על השפעת הטכנולוגיה על הרפואה בכנס הדורות הבאים של TheMarker
מוטי מילרוד

בלוך הצביעה על ההייפ המוגזם סביב הבינה המלאכותית עצמה. "זאת עדיין הטכנולוגיה הנכונה שנצטרך לעבוד איתה, אבל צריך לשים לב שזאת טכנולוגיה שעוזרת לנו לקבל החלטות, ולא טכנולוגיה שתחליף רופאים. נצטרך ללמוד איך לשלב בתוך זה הרבה אספקטים כדי שנוכל להשתמש בכל המידע בצורה חכמה יותר, כי היכולת של המוח האנושי מוגבלת. החוכמה היא לדעת איך לאסוף מידע ואיך להנגיש אותו".

חידושים טכנולוגיים אמורים להוביל לא רק לבריאות טובה יותר, אלא גם לחסוך בכח אדם ולפשט תהליכים. בפועל רואים שזה לא מה שקורה. האם חדשנות רפואית בהכרח תביא לחיסכון כספי, או שתעמיס עוד על מערכת הבריאות המתייבשת?

"הסבירות הנראית לעין היא שהחדשנות הטכנולוגית תעלה יותר", אמר בליצר. "אם אתה לוקח טיפול מסורתי ואתה לא משנה בו כלום אלא רק משליך עליו טכנולוגיות - אתה רק מגדיל הוצאות. החוכמה זה לא לעשות את מה שעשינו עם הדיגיטל, אלא לעשות אותו אחרת", הוסיף.

עם זאת, טענה אופיר כי "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מערכת בריאות בלי טכנולוגיות. בשביל להקל על הכנסת הטכנולוגיה צריך להתמודד גם עם התנגדויות שעולות מהצוות הרפואי בשטח. צריך לייעל את תהליך הטמעת הטכנולוגיה בשיתוף עם הצוות הרפואי".

שלי הסבירה כי "אם אנחנו חושבים שרק חדשנות טכנולוגית תביא פתרון קסם, אז זה לא יקרה. יש פה אפשרות להתייעלות ושיפור, אבל זה לא שאם ניתן מיליארד שקל לבריאות דיגיטלית הכל ייפתר".

איך הממשלה יכולה לדאוג לצמצם את הסיכונים ולהגדיל את הפוטנציאל? זה עולם שברובו לא מתנהל במערכות ממשלתיות. איפה הממשלה נכנסת פה?

"לפני שנה עברה החלטת ממשלה שהקדישה 5 מיליארד שקל לנושא של בריאות דיגיטלית ", ענתה שלי. "זווית אחת היא איזה שינויים רגולטורים צריך בשביל לאפשר את הצמיחה הזאת. איך אנחנו מוודאים את ניהול הסיכונים, כך שבאמת ארגוני הבריאות יוכלו להשתמש בשירותים אלה. התפקיד שלנו זה לראות איך מאזנים ולשמור שתושבי המדינה לא יהיו שפני ניסוי של חלק מהחברות", היא הסבירה.

יש רצון להתקדם נורא מהר קדימה אבל יש גם צורך במגע אנושי. באיזה מקצועות לדעתכם המכונה תחליף את הרופא ובאיזה לא?

"יש הפרזה בהתייחסות למכונה", אמר בליצר. "אין הרבה מקצועות כאלה. השאלה היא באיזה מקצועות המכונה תעזור בקבלת החלטות, ופה יש כמה מקצועות - מקצועות שנסמכים על תמונות כמו רדיולוגיה או פתולוגיה. היום הגענו למצב שמחשבים יודעים לפענח תמונה יותר טוב מבן אנוש".

אז למה שנצטרך רדיולוגים?

"כי מכונה לא יכולה לתת את המילה האחרונה. המחשב יכול לתעדף והמערכת יכולה להתריע, אבל עדיין יש הרבה דברים שצריך לקחת בחשבון. אני חושב שאם המכונות יקחו מרופאים את החלק הטכני, זה ישאיר להם זמן לקשר יותר אישי, וכך הטכנולוגיה תחזיר את האמפתיה במקום ליצור רפואה קרה. נחזיר את הרפואה למקום שבו היא היתה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#