מוסדיים, אל תשקיעו בכספי הדמים של תעשיית הטבק - בריאות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מוסדיים, אל תשקיעו בכספי הדמים של תעשיית הטבק

חברת ניהול הקרנות השנייה בגודלה באוסטרליה אינה משקיעה בחברות טבק ונשק, וגם במדינות מערביות אחרות משלבים ידיים כדי להילחם בתעשיית הסיגריות ■ רק בישראל המצב הפוך: הממשלה נוחה עם חברות הטבק ועכשיו הן מתקרבות גם לשוק ההון

13תגובות
סיגריות על מדף בקיוסק
אורן זיו

חברת ההפצה גלוברנדס (Globrands), יבואנית ומפיצת מוצרי הטבק כמו ווינסטון, קנט, קאמל, לאקי סטרייק וטבק לגלגול, נערכת להנפקה בבורסה והיא תחל ברואד שואו בקרב הגופים המוסדיים, כך פורסם אתמול ב-TheMarker. זוהי אינה ידיעה שגרתית, מכיוון שחברה המייבאת טבק אינה עוד חברה שמבקשת להנפיק בבורסה, והמוסדיים צריכים לחשוב היטב לפני שהם משקיעים בה את כספי הציבור שהם מנהלים.

לפני שנה, במארס 2017, הכריזה חברת ניהול הקרנות השנייה בגודלה באוסטרליה, AMP Capital, כי היא מאמצת מדיניות של השקעה אתית ועוצרת השקעות בשווי 570 מיליון דולר בטבק ובנשק. "אנחנו לא מוכנים לשלם כל מחיר חברתי כדי להשיא תשואות למשקיעים שלנו", הסביר את המהלך מנכ"ל הקרן, אדם טינדל. הוא הוסיף כי חברות טבק ויצרניות נשק אינן עומדות בסטנדרט האתי המינימלי של החברה שבניהולו, והדגיש כי היא יכולה להשיג ביצועים כספיים מצוינים למרות השינוי. הוא הכריז על המהלך לאחר שביצע שורה של התייעצויות עם הלקוחות שלו, והבהיר כי השינויים משקפים את השינוי בהלך הרוח של המשקיעים, שיותר ויותר מעוניינים בניתוק הקשר למוצרים מזיקים ובהשקעות אחראיות לטווח ארוך.

סנדל יודע על מה הוא מדבר: תעשיית הטבק היא תעשייה רצחנית וצינית שהורגת לפי ההערכות כ-7 מיליון בני אדם בשנה ברחבי העולם, ומקצרת בעשור בממוצע את חיי המעשנים. "סיגריה היא מוצר הצריכה היחיד בעולם שאם משתמשים בו לפי הוראות היצרן הוא הורג בין חצי לשני שלישים מהמשתמשים בו", אמר באחרונה ראש מינהל המזון והתרופות האמריקאי, סקוט גוטליב. לפי ההערכות, ברחבי העולם כ-100 אלף ילדים ובני נוער חדשים מתנסים מדי יום לראשונה בעישון. רבים מהם יתמכרו ויעשנו רוב חייהם.

עישון גם מוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי כגורם המוות מספר אחת בעולם הניתן למניעה: 80% ממקרי סרטן הריאה מקורם בעישון, ולא מדובר רק בסרטן הריאה אלא גם בלפחות 12 סוגי סרטן נוספים כמו הלוע, הגרון, הלבלב והוושט, כמו גם מחלות לב, שבץ מוחי ועוד. הניקוטין שבסיגריה הוא אחד החומרים הממכרים בעולם, ולמעשה, הסיגריה שנמכרת היום ומכילה אלפי חומרים שונים ומהונדסת על ידי תעשיית הטבק כך שהיא ממכרת יותר מבעבר.

והנה האבסורד במלוא הדרו: מחד, מדינות רבות משלבות ידיים ונרתמות למאבק בעישון באמצעות חקיקה מתקדמת, אכיפה והסברה. מנגד, גופים מוסדיים שמנהלים עשרות מיליארדי דולרים כסף ציבורי יכולים להשקיע בתעשיית הטבק ולחזק אותה כמעט מבלי להישאל על כך.

להשקיע באופן מוסרי יותר

המציאות הזאת מתחילה להשתנות: המהלך של קרן ההשקעות האוסטרלית הוא רק דוגמא אחת לצעד שהוא חלק מתנועה עולמית שמוביל ארגון בשם "תיק השקעות ללא טבק". התנועה כבר סחפה ארגונים פיננסיים ומשקיעים גדולים במדינות רבות ובהן אוסטרליה, ניו זילנד, הולנד, שוודיה, דנמרק, צרפת, אירלנד וארה"ב. לפי דיווחי הארגון, בתוך שנים ספורות הוסטו 6 מיליארד דולר מהשקעות בתעשיית הטבק לטובת השקעות אחרות, מוסריות יותר. זוהי תנועת נגד שקמה אל מול הגילוי שקרנות השקעות וגופים פיננסיים ענקיים בכל העולם משקיעים כסף רב מכספי המשקיעים והחוסכים באותה תעשייה שהורגת אותם ואת ילדיהם.

אין זה פלא שהבשורה יוצאת מאוסטרליה: זוהי מדינה חלוצה במאבק בעישון גם מבחינת החקיקה וההתייחסות הלאומית לתופעה, כולל מאבקים משפטיים אמיצים מול הכסף הגדול של תעשיית הטבק.

ואולם נראה כי בישראל המצב הפוך: בשנים האחרונות ישראל הפכה לגן עדן רגולטורי לתעשיית הטבק, לאחר שזנחה כמעט לחלוטין את המאבק בעישון. ממשלת ישראל לא מיישמת את האמנה לפיקוח על הטבק שעליה היא חתומה, נגררת פעם אחר פעם לבית המשפט העליון לאחר שאינה מקיימת את הצעדים האלמנטרים ביותר המתבקשים ממנה (כמו מיסוי מוצר טבק חדש שנכנס לשוק) וגוררת רגליים בכל הקשור לחקיקה בסיסית נגד עישון.

כעת רוצה יבואנית הטבק גלוברנדס להצטרף לטרנד וליהנות מפינוקי הרגולטור הישראלי: השילוב של מוצר ממכר שלמשתמשיו קשה להפסיק לצרוך עם מיסוי נמוך על טבק לגלגול ושר אוצר שמתעקש שלא לשנות את המצב הזה, היעדר אזהרות גרפיות על חפיסות הסיגריות, היעדר חקיקה נגד פרסום טבק, אכיפה שהיא בדיחה — אלה עשויים להיות אטרקטיביים למשקיעים שבוחנים את הזווית הכלכלית הטהורה.

אלא שהשקעה בחברה שמייבאת טבק עלולה להתגלות כטעות מצד המוסדיים, ולא רק מההיבט המוסרי אלא גם מההיבט העסקי. קרנות הפנסיה וחלק מחברות הביטוח, למשל, עובדות במודל המבוסס על ביטוח הדדי, כלומר: הבריאים מסבסדים את החולים. לכן, גם בהיבט הכלכלי הצר הן אמורות לשאוף למצב שבו העמיתים שלהן יעשנו כמה שפחות. בנוסף, נזקי העישון גורמים לנזקים שמוערכים על ידי משרד הבריאות בכ-13 מיליארד שקל. רק חלק מהעלויות האלה מכוסות על ידי המסים שמוטלים על טבק (כ-6 מיליארד שקל), ולכן לא מן הנמנע שבישראל יהיו תביעות משפטיות ענקיות כנגד התעשייה. הצעת חוק ברוח זאת של חברת הכנסת יעל גרמן, המבקשת להטיל אחריות כספית על התעשייה, כבר מונחת על שולחן הכנסת ואין לדעת מתי תעלה לדיון.

הממשלה הנוכחית, שנוחה לתעשיית הטבק, לא תיכון לנצח. היא עשויה להתחלף בממשלה חדשה עם שרי בריאות ואוצר שיראו מחויבות אמיתית למלחמה בעישון, ויוכלו להעביר במהירות חקיקה שמתיישרת עם העולם המערבי כנגד העישון. מעל הכל, צריכים המוסדיים לנסות להביט עשור ושניים קדימה ולשאול את עצמם — האם יראה למישהו הגיוני בעוד 20 שנה להשקיע כספי ציבור בקרנות פנסיה, בנקים וחברות ביטוח בתעשייה רצחנית ומדממת כמו תעשיית הטבק? אנחנו סבורים שלא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#