האתגר: 100 אלף מתנדבים יתרמו דגימות לריצוף גנטי - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האתגר: 100 אלף מתנדבים יתרמו דגימות לריצוף גנטי

עלות הפרויקט מגיעה ל-263 מילון שקל - יותר מרבע מתקציב התוכנית הלאומית כולה ■ במסגרתו יסכימו המתנדבים למסור דגימות ביולוגיות, כמו בדיקות דם, שייעשה בהן מיפוי גנטי (ריצוף גנטי)

8תגובות
בדיקות דם
רויטרס

האם המדינה תחזיק בידיה רצף גנטי של האוכלוסייה במדינה?

התוכנית הלאומית לרפואה דיגיטלית, שאושרה אתמול בממשלה, מתבססת על שלושה סוגים של מאגרי נתונים. הסוג הראשון והבסיסי ביותר הוא מאגרי המידע שקיימים כבר היום בקופות החולים, שכוללים את כל המידע הרפואי של המבוטחים. לקופות מותר כבר כיום לעשות "שימוש משני" במידע — כלומר להשתמש בו לצרכים שמעבר לטיפול באדם הבודד, כמו צורכי מחקר ופיתוח. זאת, בתנאי שהן מבצעות פעולה של "התממה" — מעין הצפנה וטשטוש הפרטים המרכיבים את המידע, כך שלא ניתן יהיה לשייך את המידע לאדם מסוים. באשר למאגרים אלה, המבוטחים אינם נשאלים אם הם מסכימים שפרטיהם יימסרו לצד שלישי, אך מי שמעוניין שהמידע שלו ייגרע מהנתונים המועברים הלאה יכול לדרוש זאת.

לדברי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, "כל העולם עושה היום שימוש משני במידע רפואי — וישראל עושה הכי פחות שימוש, אף שיש לנו המידע המשני הטוב ביותר". לדבריו, הסיבה לכך היא כי "לא היו כללים ברורים לשימוש במידע והיה חשש מצד הקופות, החוקרים והיזמים. בנוסף, הקופות מוכוונות טיפול, ופחות הרגישו את הצורך ואת התועלת שבשימוש בנתונים, עד שבשנה האחרונה זה התחיל לבעבע".

המאגר מהסוג השני הוא פרויקט הדגל של התוכנית הלאומית — פרויקט "פסיפס" — ריצוף גנטי של 100 אלף ישראלים. עלות הפרויקט היא 263 מילון שקל — יותר מרבע מתקציב התוכנית הלאומית כולה. במסגרתו, קבוצה של 100 אלף ישראלים, מספר שמייצג היטב את האוכלוסייה, יסכימו למסור דגימות ביולוגיות שלהם, כמו בדיקות דם שייעשה בהן מיפוי גנטי (ריצוף גנטי). המידע הגנטי הוא היחיד שאינו משתנה במהלך כל חייו של האדם. הפנייה להצטרפות למאגר תהיה דרך קופות החולים, בדרך כלל במעמד בדיקת הדם. לפי משרד הבריאות, כ–75% מהישראלים מגיעים לבדיקת דם לפחות פעם בשנה וחצי. לפי התוכנית בתוך חמש שנים ייאספו 100 אלף דגימות למאגר.

המאגר השלישי הוא "בנק דגימות" — מעין מאגר שבו יישמרו לאורך שנים דגימות ביולוגיות (דם, שתן ואולי גם צואה) של אנשים. הבנק הזה מיועד בעיקר לשימוש עתידי: בעתיד יהיה ניתן להצליב מידע עכשווי עם בדיקות עבר של אותו מטופל, וכך לגלות סמנים שהיו יכולים לנבא את המצב הרפואי הנוכחי. בבנק הזה יהיו מאות אלפי דגימות, ובהן הדגימות של המתנדבים לפרויקט "פסיפס".

לדברי בר סימן טוב, "הרעיון הוא ליצור קשרים בין סוגי המידע שקיים בשלושת המאגרים כדי לקדם את הרפואה. בעתיד נרצה להוסיף לכך מדדים נוספים כמו ניטור של שינה, דופק, וכדומה — דרך הסמארטפון או דרך צמידים ייעודיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#