"שחיקה מובילה לבדיקות מיותרות, טעויות רפואיות ונזק כלכלי כבד למערכת" - בריאות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שחיקה מובילה לבדיקות מיותרות, טעויות רפואיות ונזק כלכלי כבד למערכת"

משרד הבריאות הפיץ סקר ענק, ראשון מסוגו, בקרב 150 אלף עובדי מערכת הבריאות — כדי לסייע באיתור תסמיני השחיקה, לנתח את הסיבות ולהפנות זרקור למצבים הדורשים תיקון ■ מנכ"ל משרד הבריאות: "תמיד יש מחסור בתקציב ובתקנים, אבל יש עוד דרכים לשיפור"

6תגובות
דב נבון בקמפיין הפנימי של משרד הבריאות לסקר בנושא שחיקה
אתר משרד הבריאות

כולם מדברים על העומס הכבד שמוטל על כתפיהם של הרופאים והאחיות בישראל — אבל עד כה איש לא בדק בצורה מסודרת את ההשלכות של המצב הזה על תפקוד הצוותים הרפואיים ורמת השחיקה שלהם.

בתחילת השבוע הפיץ משרד הבריאות סקר ענק וראשון מסוגו בנושא שחיקה, בקרב 150 אלף עובדי מערכת הבריאות. הסקר יימשך עד אחרי חג הפסח והוא מקיף את כלל המערכת: מעובדי הניקיון ועד מנהלי המחלקות, בבתי החולים, במרפאות קופות החולים ובמשרד הבריאות עצמו. הסקר מופץ בחמש שפות שונות, ונשלח ישירות לעובדים דרך הטלפונים הסלולריים והדואר האלקטרוני שלהם.

קמפיין שוחק של משרד הבריאות - דלג

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

העובדים מתבקשים לענות בו על שורה ארוכה של שאלות שקשורות לשחיקה. בסיומו של התהליך הממצאים יעובדו, ינותחו ויישלחו אל מנהלי המוסדות הרפואיים, בפילוח לפי סקטורים ומערכים, באופן שיאפשר להם לזהות את הבעיות שעליהם מתריעים העובדים. בשלב מאוחר יותר יקבלו המוסדות סיוע במציאת דרכים להתמודד עם תסמיני השחיקה שעליהם דיווחו עובדיהם.

את הפרויקט יזמו ומובילות שלוש מנהלות אגפים במשרד הבריאות: ד"ר שגית ארבל אלון, מנהלת אגף תכנון מדיניות; ורד מדמון קיויתי, מנהלת אגף משאבי אנוש; איילת גרינבאום, מנהלת אגף השירות. התהליך מלווה על ידי פרופ' שרון טוקר, החוקרת את תחום השחיקה בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

שחיקה מוגדרת מצב נפשי כרוני עם השלכות קליניות, ומחקרים שנעשו ברחבי העולם מצביעים על כך שהשחיקה בקרב צוותים רפואיים גבוהה בהרבה בהשוואה לשכיחות התופעה בקרב אוכלוסייה בעלת השכלה דומה. כך למשל, בסקר שנערך בארה"ב בקרב 27 אלף משתתפים נמצא כי שיעור השחיקה במקצועות הרפואה גבוה יותר מאשר בקרב בעלי מקצועות אחרים בארה"ב — 38% לעומת 27% באוכלוסייה הכללית.

"מעבר לסבל האישי, השחיקה היא אחד הדברים שעולים הכי הרבה כסף למערכת — כי זה גורם לאנשים לא להגיע לעבודה, או להגיע ולא לעשות את עבודתם", אומרת ארבל אלון. "אחרים פורשים מהמקצוע. רופאים שחוקים שולחים להרבה בדיקות מיותרות, שלא לדבר על מחיר הטעויות הרפואיות, הקשורות בבירור בשחיקה.

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות
אמיל סלמן

"זה נושא שמטריד את כל מערכות הבריאות בעולם — מדברים על זה בכנסים של ה–OECD ובאיגודים מקצועיים. תמיד יש סשנים שמוקדשים לשחיקה", מוסיפה ארבל. לדבריה, הסקר הנוכחי הוא ייחודי ברמה עולמית: "זאת הפעם הראשונה בישראל שסוקרים את כל מערכת הבריאות, וזה גם סקר ראשון מסוגו בעולם — כי אף פעם לא סקרו מערכת בריאות שלמה, מעובדי הקבלן ועד ראשי המערכת. התפישה שלנו היא תפישה כוללנית: אם המזכירה הרפואית שחוקה היא משפיעה על כל הצוות. לכן גם בוועדת ההיגוי של הסקר ישבו נציגי כל הקבוצות — רופאות, מתמחים, עובדי מעבדה ועוד".

השאלון כולל כ–55 מצבים והיגדים העוסקים בשחיקה, שהעובדים אמורים להתייחס אליהם ולדרג את רמת ההזדהות שלהם עמם. החל באמירות טריוויאליות כמו "נשבר לי", דרך הבעת מצוקה כמו "המצברים שלי התרוקנו, אין לי כוח להשקיע רגשית במטופלים או בעובדים אחרים", "אין לי יכולת להיות אמפתי"; מדידת שביעות רצון במקום העבודה — "אני חש שהארגון שלי מפגין מחויבות לבריאות הפיזית והנפשית שלי"; ואף שאלות רגישות ונפיצות, כמו "בחודשים האחרונים נאלצתי להפנות מטופלים לבדיקות או פעולות רפואיות מיותרות", "אני חשה שהממונים עליי מתעמרים בי או משתמשים בכוחם לרעה כלפיי" או "בחודש האחרון נקלעתי למצבי סיכון או כמעט תאונה ברכב או בבית עקב עייפות".

כמו כן, מתבקשים המשתתפים בסקר לדרג את הסכמתם עם המשפט "הייתי ממליצה לחברה או לבן משפחה לקבל טיפול במקום העבודה שלי".

מה מתמחה שעובד 26 שעות יגיד על שחיקה

עוד לפני הפצת הסקר — המלווה בקמפיין פנים־משרדי בכיכובו של השחקן דב נבון — נשמעו טענות מצד עובדים במערכת הבריאות על כך שהשחיקה היא תוצאה ישירה של מחסור בתקנים ועומס בלתי־נסבל על הצוותים הרפואיים.

לדברי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, "זה נכון שיש מחסור תקציבי ומחסור בתקנים, אבל עדיין יש הרבה מה לעשות. אם לא נציף את הבעיה לא נדע לטפל בה, גם אם זה אומר להוסיף תקנים. הרבה מאוד זמן מדברים על הוספת תקנים אדמיניסטרטיביים שיורידו נטל עבודה מרופאים ואחיות — שאחד מגורמי השחיקה אצלם הוא הצורך להתעסק באדמיניסטרציה וביורוקרטיה. עוזרי רופא הורידו מעט את העומס, וכך גם עבודה של מנהלנים בחדרי מיון".

שגית ארבל אלון, מנהלת אגף תכנון מדיניות במשרד הבריאות
עופר וקנין

בעקבות הסקר, מוסד רפואי עלול לגלות שהעובדים בו לא ממליצים לבני משפחתם להתאשפז בו, חשים לא מוגנים או שולחים מטופלים לבדיקות מיותרות. אתם לא חוששים מהתוצאות?

"אנחנו עושים סקרי שביעות רצון ופעמים רבות מקבלים גם בהם תוצאות קשות. זיהינו שיש לנו בעיה בחדרי מיון, בעיית זיהומים ובעיות עם תורים לבדיקות MRI. הצלחנו לשפר דרמטית את הטיפול בפגיות, להוריד זיהומים בטיפול נמרץ, עוד מעט יתפרסם דו"ח שמצביע על ירידה בפניות לחדרי מיון. הבעיות במערכת הבריאות תמיד יהיו אדירות — אבל המערכת גם יודעת להחליט שמשהו חשוב, ולטפל בו.

יש למשרד הבריאות תקציב ייעודי לטיפול בשחיקה?

"אנחנו נקצה לזה תקציב. בתקציב 2019 נטפל גם באלימות (כלפי צוותים רפואיים; רל"ג) שגם היא גורמת לשחיקה — וגם בשחיקה עצמה. זאת לא משימה שאפשר לעשות ביום אחד, אבל אני מאמין שלאורך זמן כן נצליח".

כיום, מתמחים עובדים 26 שעות ברצף ולעתים אף יותר מכך. הם יגידו לך שזה מצחיק לשאול אותם על שחיקה ועייפות — ובמקביל להעביד אותם סביב השעון.

"פעלנו להוריד את מספר התורנויות של המתמחים בחודש — במקום שמונה או עשר תורנויות לפני עשור, היום הם עושים שש תורנויות בחודש. הרעיון הוא שלמרות האילוצים והצורך בתורנויות, עדיין אפשר לשפר את חיי המתמחים ולעשות צעדים שיטפלו בשחיקה שלהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#