"תתקשר בעוד כמה חודשים": חמישה פתרונות לבעיית התורים לרופאים מומחים - בריאות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"תתקשר בעוד כמה חודשים": חמישה פתרונות לבעיית התורים לרופאים מומחים

התנועה לעיתונות ציבורית חשפה כי מבוטחי קופות החולים נאלצים להמתין חודשים ארוכים לרופאים מומחים - או לשלם מאות שקלים כדי לקבל תור קרוב יותר ■ מנהלי הקופות מתלוננים על מחסור ברופאים, ומזהירים כי הבעיה עלולה להחמיר ■ כתבה שנייה בסדרה

14תגובות
רופאים בחדר טיפולים בבית החולים רמב"ם
חגי פריד

להתקשר להזמין תור לרופא מומחה בקופת חולים ולקבל תשובה כמו "התור הכי קרוב הוא בעוד ארבעה חודשים", או "אין תורים, היומן סגור, תתקשר שוב בעוד כמה חודשים" — זו חווייה שנעשית נפוצה יותר ויותר בישראל. התשובות האלה גם ממחישות את הקריסה שחוות קופות החולים בניסיונן לעמוד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, המבטיח לציבור שירות רפואי בזמן, במרחק ובאיכות סבירים.

בדיקה שפירסמנו השבוע, שנערכה בשיתוף התנועה לעיתונות ציבורית, גילתה כי התורים בקופות החולים לרופאים מומחים במקצועות ייחודיים שבדקנו — ובהם ראומטולוגיה, נוירולוגיה ילדים, גריאטריה ואנדוקרינולוגיה — מגיעים לעתים לחודשים. בנוסף, נמצא כי הביקוש מנותב למערכת הפרטית: פנייה לרפואה הפרטית דרך הביטוח המשלים של אותן הקופות יכולה לקצר את ההמתנה לימים ספורים — תמורת השתתפות עצמית של מאות שקלים, בנוסף לדמי הביטוח המשלים.

רפואה פרטית כשלעצמה אינה הבעיה, אלא העובדה שהיא נהפכה משירות נלווה לרפואה הציבורית לשירות שהוא לעתים תחליפי. במקומות שבהם קופות החולים אינן מצליחות לספק זמינות מינימלית של תורים האלטרנטיבה היחידה היא קיצור תור באמצעות כסף. זו ממש לא היתה הכוונה של קברניטי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

בקופות החולים מבינים היטב כי הם בבעיה, ובחלק מהמקצועות הרפואיים — בעיקר ה"נדירים" — הקופות אינן מסוגלות לספק למבוטחים תורים בזמן סביר. הסיבה המרכזית לכך, לטענת הקופות, היא מחסור ברופאים, בעיקר במקצועות ייחודיים כמו נוירולוגים לילדים, גריאטרים, גסטרואנטרולוגים וגם רופאי ילדים — ועל אחת כמה וכמה, מחסור ברופאים באזורים המרוחקים מגוש דן והערים הגדולות.

בקופות החולים מספרים כי הם מתקשים יותר לגייס רופאים בדרום הארץ מאשר בצפונה, שם יש ריכוז גדול של רופאים מהחברה הערבית. גם גיוס רופאים לטיפול במגזר החרדי יוצר אתגר לקופות החולים. למשל, יש קושי לגייס רופאות נשים ליישובים חרדיים, שבהם יש ביקוש גבוה לרופאות, לצד ביקושים גבוהים שנובעים מריבוי הריונות ולידות.

מנכ"ל מכבי, רן סער
אוליבייה פיטוסי

בעיית התורים לא תיפתר מעצמה, אלא רק תחמיר עם ההזדקנות והגידול של האוכלוסייה. בימים האחרונים שוחחנו עם בכירי קופות החולים, האחראים על השירות הרפואי שניתן לציבור, וניסנו להבין מהן הסיבות לבעיית התורים הקשה במרפאות, ובעיקר כיצד אפשר להתמודד עמה, כלומר למנוע את החמרתה ולנסות להביא למימוש חובתה של המדינה כלפי אזרחיה — תורים בזמינות סבירה.

"אם מסתכלים על הגרף של התורים לרופאים, מגלים שהוא נמצא בעלייה רצופה מ–2002 בכל הקופות", אומר מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, רן סער. לדבריו, "למרות זאת, אין כיום תוכנית לאומית במטרה להביא עוד רופאים בקהילה. כדי שתהיה קהילה חזקה ותורים בזמינות סבירה, צריך שיהיו מספיק רופאים שימלאו את השורות. מישהו במשרד הבריאות צריך לקום מחר בבוקר, לקחת את זה כנושא מרכזי ולבנות אותו נכון".

מנכ"ל לאומית, ניסים אלון
אוליבייה פיטוסי

עד כמה בעיית התורים קשורה למחסור בתקציב? הדעות בעניין חלוקות. פרופ' רוני גמזו, כיום מנהל איכילוב ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, סבור שכשל שוק שהקופות אחראיות לו מחמיר את הבעיה: "יש מאגר מוגבל של רופאים, והשעות שלהם במערכת הציבורית מצטמצמות בגלל הרפואה הפרטית. רופאים ורופאות, גם צעירים, בונים לעצמם מאגר של לקוחות פרטיים בתוך ארבע־חמש שנים, ובכך מעלים את המחיר שלהם מול קופות החולים ונהפכים לזמינים פחות להן. את הטירוף הזה יוצרות גם הקופות עצמן — עם הביטוח המשלים שמממן את הרפואה הפרטית".

מנכ"ל לאומית, ניסים אלון, מפנה אצבע מאשימה כלפי התנהלות הקופות. לדבריו, "קופות החולים מוציאות חצי מיליארד שקל על מכירות ושיווק במקום על קיצור תורים בקהילה", הוא אומר. "אני מוציא 30–40 מיליון שקל בשנה על הקשקוש הזה (שיווק טלפוני של הקופה ותחרות על רופאים; רל"ג). בכסף הזה יכולתי לחסל את כל התורים".

אז כיצד מתמודדים עם המצב? TheMarker מציג חמישה פתרונות אפשריים לבעיית התורים לרופאים בקופות החולים, מפי האנשים שאחראים לספק את השירות.

1. העברת ההתמחות לקהילה

הפתרון המרכזי שעליו מדברים בקופות החולים הוא העברת חלק מההתמחות ברפואה מבתי החולים לקהילה, כלומר למרפאות קופות החולים. כיום במרבית מהמקצועות הרפואיים, למעט רופאי משפחה, ההתמחות נעשית באופן בלעדי בבתי החולים — אף שחלק גדול מהרפואה מתבצעת דווקא בקהילה, כלומר במרפאות קופות החולים.

"באופן מסורתי התמחות הרופאים בישראל נעשית בבית החולים, אבל העולם השתנה", אומרת ציפי שדה, ראש חטיבת הקהילה בשירותי בריאות כללית. "כיום בית החולים הוא עולם של טיפול נמרץ, ועיקר הטיפול בחולים הוא בקהילה, שבה מטופלים חולים מורכבים הרבה יותר מבעבר. בכל הקופות עובדים רופאים מומחים, ויש גם תשתיות מתאימות לטיפול מורכב כמו מכוני גסטרו, מכונים קרדיולוגיים, מכוני התפתחות הילד, ניתוחי קטרקט, כימותרפיה, טיפולי פריון, מעקב אחר הריון בסיכון ועוד ועוד. העולם הרפואי עבר לקהילה. בתוך עשור להערכתנו יהיו אפילו צנתורים בקהילה".

ראש חטיבת הקהילה בכללית, ציפי שדה
סטודיו לאורית

לדבריה, "העולם משתנה, הטכנולגיה משתנה, ורק מסלול ההתמחות נשאר כמו לפני 100 שנה. לא יכול להיות שרופא שאורך ההתמחות שלו הוא 4.5–6 שנים, ועיקר עבודתו בסיום ההתמחות יהיה בקהילה — יעבור את כל המסלול רק בבית החולים. אילו היינו מחליטים ששנה מההתמחות הזאת צריכה להיות בקהילה — אוטומטית מספר הרופאים היה גדל ב–20%. הם היו גם נחשפים לעבודת הקהילה ונותנים מענה לצרכים בשטח".

סער מוסיף כי "רפואת ילדים היא בעיקר מקצוע קהילתי, וכך גם רפואת נשים, אורתופדיה, עור, אנדוקרינולוגיה, ראומטולוגיה, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד. אין שום סיבה שלפחות חלק מההתמחות במקצועות האלה לא תתבצע במרפאות בקהילה".

לדברי סער, "כיום רופאים מתקשים למצוא היכן להתמחות, מכיוון שחסרים מקומות בבתי החולים. כשחלק מההתמחות תהיה בקהילה — כולם ירוויחו: ייפתחו יותר שדות התמחות, המתמחים יוכלו גם ללמוד וגם לעבוד בקהילה ולהקל על העומס, וגם יגדל הסיכוי שחלקם יישארו בקהילה בתום ההתמחות".

משרד הבריאות מינה באחרונה את פרופ' גמזו לעמוד בראש ועדה שתבחן את שילוב הקהילה בתהליך ההתמחות באופן מסודר ומובנה ולא על תקן של מילוי מקום. גמזו מאמין כי: "גם אם זה יעלה למערכת 300–400 תקני מתמחים נוספים — אלה תקנים שבכל מקרה יינתנו בהסכם הרופאים הבא, מפני שכבר כיום יש מאות ממתינים להתמחויות".

2. תכנון אחר של ההתמחויות

בקופות החולים יש מי שקורא תיגר גם על האופן שבו מתוכננות ההתמחויות ברפואה, מבחינת תקני המתמחים והחלוקה שלהם למקצועות השונים. "האוכלוסייה גדלה והצרכים שלה משתנים, יש לנו הרבה יותר חולים כרונים, ויכול להיות שצריך לעשות שינוי בתכנון ההתמחות ולהגדיל את התקנים ואת ההתמחויות במקצועות מסוימים לפי צורכי האוכלוסייה", מסבירה שדה.

50% מהרופאים בישראל מבוגרים שיעור הרופאים בני 55 ויותר

"למשל, יש כיום הרבה יותר חולי סוכרת, יותר חולים במחלות לב וכלי דם וכן הרבה יותר מודעות בציבור וגילוי מוקדם בנושא התפתחות הילד — אז אולי צריכים יותר רופאים בתחומים האלה?" לדבריה, "זה התפקיד של משרד הבריאות לעשות צפי של תכנון המומחים שצריך ב–10–15 השנים הבאות. להכשיר רופא לוקח בממוצע 14 שנה. זה מסלול ארוך. אנחנו צריכים עוד מומחים בנוירולגית ילדים למשל". דוגמה נוספת שאותה מציינת שדה היא רפואת המפרקים (ראומטולוגיה) — "אין כמעט מתמחים בתחום הזה, זה נהפך למקצוע במצוקה. משרד הבריאות צריך לעשות תכנון והיערכות לעתיד. זה אחד התפקידים המרכזיים שלו כרגולטור".

אלון מלאומית מוסיף כי "נוירולגית ילדים זו בעיה שאני מכיר מאז שאני במערכת הבריאות — כבר 30 שנה. תמיד היו חסרים נוירולוגים לילדים. יש מקצועות נוספים שהמצב בהם החמיר: בגסטרואנטרולוגיה התחיל מחסור מסוים, ומומחים בכאב אף פעם לא היו מספיק — ועכשיו הדרישה אף גברה".

נכון להיום, אין כמעט התערבות של המדינה בתכנון ההתמחויות, למעט תמריצים כספיים מסוימים למקצועות במצוקה ולמתמחים בפריפריה. לדעת מנהלי קופות החולים שעמם שוחחנו, המדינה צריכה להיות אקטיבית יותר בתיעול הרופאים להתמחויות שחסרות בישראל.

3. משיכת רופאים ישראלים מחו"ל

אלפי סטודנטים ישראלים לומדים רפואה בחו"ל, לאחר שלא התקבלו ללימודים בישראל. הם מממנים אותם מכיסם, ולפעמים בעזרת הוריהם, ובכך למעשה חוסכים למדינה מאות אלפי שקלים על הכשרה של כל סטודנט. הבעיה היא שלא כולם יחזרו לבסוף לישראל. חלקם נשארים אחרי לימודיהם באירופה, שמשוועת גם היא לרופאים.

העולם במגמת שיפור, בישראל מידרדרים
מספר רופאים ל 1,000- איש

בנוסף להם, עובדים בחו"ל לפי ההערכות מאות רופאים ישראלים שנסעו מעבר לים לצורך התמחות. חלק מהם דווקא היו רוצים לחזור לישראל, אך מתקשים עקב מחסור בתקנים או קשיים אחרים. מאגר נוסף של רופאים קיים בקרב עולים חדשים, בעיקר מצרפת. בקופות החולים יש מי שסבור כי המדינה אינה עושה מספיק כדי לתמרץ את שלוש קבוצות הרופאים האלה לחזור ולהשתלב במערכת הבריאות המקומית.

לדברי סער, "אנחנו לא עושים מספיק כדי להביא רופאים ישראלים שנמצאים בחו"ל. להכשיר רופא זו משימה שאורכת עשר שנים. אפשר להעניק חבילות אטרקטיביות מאוד לרופאים ישראלים הנמצאים בחו"ל מכל מיני סיבות. כשאני מעמיד ממול את העלות האלטרנטיבית, אז אם יהיו לנו חבילות טובות לעודד אותם — נקבל רופאים 'מן המוכן', ולא נצטרך להשקיע עשר שנים. לצערי אין תוכנית כזאת בישראל".

4. טלרפואה

רפואה מרחוק, כלומר באמצעות אפליקציות ואתרי אינטרנט ייעודיים, היא אחד הפתרונות שעלה שוב ושוב בשיחותינו עם בכירי קופות החולים. "לשם הולכת הרפואה", אומרים לנו כולם. בשנים האחרונות משקיעות כל הקופות משאבים רבים בפיתוח התחום.

בכללית מפעילים כבר שמונה שנים שירות של רפואת ילדים און־ליין, שבמסגרתו הורים יכולים להתייעץ עם רופא ילדים מומחה מהבית באמצעות שיחת וידיאו בשעות שבהן המרפאות סגורות. הקופה מדווחת על 155 אלף מפגשי און־ליין כאלה בשנה. בשנים האחרונות התחילה כללית להפעיל גם מוקדי רפואת עור ומשפחה און־ליין מעבר לשעות פתיחת המרפאות.

במאוחדת החליטו להמר בגדול על תחום הרפואה מרחוק. כפי שפורסם באחרונה ב–TheMarker, הקופה החליטה להשקיע עשרות מיליוני דולרים בהסכם עם חברת הטלרפואה האמריקאית אמריקן וול (American Well), כדי לחסוך בעלויות ולקצר מרחקים ותורים, באמצעות מפגשים וירטואליים בין מטופלים לרופאים מומחים.

"באמצעות שיתוף הפעולה הזה נעשה רפואה 24/7 שתינתן באמצעים טכנולוגיים ודיגיטליים, ונוכל להעמיד לרשות המבוטחים שלנו רופאים מומחים 24 שעות ביממה, כשהם יכולים לראות את התיק הרפואי של המטופל ולתת לו פתרון", מסביר מנכ"ל, מאוחדת זאב וורמברנד.

מנכ"ל מאוחדת, זאב וורמברנד
עופר וקנין

לדבריו, "בדרך הזאת נוכל להעמיד לרשות מבוטחים בכל מקום שירותים פסיכיאטריים, פסיכוגריאטריים, ייעוץ במחלות כרוניות, פתרון לילדים ותינוקות בלילה, רפואת עור, אף אוזן גרון ועיניים. נעמיד לרשותם את הרופאים הטובים ביותר הקיימים, שאין להם נגישות אליהם כיום".

סער ממכבי מספר: "קיבלתי החלטה שאני משקיע הרבה מאוד בנושא בשנתיים הקרובות, משום שדווקא במקצועות החסרים אני יכול להיעזר בטלרפואה". הוא מוסיף: "אני לא צריך להביא חולה מקרית שמונה לחיפה או מהערבה לבאר שבע למכון סוכרת — אני יכול להשתמש בטלרפואה".

טלרפואה אינה בהכרח מפגש אינטרנטי בין מטופל לרופא, יש גם פתרונות ביניים, שבהם המטופל מגיע למרפאה הקרובה לביתו ובשיתוף איש צוות רפואי מתקשר עם מרפאה מתמחה מרוחקת. "אפשר למשל לעשות טיפול בפצעים קשיי ריפוי בסוכרת באופן מקוון, כשהמטופל יושב במרפאה ליד ביתו המקבלת הנחיה און־ליין ממרפאה מתמחה", אומר סער.

5. איגום משאבים

תחרות היא דבר מבורך — אבל כשארבע קופות חולים מפעילות מרפאות עם רופאים מומחים ביישובים קטנים, היא נהפכת לחוסר יעילות. במהלך השנים נעשו לא מעט ניסיונות לבצע "איגום משאבים", כלומר ליצור שיתוף פעולה בין קופות החולים ביישובים קטנים, כדי למנוע בזבוז משאבים. ברוב המקרים הניסיונות לא עלו יפה: התחרות הרימה את ראשה, ובין הקופות שניסו לשתף פעולה נוצרו מתחים והאשמות על ניסיונות "לגנוב" מבוטחים.

הדלק שמזין את הרפואה הפרטית
מספר ימי ההמתנה לתור אצל רופאים מומחים

הדוגמה שחוזרת על עצמה בקרב המנהלים עמם שוחחנו נוגעת לאילת — הקופות משקיעות כסף רב בהטסת רופאים לעיר הדרומית, שבה שולטת הכללית שבבעלותה בית החולים היחיד בעיר, יוספטל. לדברי סער, "יש עכשיו ניסיון ליצור שיתוף פעולה בין הקופות באילת. אני בעד, אך רק בתנאי שבית החולים יוספטל יעבור לבעלות המדינה, העירייה או לארבע הקופות במשותף".

"ביישובים קטנים שיש בהם פחות מ–3,000 תושבים חובה לשאוף להקים מרפאה מקצועית אחת שתשרת את כל הקופות, מפני שלהביא רופאים למקומות האלה — זה בזבוז כסף וזמן", אומר וורמברנד ממאוחדת. "כך תיפתר בעיית התורים לרופאים יועצים, והתחרות תהיה על רפואה ראשונית (משפחה וילדים; רל"ג)".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#