תקציב משרד הבריאות: מיליארד שקל לבתי חולים פסיכיאטריים וטיפולי שיניים לקשישים - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תקציב משרד הבריאות: מיליארד שקל לבתי חולים פסיכיאטריים וטיפולי שיניים לקשישים

בוטלה יוזמת האוצר להטיל פיקוח על מחירי הניתוחים הפרטיים ■ הממשלה תשקיע 800 מיליון שקל במיחשוב מערכת הבריאות לקראת מיזמים דיגיטליים מסחריים ■ השקעה גם בטיפות חלב והתפתחות הילד

4תגובות
חדר ניתוח
אמיל סלמן

הרופאים המנתחים יכולים לנשום לרווחה מכיוון שהמדינה לא תטיל בעתיד הנראה לעין פיקוח על מחירי הניתוחים הפרטיים. יוזמת משרד האוצר לפקח על תעריפים של ניתוחים פרטיים נשארה לבסוף מחוץ לחוק ההסדרים. במקום זאת, סוכם בין האוצר למשרד הבריאות כי בתי החולים הפרטיים וחברות הביטוח יידרשו לדווח על המחירים והרווחיות של הניתוחים בתחום. לאחר מכן, בהתאם לנתונים, ייבחן הצורך בקביעת מחירים מקסימליים לניתוחים פרטיים. זהו ניצחון לגישה של משרד הבריאות, שהתנגד ליוזמת האוצר לפקח על מספר הניתוחים הפרטיים, בדגש על ניתוחים נפוצים, שמחיריהם במערכת הפרטית גבוהים באופן משמעותי לעומת המערכת הציבורית, שבה המחירים מפוקחים.

עם זאת, אם הדיווחים על המחירים והרווחיות בתחום יגלו רווחים עצומים של הרופאים - סביר להניח שיישלפו שוב מהארון של אגף תקציבים רעיונות כמו מחיר מקסימום לניתוחים פרטיים. מידע ושקיפות, מכל מקום, הם מבורכים, בעקיר כשמדובר בשוק שסובל מכשלים מובנים כמו שוק הרפואה הפרטית.

באוצר אמרו כי הפער בין מחירי הניתוחים הפרטיים לציבוריים במספר ניתוחים הוא עשרות אחוזים וכי זהו כשל שוק שגורר הוצאה פרטית גבוהה מדי על בריאות ועלייה ביוקר המחייה. במשרד הבריאות אמרו שמדובר בספין שנועד להסיט את תשומת הלב מהעובדה שהמערכת הציבורית לא מתוקצבת במידה מספקת כדי להתחרות ברפואה הפרטית. 

הקשישים יכולים לנשום לרווחה

רפורמת הסיעוד עליה הכריזו כחלון וליצמן לפני חודשיים ולרגע נראתה בסכנה לאחר פרישתו של ליצמן מהממשלה, תצא לדרך ב-2019. הרפורמה כוללת, בין היתר, הגדלת שעות הסיעוד בבית בחינם לקשישים סיעודיים, העלאת ערך קצבת הסיעוד הגבוהה ביותר ל-5,000 שקל; מתן קצבת סיעוד גם לקשישים סיעודיים ברמת תפקוד גבוהה יחסית שעד היום לא היו זכאים; ופישוט הביורוקרטיה הכרוכה בפנייה לגורמים השונים האחראים על הקשיש הסיעודי. החדשות הטובות יותר הן שטיפולי השיניים לקשישים מעל גיל 75 ייכנסו לתוקף עוד השנה - באוקטובר 2018 - אחרי התארגנות של משרד הבריאות להפוך את רופאי השיניים שעד היום עבדו רק באופן פרטי לספקים ציבוריים.  זוהי בשורה גדולה לאוכלוסייה שרבים מהנמנים עליה אינם יכולים להרשות לעצמם טיפולי שיניים, ולו הבסיסיים ביותר. 

השקעת ענקית בבריאות הנפש

הקדנציה הנוכחית במשרד הבריאות מתאפיינת לטוב ולרע בדגש גדול על מה שכבר זכה לכינוי המוצדק "החצר האחורית של משרד הבריאות" - מערכת האשפוז הפסיכיאטרית. בתקציב הנוכחי הממשלה הופכת את הסדר, ומתחייבת לתקציב בינוי ופיתוח חסר תקדים של מיליארד שקל בבתי החולים הפסיכיאטריים למשך עשור. מתוך הסכום הזה, כ-40% יושקעו בהעברת בית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב לתוך הקמפוס החדש של אסף הרופא, ושאר הכסף, יותר מחצי מיליון שקל - יושקע בשיפוץ ובינוי של יתר המוסדות הפסיכיאטרים, שחלקם זועקים הזנחה. היעדים המדויקים הושארו לשיקול דעתו של משרד הבריאות.

השקעה בגיל הרך

בממשלה הפנימו את הנושא שמדברים עליו כבר שנים רבות: ההזנחה של הגיל הרך שבאה לידי ביטוי בין השאר בייבושן של תחנות טיפת חלב ובתורים הארוכים בכל הקשור לטיפולים בהתפתחות הילד. התקציב כולל כ-100 מיליון שקל שיוקצו לשדרוג טיפות החלב במובן של הרחבת התורים גם לימי שישי ואחר הצהריים, פיתוח שירות אינטרנטי, ואפילו ביקורי בית של אחיות טיפת חלב. בנוגע להתפתחות הילד - המדינה רוצה להחזיר את המטופלים שפונים למערכת הפרטית, וחלק נכבד מהתקציב יושקע בהכשרת כוח אדם מתאים וקיצור תורים.

בריאות דיגיטלית

בתוך תקציב המדינה מסתתר סעיף ענק, ששוויו כ-800 מיליון שקל, שיתחלקו בין משרדי ראש הממשלה, הבריאות, האוצר והכלכלה, רשות החדשנות, והמועצה להשכלה גבוהה. אל הסכום הזה המדינה מתייחסת כהשקעה: כבר ידוע שישראל היא אחת המובילות בעולם מבחינת מידע רפואי על תושביה בשל המבנה המיוחד של ארבע קופות החולים. כעת רוצים להפיק מהמידע הזה זהב, באמצעות שימוש במסדי הנתונים הענקיים שבידי הקופות לצרכים בריאותיים-מסחריים. סנונית ראשונה לכך הציגה מכבי בשבוע שעבר עם אפליקציית K שלה שמשווה בין סימפטומים של האדם הבודד לבין נתונים על מיליוני מבוטחיה, אך עשרות פרויקטים כאלה בשלבי פיתוח שונים כבר נמצאים באוויר. הכסף הגדול יושקע בשיפור המחשוב במערכת הבריאות, שידרוג התיקים הרפואיים במוסדות שונים ואיחודם תחת שפה אחת, ועוד. זאת, כדי להקל על המדינה וקופות החולים להשתמש במידע הזה כיתרון יחסי ליצירת מיזמי ענק בתחום הבריאות. סביר להניח שהעניין הזה עוד יעלה בעתיד סוגיות כמו פרטיות ושימוש בנתונים, אך נראה כי אין חולק על כך שמבחינת פוטנציאל כלכלי ורפואי השמיים הם הגבול.

מה עוד יש בתקציב?

רישיונות לחמישה מכשירי PET-CT (את הכסף יידרשו בתי החולים לגייס מתרומות - עלות כל מכשיר, כולל בינוי, הוא כ-5 מיליון דולר); 300 מילון שקל לשלוש שנים עבור בינוי של חדרי מיון; 50 מיליון שקל לתמרוץ קופות החולים לפרויקטים כמו ייעוץ רוקחי, התחסנות ועוד; מענקים לרופאים בסך 35 מיליון שקל ועוד.

בנוסף בתקציב יש סעיף שמבטיח תוספת שכר לעובדים במוסדות גריאטריים. התוספת יכולה להגיע לכ-600 שקל בחודש יותר לעומת היום. זהו לקח שנלמד לאחר התפוצצות פרשות ההתעללות בקשישים במוסדות הללו וכן בעקבות הגירוש הצפוי של מבקשי המקלט, שרבים מהם עובדים בשכר נמוך מאוד במוסדות הגריאטריים. בממשלה הבינו שכדי שהמוסדות יצליחו לשכור את שירותיהם של עובדים מיומנים יותר לעבודה הקשה של טיפול בקשישים סיעודיים - אין מנוס מהעלאת שכרם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#