סל מנצח: את מי גייסו חברות התרופות כדי לזכות ב-460 מיליון שקל?

ועדת סל התרופות חורצת גורלות לא רק של חולים, אלא גם של חברות התרופות ■ הידע והקשרים של חברי ועדת הסל הם נכס אדיר לחברות התרופות, ובשנים האחרונות רבות מהן שוכרות את שירותיהם ■ "האנשים הללו מצליחים לפתוח דלתות"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ישיבה ראשונה של ועדת סל התרופות הנוכחית, בספטמבר. נאלצים להכריע בין מאות תרופותצילום: אמיל סלמן
רוני לינדר

דו־שיח לא שגרתי התרחש לפני כשבועיים בין אחת מחברות ועדת סל התרופות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, לבין אורי שמרת, מנהל Market Access (גישה לשווקים) בחברת התרופות MSD, חברה בת של מרק.

שמרת שיגר אי־מייל לכל חברי ועדת הסל ערב הדיון בתרופה של מרק, קיטרודה, שבו סיכם את הממצאים האחרונים במחקר על התרופה. חלק מחברי הוועדה לא אהבו את הצעד: אף שההודעה היתה עניינית והכילה מידע מקצועי, הפנייה הישירה צרמה להם. גרסטל החליטה להגיב: במייל תשובה שנשלח גם הוא לכל חברי הוועדה, היא נזפה בשמרת על כך שאין זה תקין שנציג חברה מסחרית פונה ישירות לחברי הוועדה, וכתבה כי אם יש בידיו מידע קליני רלוונטי, היה עליו לפנות לכתובת המתאימה — אגף הטכנולוגיות במשרד הבריאות, המרכז את החומר הקליני עבור חברי הוועדה.

הפנייה של שמרת הרימה גבוה הרבה גבות בקרב חברי ועדת סל הבריאות מפני שקודם לתפקידו הנוכחי שימש שמרת רכז הבריאות באגף התקציבים באוצר וחבר ועדת הסל מטעם האגף.

חברי ועדה אחרים שעמם שוחחנו שמחו על מתיחת הקו מצד גרסטל: "צריכים להיות גבולות שחברות תרופות לא חוצות — כמו פנייה ישירה לחברי ועדה", אמר לנו אחד מחברי הוועדה. "במשרד הבריאות יש אגף טכנולוגיות, שעושה עבודה מדהימה של איסוף, ארגון והצגת החומר לחברי הוועדה, ואין סיבה לעקוף אותו".

ועדת סל התרופות חורצת לא רק גורלות של חולים, אלא במידה רבה גם גורלות מסוג אחר — של חברות התרופות. הכסף גדול, התחרות קשה ורק תרופות מעטות נכנסות לסל. מבחינת החברות, הכרעות הוועדה קריטיות, שכן אם הוועדה תחליט להכניס תרופה שלה לסל, מובטח לחברת התרופות תשלום קבוע מעתה ועד עולם, ולהפך — כאשר תרופה אינה נכללת בסל משמעות הדבר היא מפלה עסקית לחברה. אם כן, בידיהם של חברי הוועדה מופקדים כוח כלכלי ואחריות אדירים.

במשך השנים היו ניסיונות שונים מצד חברות התרופות להגיע ללבם של חברי הוועדה. כך למשל, למדו חברות התרופות לשלב ידיים עם ארגוני חולים ועם יחצנים ולוביסטים בניסיון להשיג יתרון תקשורתי וציבורי לתרופות מסוימות, ליזום דיונים מיוחדים בכנסת, ובאופן כללי להישמע ולהתבלט על פני תרופות אחרות. באחת השנים חברת תרופות אפילו נתפסה כשהשתילה בדיוני הוועדה "סוכנת סמויה" שהתחזתה לעיתונאית, ונחשפה רק לאחר כמה דיונים.

בשנים האחרונות נדמה היה שהניסיונות האלה נרגעו: חברי הוועדה למדו לבודד את עצמם מהרעש התקשורתי, לזהות מניפולציות ולקבל הכרעות פחות או יותר בתוך בועה מנותקת מהמתרחש בחוץ.

עוברים תקופת צינון — אך הקשרים נשארים

ההתכתבות החריגה בין גרסטל לשמרת היא דוגמה למה שניתן להגדיר ה"דור החדש" של ניסיונות חברות התרופות להגיע ללב מקבלי ההחלטות וחברי הוועדה. סקירה של השנים האחרונות מגלה שורה ארוכה של בכירים באגף התקציבים באוצר, במשרד הבריאות ובקופות החולים שעברו לחברות התרופות לתפקידים של מנהלי Market Access. זהו תפקיד שנע בין רגולציה לשיווק, ומטרתו להחדיר את המוצר לשוק, ולא פחות חשוב מכך — לסל התרופות הממלכתי.

בשנים האחרונות ניתן למנות לא מעט מעברים כאלה: רביב סובל, לשעבר סגן ראש אגף תקציבים באוצר, מכהן בשנים האחרונות כמנהל קשרי החוץ של חברת התרופות AbbVie; יאיר אסרף, שסיים באחרונה את תפקידו כסמנכ"ל לתכנון, תקצוב ותמחור במשרד הבריאות ויעבור בקרוב לתפקיד של Market Access בענקית התרופות נוברטיס; ד"ר מורדי רבינוביץ', שהיה בעבר אחראי על הערכה טכנולוגית בקופת החולים מכבי, עבר לחברות התרופות אסטרה זניקה, גילאד וכיום עובד כיועץ עצמאי בתחומי Market Access וכלכלת תרופות; ד"ר ארן שביט, שהיה בעבר הרוקח הראשי של קופת החולים מאוחדת, מכהן כיום כאחראי על Market Access בחטיבה האונקולוגית של חברת התרופות נוברטיס; ולריה קריץ, שהיתה רכזת טכנולוגיות רפואיות במכבי, עברה לתפקיד מנהלת Market Access ב–MSD ולאחר מכן ב–abbvie; יואל ליפשיץ, מי שהיה בעבר סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים של משרד הבריאות, משמש בשנים האחרונות מנכ"ל חברת לביא מדטק — חברה בת של חברת התרופות מדיסון. תרופה שמייבאת החברה, ספינרזה לילדים חולי SMA, נמצאת השנה במוקד תשומת הלב הציבורית, וליפשיץ הוא האיש שמתנהל מול משרד הבריאות בעניין.

ויש עוד מכנה משותף בין כל בעלי התפקידים האלה, שעברו מהמגזר הציבורי לחברות התרופות: כולם שימשו בשלב כלשהו חברים בוועדת הסל או בוועדת המשנה של הסל, שקובעת את תמחור התרופות. שמרת וסובל היו נציגי אגף התקציבים בוועדה, ליפשיץ ואסרף היו נציגי משרד הבריאות ורבינוביץ', קריץ ושביט היו נציגי קופות החולים בוועדת המשנה לסל. הידע והקשרים שצברו שם מהווים נכס אדיר מבחינת חברות התרופות ששוכרות את שירותיהם לאחר מכן.

השכר שמציעות חבורת התרופות לרגולטורים לשעבר מפנק ביותר, במיוחד לעומת השכר במערכת הציבורית, ונע לפי ההערכות בין 50 ל-100 אלף שקל בחודש. העבודה עבור חברות רב לאומיות גם פותחת אפשרויות של רילוקיישן וקשרים עם התעשייה בחו"ל. בקיצור, מבחינה כלכלית - מדובר בדיל מצוין ושדרוג משמעותי בתנאים. 

"נכון שכולם עוברים תקופות צינון כפי שנקבע בחוק (פרק זמן המשתנה לפי ההקשר הספציפי; רל"ג), אבל זה קצת מוזר", אומר לנו גורם שקשור לוועדת הסל. "בעבר Market Access היה תפקיד של אנשים בעלי רקע של ניהול מוצרים ותועמלנות, שצמחו בתוך חברות התרופות. בשנים האחרונות, חברות התרופות מתחילות לאט־לאט להביא לתפקיד אנשי אוצר ובריאות, ואנחנו שמים לב שהאנשים הללו מצליחים להגיע ולפתוח דלתות שהיו בעבר סגורות בפני החברות, כמו משרד האוצר, שבעבר בכלל לא היה בלופ".

מחברת MSD נמסר בתגובה לחילופי הדברים בין גרסטל לשמרת: "על פי נוהל משרד הבריאות, חברי ועדת הסל יכולים לקבל מידע מקצועי מעבר להגשה הראשונית שנועד להרחבת המידע בידם. כך גם על פי הנוהג המקובל זה שנים. חומרים מקצועיים ולא שיווקיים מועברים על פי צורך ענייני למשרד הבריאות ולחברי הוועדה, ולא לחבר ספציפי בלבד, בשקיפות ותוך שמירה על אתיקה וענייניות. אין לכך כל קשר לעברו המקצועי של עובד זה או אחר. אנו פועלים ונפעל בהתאם לכל הוראה של משרד הבריאות".

מעבדה של נוברטיס. "בעתיד נתחרה לא רק בביוסימילארס — אלא גם בתרופות חדשות"צילום: בלומברג

ליפשיץ מסר: "אני גאה בשירותי כרגולטור בממשרד הבריאות לטובת המערכת והמטופלים במשך 20 שנה. לאחר תקופת צינון של שנה אני ממשיך להיות גאה בשירות במגזר הפרטי בהבאת תרופות וטכנולוגיות חיוניות לסל הבריאות עבור המטופלים".

ועדת הסל צריכה לבחור תרופות בשווי 460 מיליון שקל מבין מועמדות בשווי כולל של כ–3 מיליארד שקל

ועדת סל התרופות "מחלקת" בכל שנה מאות מיליוני שקלים שמתווספים לבסיס התקציב, ונדרשת להכריע אילו מבין מאות התרופות והטכנולוגיות שמוגשות לה ייכנסו לסל. השיטה של בחירה בתרופות שייכנסו לסל לפי תקציב מוגדר מראש ייחודית, אך עד כה מוכיחה עצמה באספקת סל תרופות רחב וחדשני יחסית לעולם.

סל הבריאות ב–2017 היה כ–48.5 מיליארד שקל, ומתוכו מוציאות קופות החולים כ–20% על תרופות וטכנולוגיות רפואיות. בעשור האחרון השקיעה המדינה קרוב ל–4 מיליארד שקל בעדכון הסל והוספת טכנולגיות חדשות. בשנים האחרונות, עם התפתחות והתייקרות התרופות, הצורך בהפניית תקציבים לסל עלה והלך. כאשר תרופות למחלות עם מספר חולים גדול כמו צהבת (הפטיטיס) סי או סרטן שד וריאות מגיעות לסכומים של עשרות אלפי שקלים בחודש לחולה — הדילמות הופכות קשות יותר ויותר, והצורך להכריע בין קבוצות חולים הופך מוחשי ומייסר יותר.

השנה הוגשו לוועדת הסל כ–700 תרופות וטכנולוגיות שונות בערך כספי של קרוב ל–3 מיליארד שקל (העלויות הסופיות נסגרות בימים האחרונים, לאחר שהוועדה לוחצת על החברות להוריד מחירים). לרשות הוועדה סכום של 460 מיליון שקל בלבד, כך שגם השנה יישארו תרופות רבות מחוץ לסל.

התרופה המדוברת ביותר מבין המועמדות לסל השנה היא ספינרזה — תרופה שנחשבת פורצת דרך לילדים החולים במחלה הגנטית הקטלנית SMA. עלות התרופה: כ–2 מיליון שקל לילד לשנה, ועבודת הוועדה כולה מלווה בקריאות ולחצים של הורים ופוליטיקאים לשריין לתרופה סכום מראש, עוד לפני שסיימה הוועדה את עבודתה. כרגע נמצא פתרון ביניים, והילדים החולים ביותר מקבלים את הטיפול על חשבון חברת התרופות עד לסיום עבודת ועדת הסל.

ספינרזה אינה התרופה היחידה למחלת יתום (מחלה נדירה) שמעסיקה השנה את הוועדה: על שולחנה מצויות גם תרופות יקרות למחלות מטאבוליות וגנטיות נדירות, לסיסטיק פיברוזיס ולאסתמה קשה במיוחד. תרופה נוספת שהדיון סביבה מעניין היא צ'מפיקס לגמילה מעישון של חברת פייזר, שכיום ניתנת בסל רק למטופלים שעוברים סדנאות בקופת חולים. השנה התרופה מועמדת בפני עצמה, במטרה לאפשר גם לאנשים שאינם יכולים לעבור סדנת גמילה לקבל אותה — ואם תיכנס לסל עלותה תהיה גבוהה, בשל מספר המעשנים הגבוה בישראל. גם שלוש תרופות לסרטן שד: אייברנס של פייזר, קיסקלי של נוברטיס וורזניו (Verzenio) של אלי לילי מועמדות לסל, בעלות של עשרות מיליוני שקלים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker