הלפרין נגד החוק להגבלת התחרות בין קופות החולים

על פי הצעת החוק, יבוטלו המעברים דרך האינטרנט, יצומצם מספר המעברים בין קופות בשנה, ויוגבלו מעברי רופאים מקופה לקופה ■ הרשות להגבלים עסקיים: "ההצעה אינה מבוססת על בדיקה מקצועית"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיכל הלפרין
הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפריןצילום: אוליבייה פיטוסי

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, הודיעה לשרים כי היא מסתייגת מהצעת החוק הפרטית של ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) להגבלת התחרות בין קופות החולים, שאמורה לעלות להצבעה בוועדת שרים לחקיקה ביום ראשון. ההצעה היתה אמורה לעלות להצבעה כבר בתחילת השבוע, אך נדחתה בגלל המשבר הקואליציוני סביב "החוק הצרפתי". בין השאר, מבטלת הצעת החוק את המעבר בין הקופות דרך האינטרנט, מצמצמת את מספר המעברים בשנה ומטילה אחריות פלילית על הקופות ואחריות אישית על המנכ"לים שלהן במקרה של הפרת החוק.

"הצעת החוק חותרת במוצהר להגביל את התחרות בין קופות החולים באמצעות שינוי מהותי של האיזון הקיים כיום בין היבטי הפעילות שבהם נתון לקופת חולים חופש פעולה, ולו חלקי, לבין היבטי הפעילות הנתונים לאסדרה מקיפה", נכתב בעמדת רשות ההגבלים העסקיים שהועברה לשרים בימים האחרונים. "לצד התועלות הנטענות שעשויות להיות גלומות בקידום מהלך שכזה, ברור כי להצרת צעדיהן של קופות החולים עלולות להיות השלכות שליליות על רווחת הצרכן — בפרט בכל הנוגע לאיכות השירות הרפואי".

ח"כ דוד אמסלםצילום: אמיל סלמן

אף שמדובר בהצעת חוק גורלית מבחינת התחרות בין גופים שמנהלים עשרות מיליארדי שקלים בשנה, ההצעה היא פרטית. עם זאת, ברור לגמרי שמאחוריה עומדים גורמים במערכת הבריאות ובממשלה, והיא זוכה גם לתמיכת האוצר ולתמיכתו העקרונית של שר הבריאות, יעקב ליצמן, שהבהיר ל–TheMarker כי הוא תומך במטרות החוק וישקול להצביע בעדה.

הרשות מותחת ביקורת על העובדה שהצעת חוק משמעותית כל כך מוגשת כהצעת חוק פרטית ולא כהצעה ממשלתית, שכרוכה בדיון עומק ועבודת מטה מסודרת. "הצעת החוק בעלת השלכות דרמטיות על האופן שבו תיראה מערכת הבריאות בישראל", נכתב. "למיטב ידיעתה של הממונה, הצעת החוק אינה מבוססת על בדיקה מקצועית של השלכותיה על ענף הבריאות".

"ההצעה כובלת את הרופא למקום עבודתו"

בשטח, הרוחות סוערות בשבועיים האחרונים סביב ההצעה. מחד, קופת חולים לאומית, שמדממת מבוטחים בתחרות בין הקופות, תומכת בה בגלוי, ומאידך, מכבי שירותי בריאות — הקופה היחידה שנמצאת במאזן חיובי בתחרות — מתנגדת לה נחרצות. מי שעוד מודאגים מהצעת החוק הם הרופאים.

הסעיף המפתיע ביותר בהצעה קובע כי רופאים ראשוניים, כלומר רופאי ילדים, נשים ומשפחה, שיעזבו את הקופה שבה הם עובדים לטובת קופה אחרת במרחק של עד 30 ק"מ ממנה — לא יוכלו לעבוד בה בפועל בשנה הראשונה לאחר העזיבה. זאת, אף שרק לפני חודשים ספורים אסרה הלפרין על הקופות להגיע להסכם דומה של אי־תחרות על רופאים ביניהן, וקבעה כי "קופות החולים לא יהיו רשאיות להסכים ביניהן על אי־תחרות בנוגע לשכירת שירותיהם של רופאים".

במכתב קובעת הממונה כי "הגבלת התחרות על העסקת רופאים עלולה לפגוע בפרישת השירותים של קופות החולים ואף בתמריץ של הרופאים להשקיע במתן שירות איכותי למטופליהם".

הצעת החוק מגיעה על רקע הדאגה בממשלה מביטויי התחרות בין קופות החולים — שמתאפיינת בתופעות בעייתיות כמו "גניבת רופאים" באמצעות פיתויים בדמות סכומי כסף גדולים, ובמטרה שיחד אתו תעבור כל קהילת מטופליו.

בשנה האחרונה אירעו כמה מקרים כאלה. כך למשל, נחשף בעיתון "ישראל היום" כי קופת חולים כללית שילמה 300 אלף שקל לרופא מסכנין כדי שיעביר אליה את כל מבוטחיו, ומשרד הבריאות ביטל את ההסכם. במקרה אחר, אלפי מבוטחים של לאומית עברו תוך כמה ימים למכבי במזרח ירושלים.

בממשלה ובקופות החולים הבינו כי במקום להתחרות על השירות, קופות החולים מבזבזות כספים על הטבות שכר, חלקן קיצוניות, מבלי שהמטופלים מקבלים כל ערך מוסף או שיפור בשירות. ואולם התופעה של "גניבת רופאים" ו"מפקדי ארגזים" של מטופלים היא עדיין אזורית, ולא נפוצה בכל חלקי הארץ.

יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ליאוניד אידלמן, כתב השבוע לשרים לקראת ההצבעה כי "האיסור המוצע עומד בסתירה לחוק חופש העיסוק, באופן שאינו מידתי ובמקרים רבים כובל הלכה למעשה את הרופא למקום עבודתו ואינו מאפשר לו את הזכות הבסיסית שקיימת לכל עובד — האפשרות לעזוב ולהחליף מקום עבודה".

לדברי ד"ר אלון קרני, רופא משפחה וחבר איגוד רופאי המשפחה, "משרד הבריאות מוזמן ליצור מנגנונים של ענישה לקופות כדי למנוע העברת מטופלים באופן לא־רצוי, אבל אין סיבה לפגוע ברופאים". קרני נותן כדוגמה רופא שעובד בעיר כלשהי, ויש לו קושי עם ההנהלה של הסניף. "בעקבות החוק הזה, הוא לא יוכל להחליף את המעסיק שלו כמו שכל עובד אחר במשק זכאי לעשות, כי ייגזר עליו לעזוב את העיר שבה הוא עובד. האם יש עובד אחד במשק שמחוייב להתרחק 30 ק"מ ממקום עבודתו הקודם? זה אבסורד".

מקופת חולים לאומית נמסר: "הקופה שיפרה בכ–50% את תוצאותיה לעומת 2016 והגדילה את מספר המצטרפים בכ–9,000. עם הוספת האפשרות למעברים באינטרנט התריעו קופות החולים כי הנושא יוביל להקמת מוקדים טלפוניים ולרכישת מאגרי מידע בעלויות של עשרות מיליוני שקלים כדי להעביר לקוחות באמצעות הטלפון, ולצערנו תחזית זו התממשה. לולא שיטות פסולות אלה, אנו רואים שבמעברים הרגילים המתבצעים דרך הדואר כל הקופות פחות או יותר מאוזנות".

לקופות יש תמריצים לחזר אחרי הפריפריה

פיתוי רופאים בסכומי עתק במטרה אחת — שיעברו עם כלל המבוטחים שלהם מקופה לקופה — משקפת את המאפיינים השליליים של התחרות בין קופות החולים. אך האם היחס השלילי שהתקבע כלפי התחרות בכללותה מוגזם?

בדו"ח שהכינו רייצ'ל ברנר שלם, דן קיני וניר קידר ממינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, נבחן אופי המעברים והתחרות בין קופות החולים ב–2016 ו–2017. על פי הדו"ח, ב–2017 2.2% ממבוטחי קופות החולים, 189.2 אלף איש, עברו מקופה לקופה. כמעט מחצית מהמעברים בין קופות החולים בוצע באמצעות האינטרנט — אמצעי שנפתח לשימוש רק ב–2012, וצומח מאז בהתמדה — ושאר המבוטחים עברו באמצעות סניפי הדואר. הצעת החוק של אמסלם מבקשת לבטל את המעברים דרך האינטרנט, בנימוק שמעבר באופן הזה, בשילוב עם מוקדי המכירות שהקימו קופות החולים, מקל על קופות החולים "להעביר בעצמן את המבוטחים".

הקופה עם מספר המצטרפים נטו (מצטרפים פחות עוזבים) הגבוה ביותר היא מכבי, עם 21 אלף מצטרפים נטו ב–2017. מכבי הגיעה לתוצאה הזאת לא בזכות מספר המצטרפים הגבוה ביותר, אלא בזכות מאזן טוב בין מספר המצטרפים למספר העוזבים. הקופה עם מספר העוזבים הגדול ביותר נטו היא לאומית, עם 13 אלף עוזבים נטו.

שירותי בריאות כללית, הקופה הגדולה ביותר, אמנם קלטה את המספר הגבוה ביותר של מצטרפים, אך מספר גבוה יותר של מבוטחים עזב אותה, והיא סובלת מעזיבה נטו של כ–3,000 מבוטחים. מאוחדת צפויה לסיים את 2017 עם מספר עוזבים נטו של כ–5,000 מבוטחים.

הנתונים מראים כי הקופות מתחרות דווקא ביישובים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית: ביישובים שבהם המדד החברתי־כלכלי נמוך, שיעור המעברים הממוצע בין קופות החולים גבוה יותר. נתון זה מתיישב עם הדיווחים בתקשורת על תחרות ממוקדת, שמובילה לעתים למעברים קבוצתיים, בקרב החברה הערבית והקהילה החרדית.

ניתן לברך על העובדה שקופות החולים, בניגוד לגופים אחרים, מתחרות על אוכלוסיות חלשות. הדבר נובע מכמה סיבות, וביניהן נוסחת התקצוב, שנותנת תשלום גבוה יותר עבור תושבי הפריפריה החברתית־גיאוגרפית; שיעורי הילודה הגבוהים באזורים אלה, שמעניקיהם להן מנוף צמיחה; ובצד הפחות חיובי — באזורים אלה ההוצאות לנפש נמוכות יותר, בשל חוסר בנגישות ובמודעות לזכויות.

עם זאת, ניכרת שונות בין הקופות באזורי ההתמקדות שלהן: נתוני משרד הבריאות מראים כי מכבי דומיננטית בערים החזקות מבחינה כלכלית־חברתית כמו תל אביב, ראשון לציון ורמת גן. מאוחדת דומיננטית ביישובים חרדיים כמו בית שמש, ביתר עילית ואלעד, וכן ביישובים ערביים כמו טייבה, אום אל־פחם ולקיה. כתוצאה משיעורי הילודה הגבוהים במגזר החרדי ובחלק מהמגזר הערבי, מאוחדת נהנית גם משיעורי הריבוי הטבעי הגבוהים ביותר מבין הקופות: ב–2016 שיעור הלידות במאוחדת היה 35.2 לידות לכל 1,000 מבוטחים, בעוד בשאר הקופות היה ריבוי טבעי נמוך בהרבה: 12.4 לידות ל–1,000 נפשות במכבי, 18.5 בלאומית ו–16 בכללית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker