גם בחוק החדש המדינה לא מגבילה את תיירות המרפא בבתי החולים הציבוריים - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם בחוק החדש המדינה לא מגבילה את תיירות המרפא בבתי החולים הציבוריים

אחרי התחמקות של יותר מעשור מקדם משרד הבריאות חוק לאסדרת השוק הפרוץ של התיירות הרפואית בישראל ■ ההצעה קובעת הגבלות לסוכנים בענף ומטילה אחריות מוגברת על בתי החולים - אך גופים המתנגדים לחוק מזהירים: התיירות הרפואית תמשיך להתקיים על חשבון החולה הישראלי

2תגובות
חדר ניתוח
אמיל סלמן

כבר שנים ארוכות, ולמעשה יותר מעשור, מטפלים בתי החולים הציבוריים בישראל בתיירים רפואיים, מרביתם ממדינות ברית המועצות לשעבר. זרם התיירים הרפואיים לישראל ידע במרוצת השנים עליות ומורדות ומושפע מפרשיות שהתפוצצו בישראל, מתחרות מצד מדינות אחרות ומירידת ערך הרובל - שהביאו לירידה של כ–140 מיליון שקל בהכנסות בשנים האחרונות - אך הוויכוח הציבורי שנוכחותם מעוררת לא פסק.

מדובר במקור הכנסה חשוב לבתי החולים — כסף "חדש" מחוץ למגבלות התקציביות הנוקשות שהם פועלים בתוכן. עם זאת, התחום רווי בעיות קטנות וגדולות, החל בטענות לפגיעה בחולים הישראלים בשל העדפת התיירים ותחרות על משאבים חסרים ומצומצמים ברפואה הציבורית, ועד פרסומים על ניצול לרעה של חולים מחו"ל במצוקתם — אם בהבאת חולים סופניים לטיפולים חסרי סיכוי בישראל רק בשל בצע כסף, ואם במקרי שרלטנות וסחיטת כספים מתיירים שמגיעים לישראל ומוצאים עצמם "לקוחות שבויים" בידי הסוכן ובית החולים שאליו הגיעו.

למרות הוויכוח הער והיקפה של התופעה, עד כה לא נעשתה כל הסדרה של תחום התיירות הרפואית בישראל והוא פרוץ כמעט לחלוטין — כל אדם יכול להיות סוכן תיירות, בתי חולים אינם מוגבלים מבחינת היקף התיירים שהם רשאים לקלוט, ומבנה התמריצים לרופאים בעבור טיפול בתיירים רפואיים אינו מפוקח.

ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית המליצה ב–2014 להגביל את הכנסות בתי החולים מתיירות רפואית ל–6%–10%, ולהטיל שורה של מגבלות נוספות, ולאחר מכן היה ניסיון להטיל מס על ההכנסות מתיירות רפואית במסגרת חוק ההסדרים, אך כל חקיקה בנושא נעצרה — בין השאר בלחץ גורמים פוליטיים, ובראשם מפלגת ישראל ביתנו.

כעת קרוב משרד הבריאות יותר מאי־פעם להעברת חוק שמסדיר את פעילות התיירות הרפואית בישראל. היום תעלה לדיון והצבעה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הצעת חוק תיירות המרפא, שעברה בקריאה ראשונה במארס.

.

כר פורה לשרלטנים ו"טרמפיסטים"

החוק החדש מבוסס על שלושה עקרונות יסוד: שמירה על האינטרסים של המטופל הישראלי, חיזוק מערכת הבריאות הציבורית והבטחת טיפול מקצועי ואתי לתיירי המרפא. פעילות התיירות הרפואית תתקיים מחוץ לשעות הפעילות הרגילות של בית החולים, כלומר אחר הצהריים ובערב, למעט במקרים שיוגדרו חריגים. רופאים לא יקבלו תשלום גבוה יותר על טיפול בתייר רפואי לעומת טיפול בישראלי — וזאת כדי למנוע העדפה של תיירים על ישראלים.

החוק מקדיש פרק נרחב להסדרת תחום סוכני התיירות הרפואיים, שכיום הוא כר פורה לשרלטנים ו"טרמפיסטים" לא מקצועיים, שפוגעים בתיירים שמגיעים דרכם לישראל ובתדמית של ישראל. לפי החוק, ייקבעו תנאי סף לסוכני התיירות הרפואית — למשל היעדר עבר פלילי וגיל מעל 21 — והם יחויבו להירשם במרשם מיוחד. אדם שיעסוק בתיווך תיירות רפואית מבלי לעבור את תהליך הרישום יהיה צפוי לשנת מאסר או קנס.

על הסוכנים יוטלו חובות שונות, ובהן איסור על התניית שירות בשירות (למשל התניית תיווך רפואי ברכישת מלון באמצעות הסוכן), איסור לקיים קשר ישיר עם רופאים שלא דרך רפרנט מטעם הנהלת בית החולים, וחובת נשיאת תג זיהוי בעת שהייה במוסד רפואי. בנוסף, תוקם ועדת משמעת לסוכנים רפואיים בראשות שופט, שתוכל להטיל סנקציות — ובהן התראה, קנס או ביטול הרישום של הסוכן הרפואי.

לגבי בתי החולים, נקבע כי ייאסר עליהם לפגוע בשירות הניתן למטופלים הישראלים, ולכן מספר התיירים המטופלים בהם תוגבל אם יתברר כי הדבר פוגע בישראלים.

עם זאת, הצעת החוק אינה קובעת מכסות מספריות שמגבילות את בתי החולים במספר התיירים הרפואיים שיכולים להיקלט בהם. תחת זאת, בתי החולים יידרשו להעביר פירוט מלא על היקף הפעילות שלהם למשרד הבריאות, לרבות התפוסה במחלקות שבהן יש תיירים רפואיים, כדי שהמשרד יוכל לקבוע אם יש פגיעה בזמינות למטופל הישראלי. כלומר: החוק משאיר מקום לפרשנות של משרד הבריאות לגבי מהי פגיעה בזמינות.

כחלק מאמצעי הפיקוח, בית החולים יקיים רישום חשבונאי נפרד של פעילות התיירות הרפואית בצד ההכנסות וההוצאות. אם בית החולים יעביר את התייר הרפואי למוסד רפואי אחר, המוסד המפנה הוא שיישא בעלויות, ואסור יהיה לו לגבות מהתייר יותר מכפי שסוכם אתו מראש.

הן על הסוכנים והן על בתי החולים מוטל להעביר לתייר הרפואי זמן סביר מראש הזמנה בכתב — באנגלית ובמידת הצורך בתרגום לשפתו של התייר — שתכלול את פירוט הבעיה הרפואית, כולל אסמכתאות, הטיפול המוצע, סיכונים אפשריים והערכת סיכויי הטיפול, המחיר המלא שייגבה בעבור הטיפול, וכן עלויות משוערות של טיפולים נוספים שעשויים להינתן במידת הצורך. זאת כדי למנוע מקרים של "הנחתות" בלתי צפויות על התייר הרפואי לאחר הגעתו.

"מרגע שתייר המרפא כבר מגיע לישראל הוא 'לקוח שבוי', ופעמים רבות נכנס להתחייבויות כספיות משמעותיות עוד לפני הגעתו", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. עוד נקבע כי משרד הבריאות יהיה רשאי לעצור קליטת תיירים רפואיים בבית חולים, באופן חלקי או מלא, אם יתרשם שבית החולים לא עמד בהוראות החוק.

יעקב ליצמן
אלכס קולומויסקי

"פגיעה בישראלים תימנע רק דרך הגבלה"

ההתנגדויות לחוק מגיעות משני כיוונים הפוכים: יש הגורסים כי החוק מקל מדי על קיום תיירות רפואית, ואילו לפי הביקורת ההפוכה החוק הלך רחוק מדי - ויחסל את התיירות הרפואית בישראל.

לדברי כלכלן הבריאות פרופ' גבי בן נון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, הצעת החוק אמנם דנה בפירוט רב בהסדרת פעילות סוכני תיירות המרפא, אך עוסקת באופן חלקי ביותר בסוגיית השפעת התיירות הרפואית על החולה הישראלי ודרכים למניעת הפגיעה בו.

לדבריו, במציאות הנוכחית של מערכת הבריאות, שבה קיים עומס רב במערכת, מחסור בתשתיות ותורים ארוכים לפרוצדורות וטיפולים - אין מקום לתוספת של תיירות רפואית ש"תהיה בהכרח על חשבון החולה הישראלי".

בן נון טוען עוד כי העובדה שהצעת החוק אינה כוללת מגבלות כמותיות ברורות על נפח הפעילות בתיירות רפואית, "תמוה בעיקר על רקע העובדה שמשרד הבריאות יוזם כיום פרויקט קיצור התורים לחולה הישראלי המתבסס על עידוד עבודה רפואית מעבר לשעות העבודה הרגילות. אסור שהצלחת פרויקט חשוב זה של קיצור תורים תיפגע בשל העדפת תיירות רפואית על קיצור תורים, והדרך היחידה למניעת פגיעה זו היא באמצעות הצבת מגבלות כמותיות על תיירות המרפא", הוא אומר.

לדבריו, הסעיף שקובע כי לא תהיה העדפת תיירים על ישראלים "אינו מפורט מספיק, ואין כל התייחסות למנגנון שיבטיח את השגתו ובעיקר את מדידתו. אם לא נתרגם סעיף זה למדדים מדידים התוצאה תהיה שתמיד יעדיפו את התייר על החולה הישראלי — שכן התשלום שמקבל בית החולים עבור התייר גבוה יותר מהתשלום עבור החולה הישראלי".

גם הארגונים רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ומרכז אדוה הגישו את הערותיהם לנוסח החוק הנוכחי. "הצעת החוק בניסוחה הנוכחי חסרה כל מנגנון שיבטיח שמירה על נגישות זמינות ואיכות השירות הרפואי לחולה הישראלי ואינה מביאה בחשבון את הבעיה שממשיכה להתקיים בבסיס מערכת הבריאות בישראל והיא המחסור במשאבים", כותבים הארגונים.

בית חולים אסותא
מוטי מילרוד

כלי לצמצום הגירעונות של בתי החולים

מנגד, האגודה הישראלית לתיירות רפואית בלשכת המסחר מתריעה כי הצעת החוק תביא לקריסה של ענף התיירות הרפואית. "מרגע שהתחילה ועדת גרמן בתוכניתה לפגוע בתיירות הרפואית, המוטיבציה להביא ארצה תיירים רפואיים ירדה, ובהתאם הכנסות בתי החולים בישראל קטנו", אומר רונן סולומון, מנהל תחום תיירות רפואית באיגוד לשכות המסחר.

האגודה סבורה כי לא רק שאין מקום לצמצם ולתחום את פעילות התיירות הרפואית, יש לעודד ולהגדיל אותה, ככלי לצמצום גירעונות בתי החולים הממשלתיים. זאת, באמצעות מתן פטור מלא ממס על כלל השירותים שהתיירים רוכשים בישראל. כיום תייר פטור מתשלום מע"מ רק עבור הטיפול בבית החולים והלינה בבית המלון, אך לא על רכישת ציוד רפואי, תרופות, ועלויות הסוכן הרפואי שמלווה אותו.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בעשורים האחרונים גדל באופן ניכר מספר הבוחרים באפשרות של תיירות רפואית. למרות הצעדים החלקיים שנעשו בתחום, עדיין לא גובשה מדיניות ממשלתית ברורה בתחום. לפיכך, מצבו של ענף התיירות הרפואית והשפעותיו על מערכת הבריאות והחולה הישראלי אינם מיטביים מנקודת ראות כלל־מערכתית.

"בבסיס הצעת חוק זו עומדת התפישה כי למדינה יש התחייבות מוסרית להעניק טיפול רפואי בראש ובראשונה לאזרחי המדינה. בהצעת החוק נקבע כי עיקר הפעילות בבבתי החולים תינתן למטופלים ישראלים, חל איסור על העדפת תיירים על פני מטופלים ישראלים בזמינות, איכות והקצאת משאבים. כמו כן, נקבע כי רוב פעילות תיירות המרפא תתבצע רק בשעות אחר הצהריים ולא בשעות הבוקר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#