הניצחון המתוק של ד"ר ריי ביטון - שנהפכה לרופאה נגד כל הסיכויים - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הניצחון המתוק של ד"ר ריי ביטון - שנהפכה לרופאה נגד כל הסיכויים

ריי ביטון לא נתנה לקשיים לעצור אותה בדרכה להגשים את חלומה להיות רופאה ■ היא סיימה את הסטאז' שלה בהצטיינות ומתחילה בקרוב התמחות בבית החולים החדש אסותא אשדוד ■ "מצב תקני הרפואה בפריפריה מחפיר. מספר התקנים תקוע עם תקינה משנות ה–70"

112תגובות
ריי ביטון
דפנה לוצקי

את ד"ר ריי ביטון, 34, הכרנו לראשונה בנובמבר 2014, בשנה השישית ללימודי הרפואה שלה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת. כבר אז הסיפור על האופן שבו התקבלה ללימודי הרפואה נגד כל הסיכויים היה חריג ומעורר השראה: ביטון סיפרה כיצד למדה בבית ספר שבו כלל לא היתה אפשרות לגשת לחמש יחידות בגרות באנגלית או במתמטיקה, וכיצד היתה התלמידה היחידה בו שניגשה לחמש יחידות במתמטיקה, לאחר שהמבחן הוזמן במיוחד עבורה.

ביטון סיפרה איך אחרי התיכון ניגשה לחמש יחידות בביולוגיה, ספרות ותושב"ע כדי לשפר את הציונים, נרשמה למכינה קדם אקדמית ועשתה בגרות גם בפיסיקה, וכיצד ניגשה חמש פעמים למבחן הפסיכומטרי כדי לשפר את הציון ולנסות להתקבל ללימודי רפואה. לאחר שגם זה לא הספיק כדי להתקבל, נרשמה ללימודים לתואר ראשון ברפואת חירום, במטרה לעבור ממנו לרפואה. אולם אף שסיימה בהצטיינות, היו חסרות לה תשע נקודות כדי להתקבל לרפואה.

בשלב זה, שבו רוב האנשים היו מתייאשים, החליטה ביטון לנסוע ללמוד רפואה בהונגריה, לימודים שמחירם 14.5 אלף דולר בשנה. לצורך כך קיבלה מלגה מיוחדת של 10,000 דולר מקרן אייסף ואספה בקושי רב כסף פרטי, בעזרת משפחתה. רק בשנה הרביעית, עם פתיחתה של הפקולטה לרפואה של בר־אילן, בצפת, במסלול תלת־שנתי, חזרה ונהפכה לסטודנטית לרפואה בישראל.

פגשנו אותה השבוע, אחרי שסיימה את הסטאז' שלה בהצטיינות, ואחרי שסטטוס שכתבה על הצלחתה נגד כל הסיכויים ולמרות כל האנשים שניסו לעצור אותה בדרכה להיות רופאה, נהפך לוויראלי.

ביטון, שנהפכה מאז לאמא לשתי בנות, ממתינה כרגע לפתיחתו של בית החולים החדש אסותא אשדוד, שם תתחיל את התמחותה בפנימית ולאחר מכן בקרדיולוגיה. "תמיד כיוונתי את עצמי לקרדיולוגיה", היא מספרת.

כמו כל מסלול חייה, גם הדרך להתמחות הזאת לא היתה קלה: בשנה הראשונה ללימודיה בצפת היא גרה בעיר, ואילו בעלה, שהיה אז סטודנט לרפואת שיניים בתל אביב, התגורר באשדוד. "היינו מתראים בסופי שבוע", סיפרה. לאחר מכן עברו לחיפה. המשפחה המשיכה לתמוך בה ובחלום שלה לאורך כל הדרך: "בתי הבכורה נולדה חודש לפני מבחן הגמר בגניקולוגיה, ואז אמי עברה לגור אצלנו בחיפה למשך שלושה חודשים כדי שאוכל ללמוד. היא היתה מביאה את בתי אלי אחת לשלוש שעות, והייתי מניקה עם הספרים עלי".

הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן, בצפת
גיל אליהו

ישראל עדיין ממוקמת מעל ממוצע OECD

את הסטאז' (השנה השביעית בלימודי הרפואה, עבודה מעשית בבתי חולים; ר.ל.ג) עשתה במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. אחרי שסיימה אותו בהצטיינות, קיבלה הצעה להתמחות ממנהל מכון הלב. ואולם למרות הרצון הגדול של כל הצדדים, ההתמחות בסורוקה לא יצאה לפועל: "הגענו לשיחה בהנהלת בית החולים, ואמרו לי שזה ייקח לפחות חצי שנה, בלי התחייבות על משך הזמן המדויק. הוסבר לי שכיום זה מקובל שמחכים בבית לתקן, ואין צפי לגבי מתי ההמתנה הזו תסתיים. נאמר לי שאם אני רוצה, אני יכולה להתחיל לעבוד בתורנויות חוץ (רופא שעושה תורנויות לילה אך אינו עובד בית החולים ואינו נחשב מתמחה; ר.ל.ג), ושיש חמישה אנשים לפניי בתור להתמחות בפנימית".

שתי מגמות הפוכות מתקיימות בישראל בשנים האחרונות: מצד אחד, הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים לרפואה באמצעות הרחבת מסגרות הלימודים הקיימות ופתיחת הפקולטה לרפואה בצפת, וכן הגדלת מספר הרישיונות לישראלים שלמדו רפואה בחו"ל — מצב שתואם את הצרכים ההולכים וגוברים של המערכת ברופאים. הצרכים נובעים מגידול והזדקנות האוכלוסייה, וכן מהמשך הפרישה לגמלאות של הרופאים שעלו לישראל מברית המועצות בשנות ה–90.

ישראל מעל הממוצע

ישראל עדיין ממוקמת מעט מעל ממוצע OECD במספר הרופאים (כ–3.4 רופאים ל–1,000 נפש בישראל מול 3.1 רופאים ל–1,000 נפש ב–OECD), אך שיעור הרופאים עד גיל 65 בישראל ירד ב–9% בעשור באחרון ויש להיערך להזדקנות האוכלוסייה.

מצד השני, למרות המחסור ברופאים מתקיים גם מחסור בתקנים למתמחים: מספר הרופאים החדשים גדל, אך הדבר לא מלווה בתקינה מתאימה. לאחר מחאת הרופאים ב–2011, הוקצו 650 תקנים למתמחים בפריסה על פני תשע שנים, אך לא די בכך: אם לפני עשור היה מצב שבו תקנים, בעיקר בפריפריה, "חיכו" למתמחים. כיום המצב הפוך, ורופאים שסיימו סטאז' ממתינים תקופות ארוכות לתקן פנוי בהתמחויות.

ביטון מסבירה כי "מצב התקנים בפריפריה מחפיר: מספר החולים גדל והולך ואילו מספר התקנים תקוע עם תקינה משנות ה–70. לכן, הרבה בוגרי רפואה מצוינים יושבים בבית, חותמים אבטלה, לפעמים גם שנה ויותר — ומחכים שיתפנה תקן. ולא רק בהתמחויות הכי מבוקשות כמו פלסטיקה ואף־אוזן־גרון, אלא גם בהתמחויות הכי פחות נחשבות כמו פנימית, ילדים, כירורגיה — כל המקצועות שמוגדרים במצוקה, שפעם אנשים היו מתקבלים להתמחות בהם עוד לפני שסיימו את הלימודים רשמית".

בסופו של דבר החליטה ביטון לדחות את ההצעה: "זה זילות של המקצוע", היא אומרת. ואז, לדבריה, "הגיעה הצעה מדהימה מאסותא אשדוד. הגשתי קורות חיים וזומנתי לראיון. בדיעבד אני שמחה שכך התגלגלו הדברים, כי זה נותן לי צ'אנס להיות חלק ממעשה ציוני וראשוני של הקמת בית חולים חדש. זה מפתה מתמחים צעירים לעשות מעשה ולעבור לשם".

ישראל במקום הנמוך ביותר

"היוהרה היא החטא הראשון ברפואה"

ביטון מוסיפה כי "יש סיכון כי זה חדש ולא ידוע מה תהיה רמת הלימוד, אבל לכולם יש אינטרס להוכיח שבית החולים טוב. המבחן האמיתי יהיה באחוזי המעבר של שלב א' (מבחן הסמכה במהלך ההתמחות. ר.ל.ג) בהסמכה".

האם לתחושתך יש יתרון או חיסרון לך ולחברייך — בוגרי המסלול התלת־שנתי בצפת, שהם יותר מבוגרים מבוגרי רפואה "רגילים" וחלקם עברו מסלול מפרך כדי להתקבל ללימודי הרפואה — על פני שאר הרופאים החדשים?

"כן, אני חושבת שיש משמעות לכך שעבדנו קשה כדי להתקבל לעומת מישהו שהתקבל בקלות. זה גורם לנו להעריך את המקום שהגענו אליו. הדבר גם מוקרן על המטופלים, אני חושבת שזה גורם לי להיות יותר סימפטית כלפיהם ולדבר עמם בגובה העיניים. חטא היוהרה הוא החטא הראשון בתחום הרפואה, וחשוב לי לא לחטוא בזה".

מה המסר שלך לילדה כמוך שקוראת עכשיו את הכתבה הזו?

"לפני הכל, לחלום — כדי שיהיה מה להגשים. אחר כך לחתור לעבר המטרה בלי להביט לצדדים, להאמין בעצמך ולא לתת לאף אחד להגיד לך שאת לא יכולה. לזכור שהדרך לפעמים ארוכה ומייגעת, אבל אין כמו התחושה של לקום בבוקר ולהרגיש שניצחת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#