מאבק הרופאים בהדסה: תסריט הבלהות של משרד הבריאות מתממש - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאבק הרופאים בהדסה: תסריט הבלהות של משרד הבריאות מתממש

בית המשפט אישר בסוף השבוע את התפטרותם של ששת רופאי המחלקה ההמטו־אונקולוגית - אך ספק אם ניצחונם יקדם אותם, את הדסה או את הילדים החולים לכיוון חיובי כלשהו; המאבק המכונן על דמותה של הדסה לאחר תוכנית ההבראה משאיר אדמה חרוכה

13תגובות
בית החולים הדסה עין כרם
שירן גרנות

הרופאים המתפטרים בבית חולים הדסה השיגו ביום שישי בבוקר ניצחון גדול על הנמסיס שלהם: פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה. בפסק דין מנומק ותקיף של בית הדין האזורי, דחה השופט את בקשת הדסה להוצאת צווי מניעה לרופאים המתפטרים ואת הטענה כי מדובר בצעד ארגוני קבוצתי שנועד להפעיל לחץ על המדינה - וקבע כי מדובר בהחלטה אישית של כל אחד ואחד מהרופאים.

"התרשמנו כי ההתפטרות אינה אקט שנעשה כדי להביא את הדסה לשנות את דרכה", כתבו השופטים, "אלא אך מחמת אמונתם הכנה של כל אחד מהרופאים שזו אינה הדרך המקצועית הראויה. אין מדובר בצעד ארגוני, שבו מנסים להסוות שביתה תחת אצטלה של התפטרות, אלא בהתפטרות אישית אותנטית".

1. השופט אימץ את טענות הרופאים

השופט נתן משקל רב יותר לחופש העיסוק של הרופאים, לזכותם להתפטר ולא להיות כבולים למקום עבודתם, ולזכותם לעמוד על עקרונותיהם המקצועיים - לעומת משקל הפגיעה שעלולה להיגרם למטופלים במחלקה: "לדאבון הלב, החולים המאושפזים בהדסה יצטרכו לנדוד לעיר אחרת, כדי לקבל את הטיפול הנדרש. אך אין בכך כדי לחייב את הרופאים להמשיך בעבודתם".

פסק הדין אמנם מסתיים בהצהרה כי "עמדתו של פרופ' רוטשטיין היא עמדה שאנחנו לא מבקרים", וכי "האספקלריה שדרכה הוא, כמנהל בית החולים, הנמצא במשבר עמוק, צריך להסתכל, שונה מהאספקלריה שדרכה הרופאים בוחנים את הדברים.אנו לא מכריעים איזו אספקלריה נכונה יותר. אין לנו ספק כי פרופ' רוטשטיין עשה כל שעשה כחלק ממאמציו החשובים להבריא את בית החולים הדסה". ואולם השורה התחתונה של פסק הדין, האמירות הנוקבות לכל אורכו, שמאמצות את טיעוני הרופאים אחד לאחד, והעובדה כי נפסקו להדסה הוצאות משפט - גורמים להצהרה הזאת של השופטים להישמע מעט מוזרה, אולי בבחינת יציאה ידי חובה.

אם כן, הרופאים ניצחו בבית הדין. הניסיון לכפות עליהם להישאר במחלקה באמצעות צווי מניעה נכשל, ובית המשפט היה אמפתי לטיעוניהם, ולמעשה אימצם. אך האם הניצחון הזה מקדם אותם ואת המחלקה, ההורים והילדים לכיוון חיובי כלשהו? ספק גדול. במובן מסוים, זהו ניצחון פירוס, שרק מעלה את הצדדים על עצים גבוהים יותר: הרופאים קיבלו אישור גורף לעזוב בשבוע הבא את בית החולים, ושום כוח חיצוני לא ישאיר אותם בהדסה כרגע (עד כה לא הוגש ערעור על ההחלטה).

מנגד, משרד הבריאות נחוש שלא לאשר פתיחת מחלקה חדשה בשערי צדק, וגם מנהל בית החולים שערי צדק עצמו, פרופ' יונתן הלוי, הצהיר יותר מפעם אחת כי אין לו כוונה לפתוח מחלקה כזאת. משרד הבריאות והדסה ממשיכים להיראות מתואמים - כך שכרגע שני הצדדים מבוצרים בעמדותיהם, כשמכתבי ההתפטרות אמורים להיכנס לתוקף בשבוע הבא.

שר הבריאות, יעקוב ליצמן
מרק ישראל סלם

2. משרד הבריאות התמהמה

במשרד הבריאות סיכמו בסוף השבוע בסיפוק את המבצע לטיפול במשבר האסירים שובתי הרעב. המשרד תיפקד בעניין הזה במיטבו: מאות אסירים עברו בדיקות וטופלו בשבועות האחרונים בבתי החולים, במבצע שעבר בצורה מסודרת ובשקט מוחלט.

למרבה הצער, אי־אפשר לומר דברים דומים על תפקוד משרד הבריאות במשבר בהדסה. שר הבריאות, יעקב ליצמן (יהדות התורה), הוציא ביום חמישי האחרון - כמה ימים לפני כניסת מכתבי ההתפטרות לתוקף - מסמך הנחיות להדסה לצורך הסדרת פעילות המחלקה וסיום המשבר. במסמך נקבע כי תהיה הפרדה בין הפעילות המתבצעת במחלקת הילדים לבין הפעילות למבוגרים, וכי הטיפול בילדים החולים יבוצע על ידי מומחים להמטו־אונקולוגיה ילדים בלבד. כמו כן, נקבע כי תהיה תוספת של מיטות וכוח אדם רפואי וסיעודי.

עוד נקבע במתווה כי הטיפול בילדים שאינם תושבי ישראל (ילדים חולים מחו"ל וחולים מהרשות הפלסטינית) ייעשה "באופן שלא יפגע" בילדים הישראלים - אך עדיין לא נקבע במתווה מהו היקף החולים הלא ישראלים שייחשב לכזה שגורם "פגיעה" שכזאת.

המתווה של ליצמן היה צעד בכיוון הנכון, אבל בבחינת מעט מדי ובעיקר מאוחר מדי. מעט מדי - כי המתווה אינו משנה באמת את המצב הקיים בהדסה. מאוחר מדי - מפני שהגיע אחרי שיותר מדי דם רע עבר בין הצדדים, ולא ברור מדוע כיוונים שכאלה לפתרון לא הוצגו בשלב מוקדם יותר. מכל מקום, הרופאים, שהגיבו תחילה באופטימיות זהירה, הודיעו זמן קצר לאחר מכן לבית המשפט כי הם דוחים את המתווה מכל וכל.

במשרד הבריאות הגיעו למעשה למסקנה כי אי־אפשר לפתור את המשבר הזה, ולכן עדיף להכיל אותו ולהתמודד עמו. זאת הסיבה שהמשרד מסייע להדסה להיערך לקליטת רופאים ברוטציה משיבא, ומגיש סיוע להורים שרוצים להעביר את ילדיהם לבתי חולים במרכז לעשות זאת. למעשה, לאחר שהרופאים המתפטרים אכן יעזבו בשבוע הבא - תסריט שנראה מופרך עד ממש באחרונה - בהדסה יצטרכו לבנות מחלקה המטו־אונקולוגית ילדים חדשה, כמעט מאפס, על חורבות המחלקה הישנה.

בניגוד להתרשמות כי ליצמן יושב מהצד ולא נוקף אצבע במשבר, הוא למעשה הקדיש לא מעט שעות בניסיון להגיע לפתרון, שכללו שיחות אישיות עם חלק מהרופאים. אך ליצמן כבר הוכיח בעבר שהוא יכול להיות הרבה יותר נמרץ כשנושא מסוים בוער בו, וזה לא קרה במקרה הנוכחי.

ח״כ איילת נחמיאס ורבין, שישבה בעבר ב-15 דירקטוריונים וראתה משברים רבים מקרוב, מלווה בחודשים האחרונים את ההורים והילדים ונפגשת עם כל השחקנים במשבר בניסיון לעזור ולתווך למציאת פתרון. בחודשים האלה גם צברה הרבה "שעות ליצמן", והיא משוכנעת שהעובדה שמשרד הבריאות פירסם את המתווה שלו רק עכשיו היא פספוס אדיר: "אין לי ספק שאילו היה השר ליצמן מוציא מתווה לטיפול בילדים לפני כמה חודשים, התוצאה יכלה להיות שונה לגמרי וההורים לא היו עומדים מול שוקת שבורה", אומרת נחמיאס ורבין. "התערבות כזאת מוקדם יותר היתה מייצרת עילה להוריד את הרופאים וההנהלה מהעץ. במקום זה, פשוט כרתו את העץ".

הדסה עין כרם
מיכל פתאל

3. כל השחקנים נמצאים במלכוד

המשבר במחלקה ההמטו־אונקולוגית בהדסה הוא יותר ממאבק על השתלות מוח עצם לילדים. הוא מאבק מכונן על דמותו והתנהלותו של בית החולים לאחר תוכנית ההבראה. כל השחקנים בו נמצאים במלכוד מסוים, ומרגישים שאסור להם להפסיד. ליצמן שם את מלוא יוקרתו האישית על בחירתו של רוטשטיין. הוא נלחם בגורמים רבים שניסו לטרפד את המינוי, ולא הרפה עד שרוטשטיין התיישב בכס המנכ"ל. לכן, אין לצפות שהוא לא יגבה את רוטשטיין בפרשה הזאת.

בכלל, הפרשה הזאת היא תסריט הבלהות של משרד הבריאות. רק לא מזמן הדסה קרסה, והמדינה הזרימה לה יותר ממיליארד שקל, ומינתה את רוטשטיין כדי לשקם את המוסד. ועכשיו על המשרד להתמודד עם מצב שבו מחלקה מפוארת ורגישה במוסד מתפרקת, שאר עובדי בית החולים צופים במתרחש בתחושות קשות - והלחצים לפתיחת מחלקה בבית החולים השכן־מתחרה, שערי צדק, לא נפסקים.

גם רוטשטיין נמצא במלכוד, שהוא באופן חלקית מעשה ידו: הוא קיבל את התפטרותו של מנהל המחלקה, פרופ' מיקי וינטראוב, והחליף אותו, כך שסגר למעשה את האפשרות של החזרת הגלגל לקדמותו. הוא עומד על עמדתו המקצועית שלפיה ההחלטות הרפואיות שהוא מנהיג אינן מסכנות את הילדים, והוא בעיקר נמצא בעיצומו של מבחן המנהיגות הגדול ביותר שלו מאז כניסתו לתפקיד. הוא לא יהיה זה שימצמץ ראשון.

בדרך הוא לא פיספס כנראה הזדמנויות להרחיק ממנו את הרופאים ולעורר אנטגוניזם: החל ממגילת הדסה, טקסט שפורסם בפורים, על משקל מגילת אסתר, שבו השווה את הרופאים לדמויות של צוררי ישראל מהמגילה, ועד לעקיצה הסופית כשביקש להוציא צווי מניעה ולהשאיר בבית החולים רק ארבעה מביניהם, בצעד שהוא ספק נקמה וספק ניסיון להפריד את הקבוצה המגובשת.

גם הרופאים נמצאים במלכוד: התפטרותם התקבלה על ידי בית הדין לעבודה, ואם שום דבר לא ישתנה בשבוע הבא - הם יהיו מחוץ להדסה. מכל מקום, חילופי האשמות הקשים בין רוטשטיין לבין הרופאים המתפטרים בראיונות בתקשורת בשבועות האחרונים הם מהמחזות העצובים שסיפקה מערכת הבריאות בשנים האחרונות.

בי"ח הדסה עין כרם
אורנה איתמר

4.כוחות חיצוניים הגבירו להבות

נזכיר שוב כי במשבר הזה מעורבים כוחות נוספים, חיצוניים: עורכי דין, יועצי תקשורת, ויועצים מטעם עצמם. פעמים רבות המעורבות הזאת לא תורמת מאום לפתרון המשבר אלא רק מעצימה אותו ומעלה את גובה הלהבות. בשבוע שעבר, למשל, שיגר עורך הדין של הורי הילדים, אליעד שרגא, מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ולמפכ"ל המשטרה, ודרש מהם להורות על "פתיחה בחקירה פלילית, לכל הפחות, בגין עבירה של 'איומים', או 'סחיטה באיומים' לחוק העונשין". זאת, לכאורה, לאור הלחצים, ההפחדות והאיומים שהופעלו על הלוי כדי שיצהיר כי אינו רואה מקום לפתיחת מחלקה המטואונקולוגית בשערי צדק.

אלא שמשיחה עם הלוי עצמו, עולה כי לא רק שהוא לא חש שמישהו איים עליו, אלא גם איש לא דיבר איתו לפני שליחת המכתב: "קמתי בבוקר וראיתי את המכתב. הופתעתי. איש לא דיבר איתי", סיפר הלוי ל-TheMarker. "דברים פליליים? חקירה פלילית על איומים? לא מיני ולא מקצתי". ההצהרה של הלוי אינה מרשימה את שרגא, שנשאר איתן בעמדתו: "אנחנו עומדים מאחורי המידע האמין שנמסר לנו על הלחץ הברוטלי שמופעל עליו", מסר בתגובה.  וזו רק דוגמא אחת מיני רבות.

זהו מצב עניינים טראגי שבו, כמאמר הקלישאה, אין מנצחים אלא רק מפסידים. והמפסידים הגדולים ביותר הם כמובן החלשים ביותר במשוואה הזאת: הילדים החולים, שהמאבק האדיר מתנהל קילומטרים מעל לראשם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#