משבר הרופאים המתפטרים בהדסה: דרוש מבוגר אחראי שיוריד את כולם מהעץ - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משבר הרופאים המתפטרים בהדסה: דרוש מבוגר אחראי שיוריד את כולם מהעץ

כל ניסיון להכריע מי צודק במאבק הרופאים המתפטרים במחלקה ההמטואונקולוגית לילדים במרכז הרפואי הדסה נידון לכישלון ■ ייתכן כי לא יהיה מנוס מלפנות לבית הדין לעבודה, שיוציא לרופאים צווי מניעה ויחייבם להמשיך לעבוד - וכך יחזיר לראש סדר העדיפויות את הילדים החולים

14תגובות
כרזת קמפיין הורי ילדים חולי סרטן

כרזה עם תמונה של פעוטה חולת סרטן מיוסרת בת שנתיים, תחת הכותרת "במקום להילחם בסרטן היא צריכה להילחם בליצמן"; קמפיין של כוכבי ילדים המבקשים: "אל תפרידו את הילדים מהרופאים שלהם"; עצומה שרצה ברשת וקוראת ל"פתיחת מחלקה לילדים חולי סרטן בשערי צדק"; קבוצות פייסבוק לוחמניות; יועצי תקשורת ועורכי דין — אלה הם רק חלק מהמרכיבים של אחד מהמשברים המורכבים והעצובים ביותר שהתרחשו במערכת הבריאות הישראלית בשנים האחרונות.

יותר מהכל, המצב הקשה סביב איומי הפרישה של הרופאים במחלקה ההמטואונקולגית לילדים בהדסה, זועק את המשבר של היעדר המנהיגות במערכת הבריאות. כבר כמה חודשים שאיום קיומי מרחף מעל מחלקה שאמורה להיות קודש הקודשים של הרפואה — מחלקה לטיפול בילדים חולי סרטן — והתחושה היא שאין מבוגר אחראי שמנהל את המשבר ומביא את הצדדים לחוף מבטחים.

לטובת מי שהצליח בדרך כלשהי שלא לשמוע על המשבר, נאמר בקיצור רב כי שישה רופאים מהמחלקה ההמטואונקולוגית לילדים בבית החולים הדסה, יחד עם מנהל המחלקה שלהם ד"ר מיקי ויינטראוב, הניחו לפני חודשיים וחצי אקדח טעון על שולחנה של הנהלת הדסה — ולמעשה על שולחנם של תושבי אזור ירושלים — והודיעו כי הם מתפטרים כאיש אחד במחאה על מה שהם מגדירים כהתנהלות של ההנהלה שלא מאפשרת להם להעניק לילדים את הטיפול בסטנדרטים המקצועיים שהם דוגלים בהם. מאוחר יותר הצטרפו אליהם שלושה רופאים מתמחים, שהגישו אף הם מכתבי התפטרות.

דרישתם של הרופאים אחת: לאפשר להם לעבור כקבוצה ולהקים את המחלקה מחדש בבית החולים הירושלמי השני, שערי צדק. כל ניסיון לחלץ מהם דרישה אחרת שתביא להסכמתם להישאר בהדסה — עלה בתוהו.

פרופ' מיקי ויינטראוב
יצחק הררי / דוברות

נקדים ונאמר שכל ניסיון להכריע מי מהצדדים - הנהלת הדסה או הרופאים המתפטרים — צודק באופן מוחלט בטיעונים הקליניים והענייניים, כמעט נידון לכישלון. מדובר בסוג של רשומון: לכל אחד מהצדדים תיאור מעט שונה של אותה המציאות, טיעונים חזקים משלו, ותשובות טובות לטיעונים של הצד שכנגד. כשמנתחים את טענות הרופאים ואת תגובת הדסה, ניכר כי אין בסיפור הזה תשובה מוחצת שיכולה להצביע על צדק מוחלט של מי מהצדדים. גם שתיקתה של ההסתדרות הרפואית, שתיקת ועדי הרופאים בהדסה ועמדת הנגד שפירסם הצוות הרפואי של המחלקה ההמטואונקולוגית של המבוגרים, מעידות כי לכל הפחות אין קונצנזוס רפואי סביב צדקתם של הרופאים המתפטרים.

נעשו כל הטעויות האפשריות בפרשה

אבל השאלה מי צודק בוויכוח נדחקת כרגע על ידי השאלה החשובה באמת: מה יקרה בבוקר שאחרי פקיעת האולטימטום של הרופאים, כשמכתבי ההתפטרות שלהם ייכנסו לתוקף. כרגע כל צד מבוצר בעמדתו: בימים האחרונים נמשכים חילופי ההאשמות הקשים בין הרופאים המתפטרים להנהלת הדסה, באמצעות חליפת מכתבים קשה ביותר שבאופן רשמי מתנהלת בין הורי הילדים החולים המיוצגים על ידי עו"ד אליעד שרגא, לבין פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה.

אפילו אמירתו החד משמעית של מנהל בית החולים שערי צדק, פרופ' יונתן הלוי, שהצהיר לראשונה בקולו, אולי באיחור, כי אינו מתכוון ואינו מעוניין לפתוח מחלקה בשערי צדק גם אם יינתן לו רישיון לכך — לא שינתה כהוא זה את רוח הלחימה של הרופאים והורי הילדים. כעת, לאחר שהלוי מצהיר כי לא יפתח מחלקה כזאת, כבר לא ברור על מה מתנהל המאבק, ומהי מטרתו.

זאב רוטשטיין
מוטי מילרוד

בינתיים, נראה כי נעשו כל הטעויות האפשריות בפרשה: רוטשטיין שהתנהג כמו פיל בחנות חרסינה, נקט בצעדים כוחניים שרק החריפו את המשבר, ששיאם היה פרסום "מגילת אסתר" שבמרכזה דמותו של ד"ר ויינטראוב כהמן הרשע. בשיא המתיחות בין הצדדים, כשהעצבים של הרופאים, ההורים והילדים החולים חשופים, השווה רוטשטיין את ויינטראוב לצורר היהודים, ועד היום לא טרח להתנצל על כך בפה מלא.

הרופאים טעו כאשר "ננעלו" על פתרון אחד ויחיד, פתיחת מחלקה בשערי צדק, דחו את הצעות הגישור של משרד הבריאות, וניסו להכתיב בכך למדינה באופן חד צדדי מדיניות שאמורה להיקבע משיקולים אחרים לגמרי, ולא תחת איומי התפטרות של רופאים. גם שר הבריאות, יעקב ליצמן, טעה כשהתבצר בקשיחות בעמדתו והתעקש על מגשר אחד ויחיד מטעמו (קובי אמסלם), שלא היה מקובל על הרופאים, כי הוכתב להם מראש.

חודשיים וחצי לאחר פרוץ המשבר ופחות מחודש לפני כניסתה לתוקף של התפטרות הרופאים — הצדדים עדיין מבוצרים עמוק בשוחות, ומדי פעם מציצים משם כדי לירות על הצד השני. כל צד כוחני בדרכו, כל צד מעדיף ללכת עד הסוף, אפילו להתרסק — ולא להתפשר. מחכים שהצד השני יישבר.

דרושה: אינטליגנציה רגשית

מה שבאמת חסר בסיפור הזה הוא מבוגר אחראי, מנהיג שיפרוס את חסותו על הצדדים, ויעזור להם לקבל את הסולם המיוחל. אולי, באמצעות הצעת מגשר שאי אפשר לסרב לקריאתו. זו לא צריכה להיות בהכרח דמות רפואית או משפטית, אלא אישיות מקובלת ואהודה עם טונות של אינטליגנציה רגשית — המצרך שהכי חסר בסיפור הזה. אולי מישהו כמו נשיא המדינה ויקיר העיר ירושלים, רובי ריבלין.

אופציה אחרת, הפוכה לחלוטין, היא פנייה של הנהלת הדסה או של משרד הבריאות לבית הדין לעבודה — בדרישה להוציא צווי מניעה לרופאים ולחייבם להמשיך לעבוד. התפטרות קבוצתית כמו בהדסה היא אירוע חריג ביחסי עבודה, וכשמדובר ברופאים העוסקים בהצלת חיים — זה אף אירוע מסוכן.

יעקב ליצמן
מרק ישראל סלם

בנוסף, כבר קיים תקדים משפטי שבו בית הדין לעבודה הורה למתמחים שהתפטרו ב–2011 באופן קבוצתי לחזור לעבודה, והגדיר את התפטרותם הקבוצתית כ"שביתה בתחפושת". זה נשמע נורא וכמעט אבסורדי לאלץ רופאים לטפל בחולים, אבל בעבר כבר הוכח שלפעמים דווקא כשבית המשפט פורס את חסותו על הצדדים, הם נאלצים להתפשר, להתגמש ולהתכנס לפתרון.

כך או כך, מישהו חייב לחתוך, לחתור לפתרון, להיכנס לוואקום שבו שולטים קמפיינים, יועצים, ספינים ואגו — ולהחזיר לראש סדר העדיפויות את הילדים החולים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#