המימון הפרטי של הסיעוד בישראל גבוה פי שלושה מהממוצע ב-OECD - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המימון הפרטי של הסיעוד בישראל גבוה פי שלושה מהממוצע ב-OECD

מחקר חדש של מכון טאוב חושף כי ישראל מובילה במימון פרטי של שירותי סיעוד, וכי ההוצאה אינה יעילה ■ החוקרים מציעים להנהיג ביטוח סיעוד ממלכתי ולהעלות את גיל הפרישה לגברים ולנשים ■ "התאמת גיל הפרישה לעלייה בתוחלת החיים תביא לחיסכון שנתי של מיליארדים"

12תגובות
מטפלת ואישה זקנה
אלון רון

שיעור המימון הפרטי של טיפול סיעוד בישראל (45%) גבוה כמעט פי שלושה מהשיעור הממוצע ב-DCEO (16%). שווייץ ופורטוגל הן היחידות שבהן שיעור המימון הפרטי גבוה מבישראל - כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב, המפורסם היום (ג').

את המחקר ערכו פרופ' דב צ'רניחובסקי, פרופ' אביגדור קפלן, איתן רגב ופרופ' יוחנן שטסמן. הממצאים שלפיהם בתחום הסיעוד ישראל מובילה מבחינת שיעור המימון הפרטי מסך ההוצאה, עולים בקנה אחד עם נתונים בתחום הבריאות בכללותו.

.

ההוצאה על טיפולי סיעוד אינה יעילה: ישראל מוציאה כ-1.4% מהתמ"ג על טיפולים אלה. בשקלול גיל האוכלוסייה הממוצע, זו הוצאה הדומה להוצאה במרבית מדינות סקנדינביה (חוץ משוודיה), שברובן נהוגה חובת ביטוח סיעוד ממלכתי עם כיסוי אוניברסלי - שאינו קיים בישראל.

מנגד, רמת ההוצאה בישראל גבוהה יותר מאשר במדינות כמו אוסטריה, אוסטרליה, גרמניה, יפן וצרפת, שדומות יותר לישראל מבחינת תפישת מדינת הרווחה. במלים אחרות, ישראל מוציאה על סיעוד כמו מדינות שמעניקות לתושביהן כיסוי אוניברסלי נדיב - אבל אינה מעניקה כיסוי כזה, ובכך פוגעת בשוויוניות.

המחקר גם מראה כי ישראל מזדקנת במהירות. לפי התחזיות, מספר בני ה-70 ויותר בישראל צפוי להכפיל את עצמו בשני העשורים הקרובים, מכ-610 אלף כיום ל-1.24 מיליון ב-2035. בהנחה שלא יהיו התפתחויות דרמטיות ביכולות התפקוד של האוכלוסייה המבוגרת והקשישה, הגידול הזה ילווה בהעמקה של כ-43% במדד חוסר התפקוד, וכתוצאה מכך לזינוק בשיעור הקשישים הזקוקים לסיוע.

לפי המחקר, הצרכים של טיפול הסיעוד בישראל צפויים לגדול בקצב מהיר יותר מקצב הגידול של התוצר הלאומי. "קרוב לוודאי שעקב כך יואט גם קצב הגידול של המשאבים שהמדינה תוכל להעמיד לצורך המימון של טיפול הסיעוד", מתריעים עורכי המחקר.

.

הרעה במצב מעמד הביניים התחתון

ישראל ייחודית גם בתמהיל הטיפול בקשישים סיעודיים. המחקר מצא כי ישראל מובילה בעולם המערבי בשיעור הקשישים המטופלים בביתם, לעומת אלה המטופלים במוסדות סיעוד. מצד אחד, כותבים החוקרים, ניתן לראות במבנה הייחודי בישראל הישג מרכזי של חוק הביטוח הלאומי, המבטיח סיוע לקשישים בביתם; אבל מצד שני, השיעור הגבוה של המטופלים בקהילה לעומת שאר מדינות OECD עלול להצביע גם על "אפשרויות מוגבלות יחסית של טיפול מוסדי, ועל כך שחלק גדול מהנטל נופל על משקי בית על כל המשתמע מכך, לרבות אובדן ימי עבודה".

החוקרים מציינים כי אפשר למצוא תימוכין להנחה זו ברמה הגבוהה של המימון הפרטי המוקדשת לטיפולי סיעוד, בין השאר באמצעות מימון עובדים זרים בבית הקשיש. "במצב עניינים זה ברור כי יש משקי בית שאינם יכולים לשאת בנטל המימון של עובדים זרים, ובהיעדר פתרון מוסדי ראוי הם חייבים לטפל בנזקקים בעצמם", כותבים החוקרים.

המציאות העולה מהנתונים מציבה אתגרים אדירים בפני הממשלה: מצד אחד, גל הזדקנות שלא היה כמותו - ומצד שני היעדר ביטוח ציבורי (כמו ביטוח חובה או ביטוח ממלכתי), שמבטיח לכל תושב מימון של טיפולי סיעוד בסיסיים. בנוסף, מדגישים החוקרים את הפיצול הבלתי־נסבל בין גורמים שונים של המימון והאחריות לאספקת השירותים, מה שגורם לטרטור הקשישים ומשפחותיהם ופוגע ברצף הטיפולי.

"הגידול הצפוי בשיעור בני 65 ומעלה באוכלוסייה והזדקנותם של האזרחים הוותיקים בני ימינו יביאו לכך שצורכי המימון יגדלו בשיעור גבוה יותר ממה שהסדרי המימון הנוכחיים יכולים לממן", מסבירים החוקרים. "יכולת המימון הפרטי תפחת ככל שחלקם של הקשישים באוכלוסייה יגדל על חשבון גילי העבודה", הם מתריעים.

כמו כן, הם מזהירים כי "צפויה הרעה במצבו של מעמד הביניים התחתון, שאינו יכול להרשות לעצמו מימון של עובד סיעוד פרטי, ובד בבד אינו יכול לקבל סיוע ראוי לצורך טיפול מוסדי, מפני שאינו עומד במבחני הזכאות".

.

לקבוע סל בסיסי לטיפולי סיעוד

כיצד מתמודדות מדינות אחרות עם נטל הסיעוד? במדינות סקנדינביה נהוג טיפול סיעוד ציבורי בזכאות אוניברסלית (כלומר עם כמה שפחות קשר למצבם הכלכלי של הקשיש ומשפחתו). גם מדינות הדומות לישראל בהיבטים של מימון שירותי הרווחה בחרו בפתרונות של ביטוח סיעוד אוניברסלי בעל אופי ציבורי, לעתים לצד מימון פרטי מצומצם.

"ביטוח החובה האוניברסלי הוא חלק חשוב ביכולת לממן טיפול סיעוד לכלל האוכלוסייה. הצורך בו נובע מכך שאנשים צעירים אינם נוטים לרכוש ביטוחי סיעוד, וחובת התשלום מונעת מצב דומה למתרחש כיום בישראל, שבו הם אינם רוכשים ביטוח פרטי בזמן ונאלצים להסתמך על המערכת הציבורית", מסבירים החוקרים.

החוקרים תומכים בהצעת משרד הבריאות לפנות לכיוון של ביטוח סיעוד אוניברסלי (ההצעה מדברת על העלאת מס הבריאות בכ-0.5%, שתממן את הגדלת סיוע הסיעוד ואת ביטול מבחני ההכנסה למשפחות הקשישים). "המהלך של משרד הבריאות, החותר לאוניברסליות של ביטוח סיעוד, תואם את המגמות הבינלאומיות וראוי מבחינת עיקרון המימון הציבורי שבבסיסו", נכתב במחקר.

.

עם זאת, החוקרים טוענים כי העלאת מס הבריאות בשיעור של 0.5% בלבד לא תספיק כדי לממן טיפולי סיעוד הולמים לכלל האוכלוסייה. למעשה, הסכום שיושג ממהלך כזה ישמש רק לכיסוי ההוצאות הנוכחיות של משפחות על טיפול הסיעוד בקשישים. "אם תתקבל הצעת משרד הבריאות לבטל את מבחן האמצעים, הגבייה הנוספת תוקדש בעיקרה להמרת השתתפות משקי הבית בטיפול הסיעוד המוסדי בסבסוד המדינה", כותבים החוקרים.

"למרות הגישה המבורכת והרחבת האחריות הממלכתית העולות מההצעה, מבחינת המימון אין בהצעה בבחינת בשורה, מאחר שהסכום למימון ביטוח סיעוד מוסדי גבוה בהרבה, וכיום הוא כ-3.1 מיליארד שקל. זהו סכום קטן מדי כדי להקל משמעותית את הנטל על משקי הבית", הוסיפו החוקרים.

.

במקום זאת, החוקרים מציעים לקבוע סל בסיסי לטיפול סיעוד (בדומה לסל הבריאות), שימומן מאיגום כל המשאבים הציבוריים המוקצים כיום לתחום במשרד הרווחה, במוסד לביטוח לאומי ובמשרד הבריאות בחשבון המיועד לכך. הם מציעים חלופות להגדלת מס הבריאות, ובהן מס כללי כמו מסי הביטוח הלאומי, הטלת מס ייעודי שלא יעבור דרך מערכת הבריאות, או הנהגת ביטוח חובה.

כמו כן, החוקים מציעים להעלות את גיל הפרישה במשק, תחילה לנשים ובהמשך גם לגברים. "התאמת גיל הפרישה להתארכות בתוחלת החיים תביא לחיסכון שנתי של מיליארדי שקלים בתקציב המדינה, בכספי המוסד לביטוח לאומי וגם בסיוע המוענק לקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר. חיסכון זה יכול להיות מופנה במלואו לטובת שירותי סיעוד.

"לכריכת נושא העלאת גיל הפרישה בנושא הרפורמה בסיעוד יש הצדקה מעשית. יתר על כן, מאחר ששני הנושאים נוגעים לאותה אוכלוסייה, יש בכך כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה הפוליטית להשגת הסכמה על שני המהלכים, לעומת הסכמה על כל אחד מהלכים בנפרד", כותבים החוקרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#