בתי החולים לא שייכים רק לרופאים ושופטי בג"ץ צריכים להגיד להם את זה - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בתי החולים לא שייכים רק לרופאים ושופטי בג"ץ צריכים להגיד להם את זה

השופטים מזוז, פוגלמן ועמית צפויים למסור את הכרעתם בעתירה של איריס לוונשטיין לוי, מנהלת קרן המחקרים שרוצה להתמודד על ניהול וולפסון ■ קבלת העתירה תאפשר בראשונה למי שאינם רופאים להתמודד על אחד התפקידים החשובים במערכת הבריאות

18תגובות
איריס לוונשטיין
איציק בניונסקי

האם מנהלים שאינם רופאים יוכלו לנהל בתי חולים ממשלתיים בישראל? תשובה סופית לשאלה הטעונה הזאת צפויה להתקבל בבג"ץ בקרוב, אולי בתוך ימים ספורים. שופטי העליון מני מזוז, עוזי פוגלמן ויצחק עמית, שדנים בעתירה בנושא, מודעים לכך שכל עוד לא התקבלה הכרעה, שני מכרזים חשובים ביותר לניהול בתי החולים וולפסון ואסף הרופא תקועים, ולפיכך הם צפויים למסור את החלטתם בזמן הקרוב.

כל החלטה תהיה דרמטית: אם בית המשפט יאפשר לעותרת איריס לוונשטיין לוי, מנהלת קרן המחקרים של בית החולים וולפסון, להתמודד על ניהול בית החולים, תיפתח הדלת למועמדים רבים שאינם רופאים להתמודד על אחד התפקידים הבכירים והחשובים במערכת הבריאות שהיה סגור עד כה לרופאים בלבד. אם העתירה תידחה, יתקבע לתמיד המצב הנוכחי, שבו רק רופאים יכולים לנהל בתי חולים.

אם בדיון הראשון בעתירה היה נדמה כי הרוח נושבת לכיוונה של לוונשטיין לוי, הרי הדיון השני והאחרון בעתירה, שהתקיים לפני כשבועיים, היה שונה מאוד ומתוח למדי. האופטימיות היחסית שאתה הגיעו לדיון לוונשטיין לוי ותומכיה התחלפה בדאגה. מי שציפה להמשך הדיון בשאלה העקרונית האם רק רופא ראוי לנהל בתי חולים, התאכזב. בשלב מוקדם מאוד צימצמו השופטים את הדיון לשאלה החוקית ה"יבשה": האם למדינה יש סמכות חוקית לקבוע במכרזים לניהול בתי חולים כי המועמדים יכולים להיות רופאים בלבד, כפי שהיא עושה כיום?

המחלוקת המשפטית מתמקדת בשינוי שחל ב–1998 בפקודת בריאות העם. במסגרת חוק ההסדרים באותה שנה נקבע כי במקום החובה שמנהל בית חולים יהיה רופא — כפי שהיה נהוג עד אז — אפשר יהיה למנות מנהל שאינו רופא, ובלבד שלצדו ימונה מנהל רפואי בעל הכשרה רפואית.

בית החולים וולפסון
דן קינן

אלא שהשינוי הזה לא התרחש בפועל: מכרזים המשיכו להתפרסם עם דרישת הסף שקובעת כי המנהל יהיה רופא, ומנגד אף מועמד שאינו רופא לא קם ודרש כי יאפשרו לו להתמודד במכרזים האלה. עד שהגיעה לוונשטיין לוי.

לוונשטיין לוי נקטה מהלך מרשים והצליחה לאתגר את המערכת — מגובה בעשרות רופאים בכירים ומנהלי מחלקות מוולפסון שתומכים במועמדותה, ובכמה מבכירי מערכת הבריאות, היא קראה תיגר על האקסיומה שלפיה רק רופאים יכולים לנהל בתי חולים, ועל ההנחה שלפיה כל הרופאים חושבים כך. היא הזכירה שכיום מצב הניהול במערכת הבריאות אינו מזהיר, בלשון המעטה, וכי למכרזים רבים מתייצבים כמה מועמדים בודדים. היא לא התביישה לטעון כי המאבק נגדה נגוע בשיקולים שמתאימים יותר להתנהלות של גילדה — שבינם לבין דאגה למטופלים אין קשר רב.

המאבק של לוונשטיין לוי עורר דיון על איכות הניהול במערכת הבריאות, ובמהלכו נחשף כי ההסתדרות הרפואית סבורה שרק רופאים יכולים לדאוג באמת לשלומם של מטופלים. השופט מזוז התייחס לסוגיה ואמר: "כמי שמלווה את מערכת הבריאות שנים רבות, הצד הזה (הניהול) היה תמיד עקב אכילס שלה". בעקבות האמירה החריפה הזאת, יו"ר ארגון רופאי המדינה, ד"ר נמרוד רחמימוב, התלונן על מזוז בפני נציב קבילות הציבור על השופטים — אך נראה כי התלונה, גם אם תתקבל, אינה יכולה למחוק את התחושה הקשה שביטא מזוז, אותה חולקים רבים.

השופטים מזוז ופוגלמן לא הסתירו בדיון את חילוקי הדעות ביניהם. מזוז חזר והקשה על נציג המדינה, עו"ד נחי בן אור: "מדוע תיקנתם את החוק בזמנו?" הוא שאל, והוסיף: "המדינה מתקנת את החוק ובמקביל קובעת כללים המסכלים את התיקון בחוק. אם המדינה כמחוקקת החליטה שמנהל אינו חייב להיות רופא, האם המדינה בכובעה כבעלים של בתי חולים יכולה להחליט שהוא כן חייב להיות רופא?

"כל הוויכוח בעתירה זאת סובב סביב נקודה אחת בלבד: האם לגיטימי לחסום מראש את שיקול הדעת של מי שתפקידו לבחור, כשהמחוקק ביקש במובהק לפתוח את שיקול הדעת?"תהה מזוז.

השופט פוגלמן, לעומת זאת, הבהיר כי "האמירה היא רק על דעתו של חברי".

דודו בכר

בן אור הדגיש שוב כי "למרות השינוי בפקודת העם, למדינה עדיין יש סמכות לקבוע תנאי סף במכרזים. זה במתחם הסבירות", והוסיף כי "הפקודה החדשה מאפשרת מינוי מנהל שאינו רופא, אבל אינה מחייבת מינוי אדם שכזה".

עו"ד אורנה לין, שמייצגת את ההסתדרות הרפואית, אמרה כי השינוי משקף את העובדה שבשנים האחרונות חלה על המכרזים חובה נוספת והיא שעל הרופאים המועמדים להציג גם כישורים ניהוליים (תואר מומחה בניהול מערכות בריאות), לצד כישוריהם הרפואיים.

ואולם הדיון המשפטי שאליו ניתבו השופטים את המשתתפים הוא רק קצה הקרחון שמתחתיו סוערות הרוחות. האנרגיה הרבה שמשקיעים הצדדים בעתירה זאת משקפת גם את החשיבות שמייחסים לה במערכת הבריאות. העתירה דנה כביכול ב–11 בתי חולים ממשלתיים בלבד, אבל להחלטת השופטים יהיו השלכות על כלל בתי החולים בישראל, שככל הנראה חלקם הגדול יישר קו עם החלטת בג"צ — גם אם היא לא תחול עליהם באופן רשמי.

לוונשטיין לוי היא אולי הפנים מאחורי העתירה, אבל היא אינה הסיפור. שתי השאלות המשמעותיות הן: 1. האם בית המשפט ינציח לעד את המצב הנוכחי שבו רק קבוצה מצומצמת של רופאים יכולה להתמודד על ניהול של המוסדות שאחראים על בריאותנו? 2. האם למועמד שאינו רופא לא תהיה אפילו אפשרות להציע את מועמדותו, גם אם בחלק מהמכרזים יש מבחר מצומצם ודל של מועמדים, אם לא מועמד בודד? המצב כיום כה חסר היגיון, שמנהל בכיר בעל ניסיון רב במערכת הבריאות, כמו מנכ"ל קופת חולים שאינו רופא, אינו יכול להציג מועמדות לניהול בית חולים, ולעומתו כל רופא שעומד בתנאי הסף — יכול. האם זהו המצב הרצוי מבחינת טובת הציבור? כלל לא בטוח.

לרופאים בעלי ניסיון ניהולי יש מראש יתרון יחסי עצום על כל מועמד אחר בהתמודדות על ניהול בתי חולים. מועמד שאינו רופא יידרש להציג כישורים ייחודיים ביותר כדי להתגבר עליהם במכרז למשרה. השופטים יידרשו לנמק מדוע יש למנוע זאת מהם מראש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#