ההזנחה בבתי האבות: משרד הבריאות ערך רק 11 ביקורות ליליות ב-2016

60 מפקחים אחראים על 21 אלף קשישים סיעודיים ב340 מוסדות - התוצאה: מיעוט בקרות ■ שר הבריאות דורש מהממשלה תוספת של יותר מ-200 מיליון שקל בשנה עבור תגבור המערך: "אם המדינה לא תיערך עכשיו, נעמוד במרכזו של משבר חברתי גדול"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דיור מוגן בגרמניהצילום: רויטרס
רוני לינדר

אנשי הנהלת משרד הבריאות פשטו שלשום (א') על בתי אבות שונים ברחבי ישראל, והופתעו לראות שברבים מהם הקשישים כבר ישנים במיטותיהם בשעות הערב המוקדמות, פעמים רבות בגין כדורי שינה שניתנים להם.

שעות הלילה הן "אזור הדמדומים" בבתי האבות, שבו מצטמצמת מצבת כוח האדם הדלה ממילא (קיים מחסור של אלפי עובדי סיעוד בתחום), בני המשפחות של הקשישים אינם נמצאים, והדברים הקשים ביותר עלולים להתרחש, החל מהזנחה כדוגמת אי־החלפת טיטולים או אי־מתן מענה לקשיש גונח, ועד התעללויות קשות, כפי שנחשף בערוץ 2.

ואף על פי כן, הנה נתון מדהים: ב–2016 כולה בוצעו 11 בקרות בלבד בשעות הלילה בבתי אבות סיעודיים. הסיבה היא כמובן ביורוקרטית: "עקב מגבלות על העסקת בקרים (...) בקרות אלה נעשו רק בידי בקרים המועסקים במשרה מלאה, ותמיד בנוכחות אחות. ולכן הן נערכו בשעות הערב רק כפעם בחודש", נמסר מהמשרד. האשפוז הסיעודי הוא תחום נסתר מהעין, אבל בפועל מדובר במספר עצום של מאושפזים חסרי ישע, חלקם תשושי נפש, שפרושים על פני מוסדות רבים ושונים.

לשם ההמחשה, 15,500 מיטות האשפוז במדינה מחולקות ל–24 בתי חולים; בבתי האבות הסיעודיים יש 21 אלף מיטות סיעודיות ב–340 מוסדות שונים. כלומר, כבר כיום יש יותר קשישים סיעודיים מאשר מאושפזים בכל בתי החולים בישראל, והם מחולקים על פני מאות מוסדות שונים. הנתונים האלה, בצירוף העובדה שמדובר במאושפזים שרבים מהם חסרי ישע וחסרי קול התלויים לחלוטין בזולת, הופך את אתגר הפיקוח לאתגר אדיר. ובעתיד, כך מזכירים לנו שוב ושוב במשרד הבריאות, המצב צפוי להיות חמור בהרבה על רקע גל הזדקנות גלובלי חסר תקדים.

80 מפקחים, רבים מהם עובדים במשרות חלקיות, אחראים על הפיקוח של מאות המוסדות שמטפלים בקשישים 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה. התוצאה: תדירות נמוכה מאוד של ביקורות וביקורי פתע בבתי האבות, היעדר בקרות לילה ולעתים גם החמצה של מקרי התעללות קשים, כמו אלה שתועדו בבית האבות החיפאי.

ב–2014 נערכו 624 בקרות בלבד בבתי האבות הסיעודיים (כשתי בקרות בממוצע למוסד); ב–2015 נערכו 489 בקרות; וב–2016 נערכו כ–550 בקרות בלבד בבית האבות הסיעודיים. במשרד הבריאות ציינו כי "בנוסף יש בקרות בעקבות תלונות שמגיעות ללשכה ולאגף גריאטריה שאינן נספרות במסגרת הבקרות השגרתיות". הבקרות מחולקות ל–50% בקרות פתע ו–50% בקרות מתוכננות, לפי המשרד, אך מתחקיר ערוץ 2 עלה כי, לפחות במקרה של בית האבות בחיפה, קיים החשש שעובדי המוסד ידעו על "בקרת הפתע" לפני שזאת בוצעה.

"תדירות הבקרות ובקרות הפתע תלויה באיכות הטיפול במוסד, כפי שהיא נקבעת על פי משך הרישוי — מוסד שהציון שלו נמוך מקבל רישוי לשלושה חודשים ומבוקר לפחות ארבע פעמים בשנה; מוסד שהציון שלו טוב יותר, מקבל רישוי לששה חודשים ומבוקר לפחות פעמיים בשנה; מוסד שמקבל רישוי לשנה או לשנתיים מבוקר לפחות פעם בשנה", נמסר מהמשרד. "בקרה כוללת צוות מקצועי שבו רופא, אחות, עובדת סוציאלית, פיזיותרפיסטית, מרפאה בעיסוק, רוקח, איש בריאות הסביבה ותזונאית", הוסיפו במשרד הבריאות.

במקרים של ליקויים, הסנקציות שעומדות לרשות משרד הבריאות נעות מעצירה של קליטת דיירים חדשים ועד קנסות כספיים. מהמשרד נמסר כי בעקבות ממצאי הבקרות, הוזל בשנה שעברה תעריף יום האשפוז ב–65 מוסדות, הוטלו קנסות על שבעה מוסדות ויצאו 108 הוראות להפסקת אשפוז של דיירים חדשים. בני המשפחה גם הם ממלאים תפקיד בזיהוי ליקויים בבתי האבות הסיעודיים. מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשלוש השנים האחרונות התקבלו 477 תלונות על איכות הטיפול במוסדות הסיעודיים. 80% מהתלונות הוגשו על ידי בני משפחה. "כל התלונות נבדקות על ידי גורם באגף לגריאטריה הממונה על ריכוז הפניות. הוא משוחח עם המתלונן ומפנה את תלונתו לבקרים ולאנשי המקצוע הרלבנטיים שבודקים במוסד עצמו, ולעתים אף פונים ישירות להנהלת המוסד שהתלונה לגביו", נמסר מהמשרד.

"נתניהו התחייב לרפורמת סיעוד"

יעקב ליצמןצילום: אוליבייה פיטוסי

במשרד הבריאות מבינים היטב כי הפיקוח הנוכחי על המוסדות הסיעודיים הוא בלתי־מספק. אתמול שיגר שר הבריאות, יעקב ליצמן, מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולשר האוצר, משה כחלון, שבו הוא דורש תוספת תקציבית של יותר מ–200 מיליון שקל בשנה כדי לתגבר את מערך הפיקוח על חסרי הישע; להגדיל את מצבת כוח האדם במוסדות הגריאטריים השסובלים ממחסור חמור בכוח אדם; ולהעלות את שכר העובדים במוסדות כדי למשוך לתחום עובדים נוספים ומיומנים יותר.

ליצמן דורש תוספת תקנים של לפחות עובד נוסף לכל מחלקה סיעודית בעלות כוללת של 80 מיליון שקל לשנה. בנוסף, הוא דורש תקציב להעלאת השכר לעובדי הסיעוד כך שסכום המשכורת יהיה גבוה ב–900 שקל מעל שכר המינימום — עלות כוללת של 100 מיליון שקל לשנה. לדבריו, "שכר המטפלים אינו מספק ומוביל לכך שמרבית העובדים בתחום בוחרים בו כברירת מחדל. כדי לתמרץ עובדים איכותיים להישאר בתחום לאורך זמן ולהתמקצע, נדרש שכר מינימום ענפי, בדומה לענפים אחרים כמו עובדי שמירה ועובדים סוציאלים".

ליצמן דורש גם תוספת של 95 תקנים לפיקוח על חסרי ישע במסגרות שונות של מערכת הבריאות בעלות של כ–35 מיליון שקל (כיום יש רק כ–60 תקנים לפיקוח על מוסדות האשפוז הגריאטריים). שר הבריאות מבקש גם התקנה של מצלמות מעקב במוסדות בעלות חד־פעמית של כ–25 מיליון שקל. הוא גם מצטרף לדרישה של בעלי בתי האבות לתוספת מכסות לעובדים זרים, ודורש עוד כ–2400 עובדים זרים בשנה, שיוסיפו שלושה עובדים לכל מחלקה.

במכתב, חזר ליצמן על דרישתו להוציא לפועל את רפורמת הסיעוד שבמסגרתה יעלה מס הבריאות בכ–0.5%– 0.6% כנגד הגדלה של שעות הסיעוד בבית הקשיש וביטול מבחני ההכנסה למשפחות הקשישים. "קצב ההזדקנות של האוכלוסייה בישראל גובר והולך. אנחנו עומדים בפני שינוי משמעותי במספרם של בני ה–75 פלוס", כתב ליצמן. "אם המדינה לא תתחיל להיערך עכשיו, אנו צפויים למצוא את עצמנו בעיצומו של משבר חברתי גדול ביותר בטווח הזמן המיידי", הוא הוסיף. ליצמן גם ציין במכתב שראש הממשלה התחייב לרפורמת הסיעוד בהסכם הקואליציוני עם יהדות התורה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker