למרות ההבטחות: התורים לא קוצרו - והחולים ממתינים חודשים רבים לניתוחים - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למרות ההבטחות: התורים לא קוצרו - והחולים ממתינים חודשים רבים לניתוחים

במאי 2016 הכריזה הממשלה על תוכנית לאומית לקיצור התורים לניתוחים במערכת הבריאות הציבורית ■ אלא שבמשרד הבריאות חוששים כי בתי החולים הציבוריים לא ערוכים לקלוט את עשרות אלפי הניתוחים שיעברו אליהם - ומעכבים את העברת התקציבים

22תגובות
רופאים
אמיל סלמן

מה קרה לתוכנית קיצור התורים הגדולה שעליה הכריזו במאי אשתקד משרדי האוצר והבריאות? לא הרבה. במשרד הבריאות אפילו לא יודעים להגיד, נכון להיום, מה אורך התורים לניתוחים בבתי החולים הציבוריים, בשל בעיות קשות בדיווחים של בתי החולים.

בינתיים, ניתן להסתפק בתוצאות סקרים שמבוצעים בנושא. סקר שערכה באחרונה ההסתדרות הרפואית והוצג השבוע בכנסת, חושף מצב עגום בתחום התורים לניתוחים במערכת הציבורית: מי שמנסה, למשל, לקבוע תור לניתוח החלפת מפרק ברך בסורוקה, ייאלץ להמתין כמעט שלוש שנים (34 חודשים). עד אז הוא ייאלץ לסבול - או להבין את הרמז ולעבור למערכת הפרטית.

לניתוח קטרקט - הניתוח הנפוץ ביותר בישראל - יש המתנה של שנה וחודשיים (14 חודשים) בפוריה בטבריה, שנה בסורוקה ובבילינסון, ותשעה חודשים בשיבא. לניתוח קטרקט יש השפעה עצומה על איכות חיי המנותחים (שהם לרוב אנשים מבוגרים), והוא משפיע גם על היבטים נוספים, כמו נפילות של קשישים ויכולתם לנהל אורח חיים תקין ולצאת מהבית.

בניתוח שקדים לילדים, ניתוח נפוץ ביותר, נדרשים להמתין כמעט שנתיים בבית החולים שיבא, ושנה בפוריה ובשניידר. ניתוח השקדים לילדים נהפך לאחד הסמלים של הסטת מטופלים למערכת הפרטית, שבה מתבצע כיום חלק ניכר מניתוחי השקדים.

מה שהיה אמור לפתור את המצב הבעייתי היא התוכנית הלאומית לקיצור התורים לניתוחים במערכת הבריאות הציבורית, והפחתת היקף הפעילות הניתוחית בבתי החולים הפרטיים, שעליה הכריזו לפני פחות משנה משרדי האוצר והבריאות. המטרה: חיזוק מערכת הבריאות הציבורית והורדת יוקר המחיה.

.

במסגרת התוכנית, כך הובטח, הממשלה תעביר לקופות ולבתי החולים 280 מיליון שקל בעבור קיצור תורים במערכת הציבורית ב-2016, 780 מיליון שקל ב-2017 והחל ב-2018 - סכום של 880 מיליון שקל בשנה, כדי לקצר את התורים לניתוחים בבתי החולים הציבוריים, להגדיל את מספר הניתוחים המבוצעים בהם ולהפחית בהתאמה את היקף הניתוחים המבוצעים במערכת הפרטית.

מאות מיליוני שקלים עדיין לא הועברו

במקביל, וכחלק מהתוכנית, עברו בכנסת שני חוקים שאמורים לצמצם ולרסן את היקף הפעילות הכירורגית הפרטית. הראשון, שנכנס לתוקף ביולי, קובע כי יבוטל מסלול ההחזר על ניתוחים פרטיים בביטוחים המשלימים והמסחריים, והמבוטחים יוכלו לבחור רופאים מנתחים רק מרשימות סגורות שעובדות עם קופות החולם וחברות הביטוח. בנוסף, התשלום בעבור ניתוח פרטי יכלול את כל מרכיביו כולל שכר המנתח, עלות האביזרים והתשלום עבור חדר הניתוח והאשפוז. הסכום ישולם ישירות לבית החולים הפרטי, כך שלא תהיה העברת כספים בין המטופל לרופא.

חוק נוסף ודרמטי יותר שעבר בכנסת מכונה "חוק הצינון", שמטיל תקופת צינון של ארבעה־שמונה חודשים במהלכם רופא לא יוכל לנתח באופן פרטי חולה שטיפל או ייעץ לו במערכת הציבורית.

צעד זה אמור להזרים עשרות אלפי ניתוחים מהמערכת הפרטית לציבורית: לפי בדיקה שנערכה במשרד הבריאות בשנה שעברה, מתוך כ–160 אלף ניתוחים שבוצעו באופן פרטי על ידי הביטוחים המשלימים, בכ–45% נערך מפגש מקדים עם הרופא המנתח במערכת הציבורית כשלושה חודשים או פחות לפני הניתוח.

אלא שהתקנות האלה עדיין לא עברו, מכיוון שבמשרד הבריאות חוששים, כנראה בצדק, שבתי החולים הציבוריים לא ערוכים לקלוט את הניתוחים שיעברו אליהם עם כניסת החוק. "משרד הבריאות עומד על כך כי עד להבטחתם של המשאבים הדרושים לגידול הצפוי בפעילות הציבורית, לא ניתן להצר את צעדיה של הפעילות הפרטית כדי למנוע פגיעה בזמינות השירותים למבוטחים", נמסר מהמשרד.

עד כה, מתוך מאות מיליוני השקלים שהובטחו לקיצור תורים, עברו לקופות ולבתי החולים רק 121 מיליון שקל. מאות מיליוני השקלים הנוספים שהובטחו כבר החל ב–2017 נמצאים עדיין על הנייר, והתורים לניתוחים ציבוריים ארוכים - עד כדי המתנה של שנים לניתוח פשוט. כשזאת המציאות, מטופלים שידם משגת בורחים למערכת הפרטית, ומי שנשאר בצנרת של המערכת הציבורית הם מטופלים שאין להם אפשרות לקצר תור באמצעות ניתוח פרטי.

.

"הרפורמה כבר הובילה להורדת יוקר המחיה"

במשרדי האוצר והבריאות אומרים כי התוכנית תצא לפועל עוד השנה: "התוכנית לצמצום זמני ההמתנה וההוצאה הפרטית על ניתוחים צפויה לצאת לדרך ב-2017 בהיקף כולל של כ–780 מיליון שקל, ובהיקף של 880 מיליון שקל בכל אחת מהשנים שלאחר מכן - תוספת משמעותית לבסיס התקציב", נמסר ממשרד הבריאות. "עד היום, הועברו בפועל בגין 2016 מקדמות סכומים בסך של כ-121 מיליון שקל (כ–96 מיליון שקל מתוכם לקופות, והיתרה לבתי החולים). יתרת הסכום ואופן החלוקה יושלמו לאחר קבלת כלל נתוני הביצוע ל-2016.

"גורמי המקצוע במשרד הבריאות סיימו תהליך מורכב של ניסוח 'תקנות הצינון' באופן שיבטיח את המשך הזמינות והאיכות של השירותים הציבוריים. אנו נמצאים בדיונים עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר כדי להניח על שולחן הכנסת את התקנות בהקדם".

ממשרד האוצר נמסר כי "השנה, לאחר שיאושרו תקנות הצינון בכנסת וייושם המתווה האמור שגובש בעת ההודעה, תופעל התוכנית המלאה (לקיצור תורים; רל"ג). בנוסף, החל ביולי האחרון מיושמת רפורמת הסדר־החזר, שהובילה להוזלה משמעותית של עלויות הניתוחים הפרטיים ולצמצום יוקר המחיה. צעדים אלה, בנוסף לצעדים מבניים ותקציביים, מדגישים את החשיבות שמייחסים משרדי האוצר והבריאות לחיזוק וייעול המערכת הציבורית וריסון המערכת הפרטית, תוך צמצום פערים".

מהמרכז הרפואי פוריה נמסר: "אנו מודעים לתורים הממושכים. בשבועות האחרונים יצא לדרך פרויקט הוספת שלושה חדרי ניתוח חדשים. אנו משוכנעים שהדבר יאפשר לנו לשפר בצורה משמעותית את המענה למטופלים".

מבית החולים שיבא נמסר: "אנו מקווים כי בקרוב יהיה קיצור תורים משמעותי עם החלת תוכנית קיצור תורים על בתי החולים הממשלתיים".

בסורוקה סירבו להגיב.

בי"ח הדסה עין כרם
אמיל סלמן

משרדי הבריאות והאוצר יצאו בתוכנית שאפתנית - בלי נתוני אמת על אורך התורים

משרדי האוצר והבריאות יצאו לתוכנית קיצור התורים הגדולה, שכוללת בין השאר הגבלות על שוק הניתוחים הפרטי ומשימה שאפתנית להגדיל את היקף הניתוחים הציבוריים וגם לקצר את התורים בהם בו־זמנית - מבלי לדעת בצורה ברורה מה אורך התורים ההתחלתי בבתי החולים.

מאז נובמבר 2014, לא פירסם משרד הבריאות את אורכי התורים לניתוחים. פרסום התורים התקיים פעמיים בלבד, במהלך 2014, כאשר לאחר הפרסום התגלה כי המציאות רחוקה מהנתונים שהתפרסמו. מאז לא פורסמו נתונים עדכניים. על השאלה מדוע הופסק הפרסום נעננו במשרד הבריאות כי לאחר שהבינו במשרד כי הנתונים שהיו בידיהם לא היו מדויקים או אחידים - הוכנס נושא התורים לתוכנית המדדים הלאומית.

מי שאחראית על מדידת ופרסום הנתונים היא ד"ר ענת אקה־זוהר, ראשת מינהל איכות, שירות ובטיחות במשרד הבריאות. "ב-2015 גובשה מתודולוגיה למדידת זמני ההמתנה לניתוח. נקבע מהי נקודת האפס - המועד שממנו מתחילים לספור את אורך התור, והוחלט כי היא המועד הראשון שבו הרופא המומחה החליט על הצורך בניתוח", היא מסבירה. החשיבות בקביעת נקודת אפס אחידה היא אחידות בין בתי החולים בבחינת מדידת אורך התור: "ייתכן כי מטופל יפנה לבית החולים מסוים ושם יגידו לו שהוא נדרש לראות לפני הניתוח אורטופד מטעם בית החולים. אז הוא יידרש להמתין עוד שלושה חודשים עד שיגיע התור שלו, ורק אז ייקבע לו תור לניתוח. חשוב לנו לתעד את כל המסע הזה כדי שתהיה בפנינו התמונה המלאה כך שנוכל לאתר את נקודות התורפה במערכת - ובהתאם למצוא פתרונות. הזמן שעובר מההודעה הראשונה שצריך ניתוח עד לקביעת תאריך לניתוח הוא חלון הזמן שבו עלולים לאבד את החולים למערכת הפרטית".

איך מתמודדים עם הרצון הטבעי של בתי החולים להסתיר או לעוות נתונים לא מחמיאים על אורך התור לניתוחים אצלם?

"התמונה שהיתה עד כה היא תמונת שווא. אם הם לא יציגו את מצוקת התורים, הם לא יקבלו את התקציבים לקיצורם, ולכן זה דווקא אינטרס שלהם להראות נתונים אמיתיים".

לדברי אקה־זוהר, במהלך השנה יפורסמו לראשונה התורים לניתוחים בבתי החולים בגרסה הבדוקה והמתוקפת. עם זאת, היא מאשרת כי 2015–2016 הן שנים אבודות, שלגביהן אין מידע באשר לאורך התורים.

ממשרד הבריאות נמסר כי המשרד "מקדם בימים אלה תוכנית למדידה איכותית ומתמשכת של זמני ההמתנה לניתוחים. עד לקבלתם וטיובם, החליטו משרדי הבריאות והאוצר להקצות כבר ב-2016 סכומים עבור גידול בתפוקות הניתוחים המבוצעים במערכת הציבורית, כאשר גידול בהיקף התפוקות, בהכרח משמעו הקטנת היקף הממתינים לשירותי הרפואה הציבורית, גם כאמור, אם אלה עדיין לא מדידים בשלב זה".

יו״ר השדולה לבריאות ציבורית ושרת הבריאות לשעבר, ח״כ יעל גרמן (יש עתיד), אמרה בדיון בנושא בכנסת כי ״אין דרך קסם - כדי לקצר תורים ולחזק את מערכת הבריאות הציבורית צריך תקציבים. כשכיהנתי כשרת בריאות, זה בדיוק מה שניסינו לעשות - ולו החלטתו של יאיר לפיד בסוף ,2014 להוסיף מיליארד שקל לקיצור תורים, היתה נכנסת לתוקף ותקציב 2015 היה עובר, הרי שהיום היתה תוספת של 2 מיליארד ש״ח לקיצור תורים והמציאות היתה לגמרי אחרת״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#