ניגודי העניינים של 8 מתוך 18 חברי ועדת סל התרופות

בעוד ניגודי העניינים של הרופאים נובעים מרצון שיישבו בוועדה רופאים מעודכנים מצמרת תחומם, קשה להבין מדוע נבחרו נציגי ציבור שמוגבלים ביכולתם להשתתף בדיונים ■ משרד הבריאות: "מדובר באנשי מקצוע מובילים. החתמתם על טופס גילוי נאות מהווה פתרון הולם, שמאפשר שקיפות"

רוני לינדר
 ''Lullaby Spring'' by Damien Hirst
צילום: VIA BLOOMBERG NEWS
רוני לינדר

שמונה מבין 18 חברי ועדת סל התרופות נמצאים בניגוד עניינים שמחייב אותם להימנע מהשתתפות בחלק מהדיונים - כך עולה מטפסי ניגוד העניינים של חברי הוועדה שנחשפים כמה ימים לפני סיום עבודתה ופרסום החלטותיה ל-2017.

ועדת הסל מגוונת, וכוללת חברים מתחומי הרפואה והכלכלה, נציגי קופות חולים ונציגי ציבור. ההרכב המגוון נובע מכך שהחלטות הוועדה הן במקרים רבים החלטות ערכיות לא פחות מרפואיות - החלטות שכרוכות בקביעת סדר עדיפויות על בסיס חברתי־ציבורי וערכי. זאת, מאחר שהוועדה נדרשת לקבל הכרעות בתוך תקציב מוגבל שמחייב העדפת תרופות מסוימות על אחרות, גם במקרה וכל התרופות שוות ערך מבחינה מדעית ורפואית.

שמונת חברי הוועדה שנמצא כי קיים לגביהם ניגוד עניינים פוטנציאלי ("זיקה" בהגדרת משרד הבריאות) קיבלו הנחיות מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות לגבי האיסורים שיחולו עליהם במסגרת דיוני הוועדה. הם אף נדרשו להצהיר על כך בפתיחת הדיונים. ואולם משרד הבריאות לא פירסם את ניגודי העניינים במהלך תקופת פעילות הוועדה. החומר הועלה לאתר משרד הבריאות רק לאחר פניות חוזרות ונשנות של TheMarker לקבל את פרטי ניגודי העניינים לפני סיום עבודת הוועדה - שבוע לפני סיום העבודה.

פתרונות לא אידיאליים

עיון בפרטי ניגודי העניינים מעלה שתי סוגיות מרכזיות, שדורשות דיון ציבורי: הראשונה היא של הרופאים מבין חברי הוועדה, שלהם יש מגע מסוגים שונים עם חברות תרופות - סביב מחקרים משותפים, השתתפות בכנסים, הרצאות בתשלום וכדומה.

כך למשל, פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי בבית החולים הדסה עין כרם, דיווחה כי היא משתתפת במחקרים קליניים של חברות תרופות ללא תמורה כספית, בתרופות למלנומה נפוצה, לוקמיה חריפה ועוד. כתוצאה מכך, הוחלט כי לא תוכל להשתתף בדיונים על תרופות שהיא משתתפת במחקרים לגביהן, או לגבי תרופות שמתחרות בהן (תרופות אחרות לבעיה דומה), וכי בדיונים על תרופות אחרות של אותן חברות - היא תידרש להצהיר על כך בפתח הדיון.

ד"ר טליה גולן, רופאה אונקולוגית בכירה במכון האונקולוגי בשיבא, הצהירה על הרצאות והשתתפות בכנסים, חלקן בתשלום, וכן על חברות בוועדות מייעצות של חברות תרופות. מדובר בכמה וכמה חברות פארמה ענקיות - כמו אלי לילי, אסטרה זניקה, מרק, טבע, רוש ו-BMS. לפי הוראות הלשכה המשפטית של משרד הבריאות, גולן לא יכולה להשתתף בדיונים על תרופות של חברות אלה. בנוסף, נאסר עליה להשתתף בדיונים על תרופות שהיא משתתפת במחקרים לגביהן, או על מתחרותיהן.

גם פרופ' מיכאל גליקסון, מנהל המכון להפרעות קצב, המרכז הרפואי שיבא, הצהיר כי הוא מקבל מענק מחקר מחברות מדטרוניק וביוטרוניק, וכי הרצה בתשלום לאחת מהן. כמו כן, הוא נסע לכנסים במימון חברת בוסטון סיינטיפיק וחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון. לפי הנחיית הייעוץ המשפטי של משרד הבריאות, הוא לא יוכל יוכל לדון בטכנולוגיות של חברות אלה ובתרופות של חברות שהעניקו לו מענקי מחקר, שהן חברות מרכזיות בתחום רפואת הלב. בנוסף, נאסר עליו להשתתף בדיונים על תרופות שהוא משתתף במחקרים לגביהן.

והנה הדילמה במלוא עוצמתה: מצד אחד, משרד הבריאות מעוניין שיישבו בוועדה הרופאים הכי טובים, הכי מעודכנים במחקרים, בעלי המומחיות ורמת הידע הגבוהים ביותר. מצד שני, הרופאים האלה מעורבים במחקרים ובפעילויות שונות עם חברות התרופות המובילות - ונמנע מהם להתבטא בוועדה דווקא בנושאים בתחום מומחיותם, כדי למנוע ניגוד עניינים.

כיצד ניתן ליישב את הדילמה הזאת? ייתכן שהפתרון הוא לבחור ברופאים שיש להם פחות קשרים עם תעשיית התרופות, כדי לאפשר להם להשתתף ביותר דיונים. עם זאת, ייתכן שהמשמעות של פתרון כזה היא לוותר על הרופאים המובילים בתחומם. פתרון נוסף הוא לאפשר לרופאים הבכירים להביע את דעתם בוועדה גם לגבי התרופות ה"בעייתיות", אך לא לאפשר להם לקחת חלק בהצבעות שנוגעות להן. אף אחד מהפתרונות הללו אינו אידיאלי, אך גם המצב הנוכחי רחוק מלהיות אידיאלי.

להגדלה לחצו כאן

יש תרופה לניגודי העניינים?

נציגי הציבור - הגושפנקא האמיתית

הסוגיה השנייה נוגעת לכך שמלבד הרופאים, יש ניגודי עניינים גם בקרב שניים מנציגי הציבור בוועדה - פרופ' רות לנדאו, חברה במועצה הלאומית לביו־אתיקה מטעם משרד הבריאות ומשרד המשפטים ולשעבר חברה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית; ועו"ד יעקב קוינט, היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל.

בנה של לנדאו עובד בחברת טבע, בשותפות של החברה עם חברת פרוקטר אנד גמבל, ולפיכך לנדאו לא תוכל להשתתף בדיונים על תרופות של אף אחת משתי החברות.

עו"ד קוינט נמצא בניגוד עניינים משני כיוונים שונים: גיסו עובד בחברת התרופות מדיסון ואחיו בקופת חולים מאוחדת. לפי הוראת הלשכה המשפטית, קוינט לא יוכל להשתתף בדיונים הנוגעים לתרופות של חברת מדיסון.

סוגיית ניגודי העניינים של נציגי הציבור בוועדה שונה מסוגיית ניגודי העניינים של הרופאים. בעוד שבנושא הרופאים קיים מתח אמיתי בין הרצון להכניס לוועדה רופאים מעודכנים, מצמרת התחום שלהם, לבין הרצון להימנע מניגודי עניינים - קשה להבין מדוע היו חייבים במשרד הבריאות לבחור דווקא בנציגי ציבור שיש להם זיקה למערכת הבריאות, ובכך להגביל את היכולת שלהם להשתתף בוועדה.

"נציגי הציבור הם אלה שנותנים את הגושפנקא האמיתית לוועדה, שאינה מוסדרת בחוק ואמורה לייצג את האינטרס האמיתי של כלל הציבור, מעבר לאינטרסים של קופות החולים והרופאים", אומר חבר ועדה בעבר. "הם לא אמורים להבין בתרופות, אלא יותר לפקח ולראות שהתהליך הזה נקי ותקין, ולפעמים לזעוק את זעקת הציבור. לדברים שאומרים נציגי הציבור יש משקל גדול מאוד בוועדה, דווקא משום שהם מגיעים 'נקיים' לגמרי מכל קשר לעולם הזה. קשה להבין מדוע לא יכלו למצוא נציגי ציבור שאין להם כל קשר לתחום. זאת בדיוק המשבצת שהכי קל למצוא בה אנשים בלי ניגוד עניינים".

חבר ועדה נוסף שנמצא בניגוד עניינים הוא נציג קופת חולים מכבי, פרופ' נחמן אש, ראש חטיבת הבריאות בקופה. אשתו, ד"ר שפרה אש, היא יו"ר האיגוד להמטואונקולוגיה ילדים, ולכן אחראית על הגשת בקשות לסל. על אש נאסר להשתתף בדיונים הקשורים לתרופות וטכנולוגיות בתחום ההמטואונקולוגיה ילדים.

גם אשתו של רן רידניק - חבר ועדה ורכז הבריאות באגף התקציבים באוצר - היא רופאה, מתמחה ברפואת עיניים בשיבא, שהשתתפה במחקרים של כמה חברות. רידניק מנוע מלשהתתף בדיונים על תרופות שרעייתו משתתפת במחקרים לגביהן - ועל תרופות מתחרות.

פרופ' עידית מטות, מנהלת מערך הרדמה, טיפול נמרץ וכאב במרכז הרפואי תל אביב מנועה מלהשתתף בדיונים שנוגעים לטכנולוגיות של חברת Intesix, מאחר שהיא מבצעת מחקרים בשיתוף החברה.

בשורה התחתונה, כששמונה מבין 18 חברי ועדת הסל מנועים מלעסוק בענייניהן של חברות תרופות שונות ורבות כל כך, ניגודי העניינים כבר אינם עניין שולי וקטן - אלא סוגיה משמעותית שעלולה להשפיע על העבודה הסדירה של הוועדה וכן על מראית העין של עבודתה. משיחות עם חברות תרופות עולה כי לפחות חלקן רואות בחברי ועדה שקשורים אליה דווקא נטל.

בכירה בחברת תרופות הסבירה כי "אם התרופה מעולה היא תיכנס בכל מקרה ואם לא אז לא. אבל אם היא תיכנס לסל ויושב בוועדה מישהו שקשור אלינו - תמיד יגידו שבזכותו היא נכנסה".

"חברי הוועדה עובדים מתוך תחושת שליחות"

ממשרד הבריאות נמסר כי "ההחלטה להחתים את חברי הוועדה על טופס גילוי נאות מהווה פתרון הולם לצורך לאזן בין חשיבות הבחירה ברופאים פעילים בעלי ידע מקצועי עדכני, שמשתתפים ומכירים תחומי מחקר עדכניים, לבין הצורך לאפשר לוועדה לעבוד בשקיפות, ולמנוע לחצים ומשוא פנים. חברי הוועדה עובדים בתחושת שליחות ציבורית, וממלאים את תפקידם תוך רגישות ואיזונים נדרשים - כל זאת, כדי לממש את רוח החוק, ולאפשר לציבור בישראל קבלת סל שירותים מתקדם, רחב ונגיש, תוך הקפדה על עקרונות השוויון ותוך שקיפות מלאה.

"הנחיות הלשכה המשפטית ניתנו בהתייחס לזיקות שפורטו בטפסי הגילוי הנאות. עם זאת, בחלק מן המקרים לא היה צורך ביישום המגבלות שכן הן נגעו לטכנולוגיות שלא עלו לדיון בוועדה. במקרים חריגים הוסר פרט מידע עקב חשש לפגיעה בצנעת הפרט".

"מדובר באנשי ציבור בעלי מקובלות גבוהה, אנשי רפואה מומחים ומובילים בתחומם, שלא רק שאין כל מניעה חוקית בפעילותם כחברי ועדה - אלא שתרומתם הסגולית והמקצועית לציבור החולים גדולה ומכריעה. השיקולים היחידים שעומדים בפני ההחלטה למינוי חברי ועדת הסל הוא מקצעיותם, שאינה ניתנת לערעור, תרומתם לציבור החולים ועמידה בדרישות החוק".

מהמשרד הוסיפו כי במקרה של חבר הוועדה אש, לא נדונו בוועדה תרופות או טכנולוגיות הקשורות להמטואונקולוגיה ילדים; וכי במקרה של מטות, לא נדונו תרופות או טכנולוגיות הנוגעות לטיפול נמרץ. השניים הצהירו על ניגודי העניינים שלהם, אך בפועל לא נדונו תרופות בתחום הרלוונטי. לכן, לדברי המשרד, ניגודי העניינים של אש ומטות אינם רלוונטיים לוועדת הסל הנוכחית.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ