פערים מבהילים בבריאות: בפריפריה מתים יותר, תינוקות ערבים מתים פי 3 מיהודים - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פערים מבהילים בבריאות: בפריפריה מתים יותר, תינוקות ערבים מתים פי 3 מיהודים

בתל אביב פי שניים יותר רופאים מהצפון, בירושלים פי שניים יותר מיטות אשפוז מהדרום, ובכל תחום התשתיות וכוח האדם ישראל נמצאת בתחתית דירוג ה-OECD

10תגובות
תינוקיה בבית חולים
אלון רון

יהודים חיים יותר מערבים, באזור באר שבע שיעור תמותה גבוה פי 1.5 מאזור יהודה ושומרון, ובירושלים פי 2 יותר מיטות אשפוז לעומת אזור הצפון. אלה הם רק מקצת מהנתונים שמפרסם היום (ה') משרד הבריאות, שחושפים את עומק הפערים בתחום הבריאות בין קבוצות שונות באוכלוסיה.

באופן גס, נהוג לבחון את טיבה של מערכת בריאות לפי שני פרמטרים עיקריים: תוחלת חיים ותמותת תינוקות. נתוני משרד הבריאות חושפים גם הפעם הבדלים מובהקים בשיעורי התמותה בין אזורים שונים בישראל: שיעור התמותה בנפות באר שבע ויזרעאל בשנת 2015 היו הגבוהים ביותר - 5.6 מקרי תמותה ל-1000 נפש; ואילו שיעורי התמותה הנמוכים ביותר, ובהפרש ניכר, נרשמו ביישובים היהודיים ביהודה ושומרון - 3.8 מקרי תמותה ל-1000 נפש.  

מגמה מדאיגה בתוחלת החיים

תוחלת החיים של הישראלים גבוהה יחסית, אך מתקיימת בה מגמה מדאיגה: החל משנת 2010 נרשמת ירידה בדירוג בתוחלת חיים בישראל ביחס למדינות ה-OECD, מהמקום ה-8 ל-11 בקרב נשים, ומהמקום ה-2 ל-6 בקרב גברים. באופן כללי, ניתן לראות כי תוחלת החיים של הישראלים גדלה באופן משמעותי וקבוע משנת 1975 עד 2010, אך בשנים האחרונות מתייצבת ולא משתנה משמעותית.

בשנת 2015 תוחלת החיים הממוצעת של גברים בישראל הייתה 80.1 שנה, ירידה של חודשיים לעומת השנה הקודמת, ו-84.1 שנה בקרב נשים, ללא שינוי משנה שעברה. בהשוואה למדינות ה-OECD, נכון לשנת 2014, תוחלת החיים בקרב הגברים בישראל (80.3 שנה בשנת 2014), הייתה כאמור ה-6 מבין מדינות ה-OECD, וגבוהה ב-2.4 שנים מהממוצע במדינות ה-OECD.

תוחלת החיים של הנשים אמנם גבוהה מזו של הגברים, אך ביחס לממוצע ה-OECD מצבן פחות טוב: תוחלת חיי הנשים בישראל דורגה ב-2014 במקום ה-11 מבין מדינות ה-OECD, והיא גבוהה רק ב-0.8 שנים מהממוצע במדינות ה-OECD. "הפער בין גברים לנשים בדירוג הבין לאומי לטובת הגברים מצביע על הפוטנציאל להארכת משך החיים בקרב נשים ישראליות, יעד שראוי לפעול למימושו", אומרים במשרד הבריאות.

בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה, תוחלת החיים של גברים ערביים היא הנמוכה ביותר בישראל - 76.9 שנה לעומת 80.9 שנה לגברים יהודים. תוחלת  החיים של נשים ערביות היא 81.1 שנה לעומת 84.5 שנה לנשים יהודיות.

תוחלת חיים בלידה לפי קבוצות אוכלוסייה ומגדר 2015-1975

לעומת זאת, בתחום תמותת התינוקות קיימת ירידה מסויימת ברוב אזורי הארץ. במחוז הצפון חלה ירידה בשיעור תמותת התינוקות לראשונה מאז 2010, אך במחוז ירושלים חלה עלייה מ-3 מקרי תמותת תינוקות בשנים 2014-2012, ל- 3.2 בשנים 2015-2013. קיים פער גדול בתמותת תינוקות בין יהודים לערבים, כאשר התמותה בקרב הערבים גבוהה כמעט פי 3: 2.2 מקרי פטירה ל-1000 לידות בקרב יהודים ואחרים, לעומת 6.2 בקרב ערבים. הסבר אפשרי הוא שבקרב ערבים יש פחות הפסקות הריון בעקבות מומים מולדים, שהם סיבת המוות המובילה בקרב תינוקות (40% מהתמותה).

מדד נוסף למצב הבריאות של הציבור הוא דיווח עצמי. לפי נתוני הלשכה המרכזית  לסטטיסטיקה, גברים מדווחים על בריאות טובה יותר מנשים; יהודים יותר מערבים; אקדמאים יותר מלא אקדמאים; ורווקים ונשואים יותר מאלמנים וגרושים. קבוצת האוכלוסיה שדיווחה כי בריאותה טובה מאד, יותר מכל קבוצה אחרת, היא החרדים - 60% מהנשאלים דיווחו כי בריאותם "טובה מאד".

לא מדובר רק בדיווח עצמי. גם תוחלת החיים בפועל של החרדים גבוהה יותר מהמצופה לפי מצבם הסוציו-אקונומי. הנושא כבר נחקר בעבר על ידי מכון טאוב, שמצא כי הלכידות וההון החברתי בקרב חרדים הם גורמיים מרכזיים לכך.

שיעורי תמותה כללית מתוקנים לפי נפה, 2015

שיעור מיטות אשפוז - בירידה מתמדת

משרד הבריאות מפרסם גם את הפערים הגיאוגרפים בבריאות בתחום התשתיות: כוח אדם ומיטות אשפוז. ב-2015-2013 היתה עלייה קלה במספר הרופאים ל-1000 נפש בישראל (3.5 ל-1000 נפש לעומת 3.4 בשלוש השנים הקודמות). עם זאת, בהשוואה בין לאומית, ישראל ממוקמת נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD. בשנת 2014 שיעור הרופאים בגיל העבודה בישראל עמד על 3.1 בממוצע לעומת ממוצע הארגון בסך 3.4.

קיים פער משמעותי בין שיעור הרופאים ל-1000 נפש בין האזורים השונים בישראל. בעוד שבמחוז תל אביב יש 5.1 רופאים  ל-1000 נפש, במחוז הצפון יש פחות מחצי - 2.3 רופאים בלבד ל-1000 נפש. שיעור הרופאים בתל אביב גבוה בהרבה גם ממחוזות הדרום (3.1), חיפה (3.3) והמרכז (3.4). 

הנתונים מגלים מגמה מעורבת בתחום צמצום הפערים: מחד, בשלוש השנים האחרונות הצטמצם הפער בין המחוזות בעקבות עלייה קלה בשיעור הרופאים במחוזות ירושלים, מרכז ודרום. מנגד, חלה עלייה גם בשיעור הרופאים במחוז תל אביב, דבר שמגדיל את הפער בינה לבין שאר הארץ.

בית חולים איכילוב בתל אביב
ניר כפרי

מצב שיעור האחיות בישראל חמור בהרבה. ישראל נמצאת בתחתית מדינות ה-OECD בשיעור אחיות ל-1000 נפש, הרחק מתחת לממוצע. בשנת 2014 שיעור האחיות בישראל עמד על 4.9 בהשוואה ל-9.5, הממוצע במדינות ה-OECD. שיעור נמוך יותר נצפה רק במדינות מקסיקו ויוון. גם בתחום זה ניכרים הבדלים גדולים בין המחוזות. במחוזות חיפה ותל אביב יש פי 2 יותר אחיות לעומת מחוז הדרום, והרבה יותר ממחוזות הצפון וירושלים.

שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל הוא בין הנמוכים במדינות ה-OECD (2.3 מיטות ל-1000 נפש לעומת 3.6 בממוצע ב-OECD) - במקום החמישי מתחתית הרשימה. השיער הנמוך מוביל לאשפוזים קצרים במיוחד, ולשיעורי תפוסה גבוהים במיוחד.

מלבד המספר הנמוך של מיטות האשפוז, קיימים פערים בתוך ישראל בין המחוזות השונים. בעוד שבירושלים, למשל, יש 2.4 מיטות ל-1000 נפש, ברוב המחוזות האחרים שיעורן נמוך בחצי. מחוז הדרום סובל מהמחסור הקשה ביותר במיטות האשפוז - 1.35 מיטות בלבד ל-1000 נפש.

אחת הסיבות להבדלים במיטות האשפוז היא פריסת בתי החולים ומוסדות האשפוז. באזור הדרום מעט בתי חולים כלליים (סורוקה למשל משרת לבדו את כל תושבי הנגב). במשרד הבריאות קובעים כי עם פתיחתו הקרובה של אסותא אשדוד, שבו 300 מיטות אשפוז, ישתפר שיעור המיטות במחוז הדרום.

הנתונים של משרד הבריאות מצביעים על מגמת ירידה מתמדת בשיעור מיטות האשפוז בישראל, מה שצפוי להיות מאתגר ובעייתי במיוחד לאור הזדקנות האוכלוסיה. לפי משרד הבריאות, הירידה המתמדת בשיעור מיטות אשפוז, המתרחשת למרות תוספת תשתיות לה זוכים בתי חולים מדי שנה, מלמדת על כך שתוספות אלו אינן מספיקות ואינן מותאמות לגידול האוכלוסייה. לדבריהם, התשתיות הקיימות אינן מסוגלות להפוך את מגמת הירידה.

שיעור המיטות לאשפוז כללי לפי מחוזות

"אנחנו פשוט חיים פחות מאחרים במדינת ישראל"

"תושבי הצפון לא זקוקים לדו"ח של משרד הבריאות כדי לדעת כמה גדולים הפערים בבריאות", נמסר מהפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל. "אנחנו הזקנים במסדרון, אנחנו אלו שמחכים למיטת אשפוז, אנחנו אלה שנאלצים לנסוע מרחקים ארוכים לטיפולים במקום לעבוד בגלל פערים בלתי נסבלים בתחום השיקום, ואנחנו אלה שפשוט חיים פחות מאחרים במדינת ישראל".

עוד נמסר מהפורום כי "מילים והצהרות לא יפתרו את האי שוויון בבריאות - אלא מעשים. הפתרונות על השולחן. אנחנו קוראים לממשלת ישראל ולשר הבריאות לתקצב את המלצות ועדת גרוטו לצמצום הפערים בבריאות, ולתקצב בשקיפות מלאה תוכניות לצמצום הפערים בבריאות בין הפריפריה למרכז כבר בתקציב הקרוב".

מהאגודה לזכויות החולה נמסר כי "כפי שהדו"ח מראה, יש בישראל בעיה חריפה של הבדלים בין המרכז לפריפריה בכל הקשור לתחום הבריאות. חשוב לזכור שהפערים הללו מתחילים בדברים הכי קטנים. ביישובים מרוחקים יש נגישות פחותה לשירותי קופות החולים עבור מבוטחים, מה שמחייב אנשים לנסוע רחוק עבור קבלת הטיפול לו הם נזקקים.

"לשם כך אנחנו מצפים מאוד לדיון שיתקיים ביום ראשון הקרוב בוועדת השרים על הצעת החוק שיזם ח"כ יעקב מרגי בשיתוף האגודה לזכויות החולה - במטרה להציע תיקון שיאפשר למבוטחי קופות חולים שאין ביישובם מרפאה של קופת החולים שאליה הם שייכים, את קבלת כל השירותים הרפואיים הכלולים בסל שירותי הבריאות הניתנים בקופת החולים הקיימת".

מעמותת רופאים לזכויות אדם נמסר: "הפערים בבריאות נובעים בראש ובראשונה מסדר עדיפויות לקוי. הממשלה אינה מתקצבת כבר למעלה מ-20 שנה מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי באת מערכת הבריאות בהתאם לצרכים האמיתיים של האוכלוסייה בישראל. קופות החולים ובתי החולים סובלים מגירעונות מתמשכים, אשר אינם מקבלים מענה. ומעבר לכך, השאלה איננה רק כמה מיטות וכמה רופאים זמינים בפריפריה אלא עד כמה המערכת משקיעה בקידום בריאות ורפואה מונעת, למשל דרך חינוך לאורח חיים בריא, עידוד הפסקת עישון, בדיקות שגרה, רפואת משפחה וילדים וכיוצא באלה משתנים של רפואה ראשונית".

עוד הוסיפו בארגון כי "כדי לצמצם את הפערים, חייבים לעבור מאסטרטגיה של השקעה במיטות ובתקנים לאסטרטגיה של השקעה בתנאים מגדירי בריאות, כפי שמקובל בעולם. הבריאות מושפעת משורה ארוכה של משתנים חברתיים וסביבתיים - למשל, רמת ההכנסה והרווחה של המשפחה, חינוך, תנאי דיור ותחבורה ציבורית. הגיע הזמן לבנות תכנית בין-משרדית בהובלת משרד ראש הממשלה, אשר תציג חזון אסטרטגי-לאומי לסגירת פערים ואי שוויון בבריאות תוך פרק זמן נתון. התכנית תחייב כל אחד ממשרדי הממשלה לשקלל את נושאי הבריאות בפעילותו ובכך לשפר את הבריאות בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#