הווטסאפ לא מפסיק לרטוט: החיסון החיוני שהורים דתיים מחרימים

ההתנגדות לחיסון שניתן בכיתות ח' מגיעה בעיקר מהורים דתיים וחרדים, הטוענים כי אינו רלוונטי לאורח החיים הדתי, אך גם מהורים לבנים, הסבורים כי הוא "מיועד לבנות" ■ התוצאה: שיעור ההתחסנות הוא 66% בלבד

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיסון פפילומה
רוני לינדר

קבוצת הווטסאפ הרגועה בדרך כלל של ההורים לתלמידי כיתה ח' באחד מבתי הספר הממלכתיים בגוש דן לא מפסיקה לרחוש מאז תחילת השנה. הסוגיה שעל הפרק: החיסון נגד נגיף הפפילומה (HPV) שניתן בכיתה ח' בשתי מנות.

הנגיף הוא הגורם המרכזי לסרטן צוואר הרחם הקטלני והנפוץ: בישראל מאובחנות בכל שנה כ-200 נשים עם סרטן צוואר הרחם - וכ-100 נשים מתות בכל שנה מסרטן זה. הנגיף גורם גם לסוגי סרטן נוספים, ובהם סרטן פי הטבעת, סרטן הפה והלוע, סרטן הנרתיק והפות וסרטן הפין. הוא גורם גם ליבלות באברי המין הנשיים והגבריים, וליבלות על מיתרי הקול.

ב-2013 החל משרד הבריאות לחסן את תלמידות כיתה ח' נגד הפפילומה, ובשנה שעברה (2015) הצטרפו גם הבנים - כדי להגן עליהם וגם על בנות זוגם העתידיות - ולהגביר את מה שמכונה "חסינות העדר": ככל שיותר אנשים מחוסנים - כך גדלה "חומת המגן" מפני המחלה. עלות חיסון בודד למדינה היא כ-80 שקל למנה, או 160 שקל לשתי מנות חיסון למתחסן. העלות הכוללת של החיסון היא כ-17 מיליון שקל לשנה, כולל כוח אדם.

החיסון יעיל יותר כשניתן לפני גיל 14

החיסון ניתן בגיל צעיר יחסית מאחר שיעילותו גבוהה יותר לפני תחילת קיום יחסי מין (האופן שבו מועבר הנגיף) וגם משום שהוא יעיל יותר לפני גיל 14. "מחקרים עדכניים מראים כי חיסון ילדים עד גיל 14 בשתי מנות מביא לתגובה חיסונית טובה, שמקנה הגנה לאורך שנים בדומה לחיסון בשלוש מנות. ההמלצה לתלמידי כתות ח', שרובם בני 13, היא לשתי מנות. מכתה ט' ואילך מומלץ על שלוש מנות חיסון", מסבירים במשרד הבריאות.

את ההורים בקבוצת הפייסבוק זה לא ממש מרגיע. כמה מההורים, בעיקר הורים לבנים, מביעים חשש והתנגדות לחיסון, בטענה כי הוא "מיועד לבנות". ההתנגדות הזו היא רק אחת מתוך שורה של התנגדויות חריגות שהחיסון מעורר. הסיבה המרכזית להתנגדות היא צורת ההעברה של הנגיף - באמצעות יחסי מין, והעובדה שהסיכון להדבקה גובר ביחס ישר למספר בני הזוג.

לפיכך, בחברה הדתית והחרדית קיימת התנגדות חריגה אליו, בטענה כי אינו רלוונטי לאורח החיים הדתי. עם כניסת החיסון לשגרת החיסונים החלה התנגדות של רבנים בציבור החרדי והדתי לאומי להתחסנות, מה שלווה במאבק פנימי בתוך החברה הדתית. כך, למשל, תנועת "נאמני תורה ועבודה", תנועה המקדמת ערכי יהדות ליברלית, קראה עוד בשנת 2013 לראשי החינוך הממלכתי־דתי "להתנער באופן נחרץ מקולות אלו (המתנגדים לחיסון מטעמי צניעות - ר.ל.ג), המושתתים על בורות, הפחדה וגובלים בחוסר אחריות רפואית כלפי הנערות שישמעו להם".

התוצאות ניכרות בשטח. לפי נתונים שהעביר משרד הבריאות לבקשת TheMarker, קיים פער גדול בשיעור ההתחסנות בין חיסוני השגרה של בית הספר היסודי לבין ההתחסנות נגד פפילומה. שיעור המתחסנים ב-MMRV (חיסון משולב למחלות חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח), שניתן בכיתה א', הגיע בשנה שעברה ל-96.9%; שיעור המתחסנים ב-TDAP IPV (חיסון משולב נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת ושיתוק ילדים), שניתן בכיתה ב', הגיע ל-95.4%. לעומתם, החיסון נגד הפפילומה (HPV), שניתן בכתה ח', הגיע לשיעור של 65.9% בלבד. עם זאת, אומרים במשרד הבריאות, קיימת מגמת עלייה בהתחסנות - מ–53% ב-2014 ל-66% בשנה שעברה.

החיסון חיוני - ולא רק לבנות

לדברי ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, "רוב הסירובים הם במגזר החרדי ובמגזר הלאומי דתי, אך לא קיים הבדל בשיעור ההתחסנות בין בנים לבנות - מה שהפתיע אותנו לטובה".

לדבריו, משרד הבריאות מתמודד ומנסה לנטרל את ההתנגדויות השונות לחיסון באמצעות הסברה ממוקדת: "המסר הראשון להורים של בנים הוא הנושא של הגנה מפני מחלות שגם בנים חשופים אליהן - סרטן הלוע ופי הטבעת - ומעבר לזה, גם הרצון שלנו למגר את המחלה לחלוטין. כשמחסנים בנים - גם בנות לא יידבקו. יש פה נושא של סולידריות. זה קיים למשל גם באדמת. רק אחרי שחיסנו בנים נגד המחלה, שמאד מסוכנת בהריון, היא כמעט נעלמה". באשר לדתיים, גרוטו אומר: "יש לנו כל מיני רעיונות, כמו לחסן בגיל יותר מבוגר לפני החתונה. אצל חרדים בכלל לא מדברים על זה. אנחנו גם מאפשרים להתחסן מחוץ לבית ספר".

גרוטו מוסיף נתון מעניין: דווקא החברה הערבית השמרנית לכאורה, מחסנת באחוזים הגבוהים ביותר בישראל כנגד פפילומה ובכלל. "ההיענות לחיסונים בקרב ערבים גבוהה. הם כנראה סומכים יותר על משרד הבריאות מאשר אוכלוסיות חילוניות".

מ-2006 ועד סוף 2014 יותר מ-70 מדינות הכניסו את החיסון לתכנית החיסונים הלאומית שלהן, ויותר מ-120 מיליון נשים כבר חוסנו. לדברי גרוטו, היעד של משרד הבריאות הוא להגיע עד ל-80% התחסנות. "באוסטרליה הגיעו ל-80%, שזה הכי הרבה, אבל בשום מדינה זה לא מגיע לאחוזים של חיסונים אחרים". לדבריו, לא רק דרך ההדבקה גורמת לרתיעה מהתחסנות, אלא גם העובדה שמדבר ב"מחלה רחוקה - לא כמו מחלות אחרות של ילדים. זו לא מחלת ילדים".

מכל מקום, בעתיד צפוי החיסון שניתן לתלמידים להשתדרג. כרגע ניתן בבתי ספר חיסון שמונע הדבקה בארבעה זנים של פפילומה, שגורמים ל-70% ממקרי הסרטן ולכ-90% ממקרי היבלות באברי המין, אך קיים כבר חיסון מתקדם יותר שמגן מפני תשעה זנים של הנגיף.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker