חשיפת TheMarker |

משבר קשה בבית החולים לניאדו: גירעון מצטבר של 235 מיליון שקל

משרדי האוצר והבריאות מגבשים למרכז הרפואי תוכנית הבראה, שתכלול קיצוצי שכר ותמיכה ממשלתית ■ לפי בדיקה ראשונית, המשבר אינו נובע מבעיות ניהול - אלא מקשיי ההתנהלות של בתי חולים עצמאיים שאינם מסובסדים על ידי המדינה

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית החולים לניאדו. "לא יהיו פיטורים, כי מצבת כוח האדם כיום היא מתחת לסטנדרט"
בית החולים לניאדו. "לא יהיו פיטורים, כי מצבת כוח האדם כיום היא מתחת לסטנדרט"
רוני לינדר

בית החולים לניאדו בנתניה, שבבעלות חסידות צאנז, מצוי במשבר קשה, ובחודשים האחרונים מגבשים משרדי האוצר והבריאות תוכנית להבראתו - כך נודע ל-TheMarker. מנתוני משרד הבריאות עולה כי הגירעון המצטבר של המוסד הרפואי הגיע לכ-235 מיליון שקל, נכון לסוף 2015, והגירעון השנתי שלו מוערך בכ-50 מיליון שקל.

בית החולים מתנהל כיום תחת מעקב צמוד של משרד הבריאות, בליווי רואה חשבון, ותוך מעקב יומי אחר תזרים המזומנים שלו. כחלק מתוכנית ההבראה המתגבשת, קיבל בית החולים באפריל 15 מיליון שקל מהמדינה כמקדמה - על חשבון התמיכה הכוללת. בקרוב תידרש המדינה להזרים לבית החולים, שאינו בבעלותה, כ-11 מיליון שקל - לאחר שבשנה שעברה כבר העבירה לו המדינה תמיכה של 11 מיליון שקל.

משרד הבריאות מתכנן להעניק לבית החולים תמיכה נוספת, עד שיגיע לאיזון תקציבי. בימים אלה מתקיימות ישיבות בהשתתפות נציגים ממשרדי הבריאות, האוצר והמשפטים, בניסיון להגיע לפתרון למצוקה התזרימית של בית החולים.

לפי בדיקה ראשונית של משרדי הבריאות והאוצר, המשבר בלניאדו אינו נובע כנראה מעודף כוח אדם או שכר מנופח, אלא מהבעיה הידועה שממנה סובלים בתי חולים ציבוריים עצמאיים: העובדה שאין גוף שמסבסד אותם, לצד העובדה שהמחירים הנוכחיים של יום אשפוז (שאותם משלמות קופות החולים לבתי החולים) אינם מספיקים כדי לקיים בית חולים מאוזן מבחינה תקציבית. עם זאת, לבית החולים אין כרגע חשב מלווה, כך שייתכן שעם מינוי חשב כזה, כחלק מהסכם ההבראה, יתבררו פרטים נוספים על אופן הניהול של המוסד.

כיום עובדי בית החולים, המונה יותר מ-30 מחלקות וכ-400 מיטות אשפוז, מקבלים את שכרם באופן שוטף, למעט עיכוב קל שחל באפריל. עם זאת, לפני כמה חודשים גילו העובדים כי בית החולים לא העביר במשך חודשים ארוכים כסף לקרנות הפנסיה וההשתלמות שלהם, אף שההפרשות נוכו משכרם. העובדים גילו כשקיבלו מכתבי התראה מהקרנות כי הכספים לא הועברו. בסופו של דבר, הכספים הועברו לקרנות, אך ללא הריביות והתשואות בגין חודשי העיכוב.

בית החולים סובל מבעיה כרונית

עיקרי תוכנית ההבראה המתגבשת לחמש השנים הקרובות כוללת מתווה לפריסת חובות עבר ומימונם על פני תקופת ההסכם, הקטנת הוצאות השכר השוטפות באמצעות קיצוצי שכר, הקפאת מתן דרגות וזחילת שכר, וצמצום הוצאות תפעול והרחבת יכולות מערך הרכש. התוכנית כוללת גם חיזוק של המערך הכלכלי של בית החולים, בין היתר על ידי הגדלת היקף ההכנסות והתרומות. המדינה צפויה לתמוך בחובות העבר ובפעילות השוטפת על פי אבני דרך שייקבעו בהסכם.

שר הבריאות, יעקב ליצמןצילום: מוטי מילרוד

שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר ל-TheMarker כי "הבעיה בלניאדו, כמו בכל בתי החולים הציבוריים הלא ממשלתיים, היא שלצערי, כל כמה שנים צריך לעשות להם תוכנית הבראה כפי שעשינו בהדסה". לדבריו, "בדקנו את לניאדו בצורה רצינית, המנכ"ל שלח צוות שבדק את זה, וגילינו שהם לא חורגים מהשכר ומכוח האדם, וכמו כל בתי החולים גם הם בקשיים. אנחנו הולכים לעשות להם תוכנית הבראה כפי שעושים להדסה". באשר לשאלה מה תכלול תוכנית ההבראה, מלבד הזרמת כספים לבית החולים, אמר ליצמן כי "המטרה תהיה לעשות סדר ולנסות להגדיל את ההכנסות". לדבריו, "לא יהיו פיטורים, כי כיום בית החולים הוא אפילו מעט מתחת לסטנדרט של כוח האדם".

מפסידים כסף על 
כל יום אשפוז

בישראל שלושה סוגים עיקריים של בתי חולים: בתי חולים ממשלתיים, בתי החולים של הכללית ובתי חולים ציבוריים המנוהלים על ידי עמותות. במשך שנים, כל בתי החולים הממשלתיים סובלים מגירעון ומסובסדים בדרכים שונות - ישירות ועקיפות - על ידי המדינה. אחת הסיבות העיקריות לגירעון הכרוני שממנו סובלים בתי החולים בבעלות פרטית היא העובדה שתעריף יום אשפוז אינו מכסה את העלויות האמיתיות שלו, והוא לא גדל בהתאם לגידול בהוצאות הקבועות והמשתנות של בתי החולים.

בתי החולים של הכללית מסובסדים על ידי הקהילה (סל הבריאות), ואילו בתי החולים הציבוריים המנוהלים על ידי עמותות, ובהם הדסה, שערי צדק, מעייני הישועה, בתי החולים בנצרת ולניאדו - שההוצאות שלהם דומות מאוד לאלה של שאר בתי החולים - נאלצים להתמודד בעצמם עם הגירעונות, על ידי הורדת הסטנדרט הטיפולי, גיוס תרומות למימון הפעילות השוטפת, ובמקרה החמור - קריסה. במקרה של הדסה, עם הקריסה נחשפה גם שורה של כשלים שקשורים לניהול המוסד ואופן התנהלותו, אולם העובדה שבית החולים לא זכה לסבסוד שלו זוכים בתי החולים האחרים היא חלק בלתי נפרד ממצבו.

העובדים יחתמו בקרוב על הסכם קיבוצי

בחודשים האחרונים עבר בית החולים הנתנייתי סערות וטלטלות נוספות. הקיצונית שבהן קשורה לניסיונות ההתאגדות של 530 האחים והאחיות המועסקים במקום בהסתדרות, בין היתר על רקע המשבר בבית החולים והפגיעה בהפרשות לפנסיה. ניסיון ההתאגדות גרר התנגדות עזה ביותר מצד הנהלת בית החולים וחסידות צאנז.

כך למשל, בעתירה שהגישה ההסתדרות לבית הדין לעבודה, נכתב כי סגן ראש העיר נתניה, הרב שמעון שר, העביר מסר לעובדים, שלפיו האדמו"ר מצאנז, הרב צבי אלימלך הלברשטאם, המשמש נשיא בית החולים, החליט כי יסגור את בית החולים אם ההסתדרות תשמש בו כארגון יציג. בסופו של דבר, ההנהלה הכירה בהסתדרות כארגון היציג של האחים והאחיות, והצדדים נמצאים בימים אלה במשא ומתן לקראת חתימה על הסכם קיבוצי.

בית החולים לניאדו הוקם ב-1976, והוא ממוקם בקריית צאנז בנתניה, שבה מתגוררת חסידות צאנז המשפיעה. הוא משרת את תושבי נתניה והסביבה, המונים כ-250 אלף איש. הכנסות בית החולים הן כ–450 מיליון שקל בשנה, והוצאות השכר - 340 מיליון שקל בשנה.

מדובר במוסד ייחודי ש"מושתת על דרישות ההלכה בכל פרט ופרט". בבית חולים כ–33 מחלקות אשפוז, חדר מיון וחדרי ניתוח, והוא ידוע בתחום הלידות, בעיקר במגזר הדתי והחרדי. בבית החולים מתרחשות כ-7,000 לידות בשנה - המספר הגדול ביותר בארץ, השיעור הגדול ביותר בישראל, בהתחשב בחלקו היחסי של בית החולים במערכת הבריאות.

חסידות צאנז, הבינונית בגודלה, מונה כמה אלפי משפחות, שרובן מתגוררות בקריית צאנז בנתניה. לחסידות יש מעמד במוסדות אגודת ישראל - מפלגתו של ליצמן. כמו כן, האדמו"ר מצאנז הוא חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

מבית החולים לניאדו לא התקבלה תגובה עד מועד הדפסת הגיליון.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker