עומס אדיר על בני 64-15: הנתון המדאיג של דו"ח הבריאות הגדול - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עומס אדיר על בני 64-15: הנתון המדאיג של דו"ח הבריאות הגדול

מערכת הבריאות הישראלית אמנם "יעילה" - אך דו"ח משרד הבריאות מזכיר שבישראל שיעור המימון הפרטי הוא מהגבוהים במדינות המערב, ושהיא סובלת ממחסור במיטות, במכשירים ובאחיות

38תגובות
המחאה החברתית
TheMarker

הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) פירסם היום (א') את המסמך השנתי הכולל נתונים בתחום הבריאות על 34 המדינות החברות בארגון. בעקבות זאת, כמדי שנה, מפרסם מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות את דו"ח "מערכת הבריאות בישראל בראי OECD ב-2014", שנכתב על ידי ניר קידר ורני פלוטניק.

1. התמונה שמתקבלת מקריאת הדו"ח ההשוואתי של מערכת הבריאות הישראלית מול 34 חברות ארגון OECD היא בעיקר מבלבלת. ישראל שמשתקפת מן המספרים היא מעין יצור כלאיים מוזר בין מדינה מערבית סופר־מודרנית עם תוצאות בריאות מצוינות, כמו תוחלת חיים גבוהה מאוד ותמותת תינוקות נמוכה, לצד מדינה מתפתחת לכאורה - מבחינת היקף הילודה, שהוא הגבוה 
במערב, ומבחינת התשתיות הנשחקות, שמתורגמות בתורן לשירות בעייתי.

בדו"ח התגלה שבישראל יחס התלות (היחס שבין מספר התושבים מתחת לגיל 15 ומגיל 65 ומעלה, לבין שאר התושבים - בני 15–64) הוא הגבוה ביותר במדינות הארגון. יחס זה מעיד על עומס אדיר על בני 15–64, שנושאים על גבם קבוצה גדולה של ילדים וקשישים; ועל ההשקעה הציבורית הנמוכה יחסית בבריאות וההסתמכות של המדינה על תשלומים פרטיים של הציבור. לפי תחזית משרד הבריאות, עד 2035 צפוי לעלות משמעותית חלקה של האוכלוסייה המבוגרת ביחס התלות ולהצטמצם חלקה של האוכלוסייה הצעירה.

ניתן להגדיר זאת כיעילות, אפילו בצדק - מערכת הבריאות הישראלית יעילה מאוד. היא מצליחה להגיע לתוצאות בריאות מכובדות באמצעות תשתיות מוגבלות, והשקעה ציבורית נמוכה.

גרף שמציג את תחזית יחסי התלות בישראל לפי קבוצות גיל

2. ואולם הגדרת המערכת הישראלית כיעילה תהיה הסתכלות שטחית שחוטאת למציאות, מכיוון שתמונת הראי של תשתיות מוגבלות היא צפיפות, שירות רפואי בעייתי בסגנון של פס ייצור, זיהומים וסבל אנושי - דברים שחלקם לא נבחנים על ידי OECD. ואכן, כשצוללים לנתונים בדו"ח ובוחנים את המאפיינים הייחודיים של ישראל - ילודה גבוהה והזדקנות מואצת של האוכלוסייה - מגלים כי הם אינם מקבלים מענה בדמות השקעה בתשתיות פיזיות ותשתיות כוח אדם.

מחסור במכשירי MRI ו-CT (ישראל מפגרת אחרי המערב, גם לאחר תוספת המכשירים האחרונה), ואולי חמור מכך - מחסור אדיר באחיות: ישראל במקום השלישי מהסוף (אחרי יוון ומקסיקו) בשיעור האחיות ל-1,000 נפש עם 4.9 אחיות, לעומת 9.5 בממוצע במדינות הארגון. לשם השוואה, בשווייץ יש 17.6 אחיות ל–1,000 נפש - כמעט פי ארבעה מישראל.

3. גם מבחינת תשתיות פיזיות, ישראל ממשיכה להיות שיאנית שלילית בשיעור מיטות האשפוז הכללי בבתי החולים, 
עם 2.3 מיטות אשפוז כללי ל-1,000 נפש, לעומת 3.6 מיטות בממוצע ב-OECD.

בית החולים לניאדו בנתניה. עם מיטות כה מעטות, לא פלא שישראל
היא גם שיאנית שלילית במספר ימי האשפוז
ניר כפרי

בגרמניה, למשל, יש 6.2 מיטות ל-1,000 נפש - כמעט פי שלושה מישראל. עם מיטות כה מעטות, לא פלא שישראל גם שיאנית, שלילית, במספר ימי האשפוז: 5.1 ימי אשפוז בממוצע, לעומת ממוצע של 6.5 במערב.

והנה עוד שיא שאף פוליטיקאי לא ירוץ להתרברב בו: ישראל היא השנייה בעולם, מהסוף, בשיעור תפוסת המיטות לאשפוז כללי, עם תפוסה ממוצעת של 91.8%. ממוצע התפוסה ב-OECD נמוך בהרבה - 77% בלבד. שיעור התפוסה הישראלי מסביר היטב את המראות החוזרים ונשנים של חולים במסדרונות בימי החורף, אז שיעורי התפוסה עולים על 100%, ומגיעים אפילו ל-140%-150% בחלק מהמחלקות, תוך פגיעה בכבוד האדם וברמת הרפואה שניתן לספק למטופלים.

4. את בעיית התורים לניתוחים, בדיקות, ייעוצים עם מומחים וטיפולים שונים לא רואים בדו"ח, אך מרגישים היטב בשטח. גם לא את רמיסת כבוד האדם במסדרונות, ובגלל המחסור באחיות למשל.

מה שכן רואים הוא את התוצאה: הציבור אינו סומך ואינו יכול לסמוך על מערכת הבריאות הציבורית, ומוצא מפלט במערכת הפרטית. כך, למשל, הפכה ישראל לשיאנית (כן, שוב שיאנית) בשיעור 
בעלי ביטוח בריאות פרטי: ב-2014, 85.5% מהישראלים החזיקו בביטוח בריאות פרטי כלשהו, לעומת ממוצע של 36% בלבד במדינות OECD.

בהתאם לכך, גם שיעור ההוצאה הפרטית מסך ההוצאה לבריאות גבוה בהרבה מהממוצע במדינות הארגון: 38.5% מהמימון של שירותי הבריאות ב-2014 היה פרטי (מעבר למס בריאות), לעומת 27.3% בממוצע במדינות הארגון.

5. כדאי לשים לב למגמות שמתחבאות ב-2015: שיעור התושבים בישראל שגילם מעל 65 היה מהנמוכים במערב. רק 11.1% מהאוכלוסייה הם מעל גיל 65, לעומת ממוצע של 16.6% במדינות OECD. הסיבות ידועות: שיעור הילודה הגבוה באוכלוסייה, והעובדה שישראל היא מדינה צעירה. עם זאת, מתריעים במשרד הבריאות, המגמה עומדת להתהפך בשנים הקרובות, ושיעור הקשישים צפוי לגדול משמעותית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#