חברות המזון חוזרות לימי מחאת הקוטג'

הצרכן כבר לא סומך על החברות הגדולות שיציעו לו מחיר הוגן - והשלב הבא והמתבקש הוא שהוא גם לא יסמוך על איכות המוצרים

עדי דברת
עדי דברת-מזריץ

זה חמש שנים שחברות המזון עומדות בחזית המחאה נגד יוקר המחיה בישראל. המחאה גררה אחריה מהלכים רגולטוריים של המדינה, כמו חוק המזון, פתיחת השוק ליבוא, הפחתת מכס על מוצרים ויוזמות חקיקה שונות המטילות מגבלות על החברות. כעת, בעוד שחברות המזון מתמודדות מול ההשלכות של המהלכים האלה, לצד האטה בצריכה וירידה משמעותית במכירות בשוק המזון מאז תחילת השנה, נפתחה נגדן חזית חדשה. אם בשנים האחרונות השיח סביב המזון עסק כמעט רק במחיר וברווחיות של החברות, כעת המיקוד הוא בבריאות המוצרים.

בסוף 2012, למשל, תנובה הודיעה על תוכנית התזונה הנבונה שלה לשנים הקרובות, תחת השם "המצפן התזונתי". התוכנית כללה יעדים להפחתת סוכר ונתרן במוצרים עד 2018. המהלך התקבל אז על ידי הציבור והתקשורת בהרמת גבה ואף בציניות, ולא תוקשר בהרחבה בכל כלי התקשורת. מה שעניין את הצרכנים היה בעיקר אם תנובה תייקר את המוצרים או לא בשל השיפור התזונתי שביצעה. כעת נדמה שהנוכחות של מלח וסוכר במוצרים, או היעדרם, נהפכו לדבר מהותי בחשיבותו לצרכנים. לפחות לשעה זאת.

קוטג'. האמון בחברות המזון סדוק
קוטג'. האמון בחברות המזון סדוקצילום: טלי מאייר

הדבר יוצר בלבול רב בקרב בכירי החברות הגדולות בענף המזון, שאינם יודעים באיזה כיוון החברה שהם מנהלים צריכה ללכת. מצד אחד, השיח של אתמול על המחיר עדיין ער - הצרכנים ממעטים בקניות, רוצים מחירים נמוכים בסופרמרקט, ולשם כך מוכנים להתנסות ולהמשיך לקנות מוצרים אחרים של המותגים הפרטיים של הרשתות ומוצרים מיובאים, גם אם אלה ממותגים פחות או בסיסיים יותר. מנגד, השיח של היום כבר נשמע - ודורש בריאות. הצרכנים, שביד אחת מוותרים על המותגים המוכרים לטובת מותגים פרטיים ומותגים של יצרנים קטנים כדי לחסוך כסף, מוכנים ביד השנייה "לבזבז" על מוצרים בריאים כמו בשר טרי, דגים טריים, לחם ומוצרים אחרים מחיטה מלאה.

אף שבחלק מהקטגוריות הצרכנים מוכנים לפתוח את הארנקים כדי לשמור על הבריאות, החברות יודעות שבמרבית המקרים האחד לא יכול לבוא על חשבון האחר. הצרכנים רוצים מזון בריא, אבל הם מצפים שהחברות הגדולות ימכרו להם אותו בזול, או לפחות במחיר הדומה למחיר המוצרים הבריאים פחות שלהן.

בנוסף, הפרסומים הרבים המטילים ספק בבריאות המוצרים שחברות המזון מוכרות לנו, רק מגדילים את המרחק בין החברות הגדולות לצרכנים ומלבים את תחושת חוסר האמון ואי־שביעות הרצון של הצרכנים מהחברות שמוכרות את המזון שהם מכניסים לפה. התחושה הזאת התחילה במחאה החברתית, וחברות המזון מנסות לפוגג אותה מאז - לא בהצלחה רבה.

באופן מסוים, המחאה החברתית והקרע שנוצר בין החברות הגדולות לצרכנים היו כר פורה למגמת הבריאות הגוברת בימים אלה: הצרכן, שגילה כי חברות המזון הגדולות גובות ממנו מחירים מופקעים על מוצרים מסוימים, מנצלות היעדר תחרות בשווקים מסוימים כדי ליהנות מרווחיות מופרזת, או מקטינות אריזות בלי להוריד את המחיר בהתאם - כבר לא סומך על החברות הגדולות. ואם הוא לא סומך על זה שיציעו לו מחיר הוגן, היה זה רק מתבקש שהשלב הבא יהיה שהצרכן גם לא יסמוך על איכות המוצרים שהחברות האלה מייצרות עבורו. לכן, הוא בוחר למשל להאמין יותר לבעל החומוסייה מתחת לביתו או לירקן בשוק האיכרים, ולקנות מהם את מרכולתם - אף שכלל לא ברור לו כיצד ואיפה הם מייצרים את מוצריהם, ומהי איכותם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker