בתעשיית המזון מתנגדים לסימון מוצרי מזון כמזיקים: "הסרת אחריות מהצרכן"

חילופי דברים מתוחים בין נציגי משרד הבריאות לאנשי תעשיית המזון בוועדה לקידום מזון בריא ■ מנכ"ל משרד הבריאות: "מזון שיש לו תרומה קלורית גבוהה וערך תזונתי לא־קיים - ראוי להגדרה של מזון מזיק. אנחנו לא מעוניינים לחסל את התעשייה - אלא לעשות שינוי"

רוני לינדר
מוצרים בחנות
צילום: עדי דברת מזריץ
רוני לינדר

הדיונים בוועדה לקידום מזון בריא של משרד הבריאות מתקרבים לעימות הבלתי־נמנע בין אנשי תעשיית המזון לבין אנשי המקצוע מתחום בריאות הציבור ונציגי הממשלה, שמעוניינים - ואפילו נחושים - לחולל שינוי של ממש באיכות המזון שצורכים הישראלים.

בישיבות האחרונות שקיימה הוועדה, שמעו חבריה סקירות והרצאות מקיפות מפי אנשי מקצוע בכירים על נזקי הסוכר, המלח והמזון המעובד, ועל איכות המזון המוגש במטבחים מוסדיים ובמוסדות חינוך. בנוסף, קיבלו חברי הוועדה תמונת מצב של הרגלי האכילה של הישראלים, בדגש על ילדים, ומידע על ניסיונות רגולטוריים, מוצלחים יותר או פחות, ברחבי העולם לרסן את צריכת המזון המזיק ולעודד מעבר לתזונה בריאה ומאוזנת יותר.

עו"ד גליה שגיא, מנהלת איגוד
תעשיות המזון
עו"ד גליה שגיא, מנהלת איגוד תעשיות המזוןצילום: אייל טואג

כך, למשל, למדו חברי הוועדה כי ילדי ישראל צורכים יותר משקאות ממותקים מהממוצע העולמי, ואף יותר מהילדים האמריקאים, וכי צריכת המלח של הישראלים בנסיקה, וילדים צורכים כיום 12.5 גרם מלח ביום, לעומת 9.5 גרם מלח שצורכים המבוגרים - בעוד שכמות המלח המקסימלית המומלצת ליום היא 6 גרם בלבד.

תעשיית המזון מיוצגת בוועדה על ידי עו"ד גליה שגיא, מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים. בדיונים הדגישה שגיא כי תציג את עמדתה של תעשיית המזון באופן מסודר בחודש הבא, בתום שלב המצגות וההרצאות בוועדה — אך כבר עתה מתגלעים חילוקי דעות בינה לבין יוזם הוועדה והמנוע שמאחוריה, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב.

בישיבת הוועדה האחרונה ניתן היה לקבל מושג ראשוני לגבי סוג הטיעונים שנציגי התעשייה עומדים להשמיע כאשר יקבלו את זכות הדיבור, ואת האופן שבו רואה משרד הבריאות את הדברים.

"אפשר לייצר בקלות אלטרנטיבה לסוכר"

משה בר סימן טוב, מנכ"ל
משרד הבריאות
משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאותצילום: מוטי מילרוד

פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, דיבר בוועדה באריכות על נזקי המזון המתועש וה"אולטרה־מעובד" (מזון טעים מאוד וקל לאכילה, המכיל מעט סיבים, הרבה סוכר, כמות קלוריות גדולה יחסית לנפח, ומלווה בדרך כלל גם בפרסום מאסיבי; רל"ג) — שצריכתו קשורה באופן ישיר להשמנה.

בעקבות דבריו של רז העירה שגיא כי היא "חשה לא בנוח עם ההגדרה של 'מזון מזיק'". לדבריה, זהו מושג קיצוני שמעלה אסוציאציה של "ריקול", הסרת מוצרי מזון מהמדפים לאחר שנמצא בהם פגם. זאת, בעוד שמדובר במזון שמיוצר על פי תקנים, נהלים ותווי איכות.

שגיא הוסיפה גם כי כאשר מדברים במושגים של מזון מזיק, מסירים אחריות מצרכן המזון: "האחריות היא לא עלי, לא משנה מה עוד אני צורך", אמרה. "זה מתעלם מהמחסור הפעילות גופנית, זה לקחת את האחריות ולהטיל אותה על מישהו אחר...יש מקום להגדיר סוגי מזון, אבל גם לחשוב איך מגדירים אותם".

בתגובה לדבריה של שגיא, אמר בר סימן טוב בנחרצות כי "מזון שיש לו תרומה קלורית גבוהה וערך תזונתי לא־קיים — ראוי להגדרה של מזון מזיק. אני מסכים שיש אחריות של הפרט, אך הקונספציה הזו קרסה לאור העלייה בשיעור ההשמנה". בר סימן טוב השווה את הוויכוח בין אחריות הפרט לאחריות הממשלה לוויכוח בנושא זיהום האוויר: "לא מצפים מאנשים ללכת עם מסיכות על הפנים אלא דואגים שיהיה להם אוויר נקי".

עוד הוסיף בר סימן טוב כי "יש פה הזדמנות לתעשייה. ייתכן שיש קטגוריות שבהן יהיה קשה יותר לשנות את הרכב המזון, אך בעניין הסוכר ניתן דווקא לייצר אלטרנטיבה בקלות יחסית. צריך לעשות שינוי מחשבתי. מזון שנספג ומתעכל מהר ורואים את השפעתו על ההשמנה — מזיק לנו. זו לא מלחמה, אנחנו לא מעוניינים לחסל את התעשייה אלא לעשות שינוי, וכל שינוי מייצר הזדמנויות חדשות".

על כך השיבה שגיא כי "התעשייה לא בורחת מאחריות, נהפוך הוא", אך רמזה כי תעשייני המזון יעדיפו אפשרות של תיוג מזון בריא כמזון מועדף, ויתנגדו לסימון של מזון כ"מזיק".

1 מכל 5 ילדים בכיתה א' סובל מעודף משקל

הוועדה לקידום מזון בריא הוקמה לפני כחודש וחצי, והיא כוללת נציגים בולטים מתחום התזונה והאקדמיה, וכן נציגים של משרדי הבריאות, האוצר והכלכלה, ונציגות מטעם תעשיית המזון. מטרתה המוצהרת של הוועדה היא "לקדם דיון ולגבש מדיניות בתחום הרגולציה, המקדמת תזונה בריאה לטובת הציבור בישראל", בין השאר באמצעות סימון תזונתי בחזית האריזה, מיסוי מזון בעל ערך תזונתי נמוך ("מס סוכר" ו"מס מלח"), סימון ערכים תזונתיים במסעדות, פיקוח על מחירי מזונות בריאים, הגבלת מרכיבים תזונתיים במזון ועוד.

לפי נתוני משרד הבריאות ל–2013, 51% מהמבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל — מהם כ–20% במצב של השמנת יתר, שבו מדד מסת הגוף (BMI) גבוה מ–30. מדידות שנערכו בבתי ספר הראו כי אחד מכל חמישה תלמידים בכיתה א' סובל מהשמנה, ובכיתה ז' מטפס שיעור זה ל–31%.

בעיית ההשמנה, שהפכה נפוצה יותר ומתחילה בגיל צעיר יותר, מתגלגלת בסופו של דבר, ישירות או בעקיפין, לפתחה של מערכת הבריאות. עלותה הכוללת נאמדת ב–6 מיליארד שקל בשנה — כעשירית מההוצאה הלאומית השנתית על בריאות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker