מחאת המתמחים מתחדשת: גייסו 120 אלף שקל ביממה; דורשים לקצר תורנויות

המתמחים לרפואה עובדים 26 שעות ברצף וזכאים לתנומה של שעתיים ■ בפועל, הם מדווחים, זכות התנומה אינה נאכפת - והתורנויות הארוכות מסכנות את חיי החולים ואת חייהם ■ ההסתדרות הרפואית: קיצור התורנות בשלב זה יביא לנטל רב יותר על המתמחים

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים39

ארגון מרשם של המתמחים לרפואה הצליח לגייס מהציבור 120 אלף שקל בתוך פחות מ-24 שעות, סכום שהוגדר כיעד הגיוס שלו, דרך אתר גיוס הכספים הדסטארט. לאור ההצלחה הגדולה בגיוס, החליטו המתמחים להגדיל את יעד הגיוס ל-260 אלף שקל למשך 40 יום.

המתמחים מגייסים את הכסף כדי לחדש את המאבק המשפטי שלהם לקיצור התורנויות שנמשכות 26 שעות ברציפות - מ-8:00 עד 10:00 למחרת. בפועל, הם מספרים, במקרים רבים התורנויות אף נמשכות זמן רב יותר מ-26 השעות החוקיות.

"לא חשבנו שזה יסתיים בתוך 24 שעות. התמיכה הציבורית הסוחפת מרגשת", אומר ד"ר אראל בוצ'ינסקי, יו"ר מרשם ומתמחה ברפואה פנימית. "הציבור גרם לנו להבין שהוא לגמרי מאחורינו, ושהוא מבין את המאבק שלנו ואת ההשפעה שלו על הבריאות שלו ועל איכות הטיפול שהוא מקבל".

מובילי המאבק, מימין לשמאל: איריס אדלר, רעות רצון, און רוזן, אראל בוצי'נסקי, ענבר ספרא הלביא ועידו שפר
מובילי המאבק, מימין לשמאל: איריס אדלר, רעות רצון, און רוזן, אראל בוצי'נסקי, ענבר ספרא הלוי ועידו שפרצילום: מיטל לוי טל / ארגו?

בסקר שנערך על ידי ארגון מרשם באפריל 2016, שעליו השיבו 533 מתמחים מ-26 בתי חולים ומ-24 תחומי התמחות, נמצא כי פעמים רבות תורנויות אלה מתבצעות ללא שינה כלל, ואם מתאפשרת שינה במהלכן, הרי שהיא מועטה. כמו כן נמצא כי קיימות הפרות מרובות של אורך התורנות המקסימלי, ופעמים רבות היא מגיעה עד ל-30 שעות ברצף.

הסקר חשף הפרות קשות של הסכם הרופאים ושל החוק: כך, למשל, עולה ממנו כי 72% מהמתמחים ממשיכים לעבוד מעבר ל-26 שעות לפחות פעם בחודש, 58% נשארו לפחות פעמיים בחודש, ו-29% נשארים לעבוד יותר מ-26 שעות לפחות ארבע תורנויות ומעלה בחודש בממוצע. מבין אלה שנשארים יותר מ-26 שעות, יותר מחצי (56%) מדווחים כי הם מחתימים שעון בתום 26 שעות, אבל בפועל נשארים במחלקות גם לאחר מכן - בלי לקבל על כך שכר.

מאבק המתמחים של 2016 שונה מהמאבק המפורסם של 2011, שבשיאו הגישו קרוב ל-1,000 מתמחים מכתבי התפטרות. המאבק הפעם מאורגן יותר, מלווה ביועצי תקשורת ובחוות דעת של כלכלנים, מהנדסי תעשייה וניהול ומתמטיקאים, שסייעו בתכנון מודלים חלופיים לתורנויות הנהוגות כיום. הדרישה ברורה: קיצור התורנויות מ-26 שעות ל-12–16 שעות, "כמקובל בעולם".

"הפרה בקנה 
מידה עצום"

זו לא הפעם הראשונה שמתמחים יוצאים למאבק לקיצור התורנויות. ב-2012 תבעו שישה מתמחים את המדינה, את שירותי בריאות כללית ואת הארגון היציג שלהם, ההסתדרות הרפואית, בטענה שהעסקתם בתורנויות של 26 שעות ברצף מנוגדת לחוק שעות עבודה ומנוחה, ופוגעת בתנאי עבודתם, ברווחתם האישית, ולא פחות חשוב מכך - בבריאותם של החולים, עד כדי סיכון חייהם.

יו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר ליאוניד אידלמן
יו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר ליאוניד אידלמן צילום: אמיל סלמן

ביולי 2014 קיבל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את התביעה באופן חלקי, וקבע כי העסקתם של המתמחים ברצף של 26 שעות אינה מידתית ואינה סבירה באופן קיצוני. השופט דורי ספיבק קבע כי יש לקבוע באופן רשמי כי המתמחים יוכלו לישון שעתיים עד ארבע שעות במהלך התורנות - וכך נקבע בהיתר שהוציא משרד הכלכלה בתחילת השנה.

בפועל, אומרים כיום המתמחים, זכויותיהם לא נשמרות והמדינה אינה עומדת גם בדרישה המינימלית לאפשר תנומה במהלך התורנות. מהסקר של ארגון מרשם עולה כי קיימת הפרה בקנה מידה עצום של הסטנדרט הקבוע בחוק: 42% מהמתמחים ציינו כי אינם ישנים בתורנות אף פעם או שבדרך כלל אינם ישנים, וממוצע השינה בלילה הוא 54 דקות - לעומת מינימום של שעתיים שקבוע בהיתר העבודה שעליו חתם משרד הכלכלה.

בנוסף, 52% מהמתמחים דיווחו בסקר על אירוע של הירדמות על ההגה לאחר תורנות, בדרכם הביתה. 10% מהם היו מעורבים בתאונת דרכים לאחר תורנות, פי 33 משאר האוכלוסייה.

לדברי בוצ'ינסקי, "בתי החולים פשוט מתעלמים מכללי התנומות שנקבעו. אף אחד לא בא ודיבר אתנו על זה, אני לא מכיר מתמחה שאמרו לו שזה החוק החדש והוא צריך לישון שעתיים. הוא לא יכול - כי אין מספיק תקנים. כביכול הוסיפו 300 תקנים כדי לאכוף את ההיתר, אבל בשטח אנחנו לא רואים תוספת של רופאים ובמקומות רבים התקן נותר כמו בשנות ה-80".

רוצים את המודל האמריקאי

המתמחים מציעים שלושה מודלים חלופיים למודל הקיים: לפי המודל הראשון, תורנות תימשך 12 שעות ותהיה מחולקת לשני סוגים: תורנות ערב - מ-14:00 עד חצות, או תורנות לילה - מ-23:00 עד 9:30 למחרת. ביום התורנות המתמחה אינו עובד בשעות הבוקר.

חלופה שנייה היא תורנות של 16 שעות, שמתחילה ב-16:00 ונמשכת עד 8:00 למחרת. במקרה כזה, התורן לא עובד בשעות הבוקר שלפני התורנות.

החלופה השלישית מחלקת את תקופת ההתמחות לשבועות ללא תורנויות ולשבועות רצופי תורנויות, באופן הבא: שישה שבועות ללא תורנות (אך עם משמרת אחת בשבוע שנמשכת עד חצות), שלאחריהם שבועיים שבהם המתמחה אינו עובד בבקרים, אך מבצע אחת ליומיים תורנות שנמשכת מ-20:00 עד 8:00 למחרת. שיטה זו נהוגה במדינות שונות בארה"ב.

בתי חולים צילום: תומר נויברג

המתמחים טוענים כי עבודה ממושכת של רופאים (יותר מ–16 שעות רצופות, ובמיוחד יותר מ-24 שעות רצופות) היא בעלת פוטנציאל נזק ניכר הן למטופלים (אבחון שגוי, טיפול לקוי), והן למטפלים (תשישות, תחלואה גופנית ונפשית, תאונות דרכים ותאונות עבודה).

"במחקרים שפורסמו במדינות שבהן קוצר משך התורנויות ל-16 שעות ומטה, נמצא שיפור ניכר באיכות הטיפול הרפואי ובטיחות המטופל, ושיפור גורף באיכות החיים של המתמחים. לא נמצא שינוי באיכות ההכשרה של הרופאים־המתמחים או בשכרם", קובעים המתמחים.

המאבק של המתמחים מתבצע במנותק מהארגון היציג של הרופאים, ההסתדרות הרפואית (הר"י), שעמדתה הרשמית מתנגדת לקיצור התורנויות. ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, מסביר כי "קיימנו בהר"י כמה דיונים בנושא בהשתתפות המתמחים ורופאים בכירים, שמהם עלה בבירור שקיצור משך התורנות בשלב זה יביא לנטל רב יותר על המתמחים. אמנם המשמרות יהיו קצרות יותר, אבל מספר המשמרות יגדל באופן ניכר - וזו הסיבה שרוב המתמחים שהשתתפו בדיונים בהר"י התנגדו לכך".

המתמחים מודעים לכך שדרישתם לקיצור התורנויות תגרור ריבוי תורנויות או לחילופין תחייב תוספת ניכרת של תקנים. "לפי חישוב שעשינו, מדובר בתוספת של 400–450 תקנים בנוסף לתקנים הקיימים, כך שיתאפשר להגיע למצב של קיצור התורנויות ל-12–16 שעות בלי להגדיל את מספר התורנויות, ובלי לפגוע בהכשרה", אומר בוצ'ינסקי.

"אני לא רואה איך המדינה לא תוסיף את התקנים האלה. היא יודעת שצריך להגדיל את התקנים לא רק בגלל אורך התורנויות אלא גם כדי להתאים את התקנים לגידול באוכלוסייה ולהתקדמות הטכנולוגית. הדברים האלה נקבעו מזמן. בנוסף, הגדלת תקנים דרושה כדי לקלוט את המספר האדיר של בעלי הרישיון לרפואה שחותמים כיום אבטלה או נושרים מהמקצוע, מכיוון שאין להם תקן להתמחות. המדינה הגדילה באופן ניכר את מספר מקבלי הרישיון בלי ללוות זאת בהגדלת תקנים - וזו הזדמנות טובה לתקן את המעוות".

לדברי אידלמן, "אין ספק שיש הבנה לצורך בהקלה על העומס והמלחמה האמיתית שצריך לנהל, והר"י אכן נלחמת לטובת המתמחים בכמה חזיתות: הקטנת מספר התורנויות, קידום תנומות כדי לאפשר מנוחה בת לא פחות משעתיים במהלך התורנות, תוספת תקנים במטרה להקל על עבודה יומיומית. כמו כן, אנחנו מטפלים בכל מקרה שהובא לידיעתנו שבו יש חשד שמתמחים נאלצים להישאר לעבוד לאחר שעות תורנות. בעקבות ההסכם האחרון, מספר התורנויות שמבצע כל מתמחה ירד באופן ניכר, בהתאם לדרישת הר"י".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker