האוצר משלם מאות מיליונים לאסותא - ואתם תרוויחו

המדינה תרוויח בית חולים ציבורי אמיתי, אסותא תגביר את יכולת הניהול והשליטה שלה בבית החולים - והציבור יקבל רפואה איכותית ושוויונית בלי להידרש לפתוח את הארנק ■ כך הסתיים המאבק על מערכת הבריאות הציבורית בניצחון של כולם

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רוני לינדר

ההסכם שייחתם בימים הקרובים בין המדינה לאסותא, שבמסגרתו המדינה "פודה" את ההיתר להפעיל שר"פ באסותא אשדוד במאות מיליוני שקלים ובהוספת רישיונות לשירותים רפואיים בבית החולים, הוא אבן דרך היסטורית במאבק על דמותה של מערכת הבריאות הציבורית: משרד האוצר פותח את הארנק ומשקיע כסף רב כדי לשמור על דמותו הציבורית של בית חולים חדש שקם בישראל.

אנחנו לא תמימים: לא רק אידיאולוגיה עומדת מאחורי ההחלטה, אלא זיהוי של אינטרסים מצד כל הצדדים במשוואה. למעשה, ההסכם שעומד להיחתם הוא מקרה נדיר למדי של Win–Win–Win מבחינת כל השחקנים: המדינה, אסותא ובעליו, קופת החולים מכבי - ובראש ובראשונה תושבי אשדוד, סביבתה והציבור.

השר ליצמן צילום: חן דמארי

המדינה תרוויח משום שהיא תקבל בית חולים ציבורי אמיתי, בלי קריצות ובלי כאילו, אך בעיקר משום שאיום השר"פ באשדוד יורד מהפרק. אם בעבר רעיון השר"פ, שבו האזרחים משלמים כסף פרטי (באמצעות הביטוחים או מכיסם) על שירותים רפואיים פרטיים בבתי חולים ציבוריים, ריחף באופן קבוע כאלטרנטיבה להשקעת כספים ציבורית במערכת הבריאות, הרי שבשנים האחרונות חדרה סופית ההבנה בממשלה כי ההשפעות של השר"פ לא רק פוגעות בשוויון ובשירות הציבורי שניתן בבתי החולים (למשל על ידי הסטת חולים מטיפול ציבורי לפרטי) - הן גם גורמות להעלאת יוקר המחיה, אי־יעילות בהקצאת המשאבים, ובעיקר סחרור שכר שמתגלגל בסופו של דבר לפתחה של המדינה. דברים ברוח זו נכתבו בדו"ח ועדת גרמן, בדו"ח גבאי שבחן את נפילתה של הדסה ועוד.

שר האוצר, משה כחלון, האיש שיושב על הברז התקציבי, סימן את ההתנגדות לשר"פ עוד במצע שלו, ואף התייחס ספציפית לשר"פ לפני הבחירות בנאום שנשא בכנס הרצליה, וכינה אותו "אכזרי".

"שמישהו ינסה לדמיין את התחושה של קשיש חולה, ש-60 שנה שילם מסים ושלח ילדים לצבא. בכסף שלו בנו בית חולים, וכשהוא בא לבדיקה אומרים לו לחזור בעוד חצי שנה. וכשהוא יוצא בא מישהו שיודע לתת 10,000 דולר ומקבל את אותה בדיקה באותו ערב. זו אכזריות לשמה", אמר כחלון, והוסיף: "השתגענו? זו המדינה שאנחנו רוצים לחיות בה? אני יודע, יש קשיים לבתי חולים וצריך לעזור להם, אבל לא על חשבון החלשים". מבחינתו, ההסכם שייחתם הוא גם מימוש של אותה אמירת טרום בחירות נשכחת.

מבחינת מכבי ואסותא, הוויתור על שר"פ משמעו הגברת יכולת הניהול והשליטה בבית החולים. ניסיון מערכת הבריאות מלמד שבבתי חולים שמופעל בהם שר"פ, יכולת השליטה של ההנהלה על הרופאים הבכירים העוסקים בשר"פ מתרופפת, בלשון המעטה. מספיק לראות כמה זמן ניסו הנהלות לבער בהדסה את המנהג המגונה של שר"פ בשעות הבוקר הציבוריות ללא הצלחה כדי להבין זאת.

כדאי לשים לב, למשל, שב-14 בתי החולים של שירותי בריאות כללית אין שר"פ, ושהנהלת הכללית מתנגדת נחרצות לשר"פ, אף שעל פניו לא חל על בתי החולים שלה איסור לעסוק בו. בכללית הבינו מזמן: ניהול מרכזי חזק לא הולך יד ביד עם שר"פ, וגם לא ניהול של מערכת בריאות ציבורית שפועלת על פי פרמטרים רפואיים נטו. נראה כי גם במכבי, שהיתה מעורבת במשא ומתן בנושא - הפנימו זאת.

ואולם המרוויחים הגדולים הם תושבי אשדוד והציבור הרחב - תושבי אשדוד, שיזכו לקבל רפואה איכותית ושוויונית, שייהנו מבית חולים עם שירותים נרחבים יותר מכפי שהיו אמורים לקבל בזכות תוספת הרישיונות שיינתנו לאסותא במסגרת ההסכם, ושהארנק או הביטוח שלהם לא ייבדקו עם הכניסה לבית החולים, אלא מצבם הרפואי ותו לא. ואם הם רוצים לדעת כיצד נראית מערכת שבה יש תור ארוך מאוד לשירות ציבורי ותור קצר למי שמשלם בתוך אותו מוסד — הם יכולים לשאול את תושבי ירושלים איך ההרגשה.

שר האוצר, משה כחלוןצילום: אוליבייה פיטוסי

הציבור הרחב ירוויח מסיבה פשוטה: בית החולים באשדוד הוא אמנם בית חולים בינוני עם כ-300 מיטות בשלב הראשון, אך השר"פ בו היה כמעט בלי ספק יוצר אפקט דומינו, שמביא בסופו של דבר לאישור שר"פ בכל שאר בתי החולים במרכז. המדינה לא היתה יכולה להמשיך להסביר איך ייתכן שבאשדוד מותר לרופאים לקבל תשלום עבור שירותים פרטיים בתוך בית החולים, ואילו בשיבא ובאיכילוב לא. ואם בשיבא ובאיכילוב היה מופעל שר"פ - קשה להניח שהכללית היתה מצליחה לשמור על בילינסון נטול שר"פ, וכן הלאה.

לכן, הציבור הרוויח משום שהאיום של הפרטת המערכת והגדלת האי־שוויון בה הוסר, ובמקום כסף פרטי מוזרם כסף ציבורי (אמנם בסכום חד־פעמי) למערכת. ביחד עם 900 מיליון השקלים שיושקעו בקרוב בפרויקט קיצור התורים במערכת הבריאות הציבורית — זו התחלה חשובה לחיזוקה של המערכת.

מדינת ישראל, אותה מדינה ששתלה את השר"פ במכרז להקמת אסותא אשדוד משום שלא רצתה לבנות את בית החולים בעצמה כבית חולים ממשלתי, אותה מדינה שהתקשתה להסביר מדוע היא מתנגדת כל כך לשר"פ בכלל בתי החולים במדינה, אבל מאשרת שר"פ באשדוד - היא זו שמתקנת כעת את המעוות. במידה מסוימת זו גם הפעם הראשונה שהמדינה לוקחת אחריות על בית החולים שלא רצתה בו, ושעשתה הכל כדי שייבנה על ידי קבלן משנה.

צעד נועז, אך לא מספיק

האוצר עושה באחרונה כמה וכמה צעדים שמוכיחים את רצינות כוונותיו בחיזוק מערכת הבריאות הציבורית: השקעה של 700 מיליון שקל לבסיס התקציב לצורך קיצור תורים, פדיון השר"פ באשדוד במאות מיליוני שקלים, וחוק ההסדרים שמכניס סדר לעולם הפרוץ של הרפואה הפרטית.

ואולם אסור לשכוח שהדרך עוד ארוכה: לפי ניתוח של הכלכלן פרופ' קובי גלזר ויוג'ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה, שהיו חברים בוועדת גרמן, מאז שנחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי לפני 20 שנה נשחקו תקציבי קופות החולים בכ–13 מיליארד שקל בשנה - אם מביאים בחשבון את הפיצוי החלקי שקיבלו על גידול והזדקנות האוכלוסייה, התייקרויות במערכת וחידושים טכנולוגיים.

לפי חישוב אחר שעשו השניים, שמשווה בין ההשקעה הממוצעת במערב במערכות הבריאות לבין ההשקעה הישראלית - הפער גדל ל-20 מיליארד שקל. יעידו על כך הצפיפות במחלקות הפנימיות, הזיהומים, התורים הארוכים לניתוחים ציבוריים, המחסור במיטות שיקום, המחסור החריף בכוח אדם סיעודי, והרשימה עוד ארוכה.

הצעדים החדשים במערכת הבריאות מבורכים ונכונים, אך מי שרוצה לראות פה מערכת בריאות ציבורית מודרנית ומתפקדת מבין שלא די בהם. פדיון השר"פ מוכיח שהמדינה יודעת לתקן את עצמה גם באמצעות צעדים נועזים. מה יהיה הצעד הנועז הבא?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker