כמחצית מהרופאים בבתי החולים הממשלתיים הם נשים - אך בצמרת שולטים הגברים - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמחצית מהרופאים בבתי החולים הממשלתיים הם נשים - אך בצמרת שולטים הגברים

בעולם הרפואי אמנם יש נוכחות כמעט שווה לנשים וגברים, אך נשים אינן מצליחות להתברג בעמדות בכירות ■ אשה מעולם לא עמדה בראש קופת חולים בישראל, יש רק שלוש מנהלות בבתי חולים ממשלתיים, ונשים הן רק 17% ממנהלי המחלקות

2תגובות

איך ייתכן שבמערכת הבריאות של ישראל, שבה לנשים נוכחות שווה לגברים, יש כל כך מעט נשים בתפקידי ניהול - ומדוע הכנסים המרכזיים של מערכת הבריאות כמעט תמיד סובלים מנציגות נשית זעומה ומעליבה, והפאנלים מאוישים ברוב גברי מובהק באופן קבוע? כשמארגני הכנסים ניצבים בפני השאלות הללו, התשובה בדרך כלל קבועה: התפקידים הרלוונטיים מאוישים על ידי גברים, אז את מי אפשר להביא?

יש הרבה אמת בתשובה הזאת, אבל היא משקפת מציאות מעגלית כמעט מייאשת: נשים, שנהפכו זה מכבר לשוות מספרית לגברים בעולם הרפואה, לא מצליחות להתברג לעמדות הבכירות במערכת, ולכן גם יש להן פחות נראות ציבורית, פחות מודלים לחיקוי לרופאות צעירות, ואולי הכי גרוע - פחות התייחסות מזוויות נשיות למערכת ש-50% מלקוחותיה הן נשים.

נשים הפכו שוות מספרית לגברים בעולם הרפואה - אך לא מצליחות להתברג לעמדות הבכירות במערכת
רמי שלוש

שלוש מנהלות בלבד בבתי החולים

התחושה שאין מספיק נשים בעמדות מפתח במערכת הבריאות הציבורית מגובה במספרים: ארבעת מנהלי קופות החולים הם גברים, ולמעשה, מעולם לא עמדה אשה בראש קופת חולים כלשהי בישראל.

בנוסף, בבתי החולים הממשלתיים - כלליים, פסיכיאטריים וגריאטריים - יש רק שלוש נשים מנהלות: שתיים מהן מנהלות בית חולים גריאטרי (מנהלת בית החולים הגריאטרי ע"ש שהם, ד"ר טניה בוגוסלבסקי, ומנהלת בית חולים שמואל הרופא, ד"ר ורה רוזנפלד כהן), ואחת מנהלת בית חולים פסיכיאטרי (מנהלת בית החולים מזור, פרופ' אילנה קרמר).

בשירותי בריאות כללית, שמנהלת 14 בתי חולים, המצב מעט טוב יותר - עם שתי מנהלות בתי חולים. אחת מהן היא מנהלת בית חולים כללי, העמק בעפולה, פרופ' אורנה בלונדהיים; ואילו השנייה, סגנית מנהלת בית החולים הגריאטרי הרצפלד, ד"ר שרי טל, שמשמשת כמנהלת בפועל של המוסד. בכללית יש עוד נשים רבות בעמדות בכירות, ובהן ארבע מנהלות מחוז מתוך שמונה מנהלים בסך הכל, ומנהלת חברת הבת הגדולה, מור, ד"ר אורית יעקובסון.

פרופ' אורנה בלונדהיים
איציק בן מלכי

נתון מדאיג במיוחד נוגע לעמדת הניהול שהיא מהחשובות במערכת הבריאות: ניהול מחלקה. שיעור הנשים מבין כלל מנהלי המחלקות בבתי החולים הממשלתיים עלוב במיוחד ומדאיג: 17% בלבד מעמדות הניהול הללו מאוישות על ידי נשים. פחות מחמישית. מגמת שיפור גם לא נראית באופק: בשנים האחרונות שיעור הנשים בתפקיד אף ירד - מ-20% ב-2013 ל-17% כיום.

בבתי החולים הפסיכיאטריים המצב טוב יותר: 31% ממשרות ניהול המחלקה מאוישות על ידי נשים, ואילו בבתי החולים הגריאטריים המגמה מתהפכת ויש רוב נשי (63%) בתפקידי ניהול המחלקה. גם בכללית, רק חמישית (21%) מעמדות ניהול המחלקה מאוישות על ידי נשים. באקדמיה המצב לא טוב יותר: שיעור הנשים בקרב הפרופסורים לרפואה קטן מ-15%.

פערים של עשרות אחוזים בשכר

לא מפתיע שהמציאות הזאת יוצרת גם פערי שכר בין רופאים לרופאות: לפי מחקר שפורסם לפני כשנה וחצי ב-TheMarker, רופאות מרוויחות 36% פחות מרופאים, או 25% פחות, לאחר שמנטרלים משתנים כמו גיל, שעות העבודה, תעודת מומחה ומקום העבודה העיקרי - בבית החולים או בקהילה.

המחקר נערך על ידי חוקרים ממשרד הבריאות, בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומכון ברוקדייל, והתבסס על נתוני אמת ממס הכנסה והלמ"ס. המחקר מצא כי השכר הממוצע של הרופאים גבוה מזה של הרופאות בכל מחוז. בכל אופן התקשרות - שכיר, עצמאי, שכיר ועצמאי - גם כאשר מפרידים בין מומחים ולא מומחים. ההפרש הגדול ביותר בשכר הממוצע בין רופאים לרופאות הוא בגילים 64-55.

ב-2014 פירסם מבקר המדינה דו"ח מקיף על ייצוג נשים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי, והקדיש פרק מיוחד לבתי החולים הממשלתיים. מסקנת הדו"ח היתה עגומה: "השירות הציבורי במדינת ישראל והעומדים בראשו, שרובם ככולם גברים, נכשלו ביישום עקרון השוויון המהותי בין המינים - יש אפליה מגדרית בשירות הציבורי במדינת ישראל".

מחברי הדו"ח ראיינו גורמים רבים במערכת הבריאות, החל מהממונות על מעמד האשה ועד מנהלי בתי החולים. הפער בתפישות שמצאו היה מעניין ואף מדכדך: "רוב הממונות על מעמד האשה ציינו כי קיימים חסמים משמעותיים המקשים את קידומן של נשים לתפקידים בכירים בארגון, הנעוצים בתרבות הארגונית וברצון הארגון לשמר שליטה גברית בצמרתו; בעובדה שרוב חברי הנהלת הארגון הם גברים שנוטים לקדם גברים לתפקידים בכירים; 'הצנחה' חיצונית של עובדים גברים לתפקידים בכירים ובמסורת ארגונית שלפיה ממונים בדרך כלל גברים לתפקידים הבכירים. חסם משמעותי נוסף שעליו הצביעו הממונות הוא דעות סטריאוטיפיות ותפישה שלפיה 'מקומה' של האשה עם המשפחה, ושתנאי העבודה מתאימים לגברים בלבד".

באשר למנהלי בתי החולים, כולם גברים כמובן, שהתראיינו במסגרת בדיקת המבקר, מציין הדו"ח כי "איש מהם לא זיהה חסם ארגוני כלשהו המונע קידום נשים לתפקידי ניהול בכירים. חלקם, כמו מנהלי המרכז הרפואי איכילוב והמרכז הרפואי רמב"ם, ייחסו לנשים הרופאות חסם אישי המונע את התקדמותן. עמדה זו מצביעה על התכחשות למציאות, אשר עלולה להנציח את האי-שוויון".

לעומת בתי החולים, דווקא בהנהלה הבכירה של משרד הבריאות יש ייצוג נשי מרשים, ונשים מכהנות בתפקידים בכירים ובהם ראשת מינהל הטכנולוגיות, ראשת חטיבת בתי חולים, ראשת מינהל הרפואה, ראשת האגף לבריאות הנפש, ראשת מינהל הסיעוד, סמנכ"לית לפיקוח על קופות החולים, ראשת מינהל איכות ושירות היועצת המשפטית וסמנכ"לית הסברה ויחסים בין לאומיים. ואולם בבתי החולים הממשלתיים שתחת משרד הבריאות - ייצוג הנשים בתפקידים הבכירים עלוב, ולא משתפר כבר שנים רבות.

רוח המפקד

יש מי שיטען שלא משנה מי נמצא בעמדת המפתח, מה שחשוב הוא איזו מדיניות מתווה אותו אדם. ואולם, כאשר כיהנה יעל גרמן כשרת הבריאות, היה ניתן לחוש את רוחות השינוי בנושא באוויר. כך למשל, החליטה גרמן כי 50% מחברי ועדת הסל יהיו נשים, וכך היה.

בשנה שעברה הושם דגש מיוחד על טכנולוגיות ותרופות שקשורות לנשים, והתקבלו החלטות שספק אם היו מתקבלות על ידי ועדה בהרכב אחר, כמו הרחבת הזכאות להפלה בחינם, גם מסיבות שאינן רפואיות נטו. כאשר התחלפה גרמן בשר הבריאות הנוכחי, יעקב ליצמן, השתנה גם הרכב הוועדה, והשנה לא היה בה ייצוג שווה לנשים. גם ועדה שמינתה גרמן לשילוב נשים במערכת הבריאות לא החלה בעבודתה בשל חילופי השלטון והשרים.

בדו"ח מבקר המדינה מ-2014 מופיעה הערה לשר הבריאות, להנהלת משרד הבריאות ולנציבות שירות המדינה "על הצורך הדחוף להציב את היעד של ייצוג הולם של נשים בתפקידי ניהול בכירים במערך בתי החולים על סדר יומם. עליהם לקבוע תוכנית רב-שנתית, שתביא לקידום נשים במערך זה, לקבוע יעדים ולוח זמנים להשגתם ולקיים בקרה שוטפת על יישום התכנית ועל השגת יעדיה".

ח"כ יעל גרמן
עופר וקנין

במשרד הבריאות מסרו בתגובה: "במיניסטריון משרד הבריאות, הכולל מטה משרד הבריאות ולשכות הבריאות, שיעור הנשים בתפקידים בכירים הוא יותר מ-50%. במרבית בתי החולים הממשלתיים שיעור הנשים בתפקידים ניהוליים הוא 40%-70%, אך אין ספק כי בתפקידי הניהול הבכירים ביותר בבתי החולים אין ייצוג מספק של נשים. כל בתי החולים הממשלתיים שבהם שיעור הנשים בתפקידי הניהול נמוך מ-50% נדרשו להגיש לנציבות שירות המדינה תוכנית לעמידה ביעדי הייצוג. משרד הבריאות מקפיד על הנהלים לייצוג הולם לנשים בוועדות הבחירה לתפקידים ניהוליים וכן ב'ענבר' - תוכנית העתודה הניהולית לתפקידי ניהול בכירים במערכת הבריאות".

בנציבות שירות המדינה מסרו בתגובה: "מאז דו"ח מבקר המדינה הקים נציב שירות המדינה את ועדת שטאובר, שבדקה את מצבן של נשים בשירות המדינה. הוועדה גיבשה המלצות אופרטיביות לקידום נשים, שאומצו בהחלטת ממשלה, והאגף לשוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה עומל על יישומן. במסגרת זו הוגדרו יעדים דיפרנציאליים לכל משרד ויחידת סמך, לרבות בתי החולים הממשלתיים. אי־עמידה ביעדים מחייבת הגעה לוועדת חריגים לצורך קליטת כוח אדם.

"בנוסף, הוכנו ערכות הדרכה לשרים ומנכ"לים, הוקמה ועדת שיפוט למתן אות המעסיק המתקדם למשרדים ולבתי החולים הבולטים בקידום נשים, שונה מעמדן של הממונות על השוויון המגדרי בשירות המדינה, ועוד פעילות רבה, שניתן לקרוא על אודותיה בהרחבה בדו"ח הפעילות של האגף לשוויון מגדרי. כמו כן, ישנן נשים בתוכנית הצוערים למערכת הבריאות וכן נבחרה אשה לראשת חטיבת בתי החולים".

השיעור המדאיג של נשים בצמרת מערכת הבריאות הממשלתית
בתי חולים ממשלתיים כלליים 
מנהלות בית חולים - 0%
סגניות מהלי בית חולים 27% (4)
מנהלות מחלקה 17% (48)
בתי חולים 40% (2)
סגניות בתי חולים 0% (0)
בית חולים 63% (15)
בתי חולים פסיכיאטריים 11% (1)
סגניות מנהלי בתי חולים 25% (3)
מנהלות מחלקה 31% (41)


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#