"ליצמן יפיל את הממשלה אם תטורפד יוזמתו להכנסת תרופות מצילות חיים לשב"ן"

גורמים בסביבתו של שר הבריאות טוענים כי הוא נחוש להעביר את הצעת החוק הממשלתית ■ האוצר מתנגד, אך לא מתחייב להוסיף כסף לסל התרופות הממלכתי ■ ליצמן: "אני זה שצריך להוביל את מערכת הבריאות ולהציל חיי אדם, ולא פקיד X או Y"

רוני לינדר
רוני לינדר

שר הבריאות, יעקב ליצמן, נחוש לקדם הצעת חוק ממשלתית להכנסת תרופות מצילות ומאריכות חיים לביטוחים המשלימים (המכונים גם שב"ן, אוט שירותים בריאות נוספים) של קופות החולים. נחוש עד כדי כך, שלדברי אנשים בסביבתו הוא יהיה מוכן להפיל את הממשלה אם המהלך יטורפד.

לדיון שנערך היום (ב') בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, הגיע ליצמן חדור רוח קרב, תקף את משרד האוצר המתנגד ליוזמה, אמר כי האוצר "לא ינהל את משרד הבריאות", והודיע כי הוא מתכוון להעביר את היוזמה בחקיקה כבר בתקופה הקרובה.

יעקב ליצמן
יעקב ליצמןצילום: מיכל פתאל

התוכנית עצמה עדיין אינה ברורה לגמרי, אך עקרונות היסוד שלה כוללים העלאה של כמה שקלים לאדם בפרמיות של הביטוח המשלים, והכללת תרופות מצילות ומאריכות חיים, בעיקר תרופות לסרטן, בביטוחים המשלימים.

לגבי 26% מהציבור שאינם מבוטחים בביטוח המשלים — ליצמן מציע כי מי שנמצא מתחת לקו העוני יקבל סבסוד ציבורי לתרופות. עם זאת, נותרו כמה שאלות פתוחות: בכמה שקלים תוגדל הפרמיה החודשית בביטוחים המשלימים? מה תהיה תקרת הכיסוי לכל חולה — ומה יקרה לאחר שהוא יגיע לתקרה זו? כיצד יימדד אותו קו עוני שעליו מדבר ליצמן? ומי יישא בעלות המימון של נטולי הביטוח המשלים — שאר חברי הביטוח המשלים או תקציב המדינה?

הדיון בוועדה היה, כצפוי, טעון וסוער. כל הנוכחים היו מאוחדים למען המטרה המשותפת — הרחבה משמעותית של נגישות התרופות מצילות החיים היקרות לכלל האוכלוסייה — אך התווכחו על הדרך הנכונה להשיג זאת. הגישה של ליצמן היא גישה של "רצוי מול מצוי": תקציב התוספת לסל התרופות נשחק בחדות עם השנים, ואם המדינה אינה מגדילה את סל התרופות מתקציבה ובמסגרת שינוי סדר העדיפויות — הוא יעשה זאת באמצעות כסף פרטי שיזרום לביטוחים המשלימים — תוך סבסוד של מעוטי היכולת נטולי הביטוח המשלים.

לדבריו, הוא "חוזר בתשובה" לאחר שבסיבוב הקודם, ב–2007, כשכיהן כיו"ר ועדת הכספים, הסכים להוציא את התרופות מצילות החיים מהביטוחים המשלימים בתמורה לתקציב מוגדל לשלוש שנים לסל התרופות.

ליצמן הבהיר כי הפעם לא יוותר תמורת הגדלת התוספת לסל בסכומים של 100–200 מיליון שקל (מ–300 מיליון שקל ל–400–500 מיליון שקל), אלא רק תמורת סכומים גבוהים בהרבה. חברים אחרים בוועדה דיברו על הצורך הבוער שחוזר על עצמו מדי שנה בעדכון קבוע של סל התרופות, בגובה של כ–2%.

באוצר מתנגדים ליוזמת ליצמן

תמר זנדברג
תמר זנדברגצילום: עופר וקנין

נציג משרד האוצר, רן רדניק, הודיע כי המשרד מתנגד נחרצות ליוזמה של ליצמן, אך מנגד לא נקב בשום סכום שיסכים להקצות להגדלת התוספת לסל. "תרופות מצילות חיים בסל הציבורי — זה המצב הנכון", אמר רדניק. "זה יותר שוויוני ויותר יעיל כלכלית. הסל הציבורי נגיש לכולם, אוניברסלי ושומר על רמת יעילות רפואית גבוהה".

הוא ציין כי במשרד האוצר "סקפטיים" לגבי האפשרות לסבסד את העניים נטולי הביטוח המשלים. הוא גם אמר כי הסל הישראלי הוא "אחד הסלים הכי רחבים שיש בעולם", וכי פתיחת סל נוסף לתרופות מצילות חיים בביטוחים המשלימים תגרום להעלאה של הפרמיות ולכך ש"נוציא יותר כסף בעבור לא יותר בריאות".

למשמע דבריו התפרץ ליצמן ואמר: "אולי תסמכו עלי שההחלטות שלי נכונות? אני זה שצריך להוביל את מערכת הבריאות ולהציל חיי אדם, ולא פקיד X או Y. מה הוא חושב, שאם יוסיף לי 100 או 200 מיליון שקל זה יספיק? לא ולא. אמשיך לשמור על חיי אדם ולהציל חיי אדם ולא יעזור שום דבר, לא לחברי הכנסת ולא לפקידי אוצר".

"מהלך מסוכן לגורלה של מערכת הבריאות הציבורית"

בוועדה דיברו חברי כנסת שתומכים מאוד בהכללת התרופות בביטוח המשלים, ובהם חיליק בר (המחנה הציוני), סופה לנדבר (ישראל ביתנו), שולי מועלם (הבית היהודי) ואורי מקלב (ש"ס). רובם הציגו נימוקים פרקטיים שלפיהם אם הסל אינו "מספק את הסחורה" וממשיך להישחק עם השנים, אין מנוס מפנייה לאפיקים אלטרנטיביים.

לעומתם, חברות הכנסת יעל גרמן (יש עתיד), תמר זנדברג (מרצ) ומיכל בירן (המחנה הציוני) הביעו התנגדות נחרצת למהלך, בטענה כי הפתרון צריך להגיע מהסל ולא מהביטוח המשלים. "זהו מהלך מסוכן לגורלה של מערכת הבריאות הציבורית", אמרה גרמן. לדבריה, עצם ההנהגתם של הביטוחים המשלימים בסוף שנות ה–90 היה טעות קשה שגרמה להפרטת המערכת, וכעת אם ייכנסו לשם התרופות מצילות החיים — מדובר בהתנערות המדינה מחובותיה לציבור.

נציגי חולים וארגוני החולים שהשתתפו בדיון תומכים ביוזמה של ליצמן באופן מלא. גם פרופ' תמר פרץ, מנהלת מכון שרת לאונקולוגיה בהדסה, הביעה תמיכה. היא סיפרה כי "אנחנו יום־יום במשך שנים רואים חולים, כשההבדל בין עשיר ועני ברור מאוד. אנשים שיש להם כסף יכולים להרשות לעצמם לרכוש את התרופות, והם חיים יותר זמן ויותר טוב. הקושי הגדול הוא עם חולים שלא יכולים להרשות לעצמם".

יעל גרמן
יעל גרמןצילום: אוליבייה פיטוסי

לדבריה, "כבר היינו שם (בתקופה הקצרה בעבר שבה התרופות היו מכוסות על ידי הביטוח המשלים; רל"ג), וראינו שכאשר השב"נים נתנו תרופות שלא בסל — המצב היה יותר טוב. אנחנו יודעים על הרבה תרופות הנמצאות בשלב שבו התרופה נרשמה ועדיין לא נכנסת לסל, וברור לנו שבתוך שנה־שנתיים תיכנס — וזו תרופה קריטית".

נציגי קופות החולים כללית ומכבי הביעו תמיכה עקרונית במהלך, ואילו ההסתדרות הרפואית הביעה עמדה מורכבת לפיה תרופות מצילות חיים חייבות להיות בסל התרופות הממלכתי, ואילו לביטוחים המשלימים יש להכניס את התרופות מאריכות החיים. "כל זמן שהגבלת סל התרופות לא מאפשרת להכניס לתוכו תרופות מאריכות חיים, יש להנגיש תרופות אלה באמצעות שב"ן כשלב ביניים ומענה מדי", נמסר מההסתדרות הרפואית.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ