הילה גרסטל: "הפרקליטות היא הגוף הכי חזק במדינה והביקורת עליו היא מחויבת המציאות"

בדיון בכנסת אמרה יו"ר ועד הפרקליטים כי הם "מסתובבים עם עננת ביקורת תמידית" ומרגישים חשודים ■ גרסטל: "האמירה כי הנציבות משמשת כלי ניגוח לעבריינים גובלת בהוצאת לשון הרע"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני לינדר

"אני אזרחית מודאגת". כך הצהירה היום (ד') השופטת בדימוס הילה גרסטל, נציבת הביקורת על הפרקליטות, בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה. הדיון היה למעשה הפעם הראשונה שבה התעמתו פומבית הנציבה וועד הפרקליטים שמתנגדים נחרצות לפעילותה במתכונת הנוכחית ודורשים לפרק את הגוף שהיא עומדת בראשו, בהתאם למתווה שהציע השופט בדימוס אליעזר גולדברג.

לדברי גרסטל, "אני מודאגת כי אני רואה ושומעת את ההתנהלות (של הפרקליטים) במשך שנתיים, עם אמירות לא נכונות על גוף הביקורת, המהות וההקמה. אחרי 24 שנים כשופטת ונשיאת ביהמ"ש המחוזי, כל מעייני היו לשמור ולחזק את שלטון החוק - ושום דבר לא השתנה. עוד לפני שהמינוי שלי אושר ארגון הפרקליטים הודיע שלא ישתף פעולה עם הגוף", אמרה. היא סיפרה כי במשך תקופה ארוכה היתה מוכנה להקדיש את עצמה לשיחות והידברות פרטנית עם כל פרקליט ופרקליט - אך סורבה.

השופטת בדימוס הילה גרסטל צילום: מוטי מילרוד

דבריה של גרסטל נאמרו בתגובה לדברים שאמרה קודם לכן יו"ר ועד הפרקליטים, לימור פלד, לפיהם הביקורת של הנציבות גורמת בקרב הפרקליטים לתחושה ש"יש עליהם עננת ביקורת תמידית, שהם חשודים, שהם צריכים להיות יותר הססנים, לקבל אישור על כל דבר…" וכי יש חשש שהביקורת תהיה "מרתיעה ומחלישה עד כדי כך שהפרקליטים לא יוכלו לבצע את עבודתם. יסתובבו ברחובות אנסים ורוצחים".

הדיון עסק בדו"ח גולדברג, שכתב השופט ומבקר המדינה בדימוס אליעזר גולדברג לבקשת שרת המשפטים איילת שקד, והציע מתווה שמפצל את נציבות הביקורת על הפרקליטות ומפריד בין ביקורת פרטנית (על פרקליטים מסוימים לבין ביקורת מערכתית. לפי המתווה, הביקורת המערכתית (אותה יוזמת היום הנציבות עצמה) שתתקיים במסגרת ביקורת הפנים של משרד המשפטים או במבקר המדינה, ואילו תלונות פרטניות יטופלו בנפרד על ידי נציבות במתכונת של נציבות התלונות על שופטים.

ציפי לבני
ציפי לבני צילום: גיל כהן מגן

שרת המשפטים איילת שקד אמורה להגיש בקרוב תזכיר חוק שיעגן את פעילות הנציבות בחוק, ותידרש להכריע בין עמדת הפרקליטים שדורשים לאמץ את מסקנות גולדברג, לבין גרסטל וגורמים משפטיים בכירים נוספים שסבורים כי יש לעגן את המבנה הנוכחי המאוחד של הנציבות בחוק.

גרסטל אמרה בוועדה כי השילוב בין הביקורת הפרטנית והמערכתית הוא "מחויב המציאות, מתבקש". היא התייחסה לד"ר מאיה פורמן אשר הגיעה לדיון. פורמן היא הרופאה המשפטית שהפרקליטות ניסתה לטרפד את מינויה לתפקיד בכיר במכון הלאומי לרפואה משפטית בו זכתה במכרז, על סמך ביקורת שנמתחה עליה מצד שופטי בית המשפט המחוזי במשפט זדורוב לגבי חוות דעת שנתנה במשפט זדורוב. פורמן הגישה תביעה, זכתה בה ונכנסה לתפקיד, ולאחרונה קבעו גם שופטי העליון כי הביקורת שנמתחה עליה הייתה מוגזמת ובלתי מוצדקת. לדברי גרסטל, מקרה פורמן מוכיח את נחיצות השילוב בין הביקורת הפרטנית לביקורת המערכתית: "ד"ר מאיה פורמן היא אולי מקרה פרטי של אדם שדרך פניה פרטית פתחנו בביקורת מערכתית שהטיוטה שלה הועברה לפרקליטות (הכוונה לדו"ח על קשרי המכון לרפואה משפטית והפרקליטות - ר.ל.ג)".

תקרית מביכה אירעה בדיון כאשר גרסטל ביקשה לתת את רשות הדיבור לפורמן, אך בתגובה קפץ ח"כ ניסן סלומיאנסקי והצהיר כי אם פורמן תדבר - הוא יעזוב את הדיון. סירובו העיקש של סלומיאנסקי לתת לפורמן לדבר הרגיז רבים מהנוכחים שניסו לשווא לאפשר לה לדבר. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), אמרה כי "התביישתי קשות מהתנהלותו של ח"כ סלומינסקי. זוהי לא ההתנהלות ראויה כשמתעסקים בביקורת, בשקיפות ובעשיית צדק. אני מצפה בדיונים הבאים להרבה פחות אגו והרבה יותר תוכן ורצינות". עו"ד עדי ניב יגודה אמר כי "מטריד מאד שיו"ר ועדה מונע ממוזמנת לדבר עד כדי שהוא מוכן לפוצץ את הישיבה". סלומיאנסקי, מצדו, טען כי מדובר במחטף, משום שסוכם איתו מראש שהדיון יעסוק בדו"ח גולדברג בלבד, וכי הדיון בפרשת פורמן ייעשה בנפרד. דיון נפרד אכן נקבע לבסוף ליום רביעי הבא, בוועדת החוקה. פורמן, מכל מקום, לא קיבלה הזדמנות להגיד דבר בדיון.

יעל גרמן
יעל גרמןצילום: עופר וקנין

פלד אמרה בדיון כי הפרקליטים הזדעקו משום ש"קם גוף ביקורת עם סמכויות לא מוגדרות, שכתב דו"ח שבסופו הכרעה לגבי פרקליט מסוים (הכוונה לדו"ח הביקורת של גרסטל בעניינה של הפרקליטה רחל שילנסקי בעניין שינוי תצהירו של ד"ר חן קוגל - ר.ל.ג) שגם התפרסמה". לדבריה, "כשפרקליט ירגיש שהוא נתון לביקורת על כל צעד ושעל - איזה מסמך הוא מגיש, איזה עד מעיד, ולהיות צפוי לתלונה שבסופה הכרעה - התוצאה לא היה חיזוק אלא החלשה מאד משמעותית של הפרקליטים שחשים מאד מאוימים.. שיש עליהם עננת ביקורת תמידית, שהם חשודים, שהם צריכים להיות יותר הססנים, לקבל אישור לכל דבר. וזה נזק לציבור".

"הליך נמהר? התערבות בחקירה נגדית? התערבות בהגשת מסמכים? גוף משמעת? – זה לא הגוף שאני עומדת בראשו, זה לא הגוף שהקמתי, ופלד יודעת זאת היטב",הגיבה גרסטל על הדברים. לדבריה, "הגוף הזה (הנציבות) הוקם בצורה מאוזנת מתוך מגמה לאזן ולשמור על הפרקליטים כי נקודת המוצא היא שצריך פרקליטות חזקה שעומדת בפרץ מול ארגוני פשיעה. עם זאת, צריך שארגון שיש לו כוח – והפרקליטות היא הארגון עם הכי הרבה כוח במדינה – יהיה עם ריסון, הגבלות שלא מסרסות אותו אלא מאפשרות לו לעשות את העבודה בצורה ראויה. אחרי שנתיים אני יודעת שזה היה אחד הגופים הכי חשובים שהוקם בישראל – גוף משותף עם ביקורת פרטנית ומערכתית".

לגבי הטענות על זהירות יתר מצד הפרקליטים שגוררת בירוקרטיה מיותרת אמרה גרסטל כי "מעולם לא התנגדנו ולא התערבנו במסמך שפרקליט הגיש או עד שזימן, ואנחנו לא מבקרים כשמדובר בהליך תלוי ועומד. אני רואה את תפקידי בשמירה על הפרקליטות, וביקורת אמיתית בונה - כי אין גוף שחף מכשלים. הגוף הזה הוא לא גוף משמעת, הוא לא מעניש, לא יכול להטיל סנקציות, אלא מצביע על כשלים קיימים. אם יהיה שינוי תפיסה בפרקליטות ויבינו שזה רק יכול לשפר את עצמם ואת אמון הציבור – זה בפני עצמו יביא לחיזוק האמון".

באשר לטענות הפרקליטים כי הגוף עלול לשמש ככלי ניגוח לעבריינים שיגישו תלונות סרק נגד פרקליטים כדי להפחיד אותם, אמרה גרסטל כי "אין לנו תלונות של עבריינים שרוצים לנגח את שלטון החוק והאמירות כאילו אנחנו משמשים כלי ניגוח גובלות בהוצאת לשון הרע". היא סיפרה כי עד סוף 2015 הוגשו לנציבות כ- 740 תלונות, "ואולי 3-4 מהן היו של כאלה שניסו לשרת ארגוני פשיעה – והן נדחו". לדבריה, "עובדים פה אנשים שיודעים לסנן את התלונות ולהגיד מהי תלונת סרק ומה זו תלונה של אדם שמחכה 5 שנים או 17.5 שנים מאז שנחקר תחת אזהרה ולא סוגרים לו את התיק. ופונה פעם אחר פעם ולא מקבל תשובות. אלה אנשים שמתייאשים מהמערכת, משלטון החוק. אם אדם אחרי 3 שנים של חקירות סוגרים לו את התיק מחוסר ראיות, הוא מבקש שינוי עילת סגירה ו- 5 שנים לא עונים לו, אז אחרי 8 שנים שהאיש הזה תחת איום של חשדות – החיים שלו לא יחזרו לקדמותם. אנחנו משמשים פה ואוזן לאנשים האלה".

שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, שבתקופתה הוקמה הנציבות, חיזקה את עמדתה של גרסטל ואמרה כי "ביקורת פרטנית בלי ביקורת מערכתית תחליש אחת את השנייה. ישבנו על המדוכה זמן רב והקמנו את הגוף מתוך אמון מלא בפרקליטות. הבעיה היא שהציבור לא רואה את מה שאני רואה. הפרקליטות מאבדת את אמון הציבור ולכן צריך לתת לאזרח כתובת אמיתית, שידע שיש לו למי לפנות, שרואים אותו". היא פנתה לוועד הפרקליטים ואמרה כי הוועד "עושה טעות במאבק שלו. זה לא ענייני עבודה. זה חלק ממה שישמש נגד הפרקליטים ויגרום לאובדן נוסף של אמון הציבור. אין אדם מעל החוק ואין גוף שחסין מביקורת".

ח"כ יעל גרמן שיזמה את הדיון ואף נפגשה השבוע עם נציגי הפרקליטות, אמרה כי "דו"ח גולדברג אינו כזה ראה וקדש. אני מאד מכבדת את הפרקליטות אבל רוצה לייצג את הציבור שרוצה ביקורת ציבורית ושקופה, ולא ביקורת פנימית".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום