מדוע המדינה מסבסדת ביטוח אחריות מקצועית לרופאים בפרקטיקה הפרטית?

המדינה והרופאים מוציאים כ-40 מיליון שקל בשנה על ביטוח אחריות מקצועית, מבלי לערוך מכרז ■ משרד האוצר: יש בעיות בתחום, שגוררות עלויות עודפות למשלמי המסים ■ ארגון רופאי המדינה: מדובר בהטבת שכר לגיטימית

רוני לינדר
רוני לינדר

855 דולר לרופא - זה הסכום שמעבירה המדינה בכל שנה לארגון רופאי המדינה (אר"מ), לצורך תשלום עבור ביטוח אחריות מקצועית של רופאים עובדי מדינה, בעיקר רופאים בבתי החולים הממשלתיים. לפי דיווח משרד הבריאות, הסכום השנתי מגיע ל-17.6 מיליון שקל, שיורדים ברובם מתקציבי בתי החולים הממשלתיים שבהם עובדים הרופאים, ומתקציב המשרד. גם הרופאים נושאים בעלויות הביטוח: רופא מתמחה משלם 245 דולר בשנה, מומחה משלם 1,375 דולר בשנה, ופנסיונר - 1,775 דולר בשנה. לפי ההערכות, הסכום הכולל מגיע ל-10-9 מיליון דולר בשנה - כ-40 מיליון שקל.

הביטוח, שניתן מאז שנות ה-90, מבוצע מאז ומתמיד דרך סוכנות הביטוח מדנס, שבבעלות שוקי מדנס, באמצעות חברת הביטוח הראל, שבבעלות יאיר המבורגר. לפי בדיקת TheMarker, אף שמדובר בסכום גבוה של עשרות מיליוני שקלים בשנה, שמחציתו מגיע מקופת המדינה, מעולם לא נעשה מכרז כדי לבחור את חברת הביטוח של הרופאים.

רופאים
צילום: אמיל סלמן

רק לפני חודש הגישו שני רופאים תביעה ייצוגית נגד מדנס והראל בגין הסכם שיווק בלעדי שחתמו שתי החברות לשיווק פוליסות ביטוח רשלנות רפואית - הסכם שבגינו נקנסו חודש לכן ב-6.4 מיליון שקל על ידי רשות ההגבלים העסקיים. בהסכם התחייבה הראל לבטח אך ורק מבוטחים שיופנו על ידי מדנס, ומדנס התחייבה לערוך ביטוח אחריות מקצועית רפואית עבור לקוחותיה אך ורק בהראל. לדברי התובעים, ההסכם מהווה חסם לסוכנויות ביטוח נוספות לעסוק בתחום האחריות המקצועית ברפואה, ובכך מפחית ומונע תחרות בתחום.

הביטוח מכסה בעיקר את הפרקטיקה הפרטית של הרופאים, אך לא רק אותה. הפעילות הציבורית של הרופאים בבתי החולים הממשלתיים מבוטחת בנפרד דרך חברת הביטוח הממשלתית ענבל. פוליסת ביטוח האחריות המקצועית של מדנס מכסה טווח רחב של תביעות והתמודדויות משפטיות שרופאים עלולים להתמודד עמן: החל ברשלנות רפואית במסגרת הפרקטיקה הפרטית (כיסוי של עד 10 מיליון דולר בשנה) ועד ייצוג בהליכים משמעתיים כמו ועדות בדיקה וחקירה, ייצוג בהליכים פליליים שונים, ואף הגשת תביעות לשון הרע בשם הרופא. הרופא יכול לבחור לצורך ייצוגו המשפטי מתוך מגוון של עורכי דין שעובדים עם חברת מדנס, או לשכור עורך דין מטעמו ולקבל החזר כספי חלקי.

ביטוח זה משתלם מאוד לרופאים עובדי המדינה, ובעיקר לאלה בהם שמנהלים פרקטיקות פרטיות. לשם השוואה, לפי נתון שסיפק ארגון רופאי המדינה לרופאים לפני כמה שנים, עלות פרמיה לרופא המבטח את עצמו באופן עצמאי היא 5,000 דולר עד 30 אלף דולר בשנה, בהתאם למקצוע הרפואי ולרקורד התביעות של הרופא. לעומת זאת, בהסדר של ארגון רופאי המדינה כל רופא - ללא תלות בוותק, המקצוע ובהיסטוריית התביעות שהוגשו נגדו - משלם סכום קבוע מראש ונמוך בהרבה, ומקבל סבסוד משמעותי מהמדינה.

"כסף ציבורי למימון פעילות פרטית"

עד לפני ארבע שנים שילמו כל הרופאים סכום שנתי זהה עבור הביטוח: רופא בכיר, שמנהל פרקטיקה פרטית ונתבע פעמים רבות על רשלנות רפואית, סכום זהה לזה ששילם מתמחה צעיר שאינו עוסק בפרקטיקה פרטית ולא צפוי להיתבע על רשלנות רפואית שנים קדימה. ה"שוויון" בעלות הפרמיה הוא זה שב-2012, זמן לא רב לאחר שביתת הרופאים הגדולה, עורר את כעסם של קבוצה של מתמחים ומומחים צעירים. המתמחים חשו כי הם, שכלל לא יכולים או לא מעוניינים לעסוק בפרקטיקה פרטית, או שעוסקים בה במידה שולית בלבד, מסבסדים למעשה את הרופאים הבכירים יותר, שמנהלים פרקטיקות פרטיות משגשגות - וגם חשופים הרבה יותר לתביעות ועשויים להיות משתמשים כבדים בהרבה של הביטוח.

ד"ר אראל בוצ'ינסקי
ד"ר אראל בוצ'ינסקיצילום: עופר וקנין

באותה שנה הגישה קבוצה של שישה רופאים מתמחים ומומחים מבתי החולים איכילוב, אסף הרופא ושיבא, בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך 30 מיליון שקל נגד המדינה, ההסתדרות הרפואית, בית החולים איכילוב ועיריית תל אביב, בטענה כי רופאים נאלצים לשלם אלפי שקלים בשנה עבור ביטוח אחריות מקצועית הנוגע לקליניקה פרטית, בעוד שאינם בעלי קליניקה פרטית. לתביעה הצטרף גם ארגון מרשם, המייצג את המתמחים לרפואה. התובעים מיוצגים על ידי עו"ד בני כהן, עו"ד מורן סבוראי ועו"ד דוד לופו.

בעקבות התביעה שלוותה גם בביקורת חריפה מבית, החליט ארגון רופאי המדינה לשנות את החלוקה הפנימית של התשלום. "חשבנו שזו ביקורת נכונה", אומר יו"ר ארגון רופאי המדינה, ד"ר נמרוד רחמימוב. לדבריו, הוא אינו שולל כי בעתיד ייערכו שינויים נוספים בחלוקת התשלום.

ועדיין נותרו כמה שאלות פתוחות: הראשונה שבהן היא כיצד ומדוע מעולם לא ערך ארגון רופאי המדינה מכרז בין חברות ביטוח שונות ומדוע המדינה שמממנת מחצית מהסכום לא דורשת זאת ממנו? מדוע רופאים שעובדים בעיקר במערכת הציבורית או במשרה מלאה במערכת הציבורית מסבסדים רופאים בכירים שמנהלים פרקטיקה פרטית משגשגת, חלקם עובדים רק במשרה חלקית במערכת הציבורית והם חשופים להרבה יותר תביעות? וכן מדוע המדינה מסבסדת ביטוח שעוסק בעיקר בפרקטיקה הפרטית של הרופאים (מעבר למימון הביטוח שלהם בשעות העבודה הציבוריות)?

ד"ר אראל בוצ'ינסקי, מתמחה ברפואה פנימית בבית החולים מאיר ויו"ר מרשם, סבור כי "מדובר בהטיה של כסף מתקציב ציבורי לטובת כיסוי ביטוחי של פעילות פרטית, וכל זאת ללא מכרז ובניגוד גמור לכללי מינהל תקין".

לדבריו, "הכסף הציבורי הזה צריך ללכת לחיזוק המערכת הציבורית - למשל, להוספת תקנים למתמחים להפחתת עומס ולקיצור תורנויות המתמחים שאורכן 26 שעות, לחידוש מענקי הפריפריה והמקצועות במצוקה כפי שניתנו עד כה, להוספת מיטות אשפוז ומכשור רפואי ועוד". בוצ'ינסקי מוסיף כי התביעה הוגשה כי חשבו שאין זה הוגן שמומחה עם קליניקה פרטית משגשגת, המחזיק ברבע משרה במערכת הציבורית, ישלם אותה הפרמיה כמו מתמחה שעובד 300 שעות בחודש, כולן במערכת הציבורית."

ד"ר נמרוד רחמימוב
ד"ר נמרוד רחמימובצילום: מוטי מילרוד

"בכל ביטוח קבוצתי יש סבסוד צולב"

רחמימוב רואה את הדברים בצורה אחרת. "הביטוח הזה הוא מה שמאפשר לרופא להיות רופא", הוא אומר. "הביטוח לא מכסה רק פרקטיקה פרטית, אלא במסגרת הפוליסה מכוסים שורה ארוכה של דברים. אם דופקת אצלי השכנה ומבקשת עזרה רפואית, או שבמטוס ניגש אלי מישהו - גם אז אני חשוף 
לתביעה. הביטוח נוגע גם למקרים שקורים לרופאים בזמן העבודה הציבורית.

"אחד המקרים הגדולים ביותר היה המקרה של רמדיה, שבו רופאים היו זקוקים לייצוג משפטי מסיבי. ענבל (חברת הביטוח הממשלתית; רל"ג) מספקת גם היא הגנה משפטית לאנשי הצוות שנתבעים, אבל נותנת עורך דין אחד לכל הרופאים והאחיות שנתבעו. אם יש למשל ועדת בדיקה על מקרה שקרה בעבודה הציבורית בבוקר - ענבל נותנת עורך דין אחד, בעוד שלהשקפתנו לכל רופא בנפרד צריך להיות עורך דין, לעתים לבית החולים יש אינטרס אחר".

מדוע רופא טראומה, למשל, שאין לו פרקטיקה פרטית והוא עובד סביב השעון בבית חולים ציבורי, משלם סכום זהה ובעצם מסבסד פלסטיקאי או מומחה בגיניקולוגיה שעובדים במשרה חלקית ויש להם פרקטיקה פרטית משגשגת וחשיפה עצומה לתביעות רשלנות?

"זו טענה שנשמעת לעתים קרובות ונכונה לכל סוג של ביטוח קבוצתי. בכל ביטוח קבוצתי יש סבסוד צולב, ובכל קבוצה יש אנשים שהסיכון שלהם גבוה יותר. יש לכך כמה תשובות: ראשית, לא יודעים מאיפה תבוא התביעה הבאה ובאיזה נושא - זה יכול בכלל להיות קשור למשהו שהרופא עשה בעבודתו הציבורית.

"שנית, יש סוגים שונים של סיכון - יש רופאים שהם 'צרכנים' גדולים של ביטוח אחריות מקצועית, כמו אולטרסאונד מיילדותי ורפואה אסתטית, ולעומת זאת המתמחים הם השיאנים של צריכת שירותים משפטיים, כמו כל רופא שעדיין לא קיבל קביעות, אז השמיכה הזאת מכסה כל אחד".

יאיר המבורגר, יו"ר הראל
יאיר המבורגר, יו"ר הראלצילום: עופר וקנין

מדוע מעולם לא עשיתם מכרז למרות שמדובר פה בניהול של סכומי עתק?

רחמימוב: "נכון שלא עשינו מכרז פומבי, אך לאורך השנים חיפשנו מבטחים נוספים, לא מכיוון שאנחנו לא שבעי רצון, אלא כי תחרות היא תמיד דבר טוב. ב-2009 שכרנו אקטואר בלתי־תלוי מחו"ל כדי שיבדוק אם הפרמיות שאנחנו משלמים סבירות. הוא מצא שהמחיר היה יכול להיות טיפה יותר נמוך, אבל שהוא לא גבוה באופן דרמטי.

"כשאנחנו מחפשים מבטח אחר, אנחנו לא מחפשים רק את המחיר הנמוך ביותר, אלא מישהו שיכול לתת שירות מקביל, עם 'זנב תביעות' ארוך. חברת הביטוח הראל יכולה לתת לנו את זה, כי הם מכירים את היסטוריית התביעות בישראל ויכולים לנבא מה יקרה בשנה הבאה".

TheMarker פנה גם למשרדי הבריאות והאוצר בסדרת שאלות בנוגע להסדר הביטוחי. ממשרד הבריאות נמסר כי "משרד האוצר הגיע להסדר המוסכם של הפוליסה, שקיבל תוקף של פסק דין. בהתאם לסיכום המחייב אליו הגיע משרד האוצר, משרד הבריאות מעביר את חלקו במימון הפוליסה ומשלם בעבור ביטוח מקצועי לרופאים.

"משרד הבריאות משלם את חלקו (השתתפות המעסיק) בגין ביטוח 5,331 הרופאים המועסקים ביחידותיו (כולל העירוניות־ממשלתיות), בסך 17.6 מיליון שקל. פוליסת הביטוח המקצועי מכסה את כלל פעילות הרופא, הן במסגרת המשרד והן בפרקטיקה הפרטית".

שוקי מדנס
שוקי מדנסצילום: תומר אפלבאום

מהאוצר נמסר כי "יש כיום כמה בעיות בכל הנוגע לתחום ביטוחי האחריות המקצועית לרופאים, שגוררות עלויות עודפות למערכת הבריאות ולמשלמי המסים וכן יוצרת רפואה פחות יעילה. בהתאם לכך, בכוונתנו, ביחד עם השותפים האחרים במערכת הבריאות, לבצע בחינה של הסוגיות בחודשים הקרובים, במטרה לסייע לשיפור השירות ולייעול וחיזוק המערכת הציבורית".

אף אחד מהמשרדים לא השיב לשאלה מדוע הממשלה אינה דורשת עריכת מכרז, אף שמדובר בהוצאה ציבורית בעשרות מיליוני שקלים בשנה.

הטבת שכר ושמה ביטוח: "הציבור מממן את המטופלים העשירים"

מדוע המדינה בכלל משתתפת במימון ביטוח האחריות המקצועית של הרופאים עובדי המדינה, מעבר לביטוח הממשלתי שמגיע להם דרך חברת הביטוח ענבל, ובהיקף של קרוב ל–20 מיליון שקל בשנה? ומדוע שהמדינה תממן הגנה משפטית לרופאים שהורשעו בפלילים למשל, או לרופאים שיש נגדם הליכים משמעתיים מטעם המדינה עצמה?

בהסתדרות הרפואית מסבירים כי מדובר בהטבת שכר ככל הטבת שכר אחרת. "פסק בוררות ופסיקה של בית המשפט קובעים כי נושא ביטוח האחריות המקצועית הוא חלק אינטגרלי מתנאי העבודה (בדומה לביטוח פנסיוני או קרן השתלמות; רל"ג) של הרופא במטרה לדאוג הן לתובע והן לרופא", אומרת עו"ד לאה ופנר, מזכ"לית ההסתדרות הרפואית.

לדבריה, "אף שניתנת הגנה לכל עובד מדינה, לרבות רופאים, דרך חברת ענבל, הרופא יכול להתייעץ ולקבל הגנה אישית נוספת באמצעות המבטח. כך למשל, היה בפרשת רמדיה - ענבל סירבה לממן את הביטוח על רקע פלילי, וההגנה ניתנה דרך המבטח".

עו"ד עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי, חושב שמדובר בעיוות. "מדובר בהטבת שכר שגורמת לכך שהרופא אינו מפנים את העלות האמיתית של הפרקטיקה הפרטית שלו", הוא אומר. "בפועל, במקום שעלות הביטוח תיגבה מהמטופלים שפונים לרפואה הפרטית (גילום במחיר הפעולה), הציבור הוא זה ששוב מממן את המטופלים המבוססים יותר, אלה שצורכים שירותים פרטיים.

"בנוסף, הטבת השכר פוגעת בחלק לא מבוטל של הרופאים - אותם רופאים שאין להם קליניקה פרטית, ולכן הם לא 'נהנים' מההטבה. מדובר באותם רופאים שהשכר שלהם נמוך משמעותית משכר חבריהם, בעלי הקליניקה בפרטית, שהיו יכולים לקבל את הסכום הכספי למשכורת".

יו"ר ארגון המתמחים מרשם, אראל בוצ'ינסקי, סבור שהביטוח מיותר: "יש פה עיוות של הדברים", הוא אומר. "לממן הגנה בהליכי משמעת והליכים פליליים זה התפקיד הכי בסיסי וחשוב של ארגון עובדים - לייצג ולהגן על העובד (והרי לשם כך בדיוק הרופאים משלמים את דמי החבר הגבוהים ביותר במשק). כפו עלינו את הביטוח הזה, מבלי שניתנה לנו האפשרות לבחור בו, ומבלי שהסכימו לחשוף בפנינו את הפוליסה".

יגודה טוען כי "את האצבע יש להפנות לכיוון משרד האוצר, שבמקום לתת לרופאים תוספת שכר, העדיף לממן ביטוח כהטבת שכר - הטבת שכר שבמידה מסוימת אושרה מתוך ראייה קצרת טווח, ומבלי שחזו את ההתפתחות של הרפואה הפרטית בישראל ואת ממדיה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ