איכילוב מציג: הדרך האסתטית להחדיר רפואה פרטית לבית חולים ציבורי - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איכילוב מציג: הדרך האסתטית להחדיר רפואה פרטית לבית חולים ציבורי

בבניין סמי עופר שבמרכז הרפואי פועל מערך רפואה אסתטית, שמציע טיפולים וניתוחים פרטיים - מהגדלת חזה וניתוחי אף ועד לשאיבת שומן ומתיחת פנים ■ רוני גמזו, מנהל איכילוב: "אני רוצה שהרופאים והאחיות יעבדו כמה שיותר בתוך בית החולים" ■ משרד הבריאות: "חלו שינויים שמחייבים חשיבה מחודשת"

תגובות

האם ראוי שבית חולים ציבורי יפעיל מערך פרטי של ניתוחים אסתטיים, שפועל כמשק סגור בלב המערכת הציבורית, מבלי לייצר רווח נוסף לבית החולים? האם ראוי לעשות זאת כדי לשמור על הפעילות הפרטית של הרופאים והאחיות בין כותלי בית החולים?

בקומה השישית של בניין הלב על שם סמי עופר שבמרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) מתנהל מעין בית חולים פרטי לכירורגיה פלסטית. בכירי הפלסטיקאים של המרכז הממשלתי־עירוני הידוע, ובהם מנהלים בכירים, מבצעים ניתוחים אסתטיים פרטיים בחדרי הניתוח של בית החולים: שאיבת שומן, מתיחת בטן, ניתוחי שדיים, מתיחת פנים, עפעפיים וצוואר, ניתוחי אף, ואוזניים ועיצוב סנטר.

בניין הלב איכילוב
רונה וטש

ניתוחים אסתטיים אינם נכללים בסל הבריאות ואינם מתבצעים במימון ציבורי, אך מפעל הניתוחים הפרטיים הזה משווק תחת המותג והמוניטין החזקים של איכילוב ושל הרפואה הציבורית.

"ניתוחים אסתטיים? בטוח בבית חולים!", נכתב באתר האינטרנט של המרכז הרפואי הממשלתי. "מנתחים מומחים, חדרי ניתוח מתקדמים, מערך טיפול נמרץ 24/7", מצוין שם בהבלטה. ולצד הכיתוב - תמונות הרופאים של איכילוב, עם התארים הציבוריים שלהם. פרופ' אייל גור, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית ומשחזרת; ד"ר דוד לשם, סגן מנהל המחלקה; וד"ר יואב ברנע, מנהל היחידה לכירורגיה פלסטית ומשחזרת של השד.

"המרכז המשולב לאסתטיקה שבמרכז הרפואי תל אביב מציע מגוון רחב של ניתוחים וטיפולים אסתטיים, הנעשים בידי צוות מנוסה של בכירי המערך לכירורגיה פלסטית משחזרת ואסתטית של המרכז הרפואי", נכתב באתר. "תחת קורת גג אחת, בסביבה בטוחה ומבוקרת שבין כותלי בית חולים גדול ומתקדם בישראל. כל רופאי המרכז הם רופאים בכירים ומומחים בתחום רפואת העור והכירורגיה הפלסטית, ולרשותם עומדות הטכנולוגיות והתשתיות המתקדמות של בית החולים", נכתב באתר.

בשיחה שקיימנו עם מוקד התורים של המרפאה, כלקוחות סמויים, מתברר כי ניתן לבחור את המנתח, אך עלות הניתוח זהה לכל מנתח (המחיר המדויק לא נמסר בטלפון) וכי פגישות ייעוץ מתקיימות החל מהשעה 15:00. התעניינו בניתוח אסתטי נפוץ, וקיבלנו שלושה שמות של מנתחים פוטנציאליים. כששאלנו מי מהם מומלץ, קיבלנו תשובה חד־משמעית לגבי אחד מהם - ואף נקבעה לנו פגישה עמו ליום ראשון הקרוב בשעה שלוש אחר הצהריים.

רוני גמזו, מנכ"ל ביה"ח איכילוב
אוליבייה פיטוסי

משרד הבריאות 
נתן אישור גורף

הפעילות הפרטית הענפה הזאת היא חוקית לחלוטין. בירור שערכנו מול איכילוב ומשרד הבריאות מגלה כי בית החולים קיבל אישור ממשרד הבריאות לבצע בתחומי בית החולים פעילות פרטית של רפואה אסתטית, דרך תאגיד הבריאות שלצד בית החולים.

תאגידי הבריאות הם גופים שהוקמו לצד בתי החולים, במטרה לאפשר את הפעלתו גם מחוץ לשעות הפעילות הרגילות. הם אמורים לאפשר למנהלי בתי החולים גמישות ניהולית רבה יותר מזו שיש להם בבית החולים - הן מבחינת השימוש בכספים והן מבחינת העסקת עובדים, אך בשנים האחרונות נשמעות שוב ושוב טענות על כך שהם נהפכו ל"גמישים מדי", בין השאר בשל העובדה שאין עליהם כמעט כל פיקוח חיצוני אפקטיבי.

מתברר כי האישור שנתן משרד הבריאות לאיכילוב לביצוע הפעילות של כירורגיה אסתטית כולל אישור גורף לבצע את הניתוחים האלה בכל שעות היום, כלומר גם בשעות הבוקר, שבהן הרופאים וחדרי הניתוח אמורים לעמוד אך ורק לרשות הציבור והרפואה הציבורית. "עם זאת", הבהירו באיכילוב, "בעת הזאת, פעילויות אלה מתבצעות בשעות אחר הצהריים ובימי שישי". במלים אחרות, במרכז הרפואי הציבורי קיבלו אישור גורף לבצע פעילות פרטית בכל שעות היממה, אך בוחרים באופן וולונטרי להגביל אותה כך שהיא לא תתבצע בשעות העבודה הציבוריות הרשמיות.

אם כך, חייבת להיות לפחות תועלת חלקית לבית החולים הציבורי כתוצאה מהפעילות הפרטית בשטחו. אחרת, איזה אינטרס יש לאיכילוב לקדם כל כך את הפרקטיקה הפרטית של רופאיו, תוך שימוש במתקניו ושירותיו הציבוריים של המרכז הרפואי?

שאלנו בבית החולים אם תאגיד הבריאות שמפעיל את הפעילות האסתטית משלם לכל הפחות תקורה לבית החולים עבור השימוש במתקנים. גילינו להפתעתנו כי אין כל תקורה כזאת, כלומר בית החולים הציבורי מעניק שירותים - חדרי ניתוח, ציוד, ניקיון - לצורך הפעילות הפרטית, אך לא מקבל על כך תמורה. זאת, מסבירים באיכילוב, בשל תקנות שהותקנו לפני 13 שנה על ידי משרד הבריאות, שקבעו כי לא תשולם תקורה כזאת.

צילום מתוך האתר למרכז המשולב לאסטתיקה
tasmc.org.il

לפי נתונים שקיבלנו מאיכילוב, הכנסות המרכז לאסתטיקה מגיעות למיליון שקל מניתוחים, ועוד 3 מיליון שקל מפעילות "דרמטו־אסתטית" כמו הזרקות וטיפולי עור. לפי ההערכות, שיעור הרווח הוא כ-10%.

אם אין תשלום תקורה, מהי התועלת שמקבל הציבור מהשימוש במתקנים הציבוריים, כולל טיפול נמרץ וחדרי ניתוח? באיכילוב משיבים: "התועלת לציבור במתן שירותים רפואיים בתחום האסתטיקה במסגרת הרפואה הציבורית היא הנגשה של השירות האסתטי לטובת אוכלוסייה גדולה מאוד, שמבקשת לעבור טיפולים אלה תחת הביטחון והבטיחות שבית חולים ציבורי יודע להעניק. תועלת נוספת היא מתן אפשרות לאנשים שסובלים מבעיות רפואיות מורכבות לעבור לראשונה טיפולים אסתטיים, באמצעות צוות רפואי מיומן ומנוסה המגובה בחדרי מיון, טיפול נמרץ, בנק דם וצוות הרדמה שהוא בעל ניסיון גדול בהתמודדות עם מטופלים מורכבים".

גמזו: "זה מאפשר 
לי להיות יעיל"

מנהל איכילוב, פרופ' רוני גמזו, אומר כי ההתייחסות לתקורה שמועברת מהתאגיד לבית החולים מעט מנותקת מהמציאות, שכן התאגיד ובית החולים הם חלק מגוף אחד. "ברור שיש פה הישענות של התאגיד על מתקני בית החולים, אך יש פעילויות אחרות שבהן התאגיד משלם תקורה של 20%, כך שזה מתאזן - ובכל מקרה כספי התאגיד הם לא משק סגור", הוא מסביר. "הרווח לתאגיד מהפעילות האתסטית משמש גם להעסקת עוד רופאים ולרכישת מכשירים יקרים".

גמזו מסביר כי מבחינת בית החולים, המטרה היא להפעיל את המשאבים כמה שיותר - קודם כל בחלקים הציבוריים, כמו ניתוחי אחר הצהריים שבסל הבריאות. "אנחנו בית החולים הציבורי שעושה הכי הרבה ניתוחים ציבוריים אחר הצהריים מכל בתי החולים, חלקם אפילו בהפסד", הוא אומר. "התור לניתוחי הכפתורים לילדים אצלנו, למשל, הוא חודש בלבד. אך אם עדיין נשארים לי חדרי ניתוח פנויים - אפעיל אותם ככל הניתן. זה מאפשר לי להיות יותר יעיל, כי המערכת קיימת ויש הוצאות קבועות, ואני רוצה לתת לרופאים ולאחיות אפשרות לעבוד כמה שיותר בתוך בית החולים".

גמזו מוסיף כי אי־העברת התקורה לא משפיעה על שכר הרופאים. "הם אדישים לזה, וגם המחיר למטופל לא מושפע מכך".

הבדלים קוסמטיים 
בין מותר לאסור

פנינו למשרד הבריאות, הרגולטור ומי שנתן אישור לפעילות פרטית גורפת בכל שעות היממה, תוך שימוש במתקן הציבורי ועובדיו בלי תשלום תמורה לבית החולים הציבורי. במשרד השיבו: "משרד הבריאות מבצע בימים אלה בחינה מקיפה של עבודת תאגידי הבריאות ויחסי הגומלין בין בית החולים לבין התאגיד. השינויים שחלו ממועד קביעת הכללים (לפני יותר מעשור - רל"ג) מחייבים חשיבה מחודשת על האסדרה הנדרשת לעבודת התאגידים".

לגופו של עניין מסבירים במשרד הבריאות כי האישור להפעלת הכירורגיה האסתטית גם בשעות היום ניתן מכיוון שאין פעילות ציבורית חופפת של בית החולים (שכן מדובר בפעילות שמחוץ לסל, ולא ניתנת באופן ציבורי). עם זאת, אומרים במשרד כי לא הרצון הטוב של איכילוב הוא שמונע את הפעלת הניתוחים האסתטיים גם בשעות היום, אלא סביר יותר שהסיבה לכך היא האיסור על רופאי ועובדי בית החולים לעבוד עבור תאגיד הבריאות בשעות היום.

ומה ההבדל בין מה שקורה באיכילוב לבין פרשת קלאס קליניק בשיבא, שבה רופאים עמדו לדין ומשרד הבריאות סגר את המרפאה לאחר שהתגלה כי התקיימה בה פעילות פרטית ענפה גם בשעות היום? ההבדל, כפי שנמסר ממשרד הבריאות, הוא כמעט סמנטי: בקלאס קליניק היה מדובר בכסף שעובר ישירות מהמטופל למנתח הפלסטי, ואילו במקרה של איכילוב, השירות מסופק על ידי תאגיד הבריאות שגם מקבל את התשלום מהמטופל.

במשרד הבריאות אומרים כי כעת יזמנו את בית החולים לבירור מעמיק וילמדו לעומק את הנושא. "כל הסוגיות הנוספות, לרבות היקף הפעילות כיום והשאלה היכן היא מתבצעת ואם נשמר העיקרון שלפיו לא נפגעת פעילות ליבה של המרכז הרפואי יידונו בנפרד מול המרכז הרפואי", נמסר מהמשרד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#