קופות החולים לא יוכלו להתנות טיפול נפשי לחולים קשים באבחון פסיכיאטרי

מאז שיצאה לדרך הרפורמה בבריאות הנפש, התחילו הקופות להקשות על חולים קשים המבקשים טיפול נפשי ‏■ משרד הבריאות: אסור לקופות להתנות את הטיפול גם בטופס התחייבות נפרד

רוני לינדר
רוני לינדר

קופות חולים חייבות לאפשר לחולים קשים שמקבלים טיפול נפשי לתמיכה במצבם להמשיך לקבל את הטיפול בלי צורך בטופס התחייבות (טופס 17) נפרד או הפניית החולה לאבחון פסיכיאטרי כתנאי מקדים לקבלת הטיפול. משרד הבריאות הבהיר בשבוע שעבר לקופות החולים כי הטיפולים האלה כבר כלולים כיום בסל הבריאות, והם לא חלק מהרפורמה בבריאות הנפש.

רבים מהחולים הקשים, כמו חולי סרטן, דיאליזה, חולי לב וחולי טרשת נפוצה, סובלים ממצוקה נפשית קשה כתוצאה מהמחלה הגופנית, ומקבלים לצד הטיפול הגופני במחלתם גם טיפול נפשי תומך בבתי החולים מצד אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. מדובר בשירות פסיכולוגי רפואי, שניתן לרוב במרפאות החוץ של בתי החולים או במרפאות הקופה, על ידי צוות ייעודי שהוכשר לכך, ללא טופס התחייבות נפרד או תשלום, אלא כחלק מהטיפול הכולל.

אלא שעם כניסתה לתוקף של הרפורמה בבריאות הנפש, שמעבירה את האחריות לטיפולים נפשיים לקופות החולים, בתחילת יולי השנה, התחילו להצטבר במשרד הבריאות עדויות על מטופלים, שחולים במחלות קשות וקיבלו טיפול משולב גופני ונפשי, שהתחילו להיתקל בקשיים ודרישות חדשות מצד קופות החולים בקבלת התחייבות להמשך הטיפול. רבים מאלה שניסו לקבל את ההתחייבות אף נתקלו בסירוב מצד הקופה.

בית חולים שערי צדק
בית חולים שערי צדק צילום: אמיל סלמן

הדיווחים הגיעו למשרד הבריאות ישירות מחולים וכן מארגונים שעוסקים בנושא. כך למשל, פנתה אמא לילדה בת שבע החולה בטרשת נפוצה לארגון זכותי, וסיפרה כי בתה מקבלת טיפול משולב גופני־נפשי מקצועי על ידי נוירו־פסיכולוג בבית חולים ממשלתי שבו היא מטופלת כבר יותר משנתיים, על בסיס שבועי. לדבריה, מאז כניסת הרפורמה לתוקף התבקשה על ידי בית החולים לקבל התחייבות מקופת החולים לטיפול הנפשי, אך קופת החולים שלה סירבה. "כל שבוע שנטע ללא טיפול משפיע לרעה על יכולתה להתמודד עם מצבה הנפשי והבריאותי", כתבה האם לארגון.

במכתב של ד"ר ורד עזרא, ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, למנכ"לי קופות החולים, היא מדגישה כי "אין כל קשר בין שירות זה לרפורמה בבריאות הנפש ולסל השירותים בתחום בריאות הנפש שהתווסף לתוספת השנייה (סל הבריאות; ר.ל.ג) בעקבות הרפורמה. מכאן שבאחריות הקופות להמשיך ולתת שירותים אלה גם אחרי הרפורמה באותם התנאים, לרבות מקום מתן השירותים (במרפאה אונקולוגית למשל)".

לדברי עידית סרגוסטי, רכזת תחום בריאות הנפש בארגון בזכות לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, "אנשים המתמודדים עם בעיות ומחלות גופניות, זקוקים לא אחת לתמיכה נפשית כדי לאפשר להם להתמודד עם גילוי המחלה, טיפולים קשים אותם עליהם לעבור, הכאב הנלווה לעתים למחלות ועוד. ואכן, הזכות לקבלת טיפולים נפשיים במצבים אלה עוגנה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי עם חקיקתו.

"בשל הערפל ששרר במערכת הבריאות בכל הנוגע לגורם האחראי למתן טיפולים נפשיים, זכות זו לא מומשה במלואה עד היום. החלתה של הרפורמה בבריאות הנפש איפשרה לפזר ערפל זה והבהירה בצורה חד־משמעית כי טיפולים נפשיים באשר הם, לרבות אלה הניתנים לחולים במחלות גופניות קשות, מהווים חלק מסל השירותים שבאחריות קופות החולים. אנחנו מברכים על ההבהרה שיצאה מטעם המשרד".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ