בכחצי מהניתוחים הפרטיים, המנתח והמטופל השתדכו במערכת הציבורית - בריאות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בכחצי מהניתוחים הפרטיים, המנתח והמטופל השתדכו במערכת הציבורית

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה הנהגת תקופת צינון של ארבעה עד שמונה חודשים בין מפגש עם רופא המערכת הציבורית לטיפול פרטי על ידי אותו הרופא

8תגובות

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה ביום חמישי פה אחד, לקראת קריאה שנייה ושלישית, את הסעיפים בחוק ההסדרים שמטרתם לרסן את הרפואה הפרטית ולצמצם תופעות לא רצויות שמתרחשות בה. שני הסעיפים הם חלק מתוכנית כוללת של האוצר לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית והורדת יוקר המחיה 
בתחום הבריאות.

חברי הכנסת אישרו את הסעיף בחוק שלפיו רופא מומחה לא יוכל לטפל במטופל במערכת הפרטית במשך תקופה של ארבעה עד שמונה חודשים לאחר המועד האחרון שבו טיפל באותו המטופל במערכת הציבורית. תקופת הצינון הממושכת יחסית נועדה למנוע מצבים שבהם רופאים מסיטים מטופלים מהמערכת הציבורית לקליניקות הפרטיות שלהם, ולמעשה משתמשים במערכת הציבורית ככלי ל"גיוס" מטופלים פרטיים.

הסעיף היה חשוב ביותר לאגף התקציבים באוצר ולעומד בראשו, אמיר לוי, שבאופן יוצא דופן אף הגיע בעצמו לדיון. לדברי לוי, מהלך זה ומהלכים משלימים אחרים בחוק ההסדרים נועדו לטפל בעלייה המסחררת בהוצאה הפרטית לבריאות: "ביטוחי הבריאות נהפכו למנוע הצמיחה העיקרי של חברות הביטוח בסדרי גודל מתחומים אחרים - אין מנוע צמיחה אחר", אמר לוי בדיון. "וזה לא שהציבור מקבל יותר - אלא פחות. הוא משלם יותר ומקבל הרבה פחות, כי כשאדם מגיע למערכת הציבורית, אומרים לו: אתה יכול לקבל תור אך זה ייקח כמה חודשים, אבל אפשר לקצר ולהגיע לפרטי".

לדבריו, "הרפואה הציבורית בבוקר מהווה מעין טרמינל - מגיעים בבוקר, מחכים הרבה זמן, כשמגיעים לרופא אז אם צריכים פרוצדורת המשך - הדרך הקלה והיקרה היא להגיע אליו לרפואה הפרטית. זה קורה בכל יום, עם רופאים שעובדים בבוקר בציבורי ואחר הצהריים בפרטי. לכן אם מטופל יגיע בבוקר ויצטרך לחכות ארבעה עד שמונה חודשים - זה לא יקרה".

תומר אפלבאום

בדיון חשף מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, נתונים חדשים שנאספו בימים האחרונים מקופות החולים על ידי רואה חשבון, שלפיהם אין מדובר במקרים נקודתיים אלא בתופעה נרחבת ביותר: מתוך כ–160 אלף פעילויות ניתוחיות שבוצעו באופן פרטי על ידי הביטוחים המשלימים בתקופה שנבדקה, אמר בר סימן טוב, ב–43%–45% היה מפגש מקדים עם הרופא במערכת הציבורית שביצע את הניתוח, בטווח של עד שלושה חודשים לפני הניתוח.

בתגובה לנתונים אמר ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), כי סמנכ"לית הפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות, רויטל טופר חבר טוב, הבהירה כי התופעה פחות נפוצה בשירותי בריאות כללית לעומת שאר הקופות. בר סימן טוב ציין כי "אחת הסיבות שהכללית נמצאת בגירעון יותר גדול היא שהקופה לא יצרה את ההסטה לפרטי באותה המידה".

במשרד הבריאות סירבו להעביר את הנתונים המלאים. במשרד מסבירים כי "בשל רגישות הנושא, הנתונים עוברים טיוב נוסף על ידי רואה חשבון, ולאחר מכן יוצגו לציבור באופן מלא. אין כל כוונה להסתיר, אבל אי־אפשר לפרסם נתונים רגישים כל כך ללא תיקוף מלא".

עם זאת, ואף שהתופעה מטרידה את שני המשרדים, המתח בין משרד הבריאות לאוצר ניכר בדיון, סביב שאלת התקצוב הציבורי שיגיע לצד המהלך: מרבית הדיון התרכז בשאלה אם קיים תקציב מספק שיאפשר להפסיק באחת את הניתוחים הפרטיים שמתקיימים בצורה הזאת, מבלי להקצות תקציב נאות להגדלת מספר הניתוחים 
במערכת הציבורית.

הרפואה הציבורית תתחזק מהמהלך

אנשי משרד הבריאות וכמה מחברי הכנסת הביעו דאגה מכך שללא תקציב מתאים של מאות מיליוני שקלים להגדלת היקף הניתוחים בבתי החולים הציבוריים, הסעיף ייכשל ולא יאכף, או שיפגע בחולים. "משרד הבריאות תומך בתיקון, אבל אנחנו רוצים לתת את ההקשר", אמר בר סימן טוב. "בעינינו המסגור של הדיון הוא הרבה יותר רחב, ונוגע בשורשי המערכת, לא רק ברופאים, לא רק בקופות חולים, אלא באופן שבו שמערכת הבריאות בנויה ועובדת". הוא כינה את מערכת הבריאות בישראל "אנדרוגינוס", שבנוי משילוב בין רפואה ציבורית לפרטית, הזכיר את השהקעה הציבורית הנמוכה בבריאות בישראל, ואמר כי מצב זה יצר "פתרונות שהמערכת בנתה שבסוף שולחים את המבוטחים מהמערכת הציבורית לפרטית". לדבריו, "הכלל הרגולטורי שלפיו רופא שראה חולה במערכת הציבורית לא יראה אותו בפרטית מבורך, אבל כדי שזה יקרה באמת ולא יימצאו מעקפים שונים לסעיף (לדברי בר סימן טוב, במשרד כבר חשבו על לפחות שלוש שיטות לעקיפת האיסור) - החולים צריכים לקבל את השירות במערכת הציבורית בלי תורים. כדי שזה יקרה אנחנו צריכים שיהיו משאבים לספק את השירות הזה".

אמיל סלמן

באוצר הודו כי "צמצום ניגוד העניינים של הרופאים (תקופת הצינון; רל"ג) צפוי להביא לירידה בהיקף הפרוצדורות המבוצעות ברפואה הפרטית ולעלייה במספר הפרוצדורות המבוצעות ברפואה הציבורית". ראש אגף התקציבים התחייב בדיון כי יהיה מימון נוסף להגדלת היקף הניתוחים במערכת הציבורית (ממימון בביטוח המשלים למימון דרך הסל), אך הצדדים עדיין רחוקים מלהסכים על תג המחיר. "אנחנו הולכים למהלך הזה בעיניים פתוחות", אמר סגן ראש אגף התקציבים, יאיר פינס. "זה יעלה כסף בתקציב המדינה, אבל זה מהלך אקטיבי שיגרום לנו לאתר את המקורות לתוספת תקציב למערכת הציבורית. זה לא משהו שאנחנו עושים כל יום, ולכן זה מהלך הדרגתי שלא יקרה ביום אחד".

ח"כ אורלי לוי־אבקסיס (ישראל ביתנו), הביעה דאגה מכך שהפעלת הסעיף באופן מיידי עלולה לפגוע בחולים בפריפריה שעומד לרשותם מבחר מצומצם בהרבה של רופאים. "אני לא יודעת אם אתם לא משחקים פה בבריאות של אנשים", אמרה. "אני בעד חיזוק הרפואה הציבורית, אבל בנושא הזה אתם קודם כל סוגרים את האופציה, ומצד שני עוד לא יצרתם את התשתית שתאפשר לנו ליהנות מקיצור התורים". בעקבות התנגדותה של לוי־אבקסיס, הוכנס שינוי בניסוח החוק, שלפיו התקנות שיתקן משרד הבריאות יקחו בחשבון מיקום גיאוגרפי בלוחות הזמנים של המהלך.

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, התנגד לתיקון החוק, ואמר: "החוק הזה הוא לא מה שיעשה את ההבדל לטובת המערכת הציבורית. מה שיקרה בפועל, זה שרופא בכיר יימנע מלבדוק חולים במערכת הציבורית. זאת סנקציה על המטופלים".

מוקדם יותר באותו היום אישרה ועדת הכספים את הסעיף שלפיו רופאים שמבצעים ניתוחים פרטיים לא יוכלו יותר לקבל את שכרם ישירות מהמבוטח (מהכיס או דרך חברת הביטוח שלו), אלא רק דרך בית החולים הפרטי או המרפאה שבה תבוצע הפרוצדורה. כלומר, מעכשיו כל תשלום של המטופל על ניתוח פרטי ישולם למוסד ולא לרופא עצמו. הרופא והחולה יוכלו לסכם ביניהם על סכום התשלום לרופא, אך התשלום יעבור דרך המוסד. התיקון הזה רלוונטי רק לרופאים שאינם חלק מההסדרים (הרשימות הסגורות) של הביטוח המשלים וחברות הביטוח (שבמקרה שלהם כבר היום התשלום אינו ישיר למנתח), ושסוגרים מחיר עם המבוטח ומקבלים את התשלום ישירות ממנו או מחברת הביטוח שלו.

באוצר אומרים כי "שינוי זה יגדיל את האחריות המלאה של בית החולים הפרטי על כלל הפעילות המתבצעת בין כתליו, וישמש ככלי לריסון המחירים במערכת הבריאות הפרטית. צעד זה יוביל להוזלת יוקר המחייה ולצמצום התמריץ להסיט טיפולים מהמערכת הציבורית לפרטית".

הרופאים בדיון התנגדו בתוקף לסעיף, וטענו כי הוא יגרום לשליטה כוחנית של בתי החולים הפרטיים עליהם. "פה סימנו רופאים. לא דורשים את זה מעורכי דין ורואי חשבון וכל האחרים, למה?", שאל אידלמן, והוסיף: "הכי מפריע לנו זה שבעצם אומרים שהרופא לא בסדר מההתחלה. אנחנו לא חושבים שצריך לתת את כל הכוח בידיים של בית חולים פרטי. השליטה המוחלטת שזה נותן לבית החולים על הרופא בלתי נסבלת".

אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר
מיכל פתאל

חברי הכנסת, מצדם, תמכו באופן חד־משמעי בסעיף: "אנחנו לא נגד רופאים, אנחנו מחבקים אתכם", אמר ח"כ מיקי לוי (יש עתיד). "אבל כשאני נמצא במצב קריטי ואז הכל פרוץ בגלל הלחץ שאני נתון בו, אני מוכן לשלם כל מחיר. אני לא רוצה שהאזרח יתווכח עם הרופא על גובה הסכום, אנחנו רוצים שהרופאים יקבלו את מה שמגיע להם, אבל למנוע את הוויכוח בין החולה לבין הרופא המומחה".

בר סימן טוב כינה את מערכת הבריאות בישראל "אנדרוגינוס", שבנוי משילוב בין רפואה ציבורית לפרטית, הזכיר את השהקעה הציבורית הנמוכה בבריאות בישראל, ואמר כי מצב זה יצר "פתרונות שהמערכת בנתה שבסוף שולחים את המבוטחים מהמערכת הציבורית לפרטית". לדבריו, "הכלל הרגולטורי שלפיו רופא שראה חולה במערכת הציבורית לא יראה אותו בפרטית מבורך, אבל כדי שזה יקרה באמת ולא יימצאו מעקפים שונים לסעיף (לדברי בר סימן טוב, במשרד כבר חשבו על לפחות שלוש שיטות לעקיפת האיסור) - החולים צריכים לקבל את השירות במערכת הציבורית בלי תורים. כדי שזה יקרה אנחנו צריכים שיהיו משאבים לספק את השירות הזה".

באוצר הודו כי "צמצום ניגוד העניינים של הרופאים (תקופת הצינון; רל"ג) צפוי להביא לירידה בהיקף הפרוצדורות המבוצעות ברפואה הפרטית ולעלייה במספר הפרוצדורות המבוצעות ברפואה הציבורית". ראש אגף התקציבים התחייב בדיון כי יהיה מימון נוסף להגדלת היקף הניתוחים במערכת הציבורית (ממימון בביטוח המשלים למימון דרך הסל), אך הצדדים עדיין רחוקים מלהסכים על תג המחיר. "אנחנו הולכים למהלך הזה בעיניים פתוחות", אמר סגן ראש אגף התקציבים, יאיר פינס. "זה יעלה כסף בתקציב המדינה, אבל זה מהלך אקטיבי שיגרום לנו לאתר את המקורות לתוספת תקציב למערכת הציבורית. זה לא משהו שאנחנו עושים כל יום, ולכן זה מהלך הדרגתי שלא יקרה ביום אחד".

ח"כ אורלי לוי־אבקסיס (ישראל ביתנו), הביעה דאגה מכך שהפעלת הסעיף באופן מיידי עלולה לפגוע בחולים בפריפריה שעומד לרשותם מבחר מצומצם בהרבה של רופאים. "אני לא יודעת אם אתם לא משחקים פה בבריאות של אנשים", אמרה. "אני בעד חיזוק הרפואה הציבורית, אבל בנושא הזה אתם קודם כל סוגרים את האופציה, ומצד שני עוד לא יצרתם את התשתית שתאפשר לנו ליהנות מקיצור התורים". בעקבות התנגדותה של לוי־אבקסיס, הוכנס שינוי בניסוח החוק, שלפיו התקנות שיתקן משרד הבריאות יקחו בחשבון מיקום גיאוגרפי בלוחות הזמנים של המהלך.

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, התנגד לתיקון החוק, ואמר: "החוק הזה הוא לא מה שיעשה את ההבדל לטובת המערכת הציבורית. מה שיקרה בפועל, זה שרופא בכיר יימנע מלבדוק חולים במערכת הציבורית. זאת סנקציה על המטופלים".

מוקדם יותר באותו היום אישרה ועדת הכספים את הסעיף שלפיו רופאים שמבצעים ניתוחים פרטיים לא יוכלו יותר לקבל את שכרם ישירות מהמבוטח (מהכיס או דרך חברת הביטוח שלו), אלא רק דרך בית החולים הפרטי או המרפאה שבה תבוצע הפרוצדורה. כלומר, מעכשיו כל תשלום של המטופל על ניתוח פרטי ישולם למוסד ולא לרופא עצמו. הרופא והחולה יוכלו לסכם ביניהם על סכום התשלום לרופא, אך התשלום יעבור דרך המוסד. התיקון הזה רלוונטי רק לרופאים שאינם חלק מההסדרים (הרשימות הסגורות) של הביטוח המשלים וחברות הביטוח (שבמקרה שלהם כבר היום התשלום אינו ישיר למנתח), ושסוגרים מחיר עם המבוטח ומקבלים את התשלום ישירות ממנו או מחברת הביטוח שלו.

באוצר אומרים כי "שינוי זה יגדיל את האחריות המלאה של בית החולים הפרטי על כלל הפעילות המתבצעת בין כתליו, וישמש ככלי לריסון המחירים במערכת הבריאות הפרטית. צעד זה יוביל להוזלת יוקר המחייה ולצמצום התמריץ להסיט טיפולים מהמערכת הציבורית לפרטית".

הרופאים בדיון התנגדו בתוקף לסעיף, וטענו כי הוא יגרום לשליטה כוחנית של בתי החולים הפרטיים עליהם. "פה סימנו רופאים. לא דורשים את זה מעורכי דין ורואי חשבון וכל האחרים, למה?", שאל אידלמן, והוסיף: "הכי מפריע לנו זה שבעצם אומרים שהרופא לא בסדר מההתחלה. אנחנו לא חושבים שצריך לתת את כל הכוח בידיים של בית חולים פרטי. השליטה המוחלטת שזה נותן לבית החולים על הרופא בלתי נסבלת".

חברי הכנסת, מצדם, תמכו באופן חד־משמעי בסעיף: "אנחנו לא נגד רופאים, אנחנו מחבקים אתכם", אמר ח"כ מיקי לוי (יש עתיד). "אבל כשאני נמצא במצב קריטי ואז הכל פרוץ בגלל הלחץ שאני נתון בו, אני מוכן לשלם כל מחיר. אני לא רוצה שהאזרח יתווכח עם הרופא על גובה הסכום, אנחנו רוצים שהרופאים יקבלו את מה שמגיע להם, אבל למנוע את הוויכוח בין החולה לבין הרופא המומחה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#