בג"ץ דחה את עתירת ההסתדרות הרפואית נגד מינוי מנכ"ל שאינו רופא למשרד הבריאות

שופטי בג"ץ קבעו כי המינוי של משה בר סימן טוב, שאינו רופא, לא מצדיק התערבות בית המשפט, אך סייגו: "נעשה בנידון ניסוי שיש בו חידוש - יש רק לקוות שהניסוי יצליח. האחריות המוטלת על כתפיו כבדה"

רוני לינדר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רוני לינדר

בג"ץ דחה אתמול את עתירת ההסתדרות הרפואית נגד מינוי משה בר סימן טוב למנכ"ל משרד הבריאות, משום שאינו רופא.

בר סימן טוב כיהן במשך שש שנים כסגן ראש אגף התקציבים, והיה אחראי על מערכת הבריאות. המשנה לנשיאת בית המשפט, אליקים רובינשטיין, קבע כי אף שטענת ההסתדרות הרפואית שאין לשנות נוהג שקיים מקום המדינה, לפיו המנכ"ל הוא רופא, היא "שובת לב" - המינוי לא חורג ממתחם הסבירות באופן המצדיק התערבות.

משה בר סימן טובצילום: אייל טואג

"נעשה בנידון ניסוי, שיש בו חידוש, על ידי ראש הממשלה ושר הבריאות וסגן השר, ועל ידי ועדת המינויים ועל ידי הממשלה", קובע רובינשטיין בפסק דין אליו הצטרפו גם השופטים סלים ג'ובראן וניל הנדל; "יש רק לקוות כי הניסוי יצליח, וחרף הבעייתיות תצמח תועלת למערכת הבריאות ולציבור מיכולותיו של המנכ"ל החדש בתחומי כלכלת הבריאות והרגולציה". האחריות המוטלת על כתפיו כבדה.

בפסק דין מנומק מתעכב רובינשטיין על עניין הנוהג המושרש במשרד הבריאות: "עולה השאלה אם הנוהג רב השנים מטה את הכף לעבר פרשנות ייחודית למשרדים ה"מקצועיים" שונים, כמו שמשרד החקלאות ינוהל על ידי אגרונום, משרד המשפטים על ידי משפטן, (...) או שמא גדרי הדין מותירים שיקול דעת לוועדת המינויים".

עוד הוא אומר: "אפשר גם לשאול, אם ההתמצאות הייחודית בתחומו הספציפי של המשרד היא עיקר, או שמא לכישורים רלוונטיים אחרים משקל". הוא מוסיף, "חלק ניכר מבעיותיה של מערכת הבריאות הוא כלכלי וכספי ועל כך אין חולק. הדעת נותנת כי הדרג הממונה סבר שאתגר מרכזי המונח לפתחה של מערכת הבריאות, הוא הנושא הכלכלי. ולשמו של זה יש צורך באיש כלכלה וכספים".

הוא מתמודד עם טענת ההסתדרות הרפואית כאילו בר סימן טוב, שהגיע מאגף תקציבים, הובא כדי לקצץ בתקציבי הבריאות, ואומר כי ייתכן שדווקא ההפך הוא הנכון, ובר סימן טוב הובא "כמי שיוכל מטעם מערכת הבריאות, בחינת 'דברים שרואים מכאן אין רואים משם', לסייע למערכת הבריאות בהשגת תקציבים ולהיאבק למענה".

עוד קובע רובינשטיין כי חוק שירות המדינה (מינויים) מגדיר מינויו של מנכ"ל כמשרת אמון, ואינו מבחין בין משרדי הממשלה, מה שמקשה לתמוך בעתירה.

בנוגע לטענת ההסתדרות הרפואית כי ישנה שורה ארוכה של סמכויות סטטוטוריות שהוענקו למנכ"ל משרד הבריאות, שמחייבות הפעלת שיקול דעת מקצועי־רפואי, קובע רובינשטיין כי "אין להקל בכך ראש, אך יש לזכור כי שרים מתקינים תדיר תקנות שאין הם בקיאים בהכרח, מבלי לפגוע במגוון תכניהן, והמטרה הסטטוטורית היא נטילת האחריות על ידיהם בחתמם על התקנות".

לדברי רובנישטיין גם אם מנכ"ל המשרד היה רופא, לא היה ביכולתו לשלוט בכל נושא רפואי, שכן זה עולם רב התמחויות וגם הוא היה צריך להתייעץ. "אכן, לפנינו סטייה ממסורת רבת שנים", מסכם רובינשטיין, "אך נוכח סוגי האתגרים שלפניהם עומדת מערכת הבריאות אין לשלול את התאמת המשיב, מכל מקום בוודאי שהממנים הדגישו - וימים יגידו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker