ההסדר שהוסתר מהציבור: נתניהו יהיה שר בריאות במשרה מלאה - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההסדר שהוסתר מהציבור: נתניהו יהיה שר בריאות במשרה מלאה

ביום שלישי ידון בג"ץ, בהרכב של חמישה שופטים, בעתירת יש עתיד נגד מינוי יעקב ליצמן לסגן שר למשרד הבריאות ■ היועץ המשפטי לממשלה הבהיר לראש הממשלה נתניהו: ההסדר של "סגן שר בתפקיד שר" לא יוכל להתקיים עוד

44תגובות

הסדר מיוחד שגובש עם הקמת הממשלה הנוכחית מחייב את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתפקד באופן פעיל כשר הבריאות — ולא לאפשר לסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, לפעול כשר הבריאות הלכה למעשה.

מסמך שעליו חתומים השניים — ושצורף כנספח לתגובת המדינה לעתירה שבה דן בג"ץ נגד מינוי ליצמן לסגן שר, ולא לשר — קובע כי על נתניהו לגלות מעורבות וסמכות אישית בכל ההחלטות והפעולות המרכזיות של משרד הבריאות, וכן לקיים פגישות שבועיות עם ליצמן ועם מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב.

קיומו של המתווה יוצא הדופן לא נחשף לציבור עד כה, וכלפי חוץ נוצר הרושם כי ליצמן יכהן כשר הבריאות לכל דבר ועניין — כפי שעשה בקדנציה הקודמת שלו כסגן שר הבריאות, בממשלה ה–32 (2009–2013). סיעתו של ליצמן בכנסת, יהדות התורה, אינה מעוניינת לקבל תפקידי שרים בממשלה — ובשל כך נקבע ב–2009 כי ליצמן יופקד על תיק הבריאות, אך תוארו יישאר של סגן שר.

גם בממשלה הקודמת כיהן נתניהו כשר הבריאות על פי תוארו, ויידרש, כאז כן עתה, לחתום על מסמכים שונים בתחום הבריאות אשר מחייבים את סמכות השר — כגון צווים ותקנות. בממשלה הנוכחית מכהן נתניהו במקביל גם כשר החוץ, שר התקשורת והשר לשיתוף פעולה אזורי.

אמיל סלמן

ביום שלישי ידון בג"ץ בעתירה שהגישה סיעת יש עתיד נגד המדינה, ראש הממשלה, היועץ המשפטי ולממשלה ועוד, בטענה כי ההחלטה למנות את ליצמן ל"סגן שר במעמד של שר" במשרד הבריאות אינה חוקית. העתירה מתבססת, בין השאר, על פסיקת בג"ץ מ–2009 בעתירה של ההסתדרות הרפואית באותו עניין, שבה קבע בית המשפט כי "מוסד סגן השר במעמד שר ראוי שיחלוף מן העולם", וכי "המוסד של 'כאילו' סגן שר הממלא את פונקציות השר הוא מוסד הקרב לסוף דרכו".

ביום חמישי הורתה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, על דיון בהרכב מורחב של חמישה שופטים בעתירה. בראש ההרכב תעמוד נאור עצמה, ולצדה המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, השופט סלים ג'ובראן, השופט חנן מלצר והשופט ניל הנדל. הדיון יתקיים ביום שלישי הקרוב.

מתגובת המדינה עולה כי כבר ביום השבעת הממשלה לפני כחודשיים, ולפני מינוי סגני השרים, שיגר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מכתב לנתניהו בעניינו של ליצמן, ובו הוא קובע כי "הדין אינו מתיר לחזור ולקיים את דפוס הפעולה שנהג ביחסים שבין שר הבריאות לסגן שר הבריאות בתקופת כהונת הממשלה ה–32", וכי ההסדר אינו מתיישב עם ההלכות שנקבעו בבג"ץ, עם חוק יסוד: הממשלה ועם הנחיות היועמ"ש.

במכתבו מזכיר וינשטיין כי פעולתו של סגן השר נועדה להקל על עבודת השר, "אך אינה גורעת מאומה מאחריותו של השר, ולזו חייב להינתן מובן ממשי להלכה ולמעשה". הוא מזכיר גם כי בית המשפט העליון שלל את האפשרות שסגן שר יפעל כשר לכל דבר, ו"כבעל הבית של המשרד... משל היה לשר עצמו". לבסוף קובע וינשטיין כי "יהיה על שר הבריאות (נתניהו; רל"ג) להבטיח כי טיב מעורבותו בענייני המשרד והיקפה מממשים באופן אמיתי, מהותי ועמוק את אחריותו כשר הממונה על המשרד", וכי הוא מחויב ב"שליטה אפקטיבית ומעורבות ממשית בניהול המשרד וקביעת המדיניות". לבסוף הוא מנחה את ראש הממשלה לגבש מתווה ברור לגבי דפוסי העבודה של ליצמן במשרד.

ליצמן מונה כמה ימים לאחר מכן, והמתווה גובש על ידי נתניהו, במעורבות היועמ"ש וליצמן עצמו. עיון בו מלמד עד כמה סמכויותיו של ליצמן בכהונה הנוכחית במשרד הבריאות מצומצמות, לפחות באופן רשמי.

על פי המתווה, נתניהו וליצמן נדרשים להיפגש לפחות פעם בשבוע לישיבת עבודה. על ליצמן לעדכן את נתניהו בכל החלטה הנוגעת לסוגיות מרכזיות אשר מתעוררות בפעילות המשרד בתחומי קביעת מדיניות ויישומה, "ובנסיבות המתאימות יביא את הדברים להכרעת השר".

סמכויות התפקיד נתונות בידיו של נתניהו, ואילו ליצמן נדרש לפנות אליו כל אימת שהוא מעוניין להפעיל סמכותו, כדי שנתניהו ישקול את הדברים ויקבל את ההחלטה בשלב הפעלת הסמכות.

נתניהו יקבל החלטות למעשה בכל עניין עקרוני שנוגע למשרד הבריאות, וב"כל עניין הקשור בשינוי מערכתי במערכת הבריאות (רפורמה), סוגיות מהותיות בתחום הסדרת מקצועות הבריאות, החלטות עקרוניות הנוגעות למערכת בתי החולים, החלטות בעלות השלכות תקציביות משמעותיות, והחלטות בעלות השלכות רוחב משמעותיות בתחום הבריאות".

שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, נפגשה עם נתניהו בארבע עיניים פעמיים בלבד במהלך כהונתה — פעם אחת לפגישת היכרות, והפעם השנייה סמוך לנפילת הממשלה, סביב חוק ההסדרים, כשניסתה לשכנע אותו לקבל את המתווה להגבלת הרפואה הפרטית. במשבר הפוליו, למשל, נתניהו הסתפק בשיחות טלפוניות עמה, ובנושא הדסה נפגשו בפורום גדול.

לטענתה, אין כל סיכוי שנתניהו יוכל להקדיש מזמנו לנושא הבריאות: "אם היינו חושבים שזה ריאלי שראש הממשלה ייקח על עצמו את כל האחריות ויתעמק בנושא ברמה השבועית, אז בסדר. אבל כולנו יודעים שזה בלתי־אפשרי ולא ריאלי. אני גם חושבת שלראש הממשלה יש דאגות רבות אחרות, ויש ניגוד עניינים בכך שיעדיף את נושא הבריאות על פני כל העניינים האחרים של המדינה.

"המתווה הוא לצורך הגשה לבית המשפט, למראית עין בלבד", מסכמת גרמן. "זה לא יתקיים בסדר היום העמוס של ראש ממשלה בישראל, שמתמודד עם עליות וירידות במצב הביטחוני והמדיני".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#