רשות האשפוז מתה בדרך לבית החולים - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות האשפוז מתה בדרך לבית החולים

סיפורה של הרשות שנגנזת למול עינינו הוא גם סיפור על משילות - או ליתר דיוק היעדרה

3תגובות

תוכנית עבודה, צוות מצומצם, עבודת מטה מסודרת והמון תוכניות לעתיד - כל זה כבר היה ברשות האשפוז החדשה. ואז הגיעו פירוק הממשלה, התפטרותה של שרת הבריאות יעל גרמן, שהובילה את המהלך - ואנחת הקלה במשרד הבריאות שנשמעה עד קצה המדינה. המהלך כולו נכנס להקפאה עמוקה, עד לבואו של השר הבא.

כשיעקב ליצמן נכנס לתפקידו, למעשה עוד הרבה לפני שנכנס, התברר די מהר שרשות האשפוז תמות מות נשיקה עוד לפני שתקום: ראשית, זה לא המהלך שלו, אלא מהלך שרשום על שם קודמתו בתפקיד. שנית, קשה לכל שר לוותר מרצונו החופשי על סמכויות של משרדו. שלישית - ליצמן הצהיר גם בעבר כי אינו תומך בהקמת רשות כזאת.

תומר אפלבאום

לדומיניסיני לעומת זאת לקח לא מעט זמן להבין כי גורל הרשות נחרץ. בהתחלה היא עדיין ניסתה לשדר "עסקים כרגיל", והמשיכה בפעולות הפיתוח, ואפילו נקלעה לקרב טריטוריה מול מנכ"ל משרד הבריאות בסמוך לבחירות. אלא שבשבועות האחרונים גם אצלה נפל האסימון: היא הבינה שלא תקבל מליצמן את הגיבוי הדרוש לה כדי להקים ולייצב את הרשות מול משרד הבריאות ומול מנהלי בתי החולים, וכי בלי גיבוי אין שום טעם להיכנס להרפתקה הזאת.

סביר להניח ששום מחאה לא תצא מצד הציבור בישראל על מותה בטרם עת של רשות האשפוז. הנושא מקצועי וסבוך מדי, לא מוכר לציבור, אך משפיע על כולנו.

למעשה, הצורך להפריד בין בתי החולים הממשלתיים לבין משרד הבריאות ידוע ומוכר כבר עשרות שנים ונמצא כמעט בקונסנזוס. שורה ארוכה של ועדות ציבוריות המליצו על כך בעבר - החל מוועדת שושנה נתניהו (1990), ועדת אמוראי (2002), ועדת ליאון (2004), דרך מבקר המדינה ועד ארגון המדינות המפותחות לשיתוף פעולה כלכלי (OECD), שקבע רק לפני כשנתיים כי הפרדת ניהול בתי החולים הממשלתיים ממשרד הבריאות יוביל לשיפור במערכת הבריאות בישראל. ועדת גרמן היתה הוועדה הראשונה שגם החליטה וניסתה להוציא את ההחלטה לפועל - וכמעט הצליחה בכך.

רשות כזאת היתה מתמסרת לניהול בתי החולים הממשלתיים, שחלקם מנהלים כיום בעצמם את משרד הבריאות; מפקחת סוף־סוף על תאגידי הבריאות ואגודות הידידים, שמגלגלים מאות מיליונים בלי שקיפות; מקדישה תשומת לב לפרטים; מנהלת את תקציבי בתי החולים בצורה שקופה וברורה יותר, עם תקציב שנקבע מראש ולא בדיעבד; מאפשרת למשרד להתמקד בפיקוח משוחרר מניגוד עניינים; ומעניקה תשומת לב וסיוע ניהוליים לבתי החולים.

סיפורה של הרשות שנגנזת למול עינינו הוא גם סיפור על משילות - או ליתר דיוק היעדרה. לו רק היו הממשלות פה מכהנות קדנציות מלאות, היה סיכוי למהלכים שנבנים לאט, כמו הקמת רשות אשפוז וביסוס מעמדה. אבל במדינת ישראל של השנים האחרונות, אין קדנציה מלאה, אין המשכיות - וכל מקרה של העברת רפורמה ארוכת טווח הוא בגדר נס. במקרה הזה - הנס לא קרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#