העד סירב להעיד לאחר שפרופ' וינקלר שוחח אתו; התובעת: "מישהו איים עליו" - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העד סירב להעיד לאחר שפרופ' וינקלר שוחח אתו; התובעת: "מישהו איים עליו"

מנהל המחלקה לכירוגיה פלסטית בשיבא, שמתנהל נגדו הליך משמעתי בגין עבודה פרטית בשעות הבוקר, חשוד כי ניסה לשבש עדות ■ עו"ד של וינקלר: 
"כל שעשה זה לומר לעד שהוא מצפה ממנו לומר אמת"

5תגובות

פרופ' אייל וינקלר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי שיבא, חשוד בהדחת עד ושיבוש הליכי משפט בהליך משמעתי המתנהל נגדו - כך אושר לפרסום על ידי בית משפט השלום בתל אביב בשבוע שעבר.

בסוף השבוע משך וינקלר את הערעור שהגיש נגד ההחלטה לפרסם את שמו לבית המשפט המחוזי. עדיין לא הוגש כתב אישום נגד וינקלר באשמה, והוא בחזקת חשוד. עם זאת, השופטת ציינה בהחלטתה כי קיבלה לידיה את חומר החקירה, וכי "התרשמתי לאחר בחינת חומר החקירה שקיימת תשתית ראייתית לחשדות המיוחסים לו, וכי יש בכך כדי לתמוך באינטרס הציבורי שבפרסום".

נגד וינקלר הוגש כתב אישום לבית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה על כך שביצע ניתוחים בקליניקה הפרטית קלאס קליניק שבשטח בית החולים שיבא בשעות הבוקר והצהריים המוקדמות, שעבורן הוא מקבל שכר ציבורי. ההליך המשמעתי נגד וינקלר עדיין מתנהל, והוא הושעה לפני כמה חודשים מתפקידו בשיבא עד גמר ההליכים נגדו, לאחר מאבק משפטי ממושך.

פרופסור אייל וינקלר
דודו בכר

במהלך הדיונים המשפטיים בעניינו, נוסף חשד חדש נגד וינקלר - לשיבוש הליכי משפט והדחת עד. לפי החשד, בבוקרו של אחד מדיוני ההוכחות בבית הדין המשמעתי, אח ותיק, אחד מעדי התביעה שהיה אמור להעיד באותו היום, נקרא על ידי וינקלר לשירותים הצמודים. וינקלר פתח את המים כדי שהשיחה לא תוקלט, והנחה אותו כיצד להעיד. האח יצא מהשירותים כשהוא נסער, סיפר על כך מיד לתובעת וסירב להעיד. בעקבות המקרה נפתחה חקירה פלילית, שבמסגרתה נחשד וינקלר בעבירות של שיבוש הליכי משפט והדחת עד. החקירה הסתיימה, והתיק הועבר לפרקליטות.

עורך דינו של וינקלר, עו"ד עופר ברטל, אמר בתגובה כי "פרופ' וינקלר כופר באשמה מכל וכל. כל שעשה, הוא לומר לאחד העדים כי הוא מצפה ממנו לומר אמת בעדותו. אנו סמוכים ובטוחים שהאמת תתבהר בתום טיפול הפרקליטות בתיק".

בפרוטוקול של הדיון שהתנהל ב-23 במארס השנה, אמרה התובעת עו"ד אילה הוניגמן־ליפץ: "העד ע"ע לא יעיד היום, הוא מסרב להעיד… הבאתי אותו למסור עדות כמו כל עד אחר, והוא חושש להעיד". התובעת הוסיפה: "אצטרך לשקול אם להביא צו הבאה לעד. הוא חושש מאוד".

בתגובה, סניגורו של וינקלר התקומם, וביקש צו הבאה: "כשהגענו ב–10:15 הוא ישב כאן בחוץ. עכשיו ב-10:30 ראינו שהוא הולך. אנו מבינים שהוא פגש את התובעת ולא מבינים למה הוא לא מסכים להעיד... איזה אדם מגיע מהצפון הרחוק והולך?"

התובעת בתגובה: "עם כל הרצון לקדם את התיק, יש לחיים את הדינמיקה שלהם... מגיע עד והוא מסרב להעיד… הוא חושש להעיד… בית הדין יכול להבין שהנסיבות יוצאות דופן".

לאחר מכן, לבקשת הסניגור של וינקלר, התובעת חידדה: "העד הגיע מהצפון הרחוק במטרה למסור עדות, ויתר על יום עבודה... העד ישב מחוץ לאולם בית הדין, המתין לי, וכשהגעתי הוא כבר חיכה לי בדרך החוצה, מסרב להעיד, מסרב לתת עדות בפני בית הדין הזה. מה שקרה בפרק הזמן בין הרגע שהוא הגיע לפה לבין הרגע שהוא יצא החוצה זה לא מתפקידי, אם הוא יחליט לעשות עם זה משהו אז כולם יידעו".

הסניגור התעקש: "אין מצב כזה בעולם שאדם יבוא מהצפון מבלי שיגידו לו כלום, סתם ככה ולא יעיד". בהמשך התובעת מסבירה שאם העד ירצה "לספר את הסיפור שלו", הוא יפנה לגורמים הרלוונטיים, ואם לא — "נוותר על העד", משום שאינו עובד מדינה. הסניגור בתגובה התקומם על כך ש"הם (התובעים; רל"ג) לא יכולים לאחוז במקל בשני צדדיו, היום לומר שהוא לא יכול להעיד ואולי נשקול לדיון הבא להביא אותו".

בתגובתה, אמרה התובעת במפורש לראשונה: "בא לפה עד ומישהו איים עליו. ואני כתביעה צריכה לבדוק אותו… נכון שהעד הגיע מהצפון הרחוק ולא מסר עדות. אדם מן היישוב לא פועל כך. או שמדובר בנוכל הגדול ביותר, או שאירע באמת מה שאירע".

"אינטרס ציבורי בפרסום החשדות"

בעקבות האירוע נפתחה, כאמור, חקירת משטרה, שבה וינקלר נחשד בעבירות של שיבוש הליכי משפט והדחת עד. לאחר פתיחת החקירה הגיש בא כוחו של וינקלר בקשה לאיסור פרסום שמו, בטענה כי הוא רופא בכיר בעל מוניטין וקהל לקוחות גדול המתבסס בעיקר על פרקטיקה פרטית, כי העבירות המיוחסות לו אינן נוגעות לשירות הרפואי שהוא מעניק ואם יפורסם שמו כחשוד - הדבר עלול לגרום לפגיעה קשה בפרנסתו ובשמו הטוב, ללא תקנה, עד כדי חיסול הקריירה שלו.

מכיוון שלא הוגשה באותו יום תגובת המדינה, הורתה שופטת בית משפט השלום בתל אביב, אפרת בוסני, על איסור פרסום שמו וכל פרט מזהה אודותיו - עד לדיון במעמד הצדדים. כמה ימים לאחר מכן, הגישה המדינה את עמדתה המתנגדת לצו איסור הפרסום, בטענה כי וינקלר לא הוכיח כי הנזק שייגרם לו גובר על האינטרס הציבורי שבפרסום, וכי הנזק הוא "רגיל", כפי שנגרם בכל פרסום על חקירה פלילית. בשלב זה גם העיתון "גלובס" הצטרף להליך, ותמך בטענות המדינה.

השופטת החליטה להסיר את צו איסור הפרסום, מכיון שווינקלר לא הצליח להוכיח כי הנזק שייגרם לו חמור עד כדי כך שמניעתו עולה על האינטרס הציבורי שבפרסום, או עולה על הנזק הרגיל של כל חשוד בביצוע עבירה פלילית. היא קבעה כי לא התרשמה שפרנסתו תיפגע מהפרסום, מכיוון שאין בחשדות כדי להשליך על מקצועיותו.

עוד הוסיפה השופטת כי הפרשה המרכזית של האישומים המשמעתיים נגדו ומתנהלת כמה חודשים כבר פורסמה, "וממילא נגרם נזק לשמו הטוב", ולכן הנזק שייגרם לו הוא בעל "משקל סגולי נמוך יחסית". היא הוסיפה כי "יש אינטרס ציבורי לא מבוטל בפרסום החשדות המיוחסים למשיב: הוא מחזיק במשרה בכירה ביותר בשירות הציבורי… ויש אינטרס ציבורי מובהק בפרסום פרטיה של פרשה הנוגעת לכספי ציבור ולחקירתו של איש ציבור הממלא תפקיד בכיר בשירות הציבורי, לגבי חשדות המיוחסים לו ונוגעים לתפקידו ולפעילותו בשירות הציבורי. חקירות כאלה ראוי לנהל בשקיפות אל מול הציבור, ואל להן להיות במחשכים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#