ליקויים במערך בדיקות הדימות: תורים ארוכים, מכשירים בעייתיים ושיקולים כלכליים בהפניה לבדיקות - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

ליקויים במערך בדיקות הדימות: תורים ארוכים, מכשירים בעייתיים ושיקולים כלכליים בהפניה לבדיקות

תיירי מרפא זוכים בעדיפות על פני מטופלים ישראלים על פי דו"ח מבקר המדינה שפורסם על מערך בדיקות הדימות המתקדמות במערכת

תגובות

תורים ארוכים, עדיפות לתיירי מרפא על פני מטופלים ישראלים, סירוב לערוך בדיקות בגלל עלותן הכספית וליקויים בפענוח ממצאי הבדיקות — אלה כמה מהממצאים בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג') על מערך בדיקות הדימות המתקדמות במערכת הבריאות.

1. המחיר משפיע על בחירת הבדיקות

הביקורת של משרד המבקר , שנערכה ב–2014, התמקדה בשלושה סוגי בדיקות טכנולוגיות: בדיקות CT, בדיקות MRI ובדיקות PETCT. מספרן של בדיקות משני הסוגים האחרונים הנערכות במערכת הבריאות בישראל זינק פי שניים ויותר בחמש השנים החארונות — הרבה יותר משיעור הגידול באוכלוסייה. ב-2013 בוצעו בישראל כ-1.3 מיליון בדיקות דימות מתקדמות, שמהן 78% בדיקות CT, כ- 19% בדיקות MRI ו- 3% בדיקות PETCT. לכל בדיקה יש יתרונות משלה על פני האחרות והיא עדיפה לשימוש במצבים רפואיים מסוימים.

ניר קידר

העלויות של ביצוע הבדיקות האלה גבוהות למדי — כ–2,200 שקל לבדיקת MRI, כ–4,400 שקל ל—PETCT, וכ–600 שקל לבדיקת CT (העלויות נכונות לסוף 2014). הביקורת של משרד מבקר המדינה מאששת את התחושה של מטופלים רבים כי קופות החולים נוהגות לא אחת שלא לאשר בדיקות יקרות כמו MRI ו–PETCT גם אם הן מוצדקות, משיקולים כלכליים. כדי להוסיף חטא על פשע, הקופות אינן מקפידות לנמק את הסיבות לסירוב. פעמים רבות נשלחים מטופלים לבדיקת CT הזולה יותר גם אם הבדיקה המתאימה להם יותר היא MRI, משיקולים כלכליים ומשיקולי תור (יש יותר מכשירי CT).

2. הציבור אינו יודע איפה המכשירים הבעייתיים

מבקר המדינה מצא כי 12 מ-66 מכשירי ה–CT הנמצאים בשימוש בישראל (18%) אינם כוללים טכנולוגיה הכוללת תוכנה שמביאה להפחתת הקרינה הנפלטת בסביבת גופו של הנבדק ב–70%-40% בלי לפגוע באיכות התמונה. אף שהכיר בבעיה, המשרד אינו מפרסם לציבור מידע בדבר מכשירי ה-CT הפועלים בכל בית חולים, כדי לאפשר לחולים לבחור להיבדק במכשירים הפולטים פחות קרינה.

3. כמה זמן מחכים לפענוח?

משרד הבריאות לא הגדיר את הזמן המרבי לפענוח בדיקות דימות, ובביקורת נמצא כי 25%-15% מבדיקות ה–MRI וה–CT שנעשות מחוץ לאשפוז אינן מפוענחות בתוך עשרה ימי עבודה.

4. מי מפענח את הבדיקות?

בישראל קיים מחסור ברנטגנאים ובתקנים לרופאים רדיולוגים, שיוצר צוואר בקבוק ותורים לבדיקות ולפענוח. על רקע זה, על הרדיולוגים הקיימים מוטל עומס עבודה רב, וכ-70% מצילומי רנטגן החזה והאורתופדיה בבתי החולים אינם מפוענחים על ידי רדיולוגים, אלא על ידי הרופא המטפל, שאינו מומחה בפענוח בדיקות דימות. לעתים נגרמות גם טעויות בפענוח כתוצאה מכך שרדיולוג מפענח בדיקות גם בתחומים שאינם תחומי התמחותו. חלק ממכוני הדימות בבתי החולים אינם מבצעים בקרת איכות על הפענוחים, אף שמחקרים בעולם העלו כי שיעור הטעויות בפענוח מגיע עד 30%. בבתי חולים קטנים המעסיקים צוות מצומצם של רדיולוגים, בדיקות דימות במגוון תחומים מפוענחות על ידי אותו צוות, דבר העלול להקשות על התמקצעות ועל פענוח מדויק בתחומים ייחודיים.

למרות המחסור באנשי מקצוע, ויכוח בין המועצה להשכלה גבוהה ומשרד הבריאות מעכב הכרה בתואר ראשון ברנטגנאות ודימות. נוסף על כך, מכיוון שהמשרד לא הסדיר בחוק את הדרישות לעיסוק במקצוע הרנטגנאות והדימות, הוא אינו יכול לקיים פיקוח על השכלתם של העוסקים בו בבתי החולים. "בפועל, מכוני הדימות יכולים להעסיק אנשים חסרי השכלה מתאימה בהפעלת מכשירי דימות", קובע המבקר, ומוסיף כי המשרד אינו יוזם השתלמויות לרנטגנאים על פי סוג המכשירים, למרות השוני הרב בין המכשירים ואופן הפעלתם.

5. כמה זמן מחכים בתור ל–MRI?

משרד הבריאות לא קבע תקן לזמן ההמתנה המרבי לבדיקות הדימות מהסוגים השונים, על פי רמת הדחיפות, והביקורת מצאה כי בחלק מהמקרים זמן ההמתנה מתארך באופן לא סביר - עד 90 יום לבדיקה ללא הרדמה, ובבדיקות מסוג MRI בהרדמה (בעיקר לילדים) - בין חודש וחצי עד שישה חודשים. "מאחר שזמני ההמתנה לבדיקות במכוני הדימות לא מפורסמים לציבור, אין לנבדקים מידע זמין על המצב והם מתקשים לבחור את מקום הבדיקה המתאים להם", קובעת הביקורת, "זמן ההמתנה הארוך מעודד פעילות של 'מאכערים' המקדימים תורים תמורת תשלום".

6. תיירי מרפא - לראש התור

"חרף זמן ההמתנה הארוך, קיימת העדפה בקביעת תורים ובפענוח בדיקות דימות לנבדקים במסגרת תיירות מרפא", קובע המבקר במלים מנומסות, אך הנתונים שהוא מציג מדברים בעד עצמם: בשיבא המתינו כ-36% מהישראלים יותר מ-64 ימים לבדיקת MRI לא דחופה (בהרדמה), לעומת כ-6% מהתיירים, ברמב"ם כ-24% מהישראלים נבדקו בדיקה לא דחופה (ללא הרדמה) בתוך שבוע וכ-17% מהם נבדקו בדיקה לא דחופה (בהרדמה) בתוך שבוע, לעומת 100% מהתיירים שביצעו את הבדיקה בתוך שבוע (בין שבהרדמה ובין שלא בהרדמה); במרכז הרפואי אסף הרופא כ-54% מהישראלים המתינו לבדיקה (ללא הרדמה) שבוע או פחות, לעומת 100% מהתיירים שהמתינו לה שבוע או פחות; אשר לבדיקת PETCT בשיבא, רק 38% מהישראלים ביצעו אותה בתוך שבוע, לעומת כ-63% מהתיירים; בבילינסון רק כ-4% מהתיירים המתינו לפענוח הבדיקה יותר מחמישה ימים, לעומת כ-60% מהישראלים. ההסבר של בית החולים יצירתי: התור מתחיל להיספר עוד כשהתייר בחו"ל.

7. טרטור למטופלים

כדי לנסות להקדים את התור, עבור מבוטחים שכן קיבלו הפניה, מנסים רבים מהם להחליף ספק, דבר ש"מעמיס על המבוטחים עומס ביורוקרטי מיותר ומאלץ אותם לפנות שוב ושוב לקופה כדי לשנות את כתב ההתחייבות". גם חולי הסרטן אינם פטורים מהטרטור: "בניגוד לתקנות, חולים אונקולוגיים נאלצים לבצע בדיקות דימות במרכז רפואי אחר מזה שהם מטופלים בו, בשל דרישות נוקשות של קופות החולים ומטעמי חיסכון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#