מי משלם יותר מ-10,000 שקל תמורת קיצור תור לניתוח? - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי משלם יותר מ-10,000 שקל תמורת קיצור תור לניתוח?

החוקרים מצאו שבירושלים מקובל יותר לשלם עבור קיצור תור - מה שמרמז כי זמינות השר"פ גוררת הוצאה נוספת ■ מצב כלכלי הוא הסיבה הנפוצה ביותר לאפליה במתן שירותי בריאות ■ המלצת המחקר, שתוצאותיו יוצגו בשבוע הבא בכנס לציון 20 שנה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי: לאסור בחוק אפליה על רקע כלכלי ■ "יש כאן פגיעה באמון הציבור ברופאים. זה מחיר שכלכלנים לא מבינים"

5תגובות

מצב כלכלי הוא הסיבה הנפוצה ביותר לאפליה במתן שירותי בריאות בישראל, וקיימות במדינה שתי רמות טיפול: אחת לעשירים, ואחת לעניים - זוהי המסקנה העגומה שעולה ממחקר חדש שיתפרסם בתחילת החודש הבא בכנס לציון 20 שנה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

המחקר בדק בקרב הציבור עד כמה נפוצים תשלומים מסוגים שונים עבור קיצור תור במערכת הציבורית, והמספרים שנחשפו בו הצליחו להפתיע גם את החוקרים: 46% מהמשיבים דיווחו על סכום נוסף ששילמו כדי לקצר תור לטיפול רפואי במרפאה או בבית חולים עבור ייעוץ מומחה, פרוצדורה או ניתוח. מדובר בסכומים של בין מאות שקלים ליותר מ-10,000 שקל.

מרבית המשיבים שילמו עד 10,000 שקל עבור קיצור תור, תלוי בסוג השירות הרפואי: עבור קיצור תור לייעוץ מומחה שילמו רוב הנשאלים (כ-60%) בין 100 ל-1,000 שקל, ועבור קיצור תור לניתוח שילמו כמעט 30% מהמשיבים יותר מ-10,000 שקל.

ארגון רופאים לזכו

המחקר בוצע בסקר טלפוני שנערך בקרב מדגם מייצג של תושבי ישראל. את המחקר עשו פרופ' מאיר ברזיס מהדסה; יוחנא מנסור, תום אקסלרוד וד"ר מתן כהן מהדסה והאוניברסיטה העברית; פרופ' אמנון להד משירותי בריאות כללית, וניר קידר ממשרד הבריאות.

בסקר נוסף שביצעו החוקרים בארבעה בתי חולים ציבוריים בישראל בקרב 120 מטופלים הממתינים בתור, דיווחו 67% מהנשאלים על תשלום נוסף עבור קיצור תור בקופה או בבית חולים עבור ייעוץ, פרוצדורה או ניתוח.

המחקר מצא פערים בין קבוצות באוכלוסייה בשימוש בתשלום עבור קיצור תורים: כצפוי, ככל שרמת ההכנסה של הנשאלים גבוהה יותר, כך הם דיווחו יותר על שימוש בתשלום עבור קיצור תורים. בנוסף, יהודים דיווחו הרבה יותר מלא-יהודים על תשלום עבור קיצור תור - 52.6% מהנשאלים היהודים דיווחו על כך, כמעט פי 10 לעומת הלא-יהודים (5.6%).

משתנה מעניין נוסף הוא גיאוגרפי: יותר אנשים דיווחו על תשלום עבור קיצור תור בירושלים, באופן מובהק לעומת אזורים אחרים (61% לעומת 42%), מה שמרמז לדעת עורכי המחקר על כך שזמינות השר"פ (אפשרות לבחירת רופא בתשלום בתוך בית החולים הציבורי) גוררת הוצאה נוספת.

במלים אחרות: ההיצע יוצר ביקוש. לא נמצאו הבדלים בהוצאה כספית עבור קיצור תור בהתבסס על הבדלים ברמת החינוך, ברמת הדתיות, או בהתבסס על מגדר.

"משלמים ובוכים"

החוקרים בחנו גם את עמדות הציבור לגבי תשלומים נוספים לצורך קיצור תור, וגילו שהישראלים "משלמים ובוכים" - בעוד מרבית הישראלים משלמים כסף כדי לקצר תורים, רובם המכריע מוטרדים מכך. 96% מהמשיבים ענו כי המצב שבו אדם שאינו יכול לשלם צריך להמתין לטיפול רפואי יותר מאדם שיכול לשלם, "די מפריע" להם (11.4%) או "מפריע מאוד" (84.2%).

בנוסף, 85% מהמשיבים אמרו שהם "תומכים" או "תומכים מאוד" בהרחבת חוק זכויות החולה, כך שיכלול - מלבד האיסורים הקיימים כבר בחוק, כמו איסור על אפליה על רקע דת, גזע ומין - גם איסור להפלות על פי מצבו הכלכלי של אדם.

לתשלום עבור קיצור תורים יש ביטויים שונים ורבים, חוקים, לא חוקיים וכאלה הנמצאים בשטח האפור שביניהם. המכנה המשותף לכולם הוא שאדם נדרש להוציא מכיסו סכומי כסף מעבר לתשלומי מס הבריאות, כדי לדלג על התור הארוך בשירות הרפואי הציבורי. אחת הפרקטיקות הנפוצות ביותר של קיצור תור בתשלום זוכה לעידוד מלא של קופות החולים הגירעוניות, שמעוניינות כי המבוטחים שלהן "ינצלו" את הביטוחים המשלימים, ויפנו תורים ציבוריים.

רבים מאתנו נתקלו במצב שבו קיבלנו הפניה על ידי רופא הקופה לבדיקה כלשהי, אבל כאשר ניסינו לקבוע תור הסתבר כי התור הוא לעוד כמה שבועות או יותר. בבירור בשירות הלקוחות של הקופה, נאמר לנו על ידי נציג הקופה כי אם ברשותנו ביטוח משלים - נוכל לבצע את הבדיקה באחד המכונים הפרטיים שבהסדר עם הקופה, ולקבל החזר. "אנחנו לא יודעים באיזה היקף הפרקטיקה הזאת מתבצעת, אבל מדובר כנראה בהיקפים עצומים", אומר ברזיס.

ברזיס מציג תרחיש נפוץ אחר, שבו יש הסכמה בשתיקה בין רופאים למטופלים שלהם: אחת הדרכים לעקוף את התור בבית החולים הציבורי היא לפנות לייעוץ פרטי אצל אותו רופא - "ואז פתאום יהיה לי תור בעוד חודש בבית החולים הציבורי שבו הוא עובד".

החוקרים לא עשו הבחנה ברורה בין תשלומים "אפורים", קיצור תור בדרכים חוקיות תמורת תשלום, לבין "רפואה שחורה" של ממש - כלומר, תשלומים ישירים ואסורים לרופאים או עובדים אחרים בתוך בית החולים הציבורי כדי לקצר תור. לדברי ברזיס, בדיקת מדגם לא מייצג של משיבים העלתה כי בערך 10% מהמדווחים על תשלום עבור קיצור תור עשו זאת באופן בלתי-חוקי.

עם זאת, ברזיס מדגיש: "זה לא הדבר העיקרי שמפריע לי, אלא עצם העובדה שמשלמים כדי לקצר תורים. זה מעוות את הצורה שבה אנחנו נותנים טיפול ושירות ציבורי. טיפול שאמור להינתן בלא תשלום במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בימים אלה אנחנו מציינים 20 שנה לחוק, ועכשיו מבינים שאולי כל העיקרון שיהיה שירות שוויוני וציבורי - מתפספס".

עוד אומר ברזיס: "אם שואלים מנהלים של ארגוני בריאות ציבוריים אם זה בסדר שמקצרים תור באמצעות תשלום הם יגידו שלא. אלא שבפועל הם עוצמים עיניים כי הם צריכים לשרוד כלכלית - או משום שמדובר בהכנסה נוספת למוסד (למשל לקופת החולים), או שבכך הם מסיטים הוצאות מהסל הבסיסי הממלכתי אל הביטוחים השונים".

בין הנזקים שמונים החוקרים כתוצאה מהשימוש הנרחב בתשלומים עבור קיצור תור, הם מדגישים ש"חינוך הרופאים לערכים נפגע אנושות. זה פוגע באמון הציבור, כי המערכת מתעדפת תשלום על פני צורך קליני בקביעת תורים". לדברי ברזיס, הפגיעה באמון הציבור ובאתוס של הרופאים היא "מחיר שכלכלנים או אנשי מדיניות לא מבינים - כי זה האמון של הציבור בנו. המטופלים מסתכלים עלינו ואומרים, 'אתם חושבים רק על הכסף שלכם'. זה יוצר לרופאים תדמית שלילית".

"לא רוצה לחסל את הרפואה הפרטית"

מחברי המחקר סבורים כי כדי להתמודד עם הבעיות והכשלים שנחשפו במחקר שעשו בכל הקשור למתן שירותי בריאות בישראל, יש לפעול לשינוי המדיניות. בין השאר, לדבריהם, נדרשים שינויים בחקיקה, בבקרה בשטח ובריסון הימוש בביטוחי בריאות נוספים.

לדברי ברזיס, איסור מפורש של אפליה על רקע כספי בחוק זכויות החולה עשוי להביא לשינוי מבורך: "ברגע שיהיה איסור כזה בחוק, פתאום נצטרך לחשוב אחרת. רופא שיקבל תשלום עבור קיצור תור לא רק יתבייש - הוא גם יפחד מתביעה.

"רבים חושבים בטעות שאני רוצה לחסל את הרפואה הפרטית - אני יודע שזה לא אפשרי. אני רק מבקש שיהיו תורים זהים בשתי המערכות", מסיים ברזיס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#