בית הדין לעבודה: אין להגביל עבודה פרטית של רופאים ללא משא ומתן עמם - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית הדין לעבודה: אין להגביל עבודה פרטית של רופאים ללא משא ומתן עמם

פסק הדין קובע כי המדינה לא תוכל להכתיב למנהלי בתי החולים ולרופאים כללים ומגבלות על עבודות נוספות שלהם ■ המשמעות: מנהלי בתי החולים שכיכבו בדו"חות מבקר המדינה יוכלו לעת עתה להמשיך ולעסוק בעבודות נוספות ■ בכיר במערכת הבריאות: "ההפקרות תימשך"

8תגובות

מנהלי בתי החולים הממשלתיים יוכלו לעת עתה להמשיך לתחזק עבודות פרטיות לצד עבודתם בתפקיד הבכיר בבית חולים - כך קבע אתמול (ב') בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. פסק הדין קובע כי המדינה לא תוכל להכתיב למנהלי בתי החולים ולרופאים כללים ומגבלות על עבודות נוספות שלהם, אלא תיאלץ לקיים משא ומתן בנושא עם ההסתדרות הרפואית. כלומר, השינויים יוכלו להתבצע רק בהסכמת שני הצדדים.

נושא העבודות הנוספות של מנהלי בתי החולים עלה לכותרות כמה פעמים בשנים האחרונות. ארבעה דו"חות של מבקר המדינה בעשור האחרון, בשנים 2011-2004, התייחסו לעבודה הנוספת של מנהלי בתי החולים ושל הרופאים בכלל. בדו"ח האחרון, שפורסם במאי 2012, מתח המבקר ביקורת חריפה על משרד הבריאות ועל נציבות שירות המדינה.

הביקורת של המבקר פורסמה לאחר שמצא כי דבר לא נעשה מאז הביקורת הנוקבת האחרונה שלו בעניין העבודות הנוספות הרבות של מנהלי בתי החולים הגדולים במרכז הארץ. מנהל שיבא פרופ' זאב רוטשטיין, ומנהל איכילוב פרופ' גבי ברבש, למשל, עובדים במקביל למשרתם הציבורית כחברי דירקטוריון וכיועצים לחברות מסחריות.

פרופ' גבי ברבש
ניר כפרי

ברבש ורוטשטיין אינם לבד: גם מנהלים של בתי חולים ממשלתיים נוספים ומנהלי בתי חולים פסיכיאטריים וגריאטריים עובדים בעבודות נוספות או מנהלים פרקטיקה פרטית משגשגת לצד תפקידם הניהולי הבכיר. מבקר המדינה דרש מהנציבות וממשרד הבריאות לפעול לתיקון המצב הזה. לנוכח עמדתו של המבקר, ובעקבות החלטת ממשלה בעניין, הקימה המדינה צוות בינמשרדי בשנת 2011 ובאמצעותו קבעה כללים חדשים לעבודות פרטיות של רופאים, בדגש על מנהלי בתי חולים.

אחת ההמלצות המרכזיות הייתה להגביל את העבודות הפרטיות של מנהלי בתי החולים ל-6 עד 9 שעות שבועיות, מלבד משרתם המלאה כמנהלי בתי חולים. כיום המנהלים, כמו הרופאים, אינם מוגבלים בכל הקשור לעבודתם הפרטית, לא מבחינת סוג הפרקטיקה הפרטית שלהם ולא בהיקף השעות שבהן הם עוסקים בה.

בנוסף, כך קבע הצוות הבינמשרדי, יותר לרופאים לעסוק בעבודה פרטית (כשכירים בגוף אחר) בהיקף של עד 25% מהשעות שהם עובדים כמנהלי בית חולים - לפחות 10 שעות שבועיות פרטיות. הרופאים והמנהלים לא הוגבלו גם מבחינת כמות העיסוקים או מספר מקומות העבודה שבהם הם מבצעים פרקטיקה פרטית.

באשר לרופאים נקבע, בין השאר, כי מנהלי מחלקות או יחידות לא יוכלו לעבוד במשרתם הציבורית בחלקיות משרה, כפי שקורה לא אחת היום. בנוסף, נקבע כי רופא יחויב שלא לעבוד שמונה שעות לפחות לפני שהוא מתחיל בפרקטיקה הפרטית.

"המשמעות המעשית - חיזוק הרפואה הפרטית"

פסק הדין דן בשאלה אם המדינה רשאית להסדיר את הנושא ולערוך בו שינויים באופן חד צדדי ולאחר היוועצות בלבד עם ההסתדרות הרפואית, או שהיא מחויבת בניהול משא ומתן עם הרופאים. יצוין כי הרופאים הם הסקטור היחיד בשירות המדינה שיש לו היתר לעסוק בעבודה פרטית לצד עבודתו הציבורית.

פסק הדין, שניתן אתמול, קובע חד משמעית כי המדינה והנציבות חייבות "לנהל משא ומתן עם הרופאים הן בנוגע לתוכן הכללים לעבודות הנוספות שמטרתם ביצוע שינויים בהסדרי העבודות הנוספות של הרופאים, והן בנוגע להשלכת אותם שינויים על תנאי עבודתם של הרופאים".

עוד קובע בית המשפט כי הסדרי העבודה הפרטית של הרופאים הם "חלק מתנאי העבודה של הרופאים ומפוטנציאל השתכרותם... משמעות קביעת הכללים לעבודות נוספות היא שינוי תנאי העבודה של הרופאים הנוהגים במשך שנים רבות ובפוטנציאל השתכרותם. לכן, קיימת חובה לנהל משא ומתן עמם טרם קביעת הכללים".

השופטת קרן כהן הוסיפה: "הסדרי העבודות הנוספות הפכו במהלך השנים, מכוח התנהגות הצדדים כמו גם מכוח הנוהג שהשתרש, לחלק בלתי נפרד מתנאי העסקתם של הרופאים... העיסוק בעבודות הנוספות הוא חלק בלתי נפרד מתנאי העבודה הייחודיים של הרופאים".

פסק הדין מוסיף כי על פי המלצות הצוות הבינמשרדי עולה כי מטרת הכללים היא להגביל את ההיתרים לפרקטיקה פרטית של רופאים, לשנות את ההגדרה של פרקטיקה פרטית ולצמצם את הפעילויות הנכנסות בגדרה. זאת באופן שישליך בהכרח על "תנאי עבודתם של הרופאים, זכויותיהם ופוטנציאל השתכרותם", ולכן, כך לדברי בית המשפט, "קיימת חובה לנהל עם המבקשים (הרופאים) משא ומתן בנושא זה והיוועצות בלבד לא מספיקה".

פסק הדין שולח את הצדדים לקיים "משא ומתן אינטנסיבי, בתום לב ובהגינות לעניין הכללים לעבודות הנוספות של הרופאים", אך לא קובע לכך מסגרת זמן.

"הפרקטיקה הפרטית של הרופאים הינה זכות של הרופאים לספק טיפול בכל מסגרת בה החולה נמצא ויבקש סיוע רפואי. הר"י תנהל מו"מ על מנת להסדיר את הפרקטיקה הפרטית לטובת הרופאים והמטופלים כאחד", אמר היום יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן.

בכיר במערכת הבריאות הוסיף: "המשמעות המעשית של פסק הדין היא החלשת המשילות ויכולות הפיקוח של הממשלה על ההתנהלות התקינה בבתי החולים הממשלתיים וחיזוק הרפואה הפרטית על חשבון החלשת הרפואה הציבורית.

"למרבה הצער, תימשך ההפקרות הקיימת במערכת הבריאות ובמסגרתה רופאים ומנהלי בתי חולים עוסקים בעבודות נוספות פרטיות ללא כללים ופיקוח על חשבון זמן העבודה ותשומת הלב שעליהם להפנות לתפקידם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#