מהפכה בבריאות? מנתחים יחויבו לבחור בין רפואה פרטית לציבורית; תוקם רשות סיעוד - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכה בבריאות? מנתחים יחויבו לבחור בין רפואה פרטית לציבורית; תוקם רשות סיעוד

תוצאות הבחירות הביאו את משרד האוצר למסקנה כי הפתרונות שהוצעו בדו"ח ועדת גרמן לא ייושמו - ונדרשים פתרונות חלופיים

20תגובות

אגף התקציבים במשרד האוצר נערך לכניסתם האפשרית של משה כחלון למשרד האוצר, ואולי גם של יעקב ליצמן למשרד הבריאות, באמצעות תוכנית לרפורמה חדשה למערכת הבריאות. הרפורמה החדשה נדרשת לאחר שבאוצר הגיעו למסקנה — בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת - כי אין סיכוי ליישם את דו"ח ועדת גרמן.

במשרד האוצר בוחנים כעת צעדים לחיזוק הרפואה הציבורית, בעיקר בתחרות מול הרפואה הפרטית. ההערכה באוצר היא כי הפתרונות שהוצעו בדו"ח גרמן לא יאומצו, ולכן יש צורך בפתרונות אחרים.

הצעד הראשון הנבחן במשרד האוצר נועד לטפל בתחרות בין הרפואה הפרטית והציבורית באמצעות חיוב רופאים לבחור בין ביצוע ניתוחים במערכת הציבורית לבין ביצועם אך ורק במערכת הפרטית. רופאים לא יורשו עוד לעבוד בבתי החולים הציבוריים, ובשעת אחר הצהריים לעבור לנתח באופן פרטי במסגרות פרטיות. במשרד האוצר מתכוונים לאמץ במקביל את ההמלצה של ועדת גרמן להטיל מגבלה על היקף הפעילות של בתי החולים הפרטיים — בעיקר בית החולים אסותא שבבעלות מכבי שירותי בריאות. בכך אמורה להיווצר מגבלה על היקף הניתוחים הפרטיים.

מיכל פתאל

חיוב מנתחים לבחור בין הרפואה הפרטית לציבורית נבחן בוועדת גרמן ונדחה על ידה, בשל התנגדות עזה של מנהלי בתי החולים הממשלתיים, החוששים שמנתחים כוכבים יבחרו לנטוש את המערכת הציבורית — ולעבור לעבוד רק בזו הפרטית. הצעד אכן טומן בחובו סיכון כזה, ובמשרד האוצר שוקלים כמה צעדים שירככו את הסיכון. ראשית, הבחירה תופעל רק לגבי טיפולים וניתוחים — פרוצדורות המתקיימות גם בבתי החולים הציבוריים — אך הרופאים יוכלו להמשיך ולעבוד באופן פרטי כרופאים מייעצים במרפאות הפרטיות שלהם, וכן במרפאות של קופות החולים. העבודה של רופאים כמנתחים במערכת הפרטית מביאה לכך שהם נוטשים את בתי החולים הציבוריים בשעות אחר הצהריים, לכך שבתי החולים מנצלים רק חלק מיכולותיהם, היות שחדרי הניתוח בהן מושבתים כמעט כליל אחר הצהריים, וגם לכך שבמערכת הציבורית נוצרים — במכוון — 
תורים ארוכים לניתוחים.

כמו כן, כדי לעודד רופאים לבחור לעבוד במערכת הציבורית, על המדינה להציע להם תעסוקה מלאה בשכר גבוה. במשרד האוצר מודעים לכך שיצטרכו להוסיף תקציבים גדולים כדי לממן שכר גבוה לרופאים שיבחרו להישאר ולנתח בבתי החולים הציבוריים עד 19:00 בכל יום — לפי מודל הרופאים במשרה מלאה (full timers), שהוצע גם על ידי ועדת גרמן, אבל בהיקף קטן יחסית.

בוועדת גרמן הסכים משרד האוצר להוסיף תקציב שנתי של 700 מיליון שקל כדי לממן את הרופאים במשרה מלאה, אך לפי התוכנית החדשה מספר הרופאים במשרה מלאה צפוי להיות גדול הרבה יותר, ולכן יידרשו תקציבים גדולים בהרבה. במשרד האוצר לא קבעו עדיין את גודל התקציב המיועד, וגם לא את השכר שיוצע לרופאים — שחייב להיות גבוה מספיק כדי לשכנע אותם לוותר על הניתוחים הפרטיים. בגלל העלויות התקציביות הכבדות של התוכנית, ייתכן שהיא תופעל בהדרגה במשך כמה שנים.

במשרד האוצר מודעים לכך שיש מקצועות רפואיים שלגביהם לא ניתן יהיה כנראה להפעיל את דרישת הבחירה בין המערכת הציבורית לפרטית. למשל, רופאים פלסטיקאים מבצעים טיפולים קוסמטיים בעיקר במסגרת פרטית, ולכן לא יהיה הגיוני מבחינתם לבחור להישאר במערכת הציבורית — הגם שיש צורך בפלסטיקאים גם במערכת הציבורית למטרות רפואיות, כמו ניתוחי שיקום לנפגעי כוויות. לגבי המקצועות הללו תצטרך להתקבל החלטה נפרדת.

מה יגידו במשרד הבריאות?

במשרד האוצר מודעים להתנגדות העצומה לתוכנית בקרב הרופאים הבכירים ובקרב מנהלי בתי החולים הציבוריים. לא ברור גם מה צפויה להיות העמדה המקצועית של משרד הבריאות בעניין התוכנית — הגם שיש סיכוי לא רע שהצעה של האוצר להגדיל תקציבים לבתי החולים הציבוריים כדי לפתות רופאים להישאר בהם לא תידחה על ידי שר הבריאות הבא, יהיה אשר יהיה.

נוסף על כך, במשרד האוצר בוחנים ריכוך של ההתנגדות האפשרית במשרד הבריאות באמצעות בדיקה של השלכות התוכנית על הביטוחים המשלימים. קיטון ניכר במספר הניתוחים הפרטיים, לאחר שרבים מהם יועברו לתוך המערכת הציבורית, ייצור עודפי משאבים בביטוחים המשלימים של קופות החולים. משרד האוצר שוקל להשתמש בעודפים האלה — למשל כדי להוריד את מס הבריאות, ולחלופין כדי להעניק לציבור שירותי בריאות אחרים במקום ניתוחים פרטיים. לפיכך, משרד האוצר שוקל ברצינות להיענות לבקשת קופות החולים, שגם משרד הבריאות כיום תומך בה, ולהחזיר את התרופות מצילות החיים לביטוחים המשלימים. זהו היפוך בעמדתו של האוצר — שהביא להוצאת התרופות מצילות החיים מהביטוחים המשלימים ב–2007.

מודל חדש לתחום הסיעוד

לבסוף, האוצר שוקל צעד ענקי נוסף בנוגע לביטוחים הסיעודיים. בעבר, כשליצמן כיהן כסגן שר הבריאות, הציע משרד הבריאות תוכנית לביטוח סיעוד ממלכתי, שכללה העלאה במס הבריאות בחצי נקודת האחוז למימונו של ביטוח כזה, וכן שינוי באחריות על טיפולי הסיעוד והעברתם לידי קופות החולים — כדי ליצור רצף טיפולי.

במשרד האוצר מתכוונים בשלב זה להעלות הצעה נגדית לשאלת הרצף הטיפולי. במשרד מתנגדים בתוקף לכך שקופות החולים יעסקו במתן שירותי סיעודי — גם משום שזהו תחום שאינו רפואי, ויחייב את קופות החולים לעסוק בפעילות שמאפיינת חברות כוח אדם, וגם בשל הסיכון הכלכלי הכרוך בכך לקופות החולים. במשרד האוצר מציעים מודל אחר של אחריות טיפולית לתחום הסיעוד — כנראה הקמת רשות סיעוד ממלכתית כלשהי. לא ידוע אם משרד האוצר שוקל בחיוב גם הצעה של ביטוח סיעוד ממלכתי — כלומר שינוי במודל המימון של טיפולי הסיעוד.

איליה מלניקוב


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#