מנהל שיבא: "הביטוחים הפרטיים מצילים אותנו" - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנהל שיבא: "הביטוחים הפרטיים מצילים אותנו"

החשש מהשינויים ברגולציה על ביטוחי הבריאות עורר דיון סוער בפאנל הבריאות ■ זאב רוטשטיין: "אני יכול להחזיק רופאים טובים בשכר מסוים, כי הם יודעים שיתפרנסו במקומות אחרים. רופא שלוקח 140 אלף שקל לא יצטרף לפוליסה החדשה"

תגובות

"אני בן אדם פרגמטי שרוצה שהחולים יקבלו את הטיפול הטוב ביותר. כדי להחזיק את הרופאים הטובים, חייב להיות בית חולים כמו אסותא" — כך אמר אתמול פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים שיבא, בפאנל על ביטוחי הבריאות שהנחתה מירב ארלוזורוב, פרשנית בכירה ועורכת מדור הדעות של TheMarker.

בכנס השתתפו גם: דני נוה, יו"ר כלל ביטוח, רן סער, יו"ר מכבי, ניר קידר, סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות.

אך לפני שחברי הפאנל דנו בתרומת מערכת הבריאות הפרטית לזו הציבורית, הם התמודדו עם נושא הביטוחים סיעודיים, והשאלה עד כמה חברות הביטוח עומדות בהתחייבויות שלהן.

עופר וקנין

מה שיעור התביעות ששולמו בביטוח הסיעודי במכבי?

סער: "הביטוח הסיעודי נוהל על ידי מכבי במשך הרבה שנים, ולפני כשבע־שמונה שנים הוא עבר לכלל. ההחזר בתקופת הניהול שלנו היה 75%, וכיום הוא ירד לכ–61%. לפני כחודשיים פנינו לדורית סלינגר, הממונה על הביטוח במשרד האוצר, וביקשנו לאפשר לנו להחזיר את הביטוח הסיעודי למכבי. ברמה העקרונית, אנו רוצים להקים חברת ביטוח שתהיה מנותקת ממכבי, כדי לייצר ערך גבוה יותר למבוטחים הסיעודיים. אנחנו ארגון שלא למטרות רווח, לא גוזרים רווחים ומאמינים שנוכל להוזיל את הביטוח למבוטחים ולהגדיל את החזר התביעות. עם כל הכבוד לאנשי הביטוח, ויש כבוד, חברות הביטוח קוראות לזה סילוק תביעות. בן אדם בן 85 שחסך כל חייו, חברת הביטוח מסלקת לו תביעה. אנחנו מדברים על החזרים לטובת סיעוד וטיפול, וזאת תפישת עולם אחרת".

נוה: "לא שמעתי את רן סער אומר שבגלל כלל ביטוח ירדו אחוזי החזרי התביעות. בכל פוליסת ביטוח, כאשר חברת הביטוח צריכה ליישב את התביעה, בתחום האלמנטרי או הסיעודי, אנחנו עושים זאת בהתאם לפוליסה. לגבי הסיעוד, נקבעו כללים ופרמטרים לגבי המבחן המהותי לגבי תפקוד האדם, ואם הוא עומד בסיטואציה שבה חברת הביטוח צריכה לשלם לו. אני לא יודע איך יישבו את התביעות כשזה היה במכבי, אני יודע שכיום אנחנו עושים זאת בהתאם לתנאי הפוליסה, בתבונה וברגישות רבה, ובוודאי כשמדובר בקשישים שנמצאים במצב לא פשוט".

סער: "אם דני נוה היה יו"ר מכבי, הוא היה מדבר כמוני. זה קשור לדנ"א של הארגון. אנחנו באים בגישה טיפולית יותר ועסקית פחות, ומכאן הפערים".

נוה: "אין ספק שיש הבדל בין גוף עסקי לקופת חולים, שהיא גוף ציבורי. קופות החולים יכולות לפנות לאוצר כשהן נמצאות בגירעונות, גם אם קופ"ח מכבי לא בהכרח עושה זאת. חברה עסקית צריכה להתנהל כגוף עסקי, ולהניב תשואה לבעלי המניות. מכבי הוכיחה שהיא גוף שיכול להתנהל בצורה אחראית, ואין בעיה שהיא תקבל את הביטוחים הסיעודיים".

רוטשטיין: "הרגולטור היה זה שהוציא את הביטוח הסיעודי מהקופות. כוונתו היתה שחוק הביטוח שומר על הלקוחות. שימו לב איך הרגולטור משנה את דעתו".

בואו נדבר על שינויים בביטוח הבריאות.

נוה: "החשש שלי הוא שבמצב של עדכון מחיר פוליסות הביטוח כל שנתיים — כפי שהרגולציה דורשת — אנחנו מגלגלים את הסיכון במידה רבה על המבוטח. דווקא כשהוא יגיע לגיל 60 ויצטרך את הביטוח, הוא ימצא את עצמו משלם מחיר גבוה על פוליסה. זאת, במקום לשלם פרמיה ממוצעת — נשלם קצת יותר כשאנחנו צעירים, ופחות בגיל מאוחר. אני חושב שלגיטימי לבקש מאתנו לשווק פוליסת ביטוח לטווח קצר, אבל בכלכלה חופשית צריך לתת לכל אדם לבחור איזה פוליסת ביטוח הוא רוצה".

רוטשטיין: "אנחנו לא לומדים מאחרים. פוליסות בריאות לטווח קצר — זה בדיוק מה שיצר את הצורך ברפורמת הבריאות של ברק אובמה בארה"ב. יש אלמנט חיסכון בגיל צעיר, אבל בגיל מבוגר אנשים נהנים מכך. הפוליסות ביטוח יתייקרו במשך השנים, עם עליית הגיל. למה למנוע מאנשים לקנות איזה ביטוח בריאות שהם רוצים? זה בסדר להציע עוד ביטוחי בריאות, אבל לא צריך לכפות אותם".

למה אני צריך ביטוחים פרטיים, אם יש לי ביטוח כללי?

רוטשטיין: "העובדה היא שאנו יכולים להרשות לעצמנו להיות שיבא בגלל שיש אסותא לידינו. הביטוחים הפרטיים מצילים אותנו. אני יכול להחזיק רופאים טובים בשכר מסוים, כשהם יודעים שהם יתפרנסו במקומות אחרים. רופא שלוקח 140 אלף שקל יצטרף לפוליסה? לא. נלחמנו להיות עם חופשי בארצנו, אז הרגולטור ימנע זאת מאתנו? לבוא ולהגיד שרק הרופאים שיצטרפו לפוליסות ינתחו — זה לא".

קידר: "כולם מסכימים שצריך להיות עם חופשי, אבל דיברו פה קודם על יוקר המחיה. בתוך 10 שנים עלו ההוצאות על בריאות ב–2,000 שקל בשנה למשק בית. הפתרון שהופך את הפוליסות לקצרות יחסל את התירוצים של חברות הביטוח. החברות רוצות להרוויח ובשביל זה הן פה, אבל המטרה שלנו היא להגן על הצרכן, שהוא יקבל ערך. אני לא יכול לעמוד מהצד ולראות איך הלקוחות מקבלים רק 40% חזרה".

נוה: "ממה מורכבת ההוצאה על בריאות? היא לא עלתה רק בגלל חברות הביטוח והביטוחים הפרטיים. היא כוללת גם רכישת ציוד רפואי ותרופות. החלק של ביטוחי הבריאות של הפרט הוא 4%–5% מההוצאה הפרטית לבריאות בישראל. החלק של הפרמיות שאנחנו משלמים הוא 1.5 מיליארד שקל מתוך 32 מיליארד שקל. איך רוצים לחזק את הרפואה הציבורית בישראל בוועדת גרמן? משתלחים בחברות הביטוח, כאילו שככה נחזק את הבריאות הציבורית.

רוטשטיין: "הצענו להצמיד את התפוקות של מערכת הבריאות הציבורית (הפועלת בבוקר) לאלה של המערכת הפרטית (הפועלת אחר הצהרים). כך היינו יכולים להבטיח תפוקות מרביות, כי בסוף כל אחד מסתכל על הכיס הפרטי שלו. יש צוואר בקבוק עצום של חדרי ניתוח. לא צריך לבוא בטענות לרופאים".

האם הרופאים נמנעים מניתוחים בבוקר כדי שיהיה להם ביקוש אחרי הצהרים?

סער: "לפני 12–13 שנה נתנו לאזרחים שירותי בריאות נרחבים יותר מרוב המדינות, וכיום אנחנו במקומות האחרונים. כשאומרים שההוצאה הפרטית עלתה ל–40% מההוצאה הלאומית על בריאות, זה כי העוגה קטנה".

רוטשטיין: "מזל שיש לנו מערכת פרטית, אחרת האזרחים לא היו מקבלים שירותים בכלל".

סער: "השב"ן (שירותי בריאות נוספים שמעניקות קופות החולים, בתשלום נוסף), זאת דרך לגבות מס מהציבור. אם מישהו חושב שבמקרה של ביטול השב"ן, 3 מיליארד השקלים שהוא מגלגל יילכו למערכת הבריאות — הוא טועה".

קידר: "כש–OECD מגדיר ביטוח בריאות פרטי, הוא כולל גם את השב"ן. אני הראשון שיגיד שצריך להוסיף עוד כסף למערכת הבריאות הציבורית, אבל זה לא הדבר היחיד. למערכת הפרטית ולגורמים נוספים יש אינטרס לערער את האמון של הציבור במערכת הבריאות הציבורית, כדי להגדיל את הרווחים שלהם. קופות החולים זוכות ליותר מ–90% שביעות רצון. גם לקופות החולים יש אינטרס שיהיו ביטוחים פרטיים, כי הן חוסכות כסף אם הלקוחות מפעילים את הביטוח הפרטי. יש גם אינטרס של הרופאים לחזק את המערכת הפרטית".

רוטשטיין: "המיליארדים נמצאים בשב"ן. במאזן האינטרסים שכחנו את משרד האוצר שחוסך הרבה מאוד כסף על זה שאנשים הולכים לרפואה פרטית. האינפלציה של ביטוחים פרטיים, כולל השב"ן, נובעת מחוסר האמון של הציבור. אנשים קונים ביטוח פרטי, כי הם מרגישים שיום אחד יהיה צורך בכך והם רוצים להיות בטוחים. המפקח יכול לדרוש מחברות הביטוח להוזיל את הפרמיות".

סער: "באופן בסיסי, מערכת הבריאות היא טובה. המדינה לקחה ממנה 9 מיליארד שקל בשנה מאז 2000. צריך לנצל את התשתיות גם בערב, ולהפריד בין הביטוח המשלים לביטוח הפרטי. לצערי, משרד הבריאות הוא אחד מהמשרדים הממשלתיים החלשים".

רוטשטיין: "אני אדם פרגמטי, שרוצה שהחולים יקבלו את הטיפול הטוב ביותר. כדי להחזיק את הרופאים הטובים, חייב להיות בית חולים כמו אסותא. מודל לרופאים אצלנו במשרה מלאה דורש עוד תקציבים, אבל אני לא יכול להשלות את עצמי — אני לא צופה שהאוצר ישנה את עורו וייתן עוד תקנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#