תרופות מחוץ לסל? לא מתים מזה - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תרופות מחוץ לסל? לא מתים מזה

תרופות מצילות חיים כבר נמצאות בסל התרופות הממלכתי, וספק אם יש צורך לרכוש לשם כך ביטוח רפואי פרטי

14תגובות

צבא סוכני הביטוח פושט בימים אלה על בתי האב בישראל, ומשכנע רבבות למהר ולרכוש ביטוח בריאות פרטי - רגע לפני שהפרק המרכזי בביטוח הבריאות, פרק בחירת המנתח, משתנה בשל הוראות הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר.

לסוכני הביטוח יש טיעונים רבים באמתחתם כשהם משווקים את ביטוח הבריאות הפרטי לציבור. אבל הטיעון החזק והמוחץ ביותר הוא זה של תרופות מחוץ לסל. יותר נכון לומר, תרופות מצילות חיים מחוץ לסל. מכל הסעיפים הקיימים בביטוחי הבריאות בישראל, זהו הסעיף שבו לביטוחי הבריאות הפרטיים של חברות הביטוח יש יתרון מוחץ - הם היחידים שמותר להם למכור את התרופות הללו לציבור.

על היתרון המוחץ הזה של חברות הביטוח ניטש ויכוח ציבורי עז מאז 2008, כאשר משרדי האוצר והבריאות אכפו את הוצאת התרופות מצילות החיים מהביטוחים המשלימים של קופות החולים. לפני שבועיים צצה הסוגיה ועלתה שנית, כאשר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, הודיע שהוא מתכוון לסטות מהעמדה שבה החזיק משרד הבריאות מאז 2008, ולבחון מחדש את החזרת התרופות מצילות החיים לביטוחים המשלימים של קופות החולים.

5.9 מיליון מבוטחים יש בביטוחים המשלימים של קופות החולים. מדובר ב–73% מאוכלוסיית ישראל - ה–27% הנותרים, שאינם מכוסים על ידי הביטוחים המשלימים, הם בעיקר חרדים וערבים. עד 2007 כל מבוטחי המשלים קיבלו ביטוח מלא של תרופות מחוץ לסל במחיר מצחיק של כ–5 שקלים בחודש. בניגוד לדעה הרווחת, כנראה לא מעט בזכות הרושם המוטעה שהצליחו סוכני הביטוח ליצור, הכיסוי לתרופות מחוץ לסל נשאר בביטוחים המשלימים גם לאחר מכן.

הפגנת מחאה על סל התרופות
ניר כפרי

גם כיום מקבלים המבוטחים בביטוחים המשלימים, כאמור - 73% מהאוכלוסייה, תרופות שאינן כלולות בסל. בדרך כלל מדובר בתרופות מתקדמות יותר מאלה המצויות בסל, או בכאלה שיש להן פחות תופעות לוואי - תרופות שמשפרות איכות חיים. מקרה מפורסם הוא זה של תרופת האדרל להפרעת קשב וריכוז, שאינה נמצאת בסל, אף שהיא נחשבת למתקדמת יותר מהתרופה שכן כלולה בסל - ריטלין. הדבר היחיד שהוצא מהביטוחים המשלימים ב–2007 הוא האישור לתרופות מצילות חיים ומאריכות חיים. את אלה אסור לקופות החולים למכור למבוטחים שלהן, והשיווק שלהן נשאר יתרון בלעדי של חברות הביטוח.

כיסוי מהטובים בעולם

אין מחלוקת בין אנשי מקצוע בתחום רפואת הציבור שהרוב המוחלט של התרופות מחוץ לסל שהציבור צורך שייכות לקבוצה הראשונה, קבוצת התרופות משפרות איכות החיים, שכלולה גם כיום בביטוחים המשלימים. השימוש בתרופות מצילות חיים או מאריכות חיים, שאינן כלולות בסל, הוא קרוב לאפסי. הסיבה הפרוזאית לכך היא שכמעט ואין תרופה מצילת חיים שאינה כלולה בסל התרופות הלאומי.

הוצאת התרופות מצילות החיים מהביטוחים המשלימים ב–2008 לוותה בהתחייבות של האוצר להגדיל את העדכון של סל התרופות ל–300 מיליון שקל בשנה. התוספת הזו, ביחד עם הלחץ הציבורי על ועדת הסל משום שהסל הפך למענה היחיד של הציבור להשגת תרופות מצילות חיים, הביא לכך שכמעט כל התרופות שנחשבות למצילות חיים נכנסו בשנים האחרונות לסל. אלה שאינן בסל הן כמעט אך ורק תרופות שלא הוכחה עדיין יעילותן. הדעה המקצועית הרווחת היא שמבחינת הכיסוי של תרופות מצילות חיים, סל התרופות של ישראל הוא אחד הטובים בעולם.

אלה שתמכו ב–2008 בהוצאת התרופות מצילות החיים מהביטוחים המשלימים רואים בכך הוכחה לצדקתם. הקמפיין הצליח: המסלול עוקף סל, שהחל להיווצר דרך הביטוחים המשלימים, נחסם. בלי המסלול הזה, הציבור הגביר את התביעה שלו לשיפור איכות הסל הלאומי, וכך בסופו של דבר אכן קרה.

ואולם, גם אלה שהתנגדו ב–2008 להוצאת התרופות מצילות החיים, ומובילים כיום את הקמפיין להחזרת התרופות מצילות החיים לביטוחים המשלימים, רואים במה שקרה מאז הוכחה לצדקתם: ביטוחי הבריאות הפרטיים תפסו גובה, כששיעורים גדלים מהציבור משתכנעים בצורך לקנות לעצמם ביטוח פרטי כזה - אף שסל הבריאות הממלכתי מכסה כמעט את כל הצרכים הרפואיים שלהם, והביטוח המשלים מכסה את כל השאר (פרט לתרופות מצילות חיים) - בזכות העוצמה השיווקית האדירה של סעיף התרופות מצילות החיים.

מה הועילו חכמים בתקנתם, שואלים כיום התומכים בהחזרת התרופות המצילות חיים לביטוחים המשלימים, אם ההשפעה העיקרית של הוצאת התרופות מצילות החיים היתה לדחוף את הציבור לקנות לעצמו רובד ביטוח בריאות שלישי - יקר ומיותר - כשהציבור מפסיד מכך כסף רב ואילו חברות הביטוח מבטיחות בזאת את רווחיותן?

הטענה הנוספת של המצדדים היא שמיעוט המקרים הקיים של מי שצריכים תרופה מצילת חיים שבכל זאת אינה נכללת בסל - בדרך כלל מדובר במצבים של תרופה שנכנסת שנה מאוחר יותר, אבל עבור חולים סופניים זה עלול להיות מאוחר מדי - מצדיקה מנגנון שיאפשר להם לקבל את התרופה שלהם ומיד. אחרת, רק בעלי הממון, או רק בעלי ביטוח הבריאות הפרטי, יוכלו לשרוד את תקופת ההמתנה - וזהו חוסר שוויון קיצוני.

קהל שבוי לסוכנים

כמו ב–2008, גם ב–2015 הוויכוח רחוק מלהיות מוכרע לטובת צד כלשהו. כדי לענות על טענת האי־שוויון - מדוע דווקא 27% החלשים בחברה הישראלית, שאינם מבוטחים בביטוחים המשלימים, יישארו בלי תרופות מצילות חיים? - מציעות קופות החולים לייקר את עלות הפרמיה לרכישת תרופות מצילות חיים בשקל, שבאמצעותו תסובסד אספקת תרופות מצילות חיים גם למי שידו אינה משגת לרכוש את הביטוח המשלים.

המתנגדים מצביעים על האבסורד שייוולד מכך: הצעת הקופות משמעה שכל האוכלוסייה הישראלית תהיה מכוסה בביטוח המבטיח קבלת תרופות מצילות חיים. אם זהו המצב, מדוע יש לנו צורך בתיווך של הביטוח המשלים? בואו נחליט שתרופות מצילות החיים יכנסו לסל הממלכתי מלכתחילה.

למעשה, המשמעות של הצעת הקופות היא מסלול עוקף סל, שהוא רע מכל הבחינות. גם כל האוכלוסייה תקבל ביטוח תרופות מצילות חיים, גם הביטוח הזה יינתן ללא ביקורת ופיקוח (למשל, האם גם תרופות ניסיוניות ייכללו בו? מי יקבע איזו תרופה תסופק ואיזו לא?) וגם יהיה ביטוח יקר במיוחד. העלות של פרמיה של 5–8 שקלים בשנה, לכל האוכלוסייה, היא של כ–500–600 מיליון שקל בשנה - כפול מעלות עדכון סל התרופות כולו, וזאת רק עבור סעיף קטנטן אחד שהשימוש בו אמור להיות אפסי.

וגם, הדיון כולו חותר תחת האמון הציבורי בסל התרופות הממלכתי. העובדה שהציבור משוכנע שהוא נדון למוות אם לא ירכוש ביטוח לתרופות מצילות חיים מחוץ לסל, בשעה שכמעט אין תרופות כאלה - התרופות מצילות החיים כבר כלולות ברובן המוחלט בסל - מלמדת על הנזק התדמיתי המיותר שנגרם. ההצטרפות של מנכ"ל משרד הבריאות לקמפיין החותר תחת אמינות סל התרופות, החריפה את הנזק מאוד.

השורה התחתונה היא שהוויכוח מתלהט מחדש, בלי הכרעה ברורה. הצעת הקופות, זה ברור, צריכה להיחשב למעקף אבסורדי. אם ההצעה היא לבטח את כל הציבור בעבור תרופות מצילות חיים, הרי שעדיף כבר שהביטוח הזה יעשה באופן ישיר - דרך סל התרופות הממלכתי, ולא באופן עקיף דרך תשלומי הציבור לביטוחים המשלימים. אם אין צורך שהציבור ירכוש ביטוח נוסף עבור תרופות מצילות חיים, מאחר שבפועל יש כבר ביטוח כזה בתוך הסל הקיים, הרי שבוודאי שאין צורך בהצעת הקופות, וכל שצריך הוא להסביר לציבור שהוא מכוסה רפואית כבר כיום.

מנגד, גם היתרון השיווקי שהמדינה מעניקה בכך לחברות הביטוח ולסוכני הביטוח, תוך שהיא מבטיחה לחברות הביטוח קהל שבוי ורווח שמן, הוא אבסורד. בדיוק בשביל זה קיימת כנראה העיתונות, כדי להסביר לציבור כיצד מכונת השיווק המשומנת של חברות הביטוח פועלת עליו את פעולתה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#