"יש מקומות שבהם מחכים חודש לצנתור. בישראל רוצים הכל מחר בבוקר" - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"יש מקומות שבהם מחכים חודש לצנתור. בישראל רוצים הכל מחר בבוקר"

לאה ופנר, מזכ"לית ההסתדרות הרפואית, שהיתה חברה בוועדת גרמן טוענת כי "ללא תקצוב - ההמלצות יגרמו יותר נזק מתועלת. במודלים מסוימים, השר"פ טוב לבתי החולים"

2תגובות

במשך שנה הסעירה ועדת גרמן את מערכת הבריאות. הוועדה, שהוקמה כמעט מיד לאחר מינויה של יעל גרמן לשרת הבריאות ב–2013, העמידה לעצמה מטרה: לגעת בעצבים החשופים של המערכת ולאבחן מחדש את תחלואיה. זאת, בעוד שברקע לעבודתה התחולל המשבר במרכז הרפואי הדסה בירושלים.

הוועדה גיבשה בסופו של דבר המלצות אמיצות ומפתיעות בחלקן — שלעתים עמדו בניגוד לרוח שנשבה בדיוני הוועדה, בייחוד בהמלצה שלא לאפשר אימוץ והרחבה של השר"פ (שירותי בריאות פרטיים) בבתי החולים הציבוריים. ואולם עתה, לאחר פרישתה של גרמן מתפקיד שרת הבריאות והתפרקות הממשלה, נראה שכבר מתחיל להיאסף אבק על דו"ח הוועדה ועל אלפי עמודי הפרוטוקולים מדיוניה בנושאים כמו הרפואה הפרטית, אורך התורים, כפל ביטוחי הבריאות, תיירות המרפא והבעלות על בתי החולים.

רבים במערכת הבריאות כבר מספידים את המלצות הוועדה ומשוכנעים, כנראה בצדק, כי היא תיהפך לעוד אפיזודה חולפת. ניסיונם מלמד אותם ששרים חדשים אינם אוהבים לאמץ המלצות והחלטות שעליהן חתמו קודמיהם בתפקיד. בשורה התחתונה — זו שנוגעת להעברת תקציבים למערכת הבריאות הגירעונית — גם ההישג המיידי של הוועדה, בדמות המלצה על הזרמת מיליארד שקל למערכת הבריאות, יירד כנראה לטמיון.

"ללא קשר להמלצות עצמן, ועדת גרמן הביאה כמה תרומות משמעותיות", אמרה עו"ד לאה ופנר, מזכ"לית ההסתדרות הרפואית (הר"י) — הארגון היציג של הרופאים בישראל — וחברה בוועדת גרמן. "הוועדה העלתה את מערכת הבריאות לסדר היום הציבורי למשך יותר משנה, והציפה כמה בעיות מהותיות של הרפואה הציבורית, בראש ובראשונה את הנושא של אורך התורים. צריך לזכור שבמשך דיוני הוועדה פירסם משרד הבריאות לראשונה את נתוני אורך התורים במערכת — דבר שלא נעשה קודם לכן. זה דבר שהציבור לא היה מודע לו, ומשרד האוצר התכחש אליו שנים", היא הוסיפה.

עופר וקנין

ופנר אומרת שתוצר נוסף של הוועדה הוא ההכרה בעובדה שבמערכת הבריאות חסר הרבה מאוד כסף. לדבריה, "אפשר להתווכח אם מדובר במחסור של מיליארד שקל או 10 מיליארד שקל — אבל גם מיליארד זה לא מעט".

מתמקדים בביטחון ובכלכלה, לא בבריאות

מצבה של מערכת הבריאות אינו מככב במערכת הבחירות הנוכחית. איש מהמתמודדים לא התבטא בהרחבה בעניין זה — לפחות עד לאחרונה, כשהתקשורת הקדישה כותרות לעומס הכבד בחדרי המיון בבתי החולים, ולפרק בדו"ח של בנק ישראל ששירטט את מצבה המטריד של הרפואה הציבורית בישראל.

נדמה שמערכת הבריאות היא בין הדברים האחרונים שמעניינים את הפוליטיקאים לקראת הבחירות לכנסת. האם לדעתך נותר משהו מההשפעה של ועדת גרמן?

"בעיני, מבחן המציאות הוא היכן נמצא תחום הבריאות באג'נדה של המפלגות הגדולות. אני מודה שבינתיים זה לא נראה מבטיח, והתקוות הגדולות שלי מתבדות והולכות. בעולם הרחב נמצא תחום הבריאות בראש סדר העדיפויות הלאומי. אצלנו, מתמקדים בביטחון וביוקר המחיה באופן כללי. מצער אותי שאחרי כל השנה האחרונה, ואף שמדובר בנושא חשוב כל כך — ברמת הפרט וגם ברמת המשק — נושא הבריאות שוב נדחק החוצה. יש לי עדיין תקווה שזה לא יישכח. הציבור צמא לשיח ומידע על מערכת הבריאות. זה נושא שנוגע לכולם, לא רק למבוגרים ולחולים".

"כשאין מספיק כסף, כל אחד נלחם בשני"

בדצמבר האחרון, לאחר ההחלטה על פירוק הממשלה, שיגרה ופנר מכתב לחברי ועדת גרמן שבו חלקה עמם את התלבטותה בין דעת הרוב בוועדה, "אשר גיבשה שורה ארוכה של המלצות חשובות לשיפור, שלהן הצטרפתי", כפי שכתבה ופנר, לבין "דעת המיעוט, אשר היטיבה לבטא את שורש הבעיה במערכת הבריאות הציבורית — והוא המחסור המשווע במשאבים".

תומר אפלבאום

בסופו של דבר, כתבה ופנר, החליטה לחבר עמדת יחיד. את פרסומה המלא היא דוחה עד לאחר כינון הממשלה הבאה, אך בהמשך מכתבה בכל זאת מתחה ביקורת על דעת הרוב בוועדה: "עמדת הרוב נמנעה מלדרוש בהמלצתה את מילוי מלוא החוסר התקציבי. ניתן להבין עמדה זו לנוכח המיליארדים הרבים החסרים, שהם תוצאה של חוסר השקעה מספקת לאורך השנים ושל התייקרות שירותי הרפואה בעקבות אפשרויות ודרכי טיפול וריפוי חדשים ויקרים, וגידול והזדקנות האוכלוסייה", היא כתבה. אף על פי כן, סבורה ופנר — כמו רבים במערכת הבריאות — כי ללא איתור וגיוס מקורות תקציביים לשינוי, משקלה הסגולי של ועדת גרמן הוא נמוך עד לא קיים. יתרה מכך, לטענתה, יישום המלצות הוועדה עלול לטלטל את המערכת ולהוציאה משיווי משקל.

במכתב היא טוענת בין היתר: "יישום כל אחת מההמלצות המפורטות בדו"ח מצריך הוספה של מאות מיליוני שקלים למערכת, בין אם מדובר ביישום מקביל או יישום הדרגתי, בהתאם לטבעה ובשלותה של כל המלצה והמלצה. ללא כן, לא זו בלבד שההמלצות תישארנה כאות מתה, אלא שיהיה בכך להזיק על ידי הוצאת המערכת משיווי משקלה הנוכחי".

את באמת סבורה שיישום המלצות הוועדה עלול לגרום יותר נזק מתועלת?

"היתה לי תחושה שהדיונים בוועדה נגררו בסוף לוויכוח פוליטי ולא ענייני. זה חוסר אחריות להמליץ בלי לדעת מהיכן יגיע הכסף, או לכל הפחות מה תהיה עלות השינוי. לכן כל המלצה שהוציאה הוועדה תחת ידיה טומנת בחובה סכנה".

מה לגבי ההחלטה על הזרמת מיליארד שקל לטובת שיפור תשתית וקיצור תורים?

רמי שלוש

"אני לא יודעת אם אף אחת מההמלצות תגיע לאיזה יישום. צריך קודם שיהיה שר בריאות — בין אם זו גרמן או מישהו אחר — שיאמץ את ההמלצות. בנוסף, צריך שיהיה גם במשרד האוצר מישהו שיממש את ההמלצות. אנחנו יודעים שזה קשור בהסכמים פוליטיים, והסכמים פוליטיים עולים כסף. אם בהסכמים הקואליציוניים לא תהיה מפלגה שתדרוש כסף לתחום הבריאות, אף רפורמה לא תוכל להתרומם".

אבל לא כל ההמלצות וההחלטות שיצאו מוועדת גרמן הן בהכרח עניין של תקציב — למשל, ישנה ההחלטה על הקמת רשות אשפוז חדשה שאמורה לפתור את בעיית ניגוד העניינים של בתי החולים הממשלתיים, שכיום משרד הבריאות הוא גם הבעלים וגם הרגולטור שלהם.

"באופן עקרוני, הסכמתי עם הקמת הרשות. חשבתי שהיה אפשר לעשות כמה צעדים נועזים, שהיא תהיה שונה במקצת, בעלת סמכויות לא רק לנהל בתי חולים, אלא לבחון לעומק הסכמים והסדרים. אבל היה ברור שלא תהיה לזה תמיכה, אף שגם אני הסכמתי לבסוף לגירסה שאושרה".

אז מה בעייתי באופן שבו הוקמה רשות האשפוז?

"הבעיה ברשות היא שאין לי מושג מה גודלה, ושהסמכויות שלה לא ברורות. מעבר לכך, היא קמה מתוקף החלטת ממשלה, שיכולה פתאום להחליט אחרת. אנחנו גם יודעים שיש קשיים בהקמתה. בגרסתה כיום, הרשות יונקת סמכות ממקורות שונים — ממשרד הבריאות ומנציבות שירות המדינה. בשלב זה, נדמה שהגופים הללו לא רואים את היתרונות שבהקמת רשות. בראייה של בתי החולים, הוסיפו עוד שחקן מעל ראשם. בנוסף, אין הגדרות ברורות של סמכויות גם בתוך המסמכים הרשמיים — וזה, ממה שאני שומעת, גורם למנהלי בתי החולים ולגורמים במשרד הבריאות להיאבק במצב".

הרשות אמורה לסייע לנהל את בתי החולים בצורה טובה יותר — באמצעות תקציב ידוע מראש שמאפשר תכנון, לצד ליווי ובקרה על הניהול. אפשר לראות את היתרונות בכך, לא?

"לאורך השנים, כמעט כל בתי החולים נמצאים בגירעון — אז כנראה משהו בשיטה לא נכון. בכל הנוגע לפיקוח, יש כיום במערכת די והותר כלי פיקוח. הסוגיה האמיתית היא התמריץ — איך נותנים לבתי החולים לפעול כמשק. כיום, מה שמאפיין למשל את היחס בין בתי החולים וקופות החולים הוא התנהלות לעומתית ומאבקים. כשאין מספיק כסף, כל אחד נלחם בשני. זה יוצר סיטואציה עקומה לחלוטין. כשיש מחסור רב, אז קשה לפקח. בנוסף, המערכת והשחקנים מעורבבים מאוד זה בזה — מנהלים בבתי חולים יוצאים לתפקידים במשרד הבריאות ואז חוזרים אל בתי החולים. בסופו של דבר, משהו בסיסי במערכת עובד בצורה לא נכונה, וכולם מפסידים מזה — בראש ובראשונה הציבור".

"אנחנו זקוקים למערכת הפרטית"

אחת הסוגיות הבוערות במערכת הבריאות היא קיצור התורים. אורך התורים הוא כנראה מהגורמים העיקריים המחזקים את הרפואה הפרטית על חשבון הציבורית. ההחלטה שיצאה מוועדת גרמן להקצות מיליארד שקל לקיצור תורים זכתה לברכות מצד גורמים במערכת, אך רבים העלו השגות לגבי הסכום — שבעקבות התפוררות הממשלה לא הועבר בסופו של דבר, וספק גדול אם יועבר ב–2015. גם ופנר, במכתבה לחברי ועדת גרמן, טוענת כי "תוספת חלקית חד־פעמית לא תפתור את הבעיה לאורך זמן", ומוסיפה: "עלינו להביט ביושר בעיני הציבור ולהודות שתוספת כזו כשלעצמה לא תביא לשינוי המיוחל".

תוספת של מיליארד שקל, בשנה כמו 2014, עם עלויות מבצע צוק איתן, זה לא משהו מובן מאליו. את לא חושבת שזה ישנה במשהו את מצב התורים?

"קיצור תורים בעת הזאת הוא הדבר המשמעותי ביותר שמשפיע על רמת שירותי הבריאות — רק לזה נדרשים לפחות מיליארד שקל. אבל מיליארד השקלים המדוברים כוללים גם שיפור תשתיות ושיפוץ חדרי מיון, וגם תשלום ל'פול טיימרים'. כאן בא לידי ביטוי החיסרון הגדול של הוועדה: היא לא הציגה תג מחיר ועלות לכל אחד מהמרכיבים".

אבל ה"פול טיימרים" — אותם רופאים שישוריינו למערכת הציבורית בתוספת שכר ובתמורה יימנעו מעבודה פרטית — הם גם מרכיב בקיצור התורים.

"נכון, אבל גם כאן לא נעשתה העבודה עד תומה. אם לא נדע לראות בדיוק מי קבוצת הרופאים הנכונה ומה בנוגע לשאר הרופאים שהם לא 'פול טיימרים', הרופאים האחרים יהיו מתוסכלים ולא ישתפו פעולה".

באופן כללי, את התנגדת לצמצום הרפואה הפרטית שמחוץ לבתי החולים (בניגוד לשר"פ). מדוע? המדינה לא אמורה להיות זו שתספק לתושביה שירותי בריאות נאותים?

"אני מתנגדת לטענה שלפיה, מפני שיש כשלי שוק, אנחנו נחליט בשביל הציבור בנושאי הרפואה הפרטית וביטוחי הבריאות. נכון שיש בעיה, והציבור לא תמיד מבין את ההבדלים בין הפוליסות — אבל אני חושבת שהמשימה של המדינה היא לעזור לציבור להבין, לא להחליט במקומו. אני כן חושבת שצריך לייצר הבהרות ולגרום לכך שכל פוליסות הבריאות יהיו ברורות וניתנות להשוואה, כמו בקופות גמל — אבל שהאוצר יהיה זה שיכתוב את התנאים לפוליסה? זה ממש לא נראה לי".

אבל ישראלים רבים מחזיקים ביטוח כפול או משולש.

"אני חושבת שברוב המקרים אין כפל ביטוחים. רוב האנשים רוכשים גם פוליסות של ביטוח משלים של הקופות, וחלקם רוכשים במקביל גם ביטוח פרטי. אנחנו יודעים שכשיש בעיה רצינית מנצלים את שני הביטוחים. קצת התבלבלנו בין התפקיד שלנו ליצור שקיפות והבנה לבין להחליט בשם הציבור. ובכלל, אני חושבת שבשל השאיפה לשוויון אנחנו מצמצמים את האפשרות של האדם לקבל רפואה פרטית. אנחנו זקוקים למערכת הפרטית, ואני חושבת שהתחרות מולה מסייעת גם לשפר את הרפואה הציבורית. כשחולה צריך לחכות חודשיים כדי לקבל חוות דעת מקצועית ברפואה הציבורית, אז הפתרון הוא לא להשקיע ולאפשר רק למערכת הציבורית לפעול".

גם השר"פ היה נושא מרכזי בוועדה. התמונה שהצטיירה מאוד לא החמיאה למערכת הבריאות: תשתיות ציבוריות משמשות לניהול תעשייה רפואית פרטית שמגלגלת מיליארדים, שנגישה רק לחלקים בציבור ומעשירה חלק מהרופאים. ואכן, ועדת גרמן המליצה לבטל את השר"פ בבתי החולים.

"התלבטתי מאוד בסוגיה הזאת. מאחורי נושא השר"פ עומדת אמירה קשה מאוד: שאנחנו לא מאמינים שנוכל ליצור מודל שבו מערכת הבריאות הציבורית תקבל את כל הכסף שהיא צריכה מהממשלה. קצב התפתחות הרפואה ועליית מחירי הטיפולים הוא מהיר כל כך, שלעולם המערכת תהיה במחסור תקציבי — לא רק לקיצור תורים, אלא באופן כללי. מצד אחד, השר"פ מכניס כסף חיצוני לתוך המערכת. הוא גם מגדיל את היצע שירותי הבריאות, ולכן מסייע להפחתת המחירים ברפואה הפרטית. אבל יש בו שתי בעיות עיקריות: ישנה בעיית הפיקוח, ולכן יש זליגה לשעות הפעילות של הרפואה הציבורית, וכן בעיה של אי־שוויון. השאלה היא מה נקודת המבט. לצערי, כבר כיום אין שוויון, והשאלה היא אם המשמעות של שר"פ היא הכנסת האי־שוויון לתוך בתי החולים או הגדלת ההנגשה של שירותים פרטיים.

"אני חושבת שלקבוע החלטה גורפת זו טעות. צריך לבחון את המודל, אבל לצערי לא ירדנו לרזולוציה של המודלים. במודלים מסוימים, באמת עדיף שלא יהיה שר"פ כלל, אבל בחלק מהם, השר"פ דווקא טוב לבתי החולים. עשו קמפיין מעולה נגד השר"פ — אבל לא טוב להיות קיצוניים. אם המערכת ציבורית תעשה את עבודתה בזמן סביר, אני לא רואה שהשר"פ יפגע בקיצור תורים. זה גם עניין של תפישת עולם: יש מקומות שבהם מקובל לחכות חודש לצנתור, ויש מקומות — כמו פה — שרוצים הכל ממחר בבוקר".

"הרופאים הרוויחו את שכרם בעבודה קשה"

במערכת הבריאות מתלוננים כל הזמן על גירעונות ועל חוסר בתקציב, אבל הציבור מוצא מדי שנה את הרופאים מככבים ברשימת שיאני השכר של המגזר הציבורי.

"שכר הרופאים מפריע מאוד לאנשים. אני יכולה להבין את התחושה ואת הכעס אצל מישהו שחוזר הביתה עם משכורת של 20 אלף שקל, בזמן שרופא מקבל 100 אלף שקל. אני לא רואה את אותו כעס כשמדברים על שכרם של מי שעוסקים בשוק ההון, בכספים או בתחומים אחרים. אני חושבת שהשכר נדרש כדי לשמר רופאים באיכות גבוהה במערכת הציבורית, וגם להעביר לדור הצעיר מסר שילך ללמוד רפואה, לא רק עריכת דין או מינהל עסקים. אין סיבה שבעלי מקצוע כזה לא ירגישו שהם הטופ שבטופ כמו אחרים. הם הרוויחו את זה בהרבה ידע מקצועי ושנים של עבודה קשה".

קשה לנווט את מערכת הבריאות, בייחוד בתקופה של חוסר יציבות פוליטית ושלטונית. את מרגישה שכל ההשקעה ושעות הדיונים היו לחינם?

"אני לא מתייאשת. כל ועדה מציפה נושאים מסוימים, וחלקם יכולים להיות נכונים גם לעוד עשר שנים קדימה. אם בכל ועדה מקדמים משהו, כבר הצלחנו לעשות משהו".

היית ממליצה למי שיישב בקרוב על כיסא שר הבריאות לאמץ את המלצות ועדת גרמן?

"הייתי מציעה לו לראות אותן ולחשוב באופן עצמאי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#