"אנחנו בגירעון של מאות מיליוני שקלים - נאלץ לצמצם שירותים ולהאריך תורים" - בריאות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אנחנו בגירעון של מאות מיליוני שקלים - נאלץ לצמצם שירותים ולהאריך תורים"

מנהלי בתי החולים: "הגירעון הוכפל בגלל סיבות שלא תלויות בנו" ■ במשרד האוצר טוענים כי "הסבסוד השנה היה חסר תקדים" ותוהים מדוע המנהלים לא תמכו בהסטת תקציבים מהרפואה הפרטית לציבורית

14תגובות

ישראל הולכת לבחירות ובתי החולים הממשלתיים טוענים כי הם נשארו מאחור: מנהלי בתי החולים כינסו הערב מסיבת עיתונאים ובה התריעו כי למרות שלא חרגו במאום מתוכנית העבודה השנתית שגובשה מול משרד הבריאות, הם נקלעו לגירעון קשה שאינו מכוסה במלואו על ידי הממשלה. גירעון זה, טוענים המנהלים, יחייב אותם לצמצם שירותים, להאריך תורים ולהוריד את רמת הטיפול בחולים ואת רמת הציוד הרפואי, הטכנולוגיות והתרופות בהם הם משתמשים.

בנוסף, החלו כמה בתי חולים ובהם שיבא ונהריה להיערך לפיטורי רופאים שאינם עובדי מדינה המועסקים על ידי קרנות המחקרים. בתגובה לכך יקיימו מחר הרופאים אספות הסברה בבתי החולים הממשלתיים בשעה 13:00. "בתי החולים הם כמו מטוס סופרטאנקר שטס על אדי דלק", אמר מנהל בית החולים איכילוב בתל אביב, פרופ' גבי ברבש, באמירה שמיצתה את המסר הכללי של מסיבת העיתונאים.

המצוקה המיידית שמציגים בתי החולים נוגעת לגירעון כולל של כ-400-500 מיליון שקל שהאוצר מסרב, לטענתם, להעביר לכיסוי החריגה שנוצרה בתקציבם השנה. לבתי החולים יש גירעון מובנה של כ-700 מיליון שקל שזוכה לסבסוד קבוע מדי שנה, אך השנה הוא זינק ב-700 מיליון שקל נוספים, בשל סיבות שבתי החולים הגדירו כ"חיצוניות" ו"שאינן תלויות" בהם. בתי החולים קיבלו השנה 1.05 מיליארד שקל, אך לטענת בתי החולים, מדובר בתקצוב הנמוך בכ-400 מיליון שקל לעומת הגירעון האמיתי בקופתם.

מנהלי בתי החולים בכנס
מוטי מילרוד

מנגד, במשרד האוצר אומרים כי תוספת התקציב שהקצו השנה - 1.05 מיליארד שקל - היא "תוספת חסרת תקדים, הגבוהה בכ-300 מיליון שקל לעומת הסבסוד הישיר של בתי החולים בשנים 2012 ו-2013. הסכום נוסף לעיקר תקציב בתי החולים בסך של כ-8.5 מיליארד שקל המגיעים מהכנסותיהם מאספקת שירותים רפואיים".

גורם בכיר במשרד האוצר אף הוסיף כי הוא "מתפלא על כך שכאשר משרדי האוצר והבריאות רצו להסיט משאבים מהמערכת הפרטית לבתי החולים הציבוריים (בחוק ההסדרים שנפל לבסוף - ר.ל.ג), לא נשמע ולו קול אחד מבין מנהלי בתי החולים שתמך בצעד".

מנגד, מדגישים בתי החולים כי הגירעון הוכפל השנה מסיבות שאינן תלויות בהם, ובהן שחיקה במחיר יום אשפוז שהגיעה לכ-250 מיליון שקל, הסכמים עם קופות החולים שגרמו להגדלת הנחות של כ-150-200 מיליון שקל נוספים, וכן מימון המענקים למתמחים בכ-100 מיליון שקל מתוך תוספת התקציב. בנוסף, מצביעים בתי החולים על התייקרויות נוספות בנושאים כמו הסכמים עם עובדי קבלן - ניקיון ושמירה, עליית הארנונה, המים והחשמל, שחרגו מנוסחת התקצוב שקבעה המדינה. לטענתם, לא הייתה חריגה מתוכנית העבודה שנקבעה בתחילת השנה מול משרד הבריאות.

מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, פרופ' רפי ביאר, אמר כי "אסור להשאיר אותנו בגירעון כי המשמעות היא שאי אפשר לקנות ציוד וצריך לצמצם פעילות. תורים שקיימים היום יתארכו עוד יותר, המצוקות והעומס במיון יחריפו ועוד".

לדבריו, "אחת מהחלטות הממשלה האחרונה היתה לחזק את חדרי המיון. למעשה, קיבלנו מכתב שמאשר את התקנים במיון לפני כחודש, אך דבר לא נעשה. ברגע זה ממש יש במיון ברמב"ם כ-17 אנשים שממתינים שעות רבות. זה לא אנושי". ביאר הוסיף כי "יש לתת מענה נאות גם לעתיד. הרפואה הציבורית מורעבת, והמבוגר האחראי באוצר או בממשלה צריך לתת הנחיה מתאימה. אין לנו היום שר בריאות או שר אוצר לדבר איתו. כרגע פקידי האוצר נשארו אחראים".

מנהל בית החולים ברזילי באשקלון, ד"ר חזי לוי, אמר כי "כבית חולים בפריפריה אנחנו במצב שבו אנחנו מתקשים לממן אפילו את הצרכים השוטפים. מתקשים לטפל באנשים, לקנות ציוד חשוב - ואני עוד לא מדבר על טכנולוגיות יקרות ערך שעבורן צריך לקושש נדבות, אלא דברים פשוטים כמו משתלים וכו'. אנחנו נאלצים לעיתים לשקול היטב אם לטפל או לא לטפל, אם לדחות תורים. אם נכנס אלי חולה עם מפרצת, אבל המשתל והתותב עולה עשרות אלפי שקלים - אז מה עלי לעשות? לשלוח אותו הביתה כשהוא עלול למות תוך כמה שעות או ימים? אז לא שולחים הביתה, וכך צוברים גירעון. אי אפשר להשאיר אותנו בתת תקצוב כזה".

לדברי לוי, גם מצבן הפיננסי הקשה של קופות החולים משליך ישירות על בתי החולים: "ועדת גרמן דיברה על חיזוק מערכת הבריאות הציבורית - תנו לנו לתת רפואה. לא נוכל לעשות זאת מול קופות קורסות שלא משלמות לנו ושמביאות אותנו לפער בזמינות ובתזרים מול ספקים. אנחנו לא יכולים לעבוד ככה".

באשר לשאלה האם הגירעון הוא בלתי נמנע או שבתי החולים היו יכולים להתייעל כדי להימנע מגירעון, אמר לוי כי "את כל הטכנולוגיה היקרה אני קונה מתרומות. התקציב הממשלתי הולך ברובו על 'טייס אוטומטי': למסים, ארנונה, מים ומה שנשאר הולך לתרופות, מזון, אבטחה וניקיון. שום דבר לא הולך לבזבוזים".  

גורם בממשלה הגיב לדברים ואמר כי "לא יכול להיות שמנהלי בתי חולים, עובדי מדינה, חורגים מחוק יסודות התקציב, נכנסים לגירעונות עמוקים ונזכרים ב-9 בדצמבר לכנס מסיבת עיתונאים. הם מנצלים את הסיטואציה הפוליטית. מעניין שיש לחלקם כסף לבנייה מאסיבית בבתי החולים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#