יותר משנה המתנה לניתוח: הנתונים המטרידים על התורים בבתי החולים הציבוריים

נתונים חדשים חושפים את החולשה של בתי החולים הציבוריים - התורים הארוכים לניתוחים מתוכננים ■ התצאה: החולים פונים לרפואה הפרטית ■ בניתוחים רבים יש פערים של מאות אחוזים באורכי התורים

רוני לינדר
רוני לינדר

משרד הבריאות מפרסם היום את אורך התורים לניתוחים אלקטיביים (מתוכננים מראש) בבתי החולים הציבוריים, וחושף במדויק את החולשה המרכזית של מערכת הבריאות הציבורית מול המערכת הפרטית: אורכי התורים בבתי החולים הציבוריים. עוד חושפים הנתונים שאין כל תכנון מרכזי בנושא התורים בישראל, ולעתים קיימים פערים של מאות אחוזים באורכי התורים בין בתי חולים קרובים גיאוגרפית.

הנתונים שמתפרסמים היום מתייחסים לניתוחים שבוצעו בפועל בחצי השנה הראשונה של 2014. זוהי הפעם השנייה שבה מפרסם המשרד נתונים על אורכי תורים. לאחר שבפעם הקודמת התברר בדיעבד כי היו טעויות רבות בנתונים, שיפר הפעם המשרד את צורת המדידה ואימת את הנתונים שהעבירו לו בתי החולים מול הנהלות בתי החולים.

המשרד גם ביצע בדיקות לקוח סמוי כדי לתקף את התוצאות. לפיכך, התוצאות הפעם אמורות להיות מדויקות יותר ולשקף נכונה את המציאות. הנתונים מתייחסים למשך הזמן שעבר בין מועד קביעת הניתוח לבין מועד ביצועו בפועל, והם נתוני אמת על מטופלים שהמתינו בפועל את פרקי הזמן המצוינים. נוסף על כך, בבדיקה הנוכחית הורחב מאוד מספר הניתוחים שנמדדו - 77 ניתוחים במקום 18 בלבד בסבב הקודם.

מהנתונים עולה כי בניתוחים רבים משך ההמתנה הממוצע גבוה למדי, ומגיע לחודשים. בנוסף, קיימת שונות רבה בין בתי חולים, וקיימים ניתוחים שבהם יש פער עצום באורך התור בין בתי חולים.

בית חולים רמב"ם בחיפהצילום: חגי פריד

כך למשל, זמן ההמתנה הממוצע לניתוחי החלפות מפרקי הירך הוא 104 יום (כ–3.5 חודשים) ולהחלפת מפרק ברך - 130 יום (4.3 חודשים). ההמתנה הממוצעת ליישור המחיצה באף היא 147 יום (4.9 חודשים), לניתוחים בריאטריים ("קיצור קיבה") - 107 יום (3.5 חודשים), ולניתוח שקדים - 126 יום (4.2 חודשים). לארתרוסקופיות (ניתוחים אורתופדיים אבחנתיים או טיפוליים זעיר פולשניים) נמתין בבתי החולים הציבוריים עד חמישה חודשים בממוצע, לניתוח אף/סינוסים פשוט - 4.5 חודשים, לכריתת טחורים שלושה חודשים, ולניתוח לתיקון עור התוף -193 יום, שהם יותר מחצי שנה.

בסורוקה - תורים ממושכים במיוחד

זמני ההמתנה הממוצעים הם רק חלק קטן מהתמונה. החשיבות שבפרסום הנתונים היא בפירוט לפי בתי חולים. 27 בתי חולים ציבוריים נבדקו על ידי משרד הבריאות, והנתונים חושפים שונות גדולה - לעתים כמעט בלתי־נתפשת. למשל, ההמתנה הממוצעת לניתוח שקדים בבית החולים מאיר היא 48 שבועות (11 חודשים), ואורך התור לאותו הניתוח בבית החולים איכילוב הוא 7 שבועות, פחות מחמישית. בסורוקה תור ההמתנה לניתוח החלפת מפרק ברך הוא לא פחות מ- 69 שבועות (שנה ורבע), בעוד התור לאותו ניתוח בדיוק בבית החולים הגדול השני של הקופה, בילינסון, הוא פחות מחודשיים (8 שבועות). בבית החולים אסף הרופא ימתינו המטופלים 37 שבועות לניתוחי החלפת מפרקים - פי שניים עד שלושה מבתי חולים אחרים באותו אזור.

לניתוח כריתת טחורים ממתינים במרכז הרפואי במרכזים הרפואיים מאיר וכרמל כ–30 שבועות (6.5 חודשים), לעומת 8–9 שבועות ברמב"ם, וולפסון והשרון. ההמתנה לניתוח קטרקט, הניתוח הנפוץ ביותר בישראל, היא 106 ימים בממוצע (3.5 חודשים), ואולם בעוד באיכילוב ההמתנה לניתוח נמשכת ארבעה שבועות, ובהלל יפה שלושה שבועות, בבית החולים העמק ההמתנה לניתוח קטרקט היא לא פחות מ–37 שבועות, שהם 8.2 חודשים.

תורים ארוכים במידה קיצונית נמצאו בבית החולים סורוקה בבאר שבע, המשרת את כל תושבי הנגב. ההמתנה לניתוח טימפנופלסטיקה (סגירת נקב בעור התוף) נמשכת לא פחות מ–124 שבועות - כמעט שנתיים וחצי מיום קביעת התור ועד ביצוע הניתוח. זה אולי אינו ניתוח שכיח, אך קשה לקבל מצב שבו אדם ממתין לניתוח זמן רב כל כך, בעוד בבתי חולים אחרים קיים תור קצר יותר. בסורוקה תור ההמתנה הממוצע לניתוח השכיח של החלפת מפרק ברך הוא 69 שבועות - שנה וארבעה חודשים של ציפייה. התור הממוצע לניתוח יישור מחיצת האף הוא 77 שבועות, לתיקון צניחת עפעף 116 שבועות (יותר משנתיים) ולניתוח עמוד שדרה - 49 שבועות.

חשוב לציין כי זמני ההמתנה המפורטים בדו"ח של משרד הבריאות הם זמני המתנה לניתוחים שכבר בוצעו, ולא זמני המתנה תיאורטים עתידיים. מכיוון שכך, הנתונים אינם משקפים את כל אותם מטופלים שהתייאשו מהתור הציבורי ופנו למערכת הפרטית כדי לעבור מהר יותר את הניתוח שהם זקוקים לו.

כדאי לשים לב גם לעובדה הבאה: לעתים קיימים הבדלים עצומים בתורים בתוך המחוזות עצמם, כלומר: שלושה או ארבעה בתי חולים באותו אזור ממש מציגים זמני המתנה בהפרשים עצומים זה מזה. המשמעות היא שתושב האזור עלול להמתין חודשים ארוכים בתור לניתוח בבית חולים אחד, ואילו בבית חולים אחר יש תורים זמינים בהרבה. בזמן הזה, הוא עלול להתייאש ולעבור לרפואה הפרטית, ולוותר על זכותו לקבל ניתוח ציבורי חינם - זכות שבעבורה הוא משלם מס בריאות כל חייו. המשמעות היא גם שהאוכלוסיות החלשות, אלה שאין ברשותן ביטוחים פרטיים או יכולת לממן את ההשתתפות העצמית הכרוכה בניתוח פרטי, הן שימתינו חודשים ארוכים לניתוחים חיוניים.

בקופות לא ידעו מהם אורכי התורים

התורים לניתוחים אלקטיביים הם לב לבה של סוגיית הרפואה הפרטית מול הציבורית, והם הגורם המרכזי לריבוי הפונים לרפואה הפרטית. "הפערים בזמני ההמתנה לניתוחים מסוג זה בין המערכת הציבורית לפרטית עשויים להגיע למספר חודשים במערכת הציבורית מול ימים ספורים במערכת הפרטית, ולעתים ההמתנה הארוכה, העשויה להתאפיין בחלק מהמקרים בפגיעה באיכות החיים של הממתין, מביאה להעדפת ביצוע הניתוח מהר יותר, גם אם קיימת עלות מצדו מצד המטופל", אומרים במשרד הבריאות.

המטרה המרכזית של ועדת גרמן לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית היא קיצור התורים במערכת הבריאות הציבורית, בין היתר באמצעות תוספת של 700 מיליון שקל לבסיס התקציב לצורך קיצור תורים, וקביעת תקרת הכנסות לבתי החולים הפרטיים, שמעוררת סערה בימים אלה במערכת הבריאות.

במשרד הבריאות אמרו כי "הפרסום מהווה ביטוי למדיניות שרת הבריאות, ח"כ יעל גרמן, ומנכ"ל המשרד, פרופ' ארנון אפק, באשר לחשיבות השקיפות והצגת המציאות לציבור". ואכן, איסוף הנתונים על אורכי התור ופרסומם הם צעד חיוני לצורך קיצור התורים — הן בשל יצירת תחרות בין בתי החולים, והן כדי לסייע למבוטחים של קופות החולים להפעיל לחץ על הקופות לתת להם הפניה לבית חולים שבו יש תור קצר יותר.

האמרה "ידע הוא כוח", נכונה בהחלט במקרה של התורים לניתוחים. עד היום, אפילו בקופות החולים לא ידעו בדיוק מהו אורך התור לכל ניתוח בבתי חולים שונים — ובלי לדעת זאת לא יכלו לווסת את המבוטחים בין בתי החולים כדי לקצר את התורים.

אך זהו רק חלק מתמונת התורים: לקופות החולים יש גם אילוצים ושיקולים תקציביים, ולעתים התארכות התור ואף פנייה של חלק מהמבוטחים לרפואה הפרטית מקלה עליהן תקציבית, בעיקר בתקופות של מצוקה תקציבית. לעתים הסכמים של הקופות עם בתי חולים מסוימים יכתיבו לאן הן שולחות את המטופלים. שתי הסיבות - השיקול הכלכלי וחוסר המידע על אורכי התורים - יוצרת את המצב שבו מטופל עלול להמתין עשרות שבועות בתור לניתוח בבית חולים אחד, בעוד בית חולים אחר יכול לספק לו ניתוח בתוך זמן קצר.

חלק מהניתוחים נהפכים ללא רווחיים

גם מצד הספקים - בתי החולים - יש גורמים שתורמים לאורך התור. הראשון שבהם הוא תקציבי: בתי החולים כפופים לתקרת הכנסות (cap) שקובעת המדינה, וברגע שהם עוברים אותה - ניתוחים רבים הופכים ללא רווחיים ואף הפסדיים, מה שמאריך את התורים להם. "הפעלת חדרי ניתוח אחר הצהריים לעתים אינה משתלמת לבית החולים מפאת עלות גבוהה יותר מהפעלה בשעות הבוקר מחד גיסא (משמרת שנייה, שעות נוספות וכו'), וביצוע הניתוח תוך מתן הנחה משמעותית מאידך גיסא", מסבירים במשרד הבריאות. "על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפעולות 'הפסדיות'". נוסף על כך, קיים בבתי החולים מחסור במרדימים ובאחיות חדר ניתוח, ובחלק מהמקרים גם במנתחים.

במשרד הבריאות מסבירים גם כי המחויבות של בתי החולים הציבוריים לניתוחים דחופים וניתוחי חירום פוגעת בתור לניתוחים אלקטיביים: "קיימת קדימות במערך הניתוחים במערכת הציבורית לניתוחים דחופים שמגיעים מהמיון (טראומה), וכן לניתוחים שבהם יש משמעות רבה למשך המתנה קצר שמתבצעים באופן אלקטיבי, כגון ניתוחים אלקטיביים אונקולוגים", מסבירים במשרד. "כמו כן קיימת העדפה למקרים מורכבים יותר בבוקר, אז ישנה נוכחות גבוהה יותר של רופאים בכירים במחלקה. הנפגעים העיקריים מכך הם מטופלים הממתינים לניתוחים אלקטיביים אחרים, כגון שקדים, כפתורים וכו'".

תורים ארוכים במיוחד בסורוקה ובמאיר

איך אפשר לקצר

מה יתרום לקיצור התורים במערכת הציבורית? מלבד השקיפות, שיכולה לתרום לוויסות נכון יותר של הניתוחים, ברור שקיצור זמני ההמתנה תלוי בתקציבים. העלאת תקרת ההכנסות של בתי החולים, תוספת תקנים והשקעה בהכשרת עוד מרדימים ואחיות (מה שכבר נעשה היום), וכן קביעת מחירון גבוה יותר לחלק מהניתוחים - כל אלה הם צעדים הכרוכים בתוספת תקציב, ועשויים להביא לקיצור התורים.

אגב, זמני המתנה קצרים הם לא תמיד סימן חיובי: חלק מבתי החולים שהציגו זמני המתנה קצרים הסבירו כי הסיבה היא מיעוט הפניות של קופות החולים אליהם משיקולים כלכליים, כמו הסכמים טובים יותר של קופות החולים עם בתי חולים אחרים.

במלים אחרות: לא נדיר שקופת חולים אינה מפנה מבוטחים לבית חולים שיש בו תור קצר, אלא שולחת אותם להמתין זמן רב בתור לבית חולים אחר, אף שיש לה אפשרות טובה יותר בבית חולים אחר. קופות החולים יטענו כמובן שעליהן לפעול תוך שמירה על התקציב המדולדל שלהן, אך קיימים גם מקרים שבהם קופה בוחרת משיקולים לא ענייניים שלא להפנות חולים לבית חולים מסוים.

"אנו מקווים כי פרסום זמני ההמתנה יהפוך את שוק הניתוחים האלקטיביים בישראל למשוכלל יותר ויספק לחולים, לקוחות מערכת הבריאות, סימן דרך אפקטיבי לגבי זמינות לפי פרוצדורה ובתי חולים", אומרים במשרד הבריאות. נכון להיום, עדיין אין במשרד הבריאות מערכת שמאפשרת למטופלים להקיש שם של ניתוח ולראות את אורך התורים בכל בתי החולים, אך במשרד אומרים כי בניית מערכת כזו מתוכננת. מכל מקום, כבר היום ניתן לעיין בקובץ הנתונים הקיים וללמוד ממנו על מצב התורים בעת הנוכחית, גם אם החיפוש מסורבל למדי.

מסורוקה נמסר בתגובה: "למרות המאמצים הגדולים לקצר את זמני ההמתנה לניתוחים ועלייה משמעותית במספר הניתוחים המתבצעים בבית החולים, עדיין בכמה תחומים נמדדים לצערנו אורכי המתנה ממושכים. הדבר מדגיש שוב את הצורך הדחוף בהזרמה של תקציבים ייעודיים שיופנו להעסקת צוותים במשמרות נוספות ולקיצור תורים".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ