המאבק להגבלת הרפואה הפרטית: האוצר מתכנן להפוך רוב פעילות אסותא לציבורית

בימים אלה מתנהל מאבק על יישום ההמלצה של רפורמת גרמן להטלת תקרה על הכנסות הרפואה הפרטית ■ במשרדי האוצר והבריאות בוחנים תוכנית אגרסיבית יותר למקרה שהרפורמה תטורפד ■ מקור ממשלתי בכיר: "המטרה היא לא לפגוע במפעל שקוראים לו אסותא, אלא לשנות את כיוון מקור המימון - מפרטי לציבורי"

רוני לינדר
רוני לינדר

קרב מאסף על הרפורמה של גרמן לריסון הרפואה הפרטית: ל–TheMarker נודע כי משרדי האוצר והבריאות בוחנים בימים האחרונים תוכנית חלופית, שתצא לפועל אם תטורפד היוזמה להטלת תקרה על הכנסות בתי החולים הפרטיים. יינקט צעד אגרסיבי בהרבה במסגרתו הפעילות באסותא תיהפך לציבורית בלבד. התוכנית האלטרנטיבית נבחנת במישור המשפטי והכלכלי.

כבר כיום, כמעט מחצית מהפעילות של אסותא היא ציבורית, כלומר במימון של קופות החולים באמצעות טופס 17. באסותא רמת החייל, בית החולים הגדול והמרכזי של הרשת, כ-60% מהפעילות היא פרטית, אך בשאר בתי החולים היחס נוטה לכיוון הציבורי. בעוד שרוב הפעילות הניתוחית באסותא היא במימון פרטי, הפעילות הציבורית היא בתחומים כמו אונקולוגיה, דימות, דיאליזה, קרדיולוגיה ועוד.

במשרדי האוצר והבריאות סבורים כי המהלך הטוב יותר הוא להעביר את הרפורמה בחוק ההסדרים - בהתאם להמלצות ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית, שלפיהן תוטל תקרת שימוש על הפעילות הפרטית של אסותא ושאר בתי החולים והמרפאות הפרטיים בישראל.

ועדת גרמן זיהתה את הגידול ברפואה הפרטית כגורם המאיים ביותר על הרפואה הציבורית, ואת התחרות הבלתי־הוגנת ברגולציה בין המערכת הפרטית לציבורית כגורם הפוגע בבתי החולים הציבוריים. "המטרה היא לא לפגוע במפעל שקוראים לו אסותא, שמערכת הבריאות חייבת אותו, אלא לשנות את כיוון מקור המימון - מפרטי לציבורי", אומר מקור ממשלתי בכיר.

בית חולים אסותאצילום: ניר קידר

על פי הרפורמה, תוטל תקרה בגובה של 95% מההכנסות מפעילות פרטית של המוסד ב–2013, אשר מעבר לה יוטל מס של עשרות אחוזים, לפי דרגות. על פעילות שבין 95% ל–107% יוטל היטל של 30%, ומעבר לכך - היטל של 67%. הסכומים צבועים ויופנו למימון תוכנית קיצור תורים במערכת הציבורית, ומוערכים בכעשרות מיליוני שקלים.

בנוסף, חולה לא יוכל להתקשר עם רופא פרטי באופן אישי. במקום זאת, התשלום עבור ניתוח יינתן לבית החולים הפרטי, שישלם את שכרו של הרופא. ההצעה כוללת גם היטל של כ–15% על התיירות הרפואית, וביטול הפטור ממע"מ על פעילות זו בבתי החולים הפרטיים.

"רפורמת גרמן תפגע במטופלים וברופאים"

אלא שהדרך להעברת הרפורמה במסגרת חוק ההסדרים היא קשה מאוד. צדדים רבים שרואים את עצמם נפגעים מהרפורמה, ובהם אסותא, המרפאות הפרטיות והרופאים - מפעילים לחץ רב כדי לטרפד אותה.

היום מתכוונים עשרות רופאים שעובדים במערכת הציבורית והפרטית לכנס מסיבת עיתונאים, שבה יתריעו על התוצאות ההרסניות לטענתם של הרפורמה. לשם כך, שכרו הרופאים את שירותיו של יועץ התקשורת רונן צור - שמצטרף לסוללת לוביסטים, עורכי דין ויועצי תקשורת שכבר עוסקים בכך, ובהם הלוביסט בוריס קרסני, משרד יחסי הציבור של יוסי קוצ'יק ומירב פרסי צדוק, עורך הדין והממונה על ההגבלים לשעבר דוד תדמור ועוד.

הרופאים, שאינם פועלים במסגרת ההסתדרות הרפואית (שגם היא מתנגדת לרפורמה) או כל גוף אחר, מכנים את עצמם "ועד הפעולה להצלת מערכת הבריאות", ובהם מנהל האגף הכירורגי בתל השומר פרופ' מוטי גוטמן, מנהל אסיא מדיקל ד"א עמיר סולד, וגם ד"ר ארז בנדט, רופא אף אוזן גרון החבר בוועד הרופאים העצמאיים של מכבי. קופת חולים מכבי היא גם הבעלים של אסותא.

בהודעת טקסט ששלחו אתמול לרופאים נכתב: "אנחנו במאבק על עתיד הרפואה בישראל. רפורמת גרמן כבר כאן, היא ממשית, היא דורסנית והיא תוביל את מערכת הבריאות הישראלית לשפל חסר תקדים. זה הזמן שלנו, ציבור הרופאים, לעמוד בחזית ולמנוע את המשך הפגיעה במטופלים וברופאים. רפורמת גרמן תמוטט את הרפואה הציבורית בגלל תורי ענק שייווצרו, תחזיר את הרפואה השחורה בישראל, תפגע בזכות המטופל לבחור את הרופא שיטפל בו. יש לנו חובה מוסרית כרופאים לעמוד ולהתריע ולמנוע פגיעה בחולים".

פשרה על מיסוי התיירות הרפואית

כרגע נראה כי ניסיונות הטרפוד נושאים פרי, והרפורמה נהפכה לאבן נגף של ממש בהעברת התקציב, כאשר גורמים בקואליציה, ובעיקר שר החוץ אביגדור ליברמן וסיעתו ישראל ביתנו, ויו"ר הקואליציה זאב אלקין, מתעקשים שלא לאשר את הסעיף בחוק ההסדרים, אלא להעבירו לדיון נפרד בוועדות הכנסת. בימים האחרונים גוברות ההערכות שגם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתנגד לרפורמה ומעוניין לטרפד אותה.

בשלב זה, ביש עתיד - מפלגתם של שר האוצר, יאיר לפיד, ושרת הבריאות, יעל גרמן, התפשרו ככל הנראה על הסעיפים הנוגעים למיסוי התיירות הרפואית, שיעברו לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אך מתעקשים להשאיר בחוק ההסדרים את הסעיף הדרמטי של קביעת תקרה על הרפואה הפרטית. בשבוע שעבר גרמן אף רמזה כי בכוונתה להתפטר אם הרפורמה - שהיא התוצר המרכזי של הוועדה שבראשה עמדה - תטורפד.

האפשרות של פשרה שבמסגרתה עיקרון הריסון ישאר אך ישונו המספרים לטובת בתי החולים הפרטיים (למשל על ידי התחלת התקרה מ–100% ולא 95% מהפעילות בשנה הקודמת, הקטנת ההיטל וכדומה) עדיין לא עלתה על הפרק, אך ייתכן שתעלה בשלבי חקיקה מתקדמים יותר.

"לאוצר אין 
כוונה לוותר"

"תוכנית המגירה" נועדה, אם כן, לשמש כחלופה במקרה שהצעת החוק שמשרדי האוצר והבריאות נחושים לקדם תטורפד. לדברי בכיר במערכת הבריאות, "לאוצר אין כוונה לוותר על הרפורמה הזאת. גם אם זה לא יעבור בחוק ההסדרים הזה, בתי החולים הפרטיים צריכים להבין שבסוף ישימו יד על סיר הבשר שהם יושבים עליו, שפוגע ברפואה הציבורית".

הנתונים שמטרידים כל כך את המשרדים ואת ועדת גרמן מדברים על עלייה אדירה בכמות הניתוחים הפרטיים בישראל בשנים האחרונות. לפי מחקר שנעשה במשרד הבריאות, למשל, שיעור הניתוחים בבתי החולים הפרטיים עלה בין 2007–2011 בלבד ב–64% - מכ–29 אלף ל–46 אלף ניתוחים, לעומת גידול של 4% בלבד בניתוחים הציבוריים.

עלייה דרמטית של עשרות אחוזים היתה גם בימי אשפוז הפרטיים בשנים האחרונות, וכן במחזור ההכנסות של בתי החולים הפרטיים - באסותא למשל גדל המחזור כמעט פי שניים בתוך שנים ספורות, והגיע לכ–1.5 מיליארד שקל.

כל זאת מגיע, לטענת משרדי הבריאות והאוצר, על חשבון הרפואה הציבורית - שנלחמת מול בתי החולים הפרטיים על אותם משאבי כוח אדם, ונאלצת להילחם "בידיים קשורות" ברפואה הפרטית. זאת, משום שבמערכת הציבורית קיימות כבר כיום תקרות שימוש ומוטלות עליה חובות שאינן חלות על הרפואה הפרטית, כמו הפעלת חדר מיון ומחלקות פנימיות וקבלת כל פונה.

כיצד תבוצע העברת אסותא למסלול ציבורי בלבד, והאם ניתן בכלל לחייב את קופות החולים לרכוש שירותים באסותא יותר מכפי שהן רוכשות כיום? בממשלה סבורים כי יש דרכים לעשות זאת, למשל באמצעות הפניית חלק מכספי קיצור התורים הציבוריים לרכישה באסותא. בנוסף, לא שוללים במדינה תוספת משאבים כדי לממן את המעבר לפעילות ציבורית מלאה.

עם זאת, הצעד מעורר קשיים - ובראשם ההשלכה חסרת התקדים על הביטוחים המשלימים שבבעלות יותר מ–70% מהציבור בישראל. פרק הניתוחים הוא המרכזי ביותר בביטוחים המשלימים, ומממן עשרות אלפי ניתוחים בשנה באסותא. אם ייאסר על אסותא לקבל מימון פרטי, תהיה לכך השלכה דרמטית על היכולת לממש את הביטוח המשלים, שכן אסותא שולטת בכ–80% מחדרי הניתוח הפרטיים.

באסותא מזהירים כי ההגבלה תיצור מצב שבו מבוטחים לא יצליחו לממש את הביטוחים המשלימים שלהם ולקבל ניתוחים פרטיים, לאחר שאסותא תעבור את תקרת השימוש. עוד מזהירים באסותא כי הדבר יגרום להארכת התורים לניתוחים גם במערכת הציבורית, שכבר כיום התורים בה ארוכים מדי, וכי גם מחירי השירותים במערכת הפרטית יעלו בעקבות המיסוי.

מנגד, מסבירים תומכי הרפורמה כי אין כל ערך לתוספת תקציב לקיצור תורים במערכת הציבורית, אם הדבר לא ילווה בבלימת הגידול המתמשך בפעילות הפרטית, שכן שתי המערכות מתחרות על אותם רופאים ואחיות. לדברי מקורות במשרד האוצר, "ריסון הפעילות הפרטית לא בהכרח יפחית את הפעילות הכוללת של אסותא, אלא יפנה שעות חדר ניתוח ומיטות לפעילות ציבורית - שעליה לא מטילים מגבלות".

מאסותא נמסר בתגובה: "אסותא היא חברה פרטית ואין לנו שום ידיעה על תוכנית הלאמה של אסותא, ולכן איננו יכולים להתייחס לגופו של עניין".

"קודם צריך לתת כסף למערכת הציבורית"

הרפורמה להגבלת הרפואה הפרטית גוררת התנגדות לא רק מאסותא, אלא גם מגורמים נוספים שרואים את עצמם נפגעים, בהם כצפוי הרופאים - שהכנסותיהם ברפואה הפרטית צפויות להיפגע כתוצאה מההגבלה, וגם המרפאות הכירורגיות הקטנות והבינוניות וחברות התיירות הרפואית שייפגעו מכל סעיפי הרפורמה - הן אלה שנוגעים להן ישירות והן המגבלות על הרפואה הפרטית.

מנגד, יש גם מתנגדים מפתיעים יותר. כך, למשל, מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, הזהיר במכתב ששיגר למשרד הבריאות כי הגבלת הרפואה הפרטית תיצור רפואה שחורה (תשלום לא חוקי עבור קיצור תור) בבתי החולים הציבוריים.

בשיחה עם TheMarker הסביר דפס כי "זה בסדר שיטילו תקרת הכנסות על הרפואה הפרטית, אך זה צריך להיעשות בסדר הראוי: קודם לתת כסף למערכת הציבורית לצורך קיצור תורים, אחר כך לוודא שאכן מתרחש בשטח קיצור תורים, ואם אכן קוצרו התורים - רק אז לגיטימי להתחיל לבלום את הרפואה הפרטית. אבל הרפורמה עושה הפוך - קודם בולמים את הרפואה הפרטית, כאילו יש כסף להעביר את כל הניתוחים הללו למערכת הציבורית".

לדבריו, "אני מפחד מהיום שבו לקוחות שלי ששילמו עבור הביטוח המשלים יבואו אלי כי לא יהיה להם תור ויכולת לממש את הביטוח ויגידו - או שתיתן לי תור או שלא תגבה ממני כסף. זאת דילמה שמעמידים אותי בפניה כמנכ"ל קופה".

התנגדות מהכיוון אחר לגמרי מגיעה מצד הארגונים החברתיים רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ומרכז אדוה. בנייר עמדה שהציגו הארגונים נכתב כי "הפתרונות המוצעים אינם פותרים את הבעיה של החלשת המערכת הציבורית. התזכיר אינו מציע ביטול של ביטוחי הבריאות המשלימים המשווקים על ידי קופות החולים; הוא גם לא מציע הכנסת חלק מהשירותים המוצעים בביטוחים אלה לסל הבסיסי.

"אנו סבורים כי יש לטפל בתופעות של רפואה פרטית בתוך המערכת הציבורית באופן כולל הרבה יותר, ובין השאר - להטמיע את הביטוחים המשלימים בסל הבריאות, לאסור על הפעלת שר"פ בבתי החולים הציבוריים, להגביל ולפקח את הרפואה הפרטית והביטוחים המשלימים, לבטל את תיירות המרפא לגמרי כל עוד חסרות מיטות וכוח אדם רפואי ועוד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker